אבות למען צדק

משפחה | הורות | שוויון | למען הגברים בישראל

מאגר ידע

תמונה אחת שווה אלף מילים
בעמוד זה ניתן למצוא מידע שלא מצוי בתקשורת בכותרות, או אינו נגיש מספיק לתודעת הציבור

תוכן העניינים

 
✸ אלימות במשפחה – בין בני זוג אלימות במשפחה – בין בני זוג
✸ הסתרת נתונים על אלימות נשית
✸ אלימות במשפחה – כנגד ילדים
✸ התפלגות האלימות כנגד ילדים משתנה או לא נסקרת
✸ אי שוויון בהפללה, כתבי אישום וענישה בין גברים ונשים
✸ אפליה בענישה
✸ תלונות שווא
✸ רצח במשפחה – בין בני זוג
✸ השוואה בין רוצחים ורוצחות בני זוג
✸ רצח במשפחה – רצח ילדים
✸ אלימות נפשית – ניכור הורי
 
✸ מיתוס 'פערי שכר' בין גברים לנשים
✸ אזהרת מסע לישראל
תרומה לעמותה

אלימות במשפחה - בין בני זוג

חזרה לתוכן העניינים
אלימות בזוגיות במשפחה בין בני זוג הדדית סימטריה

סימטריה באלימות בין בני זוג - אלימות נשים ואלימות הדדית במשפחה
פרופ' שרה בן דויד
מאמר "קורבנות גברים במשפחה - האם יש תופעה כזו?"

מחקר הכולל רשימת מקורות מתעדכנת של מחקרים שבחנו את נושא האלימות הנשית. בסקירתה, נכללים מחקרים שמצביעים על כך שבכל האמור באלימות זוגית, נשים אלימות באותה מידה או במידה רבה אף יותר מאשר הגברים.

למאמר "קורבנות גברים במשפחה" לחץ כאן. (עמוד 23)

גם דוחות משטרת ישראל כל השנים (ראה לדוג' השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל 2020 – תמונה להלן) מצביעים על אלימות נשים כלפי בני זוגן (בהשוואה למספר התיקים שנפתחים ע"י נשים או גברים בעקבות אלמ"ב). גם אם לא סימטריה באלמ"ב, לפחות רבע או שליש ביחס למספר התיקים שנפתחים ע"י נשים.
ידועה הרתיעה של גברים ממוסדות המשטרה והרווחה (וכפי מצב הדברים כיום, ככל הנראה בצדק) ולכן סביר להניח שיש תת דיווח ביחס לנשים (שהן דווקא מועצמות ואף נדחפות להגשת תלונה).

שנתון משטרת ישראל 2020 אלימות בין בני זוג תיקים נפתחים

להרחבה כללית ניתן לקרוא על:

מיתוס 200,000 נשים מוכות

המאמר מפורסם גם בבלוג דה-מרקר – כאן.

- References Examining Assaults by Women on Their Spouses or Male Partners: An Updated Annotated Bibliographyמחקרים שבוחנים תקיפות של נשים על בני זוגן או בעליהן: ביבליוגרפיה מבוארת מעודכנת 2014

סימטריה באלימות הזוגית - 343 מקורות מחקריים המאשרים את קיומה של סימטריה באלימות בין בני זוג - 440,850 נחקרים.

ביבליוגרפיה מבוארת זו מתארת 343 חקירות מדעיות (270 מחקרים אמפיריים ו -73 ביקורות) המדגימות כי נשים אגרסיביות פיזית כגברים (או יותר) ביחסים שלהם עם בעליהן או בני זוגן. גודל המדגם הכולל במחקרים שנסקרו עולה על 440,850 אנשים.

קישור למאמר – 

REFERENCES EXAMINING ASSAULTS BY WOMEN ON THEIR SPOUSES OR MALE PARTNERS: AN UPDATED ANNOTATED BIBLIOGRAPHY

או בקישור – כאן.

Dominance and symmetry in partner violence by male and female university students in 32 nations. Murray A. Straus 2006

למאמר 
דומיננטיות וסימטריה באלימות בין בני זוג, על ידי סטודנטים באוניברסיטאות ב- 32 מדינות. מורי שטראוס 2006

סה"כ מדובר על סימטריה באלימות בין בני זוג, אך כפי שניתן לראות, לפי מחקר זה, בישראל נשים אלימות יותר (פי 3) מגברים.

תקיפה חמורה אלימות במשפחה בין בני זוג נשים גברים מחקר

אלימות חמורה במשפחה - בין בני זוג

נשים מפעילות אלימות חמורה בשיעורים גבוהים יותר מזו של גברים ברוב המחקרים.

סימטריה מגדרית והדדיות בביצוע אלימות בין בני זוג ברמה הקלינית: ראיות אמפיריות והשלכות על מניעה וטיפול.

נשים תוקפות באופן חמור יותר מאשר גברים

"The median percentage of men who severely assaulted a partner was 5.1%, compared to a median of 7.1% for severe assaults by the women in these studies".

תרגום: האחוז החציוני של גברים שתקפו בן זוג קשות עמד על 5.1%, לעומת חציון של 7.1% לתקיפות קשות בידי הנשים במחקרים אלו.

מאמר בקישור - לחץ כאן.

מדוע העדויות המוחלטות על אלימות פיזית מצד נשים לא עולים על הדעת ולעיתים קרובות מוכחשות – מורי שטראוס 2009.

Why the Overwhelming Evidence on Partner Physical Violence by Women Has Not Been Perceived and Is Often Denied – Murray A. Straus

ניתן לראות כי נשים תוקפות באופן חמור יותר מאשר גברים, ברוב מכריע של המחקרים המובאים במחקר הכולל לעיל.

דוגמה קטנה להסתרת נתונים על אלימות נשית

חזרה לתוכן העניינים
אלימות נשים כנגד גברים - שרה בן דוד

שינויים לפני פרסום מאמר ואחרי הפרסום. מחיקת אלימות נשים כנגד גברים – פרופ' שרה בן דוד

לפני פרסום מאמר מדעי בנושא אלימות במשפחה (בין בני זוג), בהגשת המאמר לכתב העת המדעי, ניתן לראות שישנה אלימות של האישה כלפי בן זוגה, אלימות שאינה זניחה ואף עולה על שיעור האלימות של גבר כלפי בת זוגו, ולאחר פרסום המאמר הוא פורסם ללא נתון חשוב זה, חשוב כדי להיות מחקר מדעי רלוונטי בעל יכולת השוואתית.

את התמונה הנ"ל ניתן למצוא בעמוד 27 במאמרה של פרופ' שרה בן דויד, "קורבנות גברים במשפחה" – כאן

גם בדו"ח הוועדה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה משנת 2016 אין איזכור לאלימות נשים כלפי גברים (או אלימות כלפי גברים בכלל). 
אגב גם אלימות כלפי ילדים לא ממש מטופלת במסמך (בטח לא כמו אלימות כלפי נשים).

האם הנתונים שהוגשו לוועדה הבין משרדית לאלימות במשפחה עוותו?
הכנס הבינלאומי השנתי בנושא אלימות במשפחה ייבחן את נכונות הנתונים אודות אלימות במשפחה או שמא התמונה יותר מאוזנת מבחינה מגדרית והאם לציבור ולמשרדי הממשלה מוצגת תמונה מעוותת. 2013.

