חזקת הגיל הרך בישראל

חשיבות האב בחיי ילדיו

האב חשוב להתפתחות התקינה של הילד כבר בימיו הראשונים והוא חיוני לעתידו לא פחות מהאם. ילדים עם חסך בדמות אב נוטים יותר מאחרים לסבול מקשיים חברתיים ואישיים.

אהבת אם היא צורך הן של האם והן של הצאצא. מדובר בקשר חזק ומובהק שהחברה נוטה לקדש אותו לעיתים קרובות על חשבון קשר לא פחות חשוב – בין האב לבנו או לבתו. הכשל המחשבתי הזה נובע, בין השאר, גם מהתייחסות היסטורית לדמותו של האב על שלל תפקידיו המסורתיים: כמפרנס עיקרי, מפקח מוסרי, רס"ר משמעת ודמות לחיקוי.

מה בעצם השתנה?
עם השנים השתנו גם התפיסות בנוגע למעמד האישה בחברה ובתא המשפחתי ובהתאם לכך השתנתה גם חלוקת התפקידים. מצד אחד, הגבר כבר אינו מפרנס יחיד, ובת־זוגו בדרך כלל נושאת עימו בנטל הכלכלי; מצד אחר, הגבר ממלא תפקיד פעיל וחשוב בטיפול היומיומי בילדים ובגידול שלהם.

האם יש קשר חזק יותר מהקשר בין אם לילדיה?
אכן מדובר בקשר חזק, אך הוא אינו אמור להטיל צל על הקשר שבין האב לילדיו, והאחד אינו צריך לבוא על חשבון האחר, ולהפך.

מחקרים שבהם נבדקה ההתקשרות המועדפת לכאורה של הילדים לאמם הביאו לפיתוחה של תיאוריה פסיכואנליטית שהתמקדה בחשיבות הבלעדית של האם בעבור הילדים. התיאוריה הזאת התבססה על מחקר שבחן את ההתפתחות המוקדמת של הילדים והתמקד רק באמהות ובילדים ועל מחקר שבדק ילדים שאושפזו בבתי־חולים בבריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

לעומת זאת, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות התמקדו בקשרים שנוצרים בין אבות לתינוקות. המחקרים האלה מוכיחים את מה שנראה היה יוצא דופן עד כה: תינוקות – גם בתאים משפחתיים מסורתיים, שבהם האימהות נשארו בבית עם הילדים, והאבות יצאו לעבודה – נקשרו הן לאם והן לאב. עוד עולה מהמחקרים האלה שלהתקשרות הזאת יש השפעה משמעותית על התפתחות הילדים.

בעשרות השנים האחרונות בדקו אלפי חוקרים את השפעת האבות על התפתחות ילדיהם. בסוף שנות ה־40 ובתחילת שנות ה־50 של המאה ה־20 התמקד המחקר בעיקר בילדים שאבותיהם הוצבו בחזית או בילדים שהתייתמו מאב במהלך מלחמת העולם השנייה. מאוחר יותר התמקדו החוקרים בילדים שהוריהם נפרדו או התגרשו. את המחקרים החשובים בנושא הזה ניהלו מיטב הפסיכולוגים ובראשם ד"ר מייקל לאמב, ד"ר ניל קרטר וד"ר ג'ואן קלי.

האם מידת השפעתו של האב גדולה יותר בקרב הבנים?
תחילה נטו לחשוב כי היעדר האב ישפיע במידה רבה על הזהות המינית של הבן, ואף עלה החשש שהבנים לא יהיו גבריים מספיק אם יחונכו ללא אבות. נדרש עשור שלם כדי לגבש את ההבנה כי המחסור בדמות אב עלול להשפיע לרעה גם על בנות לכן החל משנות ה־50 של המאה הקודמת התפתחה התעניינות גוברת בהשפעה של היעדר דמות אב על ילדים משני המגדרים.

על פי המחקרים הרבים שנעשו – ובעיקר אלה של ד"ר מייקל לאמב מהמכון האמריקני להתפתחות הילד והאדם – אלה הן ההשפעות שעלולות להיות לחסך בדמות אב:

1. קשיי הסתגלות פסיכולוגיים.

2. קושי ללמוד בבית הספר.

3. הישגים אקדמיים גרועים.

4. התנהגות אנטי־חברתית, כולל שיעור גבוה יחסית של פעילות עבריינית.

5. קושי ליצור ולשמר מערכות יחסים אינטימיות. הקושי הזה יבוא לידי ביטוי במערכות יחסים עם בני המין האחר עם המעבר לגיל הבגרות.

