הנרטיב הציבורי בנוגע לתלונות שווא, מציג את התופעה כשולית של 2% בלבד, אולם מחקרו המקיף של ד"ר יואב מאז"ה מפורום קהלת, קבע בין 15% ל-40%, ובקשת חופש מידע למשרד המשפטים חשפה, 553 תיקי עבירות מין נסגרו בעילה של "העדר אשמה", המהווים כ-16% מהתיקים שנסגרו, במקביל פורסם סקר עמדות בנושא "תפיסת תופעת תלונות השווא בישראל", אשר חשף כי 52% מהציבור מאמינים שתלונות השווא הן מכת מדינה. במלים פשוטות, אחד מכל שישה גברים שהוגשה נגדו תלונה על עבירת מין נמצא, על פי עילת הסגירה המחמירה, חף מפשע. בחישוב שבועי: כעשרה גברים נורמטיביים רואים את עולמם מתמוטט בעקבות הליך שנפתח נגדם והסתיים בקביעה כי אין אשמה.

הנחיית פרקליט המדינה 1.3

סגירת תיק בעילת "חוסר אשמה" אינה סתם סיום חקירה. משמעותה שהחשד הופרך לחלוטין: חומר הראיות אינו מצביע על ביצוע עבירה פלילית, אין בסיס עובדתי להעמדה לדין, והאדם לכאורה חף מפשע. על פי הנחיית פרקליט המדינה 1.3, סעיף 8, עילה זו "נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם". לכן, במקרים אלה נמחק הרישום המשטרתי הפנימי לחלוטין, בניגוד לסגירה מ"חוסר ראיות", שבה נותר הרישום. המערכת עצמה מכירה בכך שיש מקרים שבהם אדם אינו אשם, ויש חובה מוסרית וחוקית למחוק את הרישום כדי למנוע הכתמה בלתי מוצדקת.

חוסר אשמה – לא אמת סובייקטיבית

למרות זאת, שיח ציבורי ומערכתי נוטה לעתים להפריד בין "הגבר לא ביצע את המעשה" לבין "המתלוננת לא שיקרה", תוך שימוש במושג "אמת סובייקטיבית", על מנת להסביר איך "הגבר לא אנס אותה" , חף מפשע לחלוטין – ועדיין המתלוננת "לא שיקרה".כאמור, ארגונים ומומחים משפטיים בעלי אג'נדה פמיניסטית ממהרים לטעון כי סגירת תיק מחוסר אשמה אינה מעידה בהכרח שהמתלוננת שיקרה במכוון, אלא שהמערכת לא יכלה להוכיח אשמה מעל לכל ספק סביר.

טענה זו שוחקת את משמעות העילה ויוצרת עוול כפול כלפי מי שחייהם כבר נהרסו. במשפט הפלילי אין מקום ל"אמת סובייקטיבית". או שהיה אירוע עבירה, או שלא היה. כאשר המערכת בוחרת בעילת "העדר אשמה", היא קובעת קביעה נורמטיבית חדה: לא מדובר בספק ולא בחוסר ראיות שמותיר סימני שאלה, אלא בהיעדר מוחלט של אשמה. כל פרשנות אחרת המנסה להטיל דופי בחפותו של אדם לאחר שנוקה מכל חשד, ממשיכה לרדוף את הקורבן גם לאחר שהמערכת הכירה בחפותו. תיאוריה כזו אינה יכולה לשמש בסיס בהליך משפטי, אחרת אין חפים מפשע, וכל חשוד יישאר לעולם "אשם סובייקטיבית".

מאמינות לך

18 אישומים על עבירות מין: לא פחות מסרט אימה, בפודקאסט "שומר סף" עם גדי טאוב: כך ניצל ר' מעלילת דם מטורפת בזכות טיפת מזל – ועורכת דין נחושה. שומר סף 353 עם עו"ד מירי פרידמן החושפת, כיצד כמעט נשלח צעיר נורמטיבי ל-20 שנה בכלא על לא עוול בכפו בגלל 18 תלונות שווא, רק בגלל מערכת שאימצה את הסיסמה "מאמינות לך" כתחליף לחקירת אמת, מתברר שהנתון בכל שבוע: 10 נשים מגישות תלונות שווא על עבירות מין נגד גברים הינו אמת מוחלטת ורק מעט מהגברים זוכים לצדק.

במשך חודשים ארוכים, ר' היה "מת מהלך". הוא הואשם ב-18 סעיפים של עבירות מין חמורות. המתלוננת, צעירה בעלת "עיניים כחולות גדולות" ומראה שברירי, הציגה עדות כה משכנעת בבית המשפט, עד ששלושת השופטים דמעו והציעו לעורכת דינו להודות ולסגור עסקה כי "התיק סגור". המשטרה, מצדה, לא טרחה לפתוח את הטלפון של הנאשם והסתפקה בחמישה צילומי מסך ערוכים שהגישה המתלוננת.