נשים אינן שוות בפני החוק בית משפט עליון-בתחום המעצרים ומאסרים 2016
שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, אשר מצהיר: "איני משוכנע שהגיעה העת לשוויון בין נשים וגברים בתחום המעצרים והמאסרים"

ציטוטים מפיה של שופטת חנה בן עמי:

"לעיתים התנהלותן של עובדות סוציאליות גובלת בפלילים"

"…עד מהרה נדהמתי לגלות כי לפקידות הסעד יש עניין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"

"למרבה הצער, התרשמותי היא כי במקרים רבים, עמדת העובדות הסוציאליות והתסקירים המוגשים על ידן, לא רק שאינם עוזרים לשופט, אלא שהם מהווים אבן נגף בדרכו להגיע לחקר האמת"

"נתקלתי במקרים של העלמת מסמכים, העברת מידע מוטעה ועוד. תקצר היריעה מלתאר"

"… נזק לא רק לקטין, אלא לכל המערכת המשפטית"

סרטון נוסף של השופטת ז"ל.

 

גורמים שונים - בחקיקה ובמשפט, שיוצרים א-סימטריה ואפליה בין גברים לנשים - נושא שיורחב להלן

חוק שפוטר נשים מרצח תינוקות, מקשה על איסוף נתונים סטטיסטיים ויוצר דימוי טוב יותר לנשים.
חוק שפוטר נשים מרצח תינוקות, מקשה על איסוף נתונים סטטיסטיים ויוצר דימוי טוב יותר לנשים.
נשים פטורות מרצח בני זוגן הטענה תהיה תמיד התעללות
עוד חוק שיוצר הפחתה במספר הנשים המואשמות ברצח, כאשר רוב ככל הנשים הנן מתגוננות ועוברות התעללות ועל כן אינן 'רוצחות'.

משרד הרווחה מוטה מגדרית, מנפיק נתונים שקריים ולא סוקר כנדרש

גם במשרד הרווחה לא כדאי לצפות למצוא נתונים באשר לאלימות נשים כלפי בני זוגן (גברים), וגם לא בפרסום הנתונים  השנתי בנושא האלמ"ב.

שימו לב שטקסט הקישור לעמוד מכיל את הכיתוב "violence-against-women" – מה כבר יכול להיות כתוב על אלימות של נשים כלפי גברים בעמוד שזה כתובתו.

בעמוד עצמו לא מופיעה בשום צורה אלימות נשית, לעומת זאת, אלימות גברית ואף הביטוי 'גבר אלים' בהטיותיו השונות, מופיעה גם מופיעה (5 פעמים לפחות). צילמנו את העמוד, למקרה שימחק.

גם כשכבר מדובר על 'טיפול' בגברים, לא מדובר על טיפול בגברים נפגעי אלימות, אלא הם מטופלים במסגרות לגברים אלימים.

ולסיום, גם התמונה, של אישה מסכנה, מצביעה על ההטייה של המשרד.

אלימות במשפחה - כנגד ילדים

חזרה לתוכן העניינים

בהמשך תוצג אפליה בהפללה ובחקיקה – כזו שיוצרת פער מלאכותי בסטטיסטיקה בין גברים לנשים.
רצח ילדים ובני זוג – בהמשך.

בישראל

אלימות נשית נגד ילדים סטטיסטיקה - המועצה לשלום הילד - 2004

אלימות במשפחה - זהות המתעללים בילדים - ישראל 2004

כפי שניתן לראות, מספר האמהות הפוגעות היה גבוה ביותר מפי שניים ממספר האבות המתעללים, 38% לעומת 16%, על פי נתוני אל"י.
כפי שמצוטט ד"ר יצחק קדמן, ניתן לראות בתמונות שלהלן שאלו גם האחוזים במדינות אחרות בעולם.

ושוב, נושא האפליה בהפללה בין גברים ונשים מוזכר גם כאן.
קישור לכתבה ב'הארץ' – כאן.
כפי שיובא בהמשך, נראה כי 'המועצה לשלום הילד' שינתה מסלול ולא סיפקה נתונים אלו יותר, מלבד דוח בשנת 2020 בו מובאים נתונים על שנים 2004- 2019 ושם פתאום יש היפוך בסטטיסטיקה ואבות רוצחים יותר את ילדיהם (זה כמובן מתרחש גם עקב חקיקה שפוטרת נשים מרצח תינוקותיהן, כפי שיבואר בהמשך – וניתן לראות בחוק כאן).
גם האגודה לשלום הילד, משום מה, כבר למעלה מעשור לא מספקת נתונים אלו יותר.
עמותה אבות למען צדק פנתה לארגון אל"י בשאלה על כך, והם כתגובה הפנו לדוברות משרד הרווחה.
למותר לציין שלמשרד הרווחה אין נתונים – ככל שידוע לנו (ולהם).

בארה"ב

אלימות כלפי ילדים - משרד הבריאות אמריקני 2010

קורבנות בחיתוך לפי קרבה משפחתית של התוקף - 2008

קישור – כאן.

כמובן שהנתונים הנ"ל חוזרים על עצמם והאחוזים פחות או יותר דומים במהלך כל שנות ה-2000 – ראה לדוג' כאן.

התפלגות האלימות כלפי ילדים זהה בשנים אחרות (בארה"ב)
(בישראל המצב שונה - יובא להלן)
אלימות כלפי ילדים זהות הפוגע - ארהב 2006

גם בשאר השנים, כאן 2006, הפילוג הסטטיסטי זהה

קישור לאתר עם הנתונים.

קישור לדוח מ-2006.

קישור לדוח 2015.
גם בשנה זו נתונים זהים:

אלימות כלפי ילדים זהות הפוגע - ארהב 2019

גם בשאר השנים, כאן 2019, הפילוג הסטטיסטי זהה

קישור למאמר – כאן.

Number of child abuse victims in the United States in 2019, by perpetrator relationship.

קישור לדוח 2017.
גם בשנה זו פילוח זהה:

קרבנות פגיעה במשפחה לפי חלוקה למין וקרבת הפוגע - 2007 ארהב

גם בשאר השנים, כאן 2007, הפילוג הסטטיסטי זהה

קישור לדוח 2007:

 כנ"ל ב-2013:

 קישור לדוח 2013.
גם בשנה זו פילוח זהה:

התפלגות האלימות כלפי ילדים בישראל משתנה עם השנים או לא נסקרת

חזרה לתוכן העניינים

אחד הדברים המעניינים, בהמשך להסתרה של נתונים והמנעות ממחקר בכיוונים שלא מתאימים לנרטיב, הוא שאלימות כלפי ילדים מוצנעת (אמנם ישנה עלייה קלה במודעות בשנה האחרונה 2020; אלימות גברים כלפי ילדים דווקא מפורסמת ומהודהדת). הסבר אפשרי לכך הוא שכשמסתכלים על הנתונים, קשה שלא לראות את חלקן הגדול מאוד של נשים בעוגה הסטטיסטית וזה כמובן לא מסתדר עם הנרטיב של 'אישה-מלאך'.

מתוך דוח המועצה לשלום הילד 2013 - אין חלוקה למין התוקף

הנתונים בישראל - מוטלים בספק

הנתונים הקיימים כיום בישראל אינם תואמים את הידוע בארץ עד לשנת 2005 ולא את הידוע בחו"ל בארה"ב בכל שנות המאה ה-21 עד היום כאמור לעיל.