יש לזכור: לא כל מי שסבל מחסך אב יסבול בהכרח מהנזקים האלה, ובוודאי שלא מכולם בעת ובעונה אחת.

מחקרים שנערכו במהלך 20 השנים האחרונות מצביעים על כך שחשיבות האב בחיי ילדיו היא גדולה ואינה פחותה מזו של האם גם במצבי פרידה וגירושין.. ד"ר ניל קלטר (Kalter) טוען במאמרו כי נמצא שיעור גבוה של קשיים בהתפתחות הזהות הגברית בקרב בנים להורים גרושים שנשארו לרוב במשמורת האם. הוא הסביר זאת בחסר באב ובדמות גברית. לדבריו, אצל בנים אלו התגלתה נטייה להתנהגות מעין עבריינית וקושי לשלוט בדחפים. החוקרים קובעים כי לבנים דרושה הזדהות חיובית מוצקה עם אבותיהם כדי להפנים שליטה על התנהגותם.

במחקר שנעשה ב־2007 בקרב מבוגרים צעירים (Kelly וחבריה) נצפה כי ככל שהאנשים הללו שהו זמן רב יותר עם אבא שלהם בתקופת הילדות לאחר הגירושין, כך היחסים שלהם עם האבות היו טובים יותר בתקופת בגרותם וכך גם המצב הרפואי הכללי שלהם. מנגד, במחקר הצליח לנבא כי מי שחווה יחסים לא טובים עם אביו יסבול בסבירות גבוהה יותר ממצב בריאותי גרוע יותר בתקופת הבגרות.

כאשר לילדים יש יחסים קרובים עם אביהם, והאבות מעורבים באופן פעיל בחייהם, המגע התכוף הזה קשור באופן מובהק להסתגלות טובה יותר והישגים אקדמיים משופרים לילדים בגיל בית הספר. וזה בהשוואה כמובן לילדים עם אבות פחות מעורבים.

רוצים עוד? הנה – החוקרים מצאו כי מעורבות גבוהה יותר של האב בבית הספר קשורה גם לתפקוד אקדמי טוב יותר והתנהגות טובה יותר בבית הספר, ובהמשך גם לציונים גבוהים יותר, פחות היעדרויות וגישה חיובית יותר לבית הספר. זאת כמובן בהשוואה לילדים הצעירים שאבותיהם היו פחות מעורבים.

ואם האבא מאוד רחוק מלהיות מאצ'ו?
לא נמצא קשר בין מידת הגבריות של האבות ומידת הגבריות של הבנים, והמסקנה הייתה שהדבר החשוב הוא מערכת היחסים שבין האב והילד ולא מידת הגבריות של האב. החוקרים גילו כי הנקודה החשובה היא למעשה החמימות והקרבה שבמערכת היחסים ולא מידת הגבריות. לדבריהם, ככל שמערכת היחסים בין האבות והבנים הייתה קרובה יותר, כך עלתה הסבירות שהבנים יפגינו מאפיינים הנתפסים על ידי החברה כבעלי ערך.

ילדים בעלי מערכות יחסים חמימות וקרובות עם אביהם, מסתגלים טוב יותר מבחינה פסיכולוגית, מגיעים להישגים טובים יותר בלימודים, פחות נוטים להיות מעורבים בהתנהגות אנטי חברתית ומפתחים מערכות יחסים טובות יותר עם הזולת כילדים, מתבגרים ומבוגרים.

מה קורה כאשר האב לבד במערכה?
קבוצה נוספת של מחקרים עסקה במעורבות של האבות בחיי ילדיהם. גל מחקרים אלה החלו באמצע שנות ה־70 על ידי אנשים כמו גרהאם ראסל, אשר עקבו אחר משפחות שבהן האבות היו המטפלים העיקריים בילדיהם או שהשתתפו באופן שווה בטיפול בילדים. התברר כי ילדים שחונכו בעיקר על ידי האבות הצליחו יותר מאשר ילדים אשר התחנכו במסגרות מסורתיות. המחקרים הללו הדגישו את ההכרה כי האבות הם חלק בסיסי ובעל ערך בתא המשפחתי.