טיפת מזל וגיבוי מחשב ישן. עו"ד מירי פרידמן גילתה שהמתלוננת ביצעה עבודת סינון הודעות סלקטיבית בטלגרם: היא מחקה אלפי הודעות שסתרו את גרסתה.

תלונות שווא נגד גברים ושימוש לרעה בהליכים משפטיים

בסקר מייצג שביצעה עמותת אבות למען צדק, ניכר כי נעשה שימוש לרעה בהליכים משפטיים ההבליכי גירושין נגד גברים בהליך גירושין, חושף תמונה עגומה של שימוש לרעה בהליכים משפטיים בדמות תלונות שווא והוצאת צווי הגנה והרחקה ללא הצדקה. לפי הממצאים, נגד 85% מהאבות הגרושים הוגשה תלונה על אלימות במשפחה, ו-91% מהם לא הורשעו בעבירה זו. כמו כן, נגד 72% מהאבות הוצא צו הגנה או הרחקה, כאשר ב-91% מהמקרים לא הוגש כתב אישום. 72% מהאבות דיווחו על פגיעה בעקבות הצו, ו-70% מהם נפגע הקשר עם ילדיהם, ולו לזמן קצר. הממצאים מצביעים על היעדר הכרה ממסדית בתופעת תלונות השווא בישראל ועל השלכותיה הקשות על אבות ועל קשרי הורים-ילדים.

ניכר כי רוב משמעותי בקרב האבות הגרושים חווה שימוש לרעה בהליכים משפטיים בדמות תלונות שווא והוצאת צווי הגנה / הרחקה נגדם שלא היו מחוייבי המציאות, כתוצאה מכך הקשר של רוב משמעותי מהאבות הגרושים עם ילדיהם נפגע.

20% מהבקשות לאיזוק אלקטרוני נדחות – האם מדובר בתלונות שווא

משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים פרסמו את תזכיר חוק למניעת אלימות במשפחה, למרות התנגדות ארגוני חברה אזרחית בהם אבות למען צדק בוחרים במשפחה ה.ל.ב העמותה לשוויון בהורות, לאחר מאמצים ממושכים של מרכז רקמן וארגוני נשים נוספים, שנמשכו קרוב לעשור, אישרה הכנסת בחודש יולי 2023, את תיקון החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023,   ברוב של 44 וללא מתנגדים.

עמותת אבות למען צדק, טענה כי קידום חוק האיזוק האלקטרוני לגברים, תוך התעלמות מוחלטת מאלימות נשים, בטרם ביטול 'דה יורא' ו– 'דה פקטו' של הנחיה 2.5 ,המונעת הגשת כתבי אישום כנגד נשים בגין תלונות שווא, תעודד הגשת תלונות שווא, תביא לאיזוק, על כל פגיעתו המשפילה והפוגענית בכבוד האדם, תהרוס חייהם של אלפי גברים ובוודאי, תעצים הסכסוך וכפועל יוצא תפגע גם בילדים המשותפים.

כעבור שלוש שנים בהם התקבל החוק בכנסת, ובעקבות תלונות רבות שהתקבלו, בדקנו האם קיים אכן ניצול לרעה של האמצעי החדש שנתן המחוקק, בדקנו את נתוני בקשת חוק חופש המידע (מספר 4700-1012-2025-002245) מיום 19 אוגוסט 2025. הנתונים שהתקבלו מציגים תמונה מורכבת ומעוררת דאגה, ומעלים את השאלה: האם חוק האיזוק האלקטרוני, שנועד להגן על חיים, הופך לכלי בידי גורמים העושים בו שימוש לרעה.

הפער האדיר בין היקף הבקשות (131 תוך שנה וחצי) לבין כמות הצווים שניתנו בפועל (18) מעיד על כך שרוב הבקשות לסעד האיזוק אינן עומדות בתנאים המחמירים שנקבעו בחוק,ומהווים תלונת שווא, במילים אחרות, מדובר בבקשות שאינן עומדות בנדרש המשפטי לפגיעה בזכויות האדם של מי שנגדו הוגשה הבקשה.