בכתבה ב-nrg מ-2013 נאמר:
"65.0 אחוז מהילדים נפגעו פיזית על ידי גבר, 26.3 אחוז נפגעו על ידי אישה, ו-8.7 אחוז נפגעו גם על ידי גבר וגם על ידי אישה." — ככל הנראה, הוצאו מתוך הסטטיסטיקה מקרי האלימות כלפי פעוטות וכן קיימת אפליה והטייה בהגשת כתבי אישום וענישה בין אבות לאמהות – הסבר אפשרי כאן.

בכתבה ב-ynet מ-2017 לא מוזכרת בכלל חלוקה למין התוקף (אבא\אמא) – מעניין מדוע.

בכתבה (2013) ב-mako N12 גם לא מוזכרת חלוקה לפי מין התוקף, למרות שהכותרת מצהירה על "דוח מקיף" בנושא. ראו תמונה לעיל.
'המועצה לשלום הילד' לא מספקת שום נתון רלוונטי בדוח שהיא מפרסמת ב-2018.

אלימות נפשית - ניכור הורי

ניכור הורי - כאלימות במשפחה כלפי ילדים

"סינדרום שטוקהולם – מצב פסיכולוגי דומה לסינדרום הניכור ההורי של ריצרד גרדנר" (עמוד 25 למטה – להבין ולהתמודד באפקטיביות עם הורות אגרסיבית עויינת). ההסבר לכך הוא שתהליך הניכור ההורי שמלווה ברמות שונות של דיאדה (מעין סימביוזה) בין הילד להורה המנכר, נובע למעשה מתחושת שבוי או חטוף שקיימת בילד המנכר, שאין לו למעשה לאן לפנות מלבד להורה המנכר, ולכן נוצר אצלו קשר חזק להורה המנכר. (ראו שטוקהולם סינדרום – ויקיפדיה).

Understanding and effectively dealing with Hostile-Aggressive Parenting (HAP)

הניכור ההורי עוד לא הוכר בישראל כאלימות נפשית כנגד ילדים.

אי שוויון בהפללה, כתבי אישום וענישה
בין גברים לנשים

חזרה לתוכן העניינים

בישראל ישנם חוקים אשר מבדילים ובכך מפלים בין גברים לנשים בהקשר של סוג האישום.
דוגמה ברורה להבדל כזה הינו סעיף 303 בחוק העונשין, תשל"ז-1977:

המתת תינוק חוק העונשין

אמנם רק נשים יולדות, אך סיבות לדיכאון (כאלו שמוכרות קלינית במחקר, כדיכאון לאחר לידה) מצויות גם אצל גברים (לדוג' הלום קרב ועוד) – אך רק דיכאון לאחר לידה נכנס לחקיקה כסיבה מקילה – ולכן נשים שנאשמות בסעיף זה לאחר רצח ילדיהן, נאשמות בהמתה בלבד ולא ברצח.

עובדה זו משפיעה מאוד על הסטטיסטיקה של מקרי הרצח של ילדים.
חוקים נוספים שחוקקו לאחרונה יוצרים סטטיסטיקה שונה בין גברים לנשים. לדוג' סעיף 301 לחוק העונשין, תשל"ז-1977:

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת חוק העונשין

הסעיף הנ"ל משמש אך ורק נשים, מאחר ואלימות כנגד גברים אינה מוכרת (עדיין) בציבור ומוסתרת בתקשורת (וכפי שיוצג בהמשך, גם בית המשפט מתעלם מאלימות כנגד גברים).

להלן יוצגו גם מחקרים שנעשו בחו"ל (מדינות מערביות דומות לישראל), בהנחה שהרקע האנושי לרצח ילדים הינו דומה וההבדל אינו גדול בין ישראל לעולם המערבי בהקשר זה. בישראל, נעשו מחקרים בתחום עד שנת 2008 לערך, ולאחר מכן נראה כי הנתונים והמחקרים מוטים. ככל הנראה תחת השפעת החקיקה הפרו-נשית וזו שפוטרת אותן מאישום חמור או ענישה. כמובן גם בסיוע הארגונים הפמיניסטיים והאווירה הציבורית שתופסת נשים כבלתי יכולות לפגוע.

חוקרים אשר מעיזים לחקור תחת יסודות התפיסה של 'האישה המלאכית', מוקעים מהאקדמיה בדרך זו או אחרת.

בהמשך גם יוסבר על הנחיה 2.5 של הפרקליטות, שלמעשה פוטרת נשים מתלוננות שווא מענישה – עוד אבן בבניין ההטייה הסטטיסטית לרעת גברים.

הבדל אפליה בשיפוט כתבי אישום וענישה בין גברים לנשים - 1995 ארהב

הבדל (אפליה) בענישה ובהגשת כתבי אישום בין גברים לנשים במקרי רצח בן זוג
ארה"ב 1995 - נתונים ממשרד המשפטים האמריקאי

התמונה לעיל לקוחה מהמאמר הבא – עוד הרבה נתונים בהם נצפית אפליה בין גברים לנשים מובאים במאמר: 

Spouse Murder Defendants in Large Urban Counties

U.S. Department of Justice Office of Justice Programs – 1995
"In 1988 the justice system in the Nation's 75 largest counties disposed of an estimated 540 spouse murder cases. Of the 540, 318 – or 59% – were husband defendants and 222 – or 41% – were wife defendants."

בכל שלב בהליך הפלילי וסוג ענישה – ישנו הבדל בין גברים לנשים. לפי מחברי המאמר, אין הסבר להבדל בענישה, הוא אינו נובע מחומרת המקרה או מהבדלי רקע, מלבד ההבדל של מין הנידון.

קישור למאמר – כאן.

עוד כתבה ו'מחקר' שיוצרים קרקע פורייה לאי-ענישה של נשים ואף לאי-הפללתן – כאן.
ציטוט מהכתבה: "באנגליה, למשל, מתייחסים למצב הרגיש הזה ברצינות גדולה, ואולי המקרה המפורסם ביותר שם היה שזיכו אישה במשפט רצח (!), רק בגלל שהיא הוכיחה שהייתה לפני מחזור."

שופטת אומרת בפסד שאלימות פיזית של אישה לא שווה לזה של גבר

נראה שדוג' זו מסכמת יפה את הבעייתיות בתחום בישראל.
בית המשפט למשפחה: אם מגישים כתבי אישום נגד נשים עקב אלימות שלהן כלפי בן הזוג, זה מעמיק את חוסר השוויון

דבריה של השופטת רבקה גלט: "אין חולק על כך שעיקרון השוויון הוא מעקרונות היסוד בשיטת משפטנו ומעמודי התווך של חברה דמוקרטית, באשר היא. עם זאת, עולה חשש כי הפרשנות שלפיה מחילה התביעה את עיקרון השוויון עלולה להחטיא את המטרה ולהביא דווקא לתוצאה היוצרת עיוות" וכן קבעה כי "השוויון המושג על ידי הגשת כתבי אישום באופן ניטרלי כביכול, כנגד גברים ונשים שביצעו עבירות אלימות במשפחה, ללא כל הבחנה, הוא שוויון מכני-פורמלי, המניח זהות עניינית בין גברים לנשים, בנקודת המוצא. ואולם, זהות שכזו אינה מתקיימת במציאות. המציאות מצביעה על פער עצום בין כמות עבירות האלימות המבוצעות בידי גברים (בייחוד כלפי בנות זוגם) לבין כמות העבירות הללו המבוצעות בידי נשים. ניתן ללמוד על פער זה מתוך נתוני הפשיעה שמפרסמת משטרת ישראל בכל שנה (מדד אלימות לאומי – 2014 המשרד לבט"פ) או ממחקרים שונים".
לציטוטים נוספים שמדגימים כיצד משמרים אפליה והבדלים סטטיסטיים – ראו בכתבה.