אבל מה עדיף לילד – קשר חזק עם האם או עם האב?
לרוב, ילדים נולדים לשני הורים. ילדים רוצים, אוהבים וזקוקים לשני ההורים. ילדים בעלי מערכות יחסים חיוביות חמות ובטוחות עם שני הוריהם נוטים להצליח טוב יותר מאשר ילדים שמערכת היחסים שלהם עם הורה אחד היא פחות בטוחה. הורים צריכים להשתתף באופן פעיל בחיי ילדיהם כדי להשפיע באופן חיובי על התפתחותם.

גם במצבי פרידה וגירושין הספרות הניסיונית מדגימה יתרונות רבים לילדים עם אבות מעורבים (או שני הורים מעורבים), וזה כולל הסתגלות פסיכולוגית והתנהגותית טובה יותר והישגים לימודיים ואקדמיים טובים יותר. התנאי במקרה הזה הוא שהסדרי המחייה של הילדים מאפשרים לאבות התומכים והאוהבים של הילדים להיות מעורבים באופן פעיל, והדגש הוא על פעיל, בחיי הילדים על בסיס שבועי וסדיר, כולל שילוב של לינות ובילוי זמן פנאי, כולל זמן הקשור למתרחש בבית הספר.

במחקר גדול שפורסם ב־2014 (Warshak וחבריו), וכלל 110 חוקרים בכירים מרחבי העולם, צוין כי בנסיבות נורמליות, העדויות תומכות בכך שבעבור הילדים שהוריהם חיים בנפרד זה מזה (כולל אלו מתחת לגיל 4) עדיפה משמורת משותפת. המחקר מצטט מחקרים רבים אחרים שמדגישים כי לינות אצל האב מגבירות את המחויבות מצד האבא לגידול הילדים, ומפיקה תועלת הן להורים והן לילדים.

כתב (מקור מקושר): ד"ר מוטי חיימי מומחה ברפואת ילדים ובהמטו־אונקולוגיה במרכז לבריאות הילד בחיפה, מקבוצת כללית, מקור מקושר: דמות אב: לא פחות חשוב | שירותי בריאות כללית (clalit.co.il)

חזקת הגיל הרך, משמעות העדר אב מחיי ילדיו, אבות למען צדק

מה זה חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך, חזקה שירשנו מהבריטים, שם שלטה משך 100 שנים, חזקה שלמעשה מבוססת על החלפת הזכות הקניינית המוחלטת של האב בילדיו, בעיקרון שהפך בישראל ל'עיקרון על של טובת הילד'.

החזקה הניחה הנחה מוטעית שטובת הילד אצל אימו בגילאים הצעירים. ישראל המדינה היחידה בעולם המערבי בה החזקה עדיין שרירה וקיימת. החזקה במדינות הנאורות, במדינות העולם, חזקת הגיל הרך בוטלה:

אוסטרליה: בשנת 2006 נקבע בחוק ,חזקה של אחריות הורית משותפת. נקבע כי עקרון טובת הילד הוא השיקול העליון בהחלטות הנוגעות לגביו.

ארצות הברית: בכל 50 המדינות בארה"ב, קיים חוק המסדיר את קביעת המשמורת על ילדים על-ידי בית-המשפט בעת גירושים או פירוד. מאז שנות ה-70  בוטלה חזקת הגיל הרך ברוב המדינות ברחבי ארה"ב, המדינה האחרונה בארה"ב שבה הייתה נהוגה חזקת הגיל הרך הייתה מערב וירג'יניה ואף שם בוטלה בשנת 1979 .  

בריטניה: אין חזקה בבריטניה, אין העדפה של אימהות על פני אבות. החוק הבריטי משנת 1989 קובע שטובת הילד הוא העיקרון המנחה את בית המשפט.  

דנמרק: בדנמרק אין חזקה המעדיפה את משמורת האם. בשנת 2007 נקבע בחוק המתעדף משמורת המשותפת כברירת מחדל.  

ניו זילנד: בחודש יולי 2005 נכנס לתוקפו חוק אשר הגדיר מחדש את נושאי האפוטרופסות והמשמורת ההורית. החוק שם דגש על זכויות הילד, מציב את טובת הילד במרכז ומתמקד באחריות ההורית כלפי הילדים במקום בזכויות ההורים על הילדים.  

ספרד: בשנת 1990 בוטלה חזקת הגיל הרך. מאז שנת 2000 יש בספרד מגמה של הענקת משמורת משותפת.  

קנדה: בחוק הקנדי אין חזקה המעדיפה את האם, והוא אף חותר למעורבות מקסימלית של שני ההורים בגידול הילד.  

סין: בחוק דיני המשפחה והמשמורת משנת 2001 נקבע שוויוניים לחלוטין.  

בלגיה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.  

גרמניה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.  

הולנד: לא קיימת חזקת הגיל הרך.  

צרפת: לא קיימת חזקת הגיל הרך.  

שבדיה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.  

מקסיקו: בית המשפט העליון, ביטל את החזקה ביום 22/11/2019  וקבע כי הסעיף המסדיר את משמורתם של ילדים מתחת לגיל 12 אינו חוקתי בגין אפלייה מגדרית.הפסיקה מבוססת על עקרון השוויון ועל טובת הקטינים. עוד נאמר בהחלטה שהסעיף בחוק פוגע ביכולתם של השופטים להפעיל את שיקול דעתם לטובת הקטינים ואת הנסיבות האינדיבידואליות של כל מקרה.החזקה המוקדמת לטובת האימהות לא רק שאששה את הסטראוטיפים המגדריים המסורתיים, וסותרת את הדרישה הראויה למיגור התפיסה המסורתית של תפקיד האישה ומכשילה את מיגור התופעה.

העוולה בדמות חזקת הגיל הרך מופיעה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בסעיף 25 לחוק :

"קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים, לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."

חזקת הגיל הרך בחוק האפוטרופוס
חזקת הגיל הרך בחוק האפוטרופוס

נימוקים לביטול החזקה: אמנת האו"ם לזכויות הילד 1989 ,אמנת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ,1966 ,סעיף 8 באמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד. האמנות הבינלאומיות ברורות, לכל ילד זכות לקשר משמעותי עם שני הוריו, גבר ואישה שווים זה לזה גם במישור של דיני משפחה. החזקה בוטלה בכל המדינות משתי סיבות מרכזיות: הראשונה פגיעה חוקית בעיקרון השוויון (ארה"ב אנגליה – 1970) והזכות להורות כולל באמנת זכויות הילד שישראל חתמה ואשררה( 1989-1991) שם נאסרת בס' 2 לאמנה הפליית הורה על רקע מגדרי. 

האמנה לזכויות הילד (2 לספטמבר 1990)

פגיעה חוקתית  בעיקרון השוויון ואיסור האפלייה על רקע מגדרי, דוגמת התיקונים ה – 19 וה – 14 לחוקה האמריקאית. זאת בהתאם לפסקי הדין שניתנו בראשית שנות ה – 70 במדינות השונות בארה"ב. באשר  עד ראשית אמצע שנות ה – 80, ברוב שלא לאמר, כל מדינות ארה"ב בוטלה החזקה. וכך גם באנגליה שם  הובילו מחאות חלקן אלימות של ארגוני גברים, את ביטול החזקה, תוך השפעה על פסיקות בתי המשפט האנגליים.  

 השניה :   'עיקרון טובת הילדים' – הוכרע באופן חד משמעי על ידי כל חוקרי הילדים המובילים בעולם להתפתחות הילד: למעשה בכל העולם המערבי, גם במדינות שלא ניתן לטעון כי הושפעו מהמשפט המקובל , השתלט ורבים יטענו כי בצדק רב, 'עיקרון טובת הילדים – best interests of the child' (להלן: "העיקרון.) " שפע מחקרים בזמן קיום החזקה הוכיחו, כי החזקה פוגעת בהתפתחות ילדים באינספור צורות: מאבדנות ועד נשירה ממסגרות חינוכיות, עבריינות וכדומה.  

 בשנת 2014 כל העולם המדעי של תחום התפתחות הילד התיישר סביב  מאמר     הקונצנזוס של ד"ר וורשק המסכם עמדתם שלך 111 חוקרים מובילים בעולם בתחום התפתחות הילד שקובעים כי החזקה פוגעת בילדים. המאמר אומץ כמובן גם על ידי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.  

 ”שינה של ילדים להורים גרושים בשני הבתים של הוריהם חשובה מגיל אפס.” 

"תכניות הורות המציעות לאב ולילד להיות ביחד במשך פרקי זמן קצרים של שעתיים פעמיים או שלוש פעמים בשבוע (דוגמאת מרכז קשר), עלולות ליצור לחץ לא רצוי על הקשר עם הילד. הבה נחשוב על הלוגיסטיקה שכרוכה בהעמסת התינוק והחפצים הנחוצים במכונית, נסיעה למקום מגוריו של האב, פריקת כל הכבודה מן המכונית, האכלת התינוק וסיוע לו בהסתגלות אל לסביבה."

"כאשר האב צריך להחזיר את הילד תוך שעתיים מזמן איסופו, הרי שנותר זמן מועט לפיתוח יחסי גומלין נינוחים (מרכז קשר פעם שניה). לינות לילה מסייעות להפחתת המתח הנלווה לחיפזון הכרוך בהחזרת הילד, ולכן הן תורמות לשיפור איכות הקשר ושביעות הרצון ממנו הן עבור ההורה והן עבור הילד". 

 למעשה גם ועדות שניט ושיפמן ( שקדמו למאמר     הקונצנזוס), מסתמכות על הפגיעה בילדים עקב החזקה ומציינות השימוש שנעשה בחזקה לצורך המזונות. עם פרסום המאמר (     הקונצנזוס)  שלמעשה גם הביע ביקורת על מי שנחשבה אחרונת המצדדות בחזקה ושימשה אסמכתא לאפלייה בישראל בידי הרווחה וארגוני הנשים –  החוקרת ג'ניפר מקינטוש (אשר התנצלה וחזרה בה.) נטשו ארגוני הנשים את 'עיקרון טובת     הילד לטובת ' עיקרון טובת האשה ' על מנת שנשים תוכלנה להמשיך ולקבל מזונות ילדים ולהתקיים מהם למרות הפגיעה בילדים.  

זאת ועוד, האו"ם במסגרת הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות שהתקיימה ב 14 לנובמבר 2011. קיבלה החלטה הקוראת למדינת ישראל לתקן את האפלייה בחוק הישראלי :

סעיף 22 להחלטה: "הוועדה חוששת כי במקרה של גירושין, משמורת על ילדים עד גיל שש ניתנת תמיד לאמהות, וכי אבות נדרשים לעתים קרובות לשלם סכומי מזונות ילדים העולים על הכנסתם, ואם לא, אזי חופש התנועה שלהם מוגבל באופן חמור. הוועדה חוששת כי אבות גרושים נדרשים לעיתים קרובות לבקר את ילדיהם במרכזי ביקור בפיקוח בשעות עבודתם [מרכזי קשר], מה שמוביל לצבירת היעדרות בעבודה ולסיכון בפיטורים. (סעיף 10 לאמנה לזכויות הילד) הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כך שמשמורת על ילדים עד גיל שש לא תמיד תינתן לאימהות, ותוודא כי סכומי מזונות ילדים לא יובילו לרמת חיים לא מספקת עבור האב."

הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות

האו"ם במסגרת הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות שהתקיימה ב 12 לנובמבר 2019. הביעה דאגה מהעובדה שלא נעשו התיקונים המתחייבים:

"סעיף 36. הוועדה מודאגת שלמרות המלצתה הקודמת, עדיין נותרה חזקת "הגיל הרך" בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962. (סעיפים 3 ו- 10 לאמנה לזכויות הילד). סעיף 37. הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 במטרה לבטל את חזקת הגיל הרך ולהבטיח שכל ההחלטות על משמורת ילדים יתקבלו בהתאם לעיקרון טובת הילד."
 

וועדת האו

ברור לכל בר דעת שחזקת הגיל הרך נשללה באופן חד-משמעי וגורף על-ידי מומחים בינלאומיים, במסמך הקונצנזוס של 111 המומחים מועלית אף הסכמה כי תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין, מגיל ינקות. מדינות העולם הפנימו ויישמו, הלכה למעשה, את האחריות ההורית המשותפת באמצעות ביטול חזקת הגיל הרך, תוך מתן מענה ראוי לטובת הילד כערך עליון, מאידך מערכת הרווחה ומערכת המשפט בישראל, אינם שמים את טובת הילד כערך עליון.  

 לאור מחקרים מדעיים מוכחים בעולם, אמנות האו"ם – חזקת הגיל הרך הינה חזקה שאין לה כל תוקף חוקי מוסרי וערכי, חזקה זו מבטלת את זכותם של אבות להורות, מונעת מהם את הזכות הטבעית והחוקתית וגורמת נזקים נפשיים לקטינים. 

מקורות מידע נוספים
עורך הדין ירון מידן

עורך הדין ירון מידן, יצג את העמותה עת עתרה לבית המשפט העליון, בין היתר חשפנו את תצהירו של חבר הכנסת עקיבא נוף אשר קובע כי חוק המזונות תוקן בשנת 1981.

תצהיר חבר הכנסת עקיבא נוף, אבות למען צדק, תיקון חוק המזונות
תצהיר חבר הכנסת עקיבא נוף, אבות למען צדק, תיקון חוק המזונות

להלן עיקרי העתירה:

1.העתירה, מציגה את מחיר הדמים של הגברים והאבות (אובדנות)
2.העתירה, מוכיחה שאין בעיה בחוק בענין המשמורת והמזונות אלא הבעיה עם הפרשנות הנהוגה כיום בבתי המשפט שהינה מפלה על רקע מגדרי.
3.העתירה, חושפת את התעמולה הפמיניסטית בדבר אגדת פערי השכר (פוטנציאל השתכרות מול השתכרות בפועל, שוויון פורמאלי מול מהותי,אם חד הורית משל האב מת).
4. העתירה, מצביעה על תהליך ההשחתה של מערכת המשפט בשל האפלייה ומציבה מראה לפיה, המשך האפלייה יביא למיטוט מערכת המשפט והחוק וקריסה מוחלטת של אמון הציבור.
5.העתירה, מנסה להציל ילדים מיתמות או מהורות אב מסורסת.
6.העתירה, מוכיחה שבתי המשפט והרווחה המציאו שפה חדשה על מנת להצדיק את העוולות כלפי אבות וילדיהם.

פרופ' דן שניט

וועדת שניט

ועדת שניט מונתה בשנת 2005 על ידי שרת המשפטים ציפי לבני על מנת לבדוק ולהמליץ בכל הקשור להיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין.

הוועדה המליצה לבטל את הסעיף בחוק הקרוי חזקת הגיל הרך והציעה לאמץ את מודל המשמורת המשותפת.

20200224_085055_00005749531393568181345-1.png

מאמר הקונצנזוס של ווארשק

מאמר הקונצנזוס של ווארשק המאגד 111 חוקרים בינלאומיים ואומץ על ידי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל קובע: "כי תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין".

פרופ' אבי שגיא-שורץ

פרופ' דן שניט ופרופ' אבי שגיא-שורץ

פרופ' דן שניט ופרופ' אבי שגיא-שורץ במאמר המגדיר באופן נחרץ כי פרשנות בית המשפט העליון סותרת את טובת הילד.

החלטות האו"ם
האמנה לזכויות הילד (2 לספטמבר 1990)

האמנה לזכויות הילד לספטמבר 1990

האמנה בדבר זכויות הילד הנה המסמך הבינלאומי המקיף והחשוב ביותר בתחום זכויות הילדים עד היום.

האמנה נחתמה ע"י ישראל ב– 3 ביולי 1990 ונכנסה לתוקף, לאחר אשרורה (4.8.91), ביום 2 בנובמבר 1991.

הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות

וועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות 2011

הוועדה חוששת כי במקרה של גירושין, משמורת על ילדים עד גיל שש ניתנת תמיד לאמהות, וכי אבות נדרשים לעתים קרובות לשלם סכומי מזונות ילדים העולים על הכנסתם, ואם לא, אזי חופש התנועה שלהם מוגבל באופן חמור.
 
הוועדה חוששת כי אבות גרושים נדרשים לעיתים קרובות לבקר את ילדיהם במרכזי ביקור בפיקוח בשעות עבודתם [מרכזי קשר], מה שמוביל לצבירת היעדרות בעבודה ולסיכון בפיטורים. (סעיף 10 לאמנה לזכויות הילד)
 
הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כך שמשמורת על ילדים עד גיל שש לא תמיד תינתן לאמהות, ותוודא כי סכומי מזונות ילדים לא יובילו לרמת חיים לא מספקת עבור האב.
וועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות 2019

וועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות 2019

תצפיות מסכמות על הדוח התקופתי הרביעי של ישראל.
 
הוועדה שקלה את דו"ח התצפית התקופתי הרביעי של ישראל.ואימצה את התצפיות המסכמות הנוכחיות בפגישה ה- 60 שלה, שהתקיימה ב- 18 באוקטובר 2019.
 
הגנה על המשפחה
הוועדה מודאגת שלמרות המלצתה הקודמת, עדיין נותרה חזקת "הגיל הרך" בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962. (סעיפים 3 ו- 10 לאמנה לזכויות הילד)
 
הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 במטרה לבטל את חזקת הגיל הרך ולהבטיח שכל ההחלטות על משמורת ילדים יתקבלו בהתאם לעיקרון טובת הילד

החלטות האו"ם לביטול חזקת הגיל הרך.

לצפיה בפירוט המלא לחץ כאן