ד"ר יואב מאז"ה – תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה

הנתונים הישראליים מקבלים הקשר רחב יותר לאור מחקרו המקיף של ד"ר יואב מאז"ה מפורום קהלת משנת 2016, "תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה". המחקר סוקר עשרות מחקרים בינלאומיים ומוצא כי שיעור תלונות השווא בגין אונס נע בין 15% ל-40%, ולא 2% כפי שנפוץ במיתוס שהשתרש מספרה של סוזן בראונמילר משנות ה-70. בתלונות על פגיעה בילדים במסגרת הליכי גירושין השיעורים גבוהים עוד יותר, בין 30% ל-70%. המחקר מצביע גם על מדיניות מערכתית סלחנית כלפי מגישות תלונות שווא, הנובעת מהנחיות פרקליט המדינה 2.5 שהציבו סייגים להעמדה לדין (מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד), מה שהוביל לירידה בשיעור האישומים על תלונות כוזבות לצד עלייה במספר התלונות עצמן. התוצאה היא היעדר הרתעה אפקטיבית.

החוקר ניל מקלין קבע כי שיעור תלונות השווא בגין אונס עומד על יותר מ־40% מכלל התלונות. לממצאים דומים הגיע גם מחקרו של החוקר יוג'ין קנין. מחקרה של החוקרת ג'אן ג'ורדן מאוניברסיטת וולינגטון בניו זילנד העלה כי שיעור תלונות השווא הוודאיות בקבוצה שבחנה הוא 41%, וזאת נוסף על 38% מהתלונות שקוטלגו ככאלה שלגביהן קשה היה להגיע למסקנה ודאית.

גברים כקורבנות של פרוצדורה פלילית

המאמר של חנה חימי, אבי חימי, משה וייס ומיכל רביד, מציג את תופעת, שימוש לרעה בהליכים משפטיים. המאמר עוסק בהתמודדות, או שמא חסר בהתמודדות נאותה, של מערכת אכיפת החוק, על כל מרכיביה, בטיפול בסוגיית "תלונות שווא" שמקורן בתלונות נשים כלפי גברים שיש ביניהם היכרות מוקדמת, לרוב בחיק המשפחה. המוטיבציות להגשת התלונות על ידי נשים הינן שונות ומגוונות – החל מבעיות במערכות יחסים בתוך המשפחה, כגון סכסוכים בין בני זוג בתהליך גירושין יחסים מעורערים בין אב חורג לבתו, נקמנות במערכת יחסים בין גבר לחברתו, בעיות ביחסי עבודה ועוד. תוכן הדברים מדגים ומבהיר כי חובתם של כל אנשי המקצוע , החל משוטרים, עורכי דין, עובדים סוציאלים, פסיכיאטריים ועד לשופטים לגלות ערנות מרבית לכשלים ראייתיים, למחדלי חקירות , למוטיבציות רגשיות שמניעות את התהליכים וזאת על מנת לצמצם את הסיכויים לכך שגברים נשואי התלונות יהיו קורבנות של פרוצדורה פלילית.

נראה שחוסר התמודדות של מערכת אכיפת החוק נובע בראש וראשונה מחוסר מובהק בנתונים סטטיסטיים בעניין זה. עיון בספרות, במאמרים, בנתוני משטרת ישראל, בפרוטוקולים של ועדות הכנסת ועוד, מלמד כי כל הנתונים בעניין זה הינם הערכות לא מבוססות. אשר על כן מאמר זה מתבסס בעיקרו על "עבודת שטח", קרי, עיון בפסיקת בתי המשפט והבנת המניעים לתלונות השווא וכן הבנת הדרכים לאיתורן.

היקף סגירת תיקי עבירות מין

נתונים עדכניים מחזקים את התמונה,מסמך רשמי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת חברת הכנסת מירב כהן, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הראה שיעורי סגירת תיקי עבירות מין ללא כתב אישום גבוהים במיוחד, לעתים מעל 80%, ושיעור הסגירות בעילת "העדר אשמה" עלה מ-13% ב-2016 לכ-18% בשנים מאוחרות יותר. רוב הסגירות הן מחוסר ראיות, אך העלייה בעילת חוסר האשמה מצביעה על כך שחלק לא מבוטל מהתיקים מסתיים בקביעה פוזיטיבית של היעדר אשמה.

בקשת חופש מידע למשרד המשפטים שמספרה 2015-19-0283, חשפה 553 תיקי עבירות מין נסגרו בעילה המוחלטת של "העדר אשמה" המהווים 16%, המהווים אחד מתוך שש גברים חפים מפשע, כמובן המתנגדות יטענו על "אמת סובייקטיבית" על מנת להסביר איך "הגבר לא אנס אותה" , חף מפשע לחלוטין – ועדיין המתלוננת "לא שיקרה", וסגירת תיק ב"העדר אשמה" אינה שקולה אוטומטית ל"תלונת שווא", ובכל זאת נהרסו חייו של הגבר שנפגע מעלילה זדונית, כאשר מחלקים את הנתון הזה לשבועות בשנה, מקבלים אמת מצמררת: בכל שבוע, 10 גברים נורמטיביים וחפים מפשע רואים את עולמם נחרב עליהם בגלל עלילה זדונית.