סביר להניח כי אם לא יוגשו כתבי אישום כנגד נשים – מספרם של כתבי האישום כנגד נשים יהיה מועט ובכך הסטטיסטיקה של כתבי האישום בפילוח לנשים וגברים תהיה מוטה, כלומר תתקבל סטטיסטיקה המצביעה על גברים אלימים (עם כתבי אישום) ולעומתם מספר הנשים האלימות קטן (עקב הפיחות בכתבי אישום לאלימות נשית).
לכתבה – קישור.

וראו גם הכתבה שהובאה לעיל – קישור.

אפליה בענישה

חזרה לתוכן העניינים
התפלגות הטייה מגדרית בהגשת כתבי אישום וענישה בין גברים לנשים בתיקים פדרלים - 2012 ארהב

הערכת פערים בין המינים בתיקים פליליים פדרליים - 2012

Estimating Gender Disparities in Federal Criminal Cases

קישור למאמר – כאן.

"מחקרים קודמים דיווחו על פערים משפטיים קטנים בהרבה מכיוון שהם התעלמו מתפקיד הגשת כתבי האישום, הסדרי טיעון ומציאת נסיבות מקילות לעונש."

במאמר נראה כי רוב הפערים המשפטיים נובעים מהחלטות בשלבים המוקדמים יותר, וכן נעשה שימוש בנתונים העשירים כדי לתיאוריות שונות שמנסות להסביר את הפערים המגדריים האלה.

נמצא שהפער המגדרי גדול פי 6 מהפער הגזעי בכתבי אישום וגזר דין, שנמצא במאמר בקישור.

הבדלים גדולים לא מוסברים בכתבי אישום בתיקים פליליים פדרלים - ארהב 2012

המחקר של פרופ' סטאר מציג פערים מגדריים גדולים לא מוסברים בתיקים פליליים פדרליים - 2012

The solution "is not necessarily to lock up a lot more women, but perhaps to reconsider the decision-making criteria that are applied to men. About one in every fifty American men is currently behind bars, and we could think about gender disparity as perhaps being a key dimension of that problem."

תרגום: הפיתרון "הוא לא בהכרח לנעול הרבה יותר נשים, אלא אולי לבחון מחדש את הקריטריונים לקבלת ההחלטות שיחולו על גברים. בערך אחד מכל חמישים גברים אמריקאים נמצא כרגע מאחורי סורג ובריח, ויכולנו לחשוב על פער בין המינים כסיבה עקרית לבעיה זו."

כתבה על המאמר של אוניברסיטת מישיגן – בקישור.

תלונות שווא

חזרה לתוכן העניינים

כבסיס לדיון נפנה למאמר שנכתב לאחרונה של חנה חימי, אבי חימי, משה וייס ומיכל רביד שכותרתו 'גברים כקורבנות של פרוצדורה פלילית'. המאמר חושף את הגבר כקורבן לאלימות מצד נשים שמוצאות תמיכה ומשענת בפרוצדורות משפטיות – אלימות שבאה לידי ביטוי בהגשת תלונות שווא. כפועל יוצא ניתן להבחין בהעדר בולט בהנחיות המשטרה כיצד ניתן לאתר תלונות שווא וכיצד יש לטפל בתלונות אלה.

מלבד המאמר הנ"ל ישנו מחקר של פורום קהלת, שנכתב בהנחייתו של יואב מזא"ה בנושא תלונות שווא (קישור למאמר ; קישור לעמוד מסכם מתוך המאמר), בו נכתב כי יתכן ואחוז תלונות השווא עומד על עשרות אחוזים בודדים ולא כפי הנטען, בלא סימוכין, שכביכול מדובר על 2 אחוזים אם בכלל.

גם במחקרו של ניצב משנה בדימוס, ד"ר פנחס יחזקאלי מדובר על כ-50 אחוז תלונות שווא, במה שמוגדר במחקרו כ'ללא טיפול' ואילו לאחר טיפול מיוחד בתלונות שווא מתקבלים כ-2% של תלונות שווא.

קיימים נתונים שהוצאו באמצעות בקשות שונות לחופש מידע. בכולן, יש לציין, בכדי לחשב את מספר 'תלונות השווא', לא נכללו תלונות שנסגרו מ'חוסר ראיות' או עילות סגירה אחרות שאינן 'חוסר אשמה' (הגם שאדם שהואשם בעבירה והתיק הפלילי שלו נסגר מ'חוסר עניין לציבור' או עילה דומה קלה אחרת, חייו יכולים להשתנות ללא היכר). נציין כי הגדרתן של 'תלונות שווא' אינה קבועה וכי ניתן לדבר על תלונה שנסגרה מ'חוסר אשמה' כתלונת שווא וקל וחומר שעל תלונה בגין אחד מסעיפי 'עדות השקר' שנסתיימה בהרשעה.

בקשת חופש מידע מס' 393/20 שהתקבלה לבקשת עמותת מ.ל.ה מלוכדים למען הילדים. בתשובה שהתקבלה ממשטרת ישראל ניתן לראות כי אחוז תלונות השווא, כלומר מספר כתבי אישום שהוגשו באשמת מסירת ידיעה כוזבת (סעיף 243 בחוק העונשין) מתוך מספר התלונות בגין מסירת ידיעה כוזבת בממוצע בשנים האחרונות עומד על כ- 10 אחוזים. במספרים מוחלטים מדובר בכ-440 תלונות שווא בשנה.

גם בבקשת חופש מידע שהוגשה למשרד המשפטים והתשובה שהתקבלה ב- 17.02.20, ניתן לראות כי אחוז 'תלונות השווא' עומד על בין 13 – 15 אחוז. החישוב בוצע לפי סעיפים 4, 5 ו- 6 לתשובה של משרד המשפטים – מספר כתבי אישום או הרשעות ביחס למספר תיקי החקירה שנפתחו בפרקליטות. לפי קבצי האקסל המצורפים לתשובה בפילוח לפי שנים האחוז נע בין 10 ל- 20 אחוז. מדובר בכ-280 בין השנים 2014-2019.

בבקשת חופש מידע נוספת ממשרד המשפטים התקבלה תשובה בתאריך 16.02.20, שכוללת בתוכה עוד מספר סעיפים שקשורים במסירת מידע כוזב בחוק העונשין (עדויות סותרות סעיף 240(א); ידיעות כוזבות- סעיף 243; עדות שקר- סעיף 237(א); שיבוש מהלכי משפט- סעיף 244) ניתן לראות כי אחוז 'תלונות השווא' עומד על מעל 30 אחוזים (לפי סעיף 1 לתשובה). מדובר בכ-700 כתבי אישום בגין תלונות שווא בשנים 2017-2019.

בבקשת חופש מידע נוספת שהוגשה למשרד המשפטים התקבלה תשובה בתאריך 19.11.19 ובה אחוז 'תלונות השווא' (מספר תיקים שנסגרו בהרשעה לפי סעיף 243 לחוק העונשין ביחס למספר התיקים הכללי) עומד בממוצע על כ- 15 אחוזים. מדובר בכ-1500 הרשעות בין השנים 2014-2017.

בבקשת חופש מידע נוספת שמספרה 569/21 שהוגשה למשטרת ישראל התקבלה תשובה בתאריך 20.07.21 לפיה נראה כי אחוז התיקים שנסגרים מ'חוסר אשמה' בממוצע לשנים 2017-2021 גבוה מ- 36 אחוזים.

בבקשת חופש מידע נוספת שהוגשה למשרד המשפטים התקבלה תשובה בתאריך 11.11.20 ובה אחוז 'תלונות השווא' (מספר תיקים שנסגרו מ'חוסר אשמה' ביחס למספר התיקים הכללי כנגד שוטרים שהואשמו באלמ"ב) עומד על כ- 11 אחוזים.

גם בעבירות פגיעה מינית והטרדה מינית אחוז התיקים הנסגרים מ'חוסר אשמה' דומה.

בבקשת חופש מידע של עמותת 'לצדכם' מיום ה- 27.11.2019 התקבלה תשובת משרד המשפטים ובה נכתב כי 553 תיקי עבירות מין נסגרו מ'חוסר אשמה' בשנת 2018, שהם 16 אחוז.

בעבירות פגיעה מינית שטופלו בפרקלטות ב-2017, אחוז 'תלונות השווא' (סגירת התיק מ'חוסר אשמה') עומד על 11 אחוזים, כ- 510 תיקים.

מנתוני פרקליטות שהתפרסמו ב'הארץ' בנוגע לעבירות מין והטרדות מיניות יוצא כי בשנת 2016 תיקים שנסגרו מ'חוסר אשמה' היו כ-13 אחוז ו- 16 אחוז בהתאמה. לעומת זאת, ב-2015 נסגרו 15 אחוז מהתיקים בעבירות אלו בעילת 'חוסר אשמה'. בשנת 2013 נסגרו 10.3 אחוזים ב'חוסר אשמה'. בשנת 2012 נסגרו 11 אחוז ב'חוסר אשמה'.

חשוב לומר שקשה מאוד למצוא נתונים בתיקים שנסגרים מ'חוסר אשמה' משום שהם נגרעים מהסטטיסטיקה ומרישום התיקים הפליליים במשטרה, כפי שנכתב בדוחות רבים ומגוונים בנושא (לדוגמה: "נתונים אלו אינם כוללים תיקים שנסגרו עקב חוסר אשמה. תיקים אלו הופכים במערכת המיחשוב המשטרתית לתיקים לא פליליים והם מוחרגים מהסטטיסטיקה.").

נראה כי ניתן כבר לומר די בוודאות, לאחר ההקדמה דלעיל, כי אחוז 'תלונות השווא' לא נופל מ- 10 אחוזים לכל הפחות בעבירות מסוגים שונים שקשורים בהיבט המשפחתי או המיני-מגדרי. כאשר כוללים סגירת תיקים מ'חוסר עניין לציבור' או מצד ש'נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין' או ב'אין עבירה פלילית' – אחוזי התלונות שמחרבות והורסות חייהם של חפים מפשע ומשפחות שלמות, מוכפל ואף משולש.

עמוד האתר נמצא בעריכה
עמוד האתר נמצא בעריכה

רצח במשפחה - בין בני זוג

חזרה לתוכן העניינים

בישראל ישנם חוקים אשר מייצרים קושי גדול לאמוד את תופעת הרצח במשפחה בחלוקה למין הפוגע והקרבן. חוקים אלו מביאים לענישה מקלה לנשים ובכך לאווירה של אי-הפללה ואי-האשמה של נשים בפשיעה. גם כאשר הן מואשמות ומופללות, הענישה לה הן 'זוכות' מקלה. וכך בהיזון חוזר, במשוב חיובי, נשים מורחקות מפשיעה (לא בפועל, אלא בתודעה הציבורית) וגברים תמיד מוצאים עצמם מואשמים, לעתים בפשעים של בנות זוגן או חברותיהם.

להלן יובאו מחקרים שנעשו בחו"ל (מדינות מערביות דומות לישראל), בהנחה שהרקע האנושי לביצוע רצח הינו דומה וההבדל בין ישראל לעולם המערבי בהקשר זה אינו גדול. בישראל, לא נעשה מחקר בתחום. ככל הנראה תחת השפעת הארגונים הפמיניסטיים והאווירה הציבורית שתופסת נשים כבלתי פוגעניות.

חוקרים אשר מעיזים לחקור תחת יסודות התפיסה של 'האישה המלאכית', מוקעים מהאקדמיה בדרך זו או אחרת – מלבד כמה כיסי מחקר שכן עוסקים בתחום האלמ"ב בישראל.

שיעור רציחות בני זוג בין גברים ונשים לא רחוק - 1989

אחוזי הרצח בקרב בני זוג - אין הבדל מהותי באחוזים (בניגוד למצטייר בתקשורת הישראלית) -
כתב העת האמריקאי לבריאות לאומית (1989)

נתונים שהופקו מדוחות FBI על רצח בני זוג.

למאמר "קורבנות גברים במשפחה" לחץ כאן.

קלמן ליבסקינד בדק את המספרים ומצא כי מדובר בעוד הונאה של ארגונים מסוימים וה'נתונים' שלהם אינם מלמדים על 'תופעה', כפי שרוצים שנחשוב – הקמפיין שמזהיר מפני רצח נשים מבוסס על נתונים מופרכים.

1. העיסוק התקשורתי בעניין רצח הנשים בישראל, מבוסס על נתונים מופרכים ומנופחים.

2. ארגוני הנשים, ומי שמהדהד את המסרים שלהם, מנסים לצייר את ישראל כמדינה לא בטוחה לנשים, ואת המשפחה – כמלכודת מסוכנת.

רצח נשים בתא המשפחתי ישראל הכי בטוחה בעולם המערבי - 2017

מספר הנשים שנרצחות בידי בן זוגן (היהודי) בישראל הינו הנמוך בעולם המערבי.

ישראל היא אחת המדינות הבטוחות ביותר בעולם לנשים מבחינת שיעור הרציחות של נשים בידי בני זוגן היהודים.

קישור לשנתון משטרת ישראל 2017 – כאן.

קישור למחקר האירופי –

The United Nations Office on Drugs and Crime (UNODC)
The Global Study on Homicide
Gender-related killing of women and girls
2019

רצח נשים בישראל – נמוך משמעותית מאירופה – השר לביטחון פנים גלעד ארדן מציג את הנתונים – 2019

השוואה בין רוצחים ורוצחות בין בני זוג

רצח בין בני זוג ארהב 1989 - קורבנות רצח

אחוזי הרצח בקרב בני זוג (בחיתוך לפי גיל הקרבן) - קיימת סימטריה בקירוב.
נראה כי דווקא גברים שחורים סובלים מרצח ע"י בנות זוגן.
כתב העת האמריקאי לבריאות לאומית (1989)

Fatal Violence among Spouses in the United States, 1976-85 – קישור

בגרף זה נראה דווקא כי נשים (שחורות) רוצחות בפער לא קטן את בני זוגן (השחורים), לעומת זאת, בקרב הגברים והנשים הלבנים יש היפוך תפקידים וגברים נרצחים פחות מאשר נשים, בפער קטן.

רצח בין בני זוג ארהב 1989 - קורבנות רצח

אחוזי הרצח בקרב בני זוג - קיים הבדל בין גברים לנשים, אך הוא אינו מהותי.
כתב העת האמריקאי לבריאות לאומית (1989)

Fatal Violence among Spouses in the United States, 1976-85 – קישור

רצח בין בני זוג ארהב 1989 - קורבנות רצח

אחוזי הרצח בקרב בני זוג - בחיתוך לפי הפרש גילאים בין בני הזוג.
כתב העת האמריקאי לבריאות לאומית (1989)

Fatal Violence among Spouses in the United States, 1976-85 – קישור

בגרף זה נראה דווקא כי נשים (שחורות) רוצחות בפער לא קטן את בני זוגן (השחורים), לעומת זאת, בקרב הגברים והנשים הלבנים יש היפוך תפקידים וגברים נרצחים פחות מאשר נשים, בפער קטן.

רצח במשפחה - רצח ילדים

חזרה לתוכן העניינים

בישראל ישנם חוקים אשר מייצרים קושי לאמוד את תופעת הרצח במשפחה, בהקשר של רצח ילדים, בחלוקה למין הפוגע והקרבן. חוקים אלו מביאים לענישה מקלה לנשים ובכך לאווירה של אי-הפללה ואי-האשמה של נשים בפשיעה (כפי שהוסבר גם בקטגוריית 'רצח בן זוג' לעיל). גם כאשר הן מואשמות ומופללות, הענישה לה הן 'זוכות' מקלה. וכך בהיזון חוזר, במשוב חיובי, נשים מורחקות מפשיעה (לא בפועל, אלא בתודעה הציבורית) וגברים תמיד מוצאים עצמם מואשמים, לעתים בפשעים של בנות זוגן או חברותיהן.

להלן יובאו מחקרים שנעשו בחו"ל (מדינות מערביות דומות לישראל), בהנחה שהרקע האנושי לביצוע רצח הינו וההבדל אינו גדול בין ישראל לעולם המערבי בהקשר זה. בישראל, לא נעשה מחקר בתחום. ככל הנראה תחת השפעת הארגונים הפמיניסטיים והאווירה הציבורית שתופסת נשים כבלתי יכולות לפגוע.

חוקרים אשר מעיזים לחקור תחת יסודות התפיסה של 'האישה המלאכית', מוקעים מהאקדמיה בדרך זו או אחרת – מלבד כמה כיסי מחקר שכן עוסקים בתחום האלמ"ב בישראל.

בישראל

פיליסייד רצח ילדים בידי קרוב משפחה - 2018 - ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ

פיליסייד בישראל בראי הפנומלוגיה

ניצב משנה (בדימוס) אבי דוידוביץ (29.06.2018)

"המחקר הבחין בין פיליסייד בידי האבות ובידי האמהות. אמהות: רוב הפיליסיידרים הן אמהות (62%) כאשר 94% מהוולדות הומתו בידי אמהותיהם." אבות: 35%.
קישור למאמר כאן.

פיליסייד – רצח ילדים.

רצח ילדים בידי הוריהם (פיליסייד – Filicide) היא תופעה מוכרת בקרימינולוגיה. לכאורה נתפסת התופעה כטירוף הדעת של הרוצח. אבל האמת היא, שלפחות מבחינה משפטית, רוב המקרים, בארץ ובעולם, הם מקרים שלא זכו להגנת אי שפיות הדעת. – המשמעות היא שלולא החוק שפוטר אמהות מרצח, הן היו מואשמות ברצח.

"50% מהילדים שנרצחים הם מתחת לגיל שנה; וגם רוב האחרים הם בגילים צעירים יחסית (ד"ר לימור עציוני). רציחות מסוג זה מתבצעות בעיקר על ידי אימהות."
ראו כאן.

על פי נתוני משרד המשפטים האמריקני מ- 1999, אימהות רוצחות יותר בזמן הינקות של של ילדיהן, בעוד אבות רוצחים בדרך כלל ילדים מעל גיל 8 – ושוב ניכר שהסעיף שפוטר נשים מרצח תינוקות מקטין את מספר הנשים הרוצחות סטטיסטית.

בארה"ב

רצח ילדים במשפחה ארהב 2013

דו"ח של משרד הבריאות האמריקאי - 2013

Child Maltreatment 2013
U.S. Department of Health & Human Services.
Child fatalities by relationship to their perpetrators.

תרגום: התעללות בילדים 2013
משרד הבריאות והרווחה האמריקאי.
רצח ילדים לפי קרבה לפוגע.

כפי שניתן לראות באופן ברור, אמהות פוגעות בילדים, בין באלימות פיזית ובין ברציחתם וזאת בערך פי 2 מאשר אבות.

עוד דוג' למחקר בארה"ב שמאשש את הידיעה בדבר 'יתרון' באלימות אמהות כלפי ילדיהן.

Perpetrator Relationships of Child Fatalities, 2006.

תרגום: קשר אל התוקף במקרי מוות בילדים, 2006.

קישור לדוח.
אמא או אמא ושות' – 38.9%
אבא או אבא ושות' – 14.6%

אלימות נפשית - ניכור הורי

חזרה לתוכן העניינים

בישראל ישנם חוקים אשר יוצרים אפליה, חוסר איזון והטייה לרעת אבות וילדיהם, בכל הקשור למשמורת ילדים (יש לשים לב, שהביטוי 'משמורת' הוצא לאחרונה מהשימוש בבתי המשפט לפחות על פי תקנות סדר הדין, אך הוא עדיין נוכח מאוד בפסקי הדין ואף הוכנס במקומו ביטוי דומה – 'הורה מרכז').
דוגמה בולטת מאוד וארכאית לכך הוא 'חוק חזקת הגיל הרך', הלוא הוא סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. הפרשנות לסעיף זה עפ"י הערכאות השיפוטיות דהיום הינה, שקטין עד גיל 6, לכל הפחות, יהיה במשמורת אמו (או שהיא תהיה ההורה המרכז). וכך כותב המחוקק:

קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים

25. לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

 

עוד הטייה כנגד אבות וכלפי נשים מוצאת ביטוי בבתי המשפט למשפחה ובמערכת הרווחה, גם בכך שרוב המשרות מאויישות בהם ע"י נשים, וכן בבתי הדין שחוששים מארגוני נשים ובמשטרה שמדורי האלמ"ב (אלימות במשפחה) שבה גם מאויישים ברובם ע"י נשים וגם עוברים הכשרה ע"י נשות ויצו (פירוט על כך יבוא במקומו בהמשך). הטייה מערכתית זו יוצרת הפרה של איזון אשר מעודדת התנהגות שתלטנית של הורה אחד כלפי משנהו – ההורה נתמך המערכת (בדרך כלל האם) משתמש במערכת ובתמיכתה על מנת לשלוט בהורה השני (בדרך כלל האב). התנהגות זו כאשר נעשית גם באמצעות הילדים, יכולה להביא לניכור הורי ברמות שונות. הניכור ההורי טרם הוכר כאלימות נפשית כלפי קטין, אך ישנו לחץ ציבורי שמוביל לכך.

רוב הנתונים הסטטיסטיים שיובאו להלן הם מחו"ל, שם מתאפשר מחקר. בישראל אין מחקר מספק בתחום זה והוא נחשב חדש, זאת מפני שישנם ארגונים ואנשי מקצוע (רובם ככולם מארגוני נשים) אשר מכחישים את התופעה.

נושא זה עלה בשנים האחרונות לתודעה הציבורית, בעקבות פרסום של צופית גרנט. כתוצאה מלחץ ציבורי, נפתח פיילוט בתל אביב והשופט ארז שני מונה לתפקיד שופט מוקד, אליו מופנות בקשות סעד דחוף על ניכור הורי. לאחרונה, נראה כי הפיילוט צלח ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הנחתה לטפל בניכור הורי גם בערכאות אחרות.

WORLD HEALTH ORGANISATION RECOGNISES PARENTAL ALIENATION

ארגון הבריאות העולמי מכיר בניכור הורי (27.05.19)

27 May 2019 – "Member states agreed today to adopt the eleventh revision of the International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems (ICD-11), to come into effect on 1 January 2022."

המדינות החברות הסכימו היום לאמץ את המהדורה ה-11 של הסיווג הסטטיסטי הבינלאומי של מחלות ובעיות בריאות נלוות (ICD-11), שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2022.

קישור.

ICD-11: The 11th Revision of the International Classification of Diseases.

המונח ניכור הורי נכנס ל-ICD ה-11 תחת הקטגוריה "בעיה ביחסים בין שמרטף לילד" (Caregiver-Child Relationship Problem – קוד QE.52).

חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו, אבא ואמא

111 מומחים בינלאומיים מארצות שונות מסכימים כי תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין

על מנת להתמודד עם שאלות אלה נכתב מסמך הקונצנזוס הקובע כי כפי שאנו מעודדים שיתוף כל הורה בגידול הילד במשפחות עם שני הורים, הראיות המחקריות מראות כי שיתוף כל הורה בעתות גירושין צריך להוות את הנורמה בטיפול בילדים בכל הגילים, כולל חלוקת זמן בלילות עם כל הורה. מסמך הקונצנזוס מציין שיש להבטיח המשך קשר יציב של הילד עם כל אחד מההורים. יש לעודד אפוא את שני ההורים לשהות עם הילד ולהיות אחראי לו הן ביום והן בלילה. מסמך ההסכמה התפרסם ב-Psychology, Public Policy, and Law,  כתב עת של הארגון האמריקאי לפסיכולוגיה (APA) הארגון המוביל בעולם בימינו בנושאי פסיכולוגיה.

Social science and parenting plans for young children: A consensus report.

בחלק מכתבי המחקר בתחום הניכור ההורי, נחשב סוג זה של אלימות נפשית, כאפקט דומה או נגזרת של 'סינדרום שטוקהולם', כלומר 'תסמין השבוי', בו השבוי מפתח הזדהות עם השובה אותו, עד כדי רגשות הזדהות ואהבה עזים.

ראו להרחבה לעיל.

אמא, אבא, ומה איתי, אני זקוק לשניכם

ציטוטים נבחרים מתוך מאמרם של פרופ' אבי שגיא שְורץ וד"ר תרצה יואלס, מאמר מתוך דו"ח ועדת שניט:

"בהקשר זה מן הראוי להתייחס למספר עבודות מרכזיות בכל הנוגע למחקר על טובת ילדים שהוריהם מתגרשים. העבודה המשמעותית ביותר היא הסקירה המטה-אנליטית אודות הסתגלות ילדים להסדרי משמורת משותפת לעומת משמורת יחידנית (זה הוא מחקר-על שמאחד בתוכו באופן סטטיסטי את כל המחקרים הזמינים בתחום ומביא להכללה מעבר למחקרים ספציפיים) (Bauserman, 2002). החוקר השווה תוצאות של 33 מחקרים שונים, שבדקו אלפי מקרים של משמורת הורית משותפת, משמורת יחידנית ומשפחות שלמות, והגיע למסקנה שלמשמורת הורית משותפת יתרונות בתחומי תפקוד רבים של הילד על פני משמורת של הורה אחד. מתברר שילדים, הנמצאים באחריות משותפת של הוריהם, דומים בתפקודם והתפתחותם לילדים הגדלים במשפחות שלמות. מחקרים נוספים בתחום אף הם מבססים ממצא זה, כי קיימת חשיבות מכרעת למעורבות שני ההורים בחייו של הילד. ממצאים אלה הולכים יד ביד עם הכיוונים שמוצעים על פי תיאוריית ההתקשרות."

"חשוב ביותר לדעת שמדעי ההתפתחות היישומיים מדגישים במפורש שטובתו של הילד היא הבטחתו של קשר נמשך ושגרתי עם כל אחד מההורים, קל וחומר כשקשר זה היה מיטיב עד יום פרוץ­ הסכסוך."

חזקת הגיל הרך
"חזקת הגיל הרך, שנותנת עדיפות מוחלטת לאם כהורה לילדים עד גיל 6, מבוססת על דוקטרינה פסיכולוגית מיושנת ולא נתמכת מחקר, כלל ועיקר, המוכרת כ"דוקטרינת הגיל הרך". מאז התמסדותה של דוקטרינה זו במאה ה – 19 אין לה שום גיבוי מחקרי לתקפותה. נהפוך הוא, הדוקטרינה נמצאת בסתירה גמורה לנתונים מחקריים והיא גם אינה תואמת את ממצאי תיאוריית ההתקשרות המבוססת כולה על מאות ואולי אלפי מחקרים סדורים ושיטתיים. לפיכך אלה המאמצים את דוקטרינת חזקת הגיל הרך עושים זאת אם מתוך אי הבנת התחום, אם על בסיס דעות קדומות וסטריאוטיפים לא מבוססים, אם מתוך שיקולים פוליטיים ולבסוף משיקולים טקטיים שמונחים על ידי עורכי דין. אי לכך, מכלול שיקולים אלה תורמים לקיומה של דוקטרינה היוצרת סיכונים למכביר עבור הילד."

מסכמים פרופסור אבי שגיא שְורץ וד"ר תרצה יואלס:
”לסיום, יש להעדיף את רציפות הקשר של הילד עם שני הוריו תוך חינוך לאחריות הורית משותפת. מכאן שאין חשיבות לחזקות בכלל ולחזקת הגיל הרך בפרט."

באחוזים

Canada Family Court Cases from 1989-2008

תיקי בית המשפט לענייני משפחה בקנדה בשנים
1989-2008

“Research from analyzing nearly two decades of alienation cases in the Canadian courts found that alienating efforts were linked to the parent who had the most access to the child, not necessarily the gender of the parent. (Family Court Review, 2010; Vol. 48 No. 1, 164-179)

Canada Family Court Cases from 1989-2008:

  • Alienation substantiated in 106 out of 175 cases.
  • Mothers were alienators 68% of the time.
  • Fathers were alienators 31% of the time.

תרגום:
"מחקר מניתוח של כמעט שני עשורים של תיקי ניכור בבתי המשפט בקנדה, מצא כי מאמצים לניכור הורי מקושרים להורה שיש לו הכי הרבה גישה לילד, לאו דווקא למין ההורה. (סקירת בית המשפט לענייני משפחה, 2010)
תיקי בית המשפט לענייני משפחה בקנדה בשנים 1989-2008:

ניכור הוכח ב -106 מתוך 175 מקרים.
אמהות יצרו ניכור 68% מהזמן.
אבות יצרו ניכור 31% מהזמן.

PARENTAL ALIENATION: CANADIAN COURT CASES 1989–2008.

 

“In order to be alienated by one parent, a child must identify very closely with that parent…[which] occurs if the child is living primarily or exclusively with that parent.”
  • Alienating parents had sole custody in 84% of the cases.
  • Alienating parents had joint custody in 13% of the cases.
  • Alienating parents had only access rights in 3% of the cases.

תרגום:
"כדי להתנכר על ידי הורה אחד, על הילד להזדהות מאוד עם אותו הורה… [זה] מתרחש אם הילד חי בעיקר או באופן בלעדי עם אותו הורה."

  • להורים מנוכרים הייתה משמורת בלעדית ב -84% מהמקרים.
  • להורים מנוכרים הייתה משמורת משותפת ב -13% מהמקרים.
  • להורים מנוכרים היו זכויות גישה רק ב -3% מהמקרים.

PARENTAL ALIENATION: CANADIAN COURT CASES 1989–2008.

 

Parental Alienation in Quebec Custody Litigation 2019

מחקר: ניכור הורי בתביעות משמורת בקוויבק - 2019

“Comparing how often mothers and fathers are alleged or considered as potentially alienating reveals a clear gender imbalance, with the mother-figure being the potential alienator in 68 % of the cases. The gender dimension of PA allegations is transposed to the findings : mothers are more likely to be found alienating."
"השוואה בין התדירות שבה אמהות ואבות נחשדים או נחשבים כבעלי פוטנציאל מנכר מגלה חוסר איזון מגדרי ברור, כאשר דמות האם היא המנכר הפוטנציאלי ב-68% מהמקרים. הממד המגדרי של טענות הניכור-ההורי בהתאמה לממצאים: אמהות נוטות יותר להימצא מנכרות."

Parental Alienation in Quebec Custody Litigation

 

Alienated Children in Family Law Disputes in British Columbia 2015

סקירה: ילדים מנוכרים בסכסוכי דיני משפחה בקולומביה הבריטית 2015

ניתן לראות בסקירה זו שנערכה בקנדה, כי אחוז האמהות המנוכרות עומד על 24% ואילו אחוז האבות המנוכרים עומד על 73%.

מיתוס 'פערי שכר' בין גברים לנשים

חזרה לתוכן העניינים

אנו שומעים לעתים קרובות בתקשורת על פערי שכר, או פערי השתכרות, בין גברים לנשים. הטענה המרכזית היא שנשים משתכרות כ-70% משכרם של גברים, על אותה משרה. זו כמובן שגיאה לכל הפחות, כפי שיתבאר להלן.

הנתונים והמחקרים בתחום מצביעים על כ-2-3% הפרש בין משכורתו של גבר לזו של אישה באותו תפקיד ובאותן שעות. ללא התחשבות בפרמטרים נוספים כגון: זמינות לתפקיד, היקף משרה, סיכון, חופשות מחלה ועוד.

לא נפריך כאן את כל הטענות של המיתוס, כי יש הרבה ראיות ודוגמאות לשקריותו, אך פטור בלא כלום, אי אפשר.

פערי השכר בין גברים לנשים אינם בהכרח אפליה – מקור ראשון 2021

לפרסום נוסף ומפורט יותר בעיתון מקור ראשון – ראו כאן.

"עיקר הפער בין שכר של נשים לשכר של גברים נובע מבחירות חיים שונות, ומהעדפתן של נשים לעבוד פחות שעות ובתחומים מתגמלים פחות".

—————————————

עוד הפרכות וטיעונים למיתוס פערי השכר:

מאמר של גיא נבו בבלוג – פער השכר – אגדה פמיניסטית. 2019.
בלוג בנושאי כלכלה וחברה –
הדס פוקס – ממה נובעים פערי השכר בין גברים לנשים? 2017.
מחקר שוודי שמתאר שאפליה בשכר היא דווקא נחלתם של גברים בחברות שנשלטות ע"י נשים – מאמר ומחקר. 2021.
סרטון קצר של פרופ' ג'ורדן פיטרסון על הנושא.
מחקר של מרכז טאוב – חלוקת עבודה: פערי שכר בין נשים לגברים בישראל 2017.

גוגל בדקה ונדהמה לגלות: נשים מקבלות שכר גבוה מגברים באותם תפקידים

"כשגוגל ערכה לאחרונה מחקר כדי לבדוק אם היא משלמת פחות לנשים ולבני מיעוטים אתניים, היא גילתה לתדהמתה כי דווקא גברים לבנים הם שמשתכרים בה פחות מנשים.
גוגל עורכת את המחקר הזה – שהוביל אותה להעלות שכר לאלפי גברים – בכל שנה, אולם הממצאים האחרונים מגיעים על רקע לחץ גובר שהופעל על גוגל ועל חברות טכנולוגיה נוספות לטפל באי שוויון. משרד העבודה האמריקאי החל לחקור חשד לכך שגוגל באופן שיטתי משלמת לנשים שכר נמוך יותר מאשר לגברים. החברה גם נתבעה על ידי עובדות לשעבר שטענו כי שילמה להן פחות מאשר לגברים בעלי כישורים זהים לשלהן."
לכתבה באתר דה-מרקר.

—————————————-

לתכתובת הפנימית של גוגל –

Ensuring we pay fairly and equitably
"Within this job code, men were flagged for adjustments because they received less discretionary funds than women."

אזהרת מסע לישראל - כתוצאה של חוקי גירושים שאינם קבילים בארה"ב

חזרה לתוכן העניינים
ה- U.S. DEPARTMENT of STATE (מחלקת המדיניות של ארה"ב) הוציאה אזהרת מסע לישראל. אזהרה זו קיימת כבר לא מעט שנים.
על מנת לבדוק באופן עצמאי, ניתן להכנס לקישור הבא:
יש לפתוח את אזור ה- 'Local Laws & Special Circumstances',
ואז לחפש (אחרי שנכנסים לאזור המתאים – ניתן לעשות שימוש ב- Ctrl+f) 'Court Jurisdiction'. שם ניתן לראות את אזהרת המסע ואת הסיבה לה.
אם הקישור לא נפתח מסיבות לא ברורות (חסימה וכו'), ניתן להשתמש בקישור הבא (ארכיון אינטרנט):


אזהרת מסע לישראל – 2022

חזרה לתוכן העניינים
התנדבות בעמותה
לחץ כאן
תרומה לאחד מהפרוייקטים

אייקון תרומה לאחד מהפרויקטים

לחץ כאן
האסיפה הכללית
לחץ כאן

פרסומים שפספסת

news אבות למען צדק

עצומה: לא לסגירת עמותה הפועלת לשוויון מגדרי לגברים

12 במאי 2024 אבות למען צדק
news אבות למען צדק

דיאנה נאסר, דיאנה ביוק, דניאל בכור,  מגן "רחל לי" הורשעו בפגיעה בפעוטות

12 במאי 2024 אבות למען צדק
news spokesperson אבות למען צדק

בג"ץ 1893/24: השופט שטיין העביר העתירה לדיון בהרכב מורחב

10 במאי 2024 אבות למען צדק
news The Blacklist violent woman אבות למען צדק אישה אלימה אלימות נגד חסר ישע אלימות נגד ילדים גני ילדים ופעוטונים

ועדת החינוך: הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות

8 במאי 2024 אבות למען צדק