52% מהציבור מאמין שתלונות השווא הן מכת מדינה.

בעקבות קמפיין החשיפה הנרחב שלנו, "בכל שבוע 10 נשים מעלילות תלונת שווא בעבירת מין על גברים", יצאנו לבדוק באמצעות סקר מקיף האם הציבור הישראלי מתחיל להבין את עומק השבר, והאם הנדסת התודעה רבת השנים של ארגוני הנשים סוף סוף נסדקת.

סקר עמדות: תפיסת תופעת תלונות השווא בישראל יוני 2026, התוצאות חד-משמעיות ומראות מהפך תפיסתי חסר תקדים בנוגע לתלונות שווא בעבירות מין ובעבירות אלימות במשפחה.

א. מאמינים כי נשים מגישות תלונות שווא – 52%.
ב. לא מאמינים שנשים מגישות תלונות שווא – 34%.
ג. אין דעה / לא יודע – 14%.

הנתונים המרכזיים שעולים מהסקר:

מהפך של רוב מוחלט: למעלה ממחצית הציבור בישראל (52%) משוכנעים כיום כי נשים מגישות תלונות שווא (פעם אחת או יותר). הנתון הזה מוכיח שתלונות השווא כבר מזמן אינן נתפסות כ"תופעת שוליים קיצונית", אלא כמכת מדינה של ממש שמאיימת על כל בית.

אפקט הקמפיין באלמ"ב ומין:

בעקבות חשיפת נתוני הפרקליטות בקמפיין, חל זינוק דרמטי בהיקף האנשים שמבינים כי תלונות השווא הן כלי נשק נפוץ – לא רק בעבירות מין, אלא גם ובעיקר בעבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב), כחלק מטקטיקה בהליכי גירושין.

פלח האוכלוסייה המודע ביותר: הקבוצה שמשוכנעת בקיומן של עלילות השווא יותר מכל קבוצה אחרת בחברה היא גברים ונשים מעל גיל 25, חלקם בעלי משפחות או בהליכים משפטיים, שמבינים היטב שהם או החברים שלהם נמצאים בקו האש.

סיכום מגמה: השקר הפמיניסטי נסדק

במשך שנים שטפו לציבור את המוח שתלונות שווא הן שבריר אחוז. הקמפיין שלנו הציב מראה רשמית של משרד המשפטים, והציבור עונה בהתאם: 52% כבר לא קונים את הסיפורים ומבינים שהמציאות הפוכה לחלוטין. אנחנו נמשיך להאבק על האמת של הגברים החפים מפשע עד שהמספרים האלה יתורגמו גם לשינוי חקיקה וענישה מחמירה למעלילות!

מתודולוגיה ופרמטרים של המחקר:

אוכלוסיית המדגם: מדגם הסתברותי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילאי 18 ומעלה).

גודל המדגם N=600 משיבים, המאפשרים ניתוח סטטיסטי ברמת מובהקות גבוהה.

טעות הדגימה: 0.4% +- ברמת ביטחון של 95%.

שיטת האיסוף: שילוב של פאנל אינטרנטי וראיונות טלפוניים לנטרול הטיות דיגיטליות.

שאלה מרכזית: תפיסת אמינות תלונות בעבירות מין ואלמ"ב, "לאור נתוני הפרקליטות שפורסמו לאחרונה, מהי עמדתך לגבי שכיחות תלונות השווא המוגשות על ידי נשים בעבירות מין ואלימות במשפחה?"

ניתוח משתנים ופרמטרים:

בקרב גברים מעל גיל 25, רמת האמון בנרטיב "תלונות השווא הן מקרים בודדים" קרסה, כאשר 68% מהם מגדירים את התופעה כנפוצה או קיימת באופן קבוע.

נמצא מתאם חיובי מובהק מבחינה סטטיסטית p < 0.05 בין מגדר הזכר וגיל המשיב לבין מידת ההכרה בתופעה. תת-האוכלוסייה שמשוכנעת בקיומן של תלונות שווא יותר מכל קבוצה אחרת היא גברים מעל גיל 25, שם הנתון מזנק ל-68%. מדובר בפלח אוכלוסייה בוגר, מיושב בדעתו ובחלקו בעל משפחות, המבין את הסיכון הממשי הניצב לפתחו.

מניתוח עומק עולה כי משיבים שנחשפו לנתוני בקשת חופש מידע המהווה מקור לנתונים בפרסום זה: משרד המשפטים, בקשת חופש מידע מס' 19-0283 (נתוני היעדר אשמה) נטו ב-40% יותר להסכים עם הקביעה שתלונות שווא הן כלי נשק טקטי בהליכי משפט וגירושין.

הסקר מזהה כי המודעות הציבורית אינה מוגבלת רק לעבירות מין. 48% מהמשיבים שסבורים כי קיימות תלונות שווא בעבירות מין, ציינו כי לדעתם התופעה נפוצה ושכיחה עוד יותר בעבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב). המשיבים קישרו זאת לקלות שבה ניתן להשיג צווי הרחקה מידיים וחד-צדדיים נגד גברים ללא צורך בראיות פורנזיות.

תובנות: הנתונים מצביעים על כך שקמפיין "10 נשים בשבוע מעלילות תלונת שווא" הצליח לייצר שינוי תודעתי מובהק בקרב הציבור. התפיסה לפיה מדובר בבעיה של קומץ גברים "מרירים" נעלמה, ובמקומה עלתה הכרה ציבורית רחבה (52%) בכך שמדובר בעיוות מערכתי הדורש טיפול שורש חקיקתי.

קריסת נרטיב ההשתקה: תוצאות הסקר מוכיחות באופן אמפירי כי הציבור הישראלי מתעורר. התפיסה המהונדסת לפיה תלונות שווא הן תופעה זניחה קרסה לחלוטין מול רוב מוצק של 52%.

דרישה אזרחית לשינוי חקיקה: רמת המודעות הגבוהה (במיוחד בקרב גברים בגילאי עבודה והקמת משפחה) מייצרת תשתית ציבורית רחבה הדורשת שוויון בפני החוק, הטלת סנקציות, וענישה מחמירה ומרתיעה כנגד נשים המגישות תלונות שווא בזדון.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.