בקשת חופש מידע למשרד המשפטים שמספרה 2015-19-0283

הנזק שנגרם לגברים אלה אינו תיאורטי: מעצר, חקירה משפילה, צווי הרחקה מהבית או מהילדים, פגיעה תעסוקתית וחברתית, והוצאות משפטיות כבדות – כל אלה מתרחשים עוד לפני סגירת התיק. מחקרו של מאז"ה מתאר נזקים נפשיים, בזבוז משאבי מערכת, ופגיעה באמון הציבור, שעלולה להרתיע גם קורבנות אמת.

סקר עמדות בנושא "תפיסת תופעת תלונות השווא בישראל

52% מהציבור מאמין שתלונות השווא הן מכת מדינה
52% מהציבור מאמין שתלונות השווא הן מכת מדינה

בדיון הציבורי ניכר שינוי. סקר עמדות בנושא "תפיסת תופעת תלונות השווא בישראל", שפורסם ביוני 2026 על ידי עמותת אבות למען צדק, בדק מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (N=600). התוצאות חד-משמעיות: 52% מהציבור מאמינים שתלונות השווא הן מכת מדינה, וכי נשים מגישות תלונות שווא (פעם אחת או יותר). 34% אינם מאמינים בכך, ו-14% אין להם דעה.

המודעות גבוהה במיוחד בקרב גברים ונשים מעל גיל 25 (עד 68% מגדירים את התופעה כנפוצה), ובקרב בעלי משפחות או מי שנמצאים בהליכים משפטיים. משיבים שנחשפו לנתוני חופש המידע נטו בשיעור גבוה יותר להכיר בתופעה ככלי נשק טקטי בגירושין. 48% מהמאמינים בתלונות שווא בעבירות מין סבורים שהתופעה שכיחה עוד יותר בעבירות אלימות במשפחה, בשל קלות השגת צווי הרחקה. הסקר מצביע על קריסת הנרטיב שתלונות שווא הן "שבריר אחוז", ועל הכרה ציבורית בכך שמדובר בעיוות מערכתי.

הבעיה אינה רק בהיקף, אלא במבנה המוסדי. עבירות מין מתאפיינות לעתים ב"מילה נגד מילה", והנטייה לפעול במהירות לטובת המתלוננת, בשילוב עם לחץ ציבורי, עלולה להפעיל אמצעים כבדים נגד החשוד עוד בשלבים מוקדמים. הנחיות שנועדו להגן על קורבנות אמיתיים עלולות, בהיעדר איזון, לייצר חסינות דה-פקטו מפני אחריות על תלונות כוזבות. התוצאה היא שחיקה בפועל של חזקת החפות. לא כל תיק שנסגר ב"העדר אשמה" הוא בהכרח תלונת שווא זדונית מוכחת בפלילים (הדורשת הוכחת ידיעה וכוונה), אך עצם קיומם של מאות תיקים כאלה מדי שנה, בשילוב עם מחקרים בינלאומיים ושינוי בתפיסה הציבורית, מחייב הכרה בתופעה כלא שולית.

פסקי דין שבהם נחשפה תלונת שווא

הקורא הנבוך עלול לתהות, אלה רק מספרים מה עם מקרים ספציפיים, הנה מספר דוגמאות לתלונות שווא מהתקופה האחרונה:

סוף דבר

המלצות מחקרו של מאז"ה – ביטול או שינוי מהותי של הנחיות המגבילות העמדה לדין על תלונות שווא, פיצוי סטטוטורי לנילונים, מרשם פומבי של מתלוננות שווא, והכשרות מקצועיות – נועדו ליצור הרתעה מבלי ליצור אפקט מצנן על מתלוננות אמת. סקר עמדות בנושא "תפיסת תופעת תלונות השווא בישראל, מראה שהציבור כבר מתעורר. השאלה היא האם המערכת המשפטית תתאים עצמה לנתונים ולתודעה הציבורית, או תמשיך להחזיק במקל משני קצותיו: הגבר חף מפשע לחלוטין, והמתלוננת "לא שיקרה". רק מדיניות שמעמידה את חקר האמת במרכז, ולא נרטיב קבוע מראש, יכולה להגן על כל הצדדים ולבסס צדק אמיתי.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.

אבות למען צדק - עקבו אחרינו גם ב - google news

לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

תמונת הפרופיל של אבות למען צדק

By אבות למען צדק

עמותת אבות למען צדק, אתר החדשות והמאמרים הרשמי של העמותה, מקדמים שוויון זכויות לגברים, לאבות ולבנים, ומחזקים את מעמד המשפחה. פועלים במרחב הציבורי והמשפטי ובמשרדי הממשלה.

לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא