תסמונת ניכור הורי

Parental Alienation

ניכור הורי היא תסמונת קשה ביותר שנחשבת להתעללות פסיכולוגית בילד ופוגעת בצורה אנושה ברווחתו האישית ובבריאותו הנפשית, הן בהווה והן בעתיד

תופעת ניכור הורי

ביום 25 במאי 2019 הכיר ארגון הבריאות העולמי בתופעת ניכור הורי במסגרת עדכון ICD-11 סומן כקוד QE.52 בעיה ביחסי מטפל  וילד.

תסמונת ניכור הורי, הינו מצב בו מתפתח יחס של ניכור של ילד כלפי אחד מהוריו וזאת כאשר אין סיבה מוצדקת. מקרים אלה מוגדרים כתסמונת ניכור הורי אשר מזינה את עצמה נוכח הסתה של הילד על ידי אחד ההורים הגורמת לו להדחיק כל רגש חיובי כלפי ההורה השני. מצב של ניכור הורי מגיע עד לידי כך שהילד בעצמו תורם לתחושת הניכור וזאת על ידי השמצת ההורה האחר והצגת טענות והאשמות כלפיו וזאת ללא ביסוס ואחיזה במציאות.

כיום, מנצלים משמורנים רבים  את הקטין למאבק במי שאינו משמורן, לעיתים נעשה הדבר כניסיון להפעיל לחץ פסול ולעיתים בשל סיבות אחרות כגון הפרעות אישיות הבאות לידי ביטוי בנקמה , כעס, שנאה וכד' כלפי ההורה השני. מצב זה גורם לפגיעות נפשיות ורגשיות בקטין ונוגד את טובת הקטין הזקוק לשני הוריו כפי שנקבע במחקרים רבים ומדו"ח וועדת שניט.

בנוסף נגרמות הוצאות רבות במערכת הרווחה, המשטרה ובתי המשפט. ובין היתר גורם המצב כיום גם לריבוי תלונות שווא רבות במשטרה של המשמורן כדי להמציא עילה להפעלת החוק בנוסחו כיום על מנת לעשות בו שימוש לרעה ככלי לניתוק הקטין מבן משפחתו.

להורה שנפגע אין כלי יעיל ומהיר לתיקון המצב, במרבית המקרים עוברים חודשים רבים עד אשר בית המשפט מתערב אם בכלל ניתן לתקנו שכן לאחר מספר שבועות של ניתוק קשר כבר נגרמים לקטין נזקים נפשיים רבים, מצב זה של שימוש בקטין כאובייקט וככלי, תוך ניתוקו של הקטין מהורה, גורם לקטין עצמו פגיעות נפשיות ורגשיות חמורות עם השלכות לטווח ארוך ומהווה התנהגות אלימה והתעללות נפשית, בקטין בהורה השני ובני משפחתו כאחד.

הנפגעים העיקריים מניכור הורי הם גברים. גם נשים נפגעות מניכור הורי אך היחס הוא שנשים מנכרות הרבה יותר מגברים. הסיבה העיקרית לכך היא האפליה כנגד גברים בחוק האפוטרופוס הקרוי "חזקת הגיל הרך" הנהוגה בישראל והיעדר הורות משותפת.

המחקרים גם מראים, על בסיס הודעות עצמיות, שהילדים מעוניינים לשמור על קשר עם שני ההורים, כמו למשל במחקרו של ווילפריד פון בוך-גלהאו (Galhau-Boch von Wilfrid ) ניכור הורי מהווה צורה חמורה של אלימות והתעללות נפשית ואלימות באשר היא אלימות, ללא קשר למינו של האדם האלים, יש להפסיקה לאלתר

ממצאי מבקר המדינה

משרד מבקר המדינה

מבקר המדינה פרסם בתאריך ה-2019/5/6 את הדוח השנתי. בפרק שלוש עוסק הדוח ב "טיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושין ופירוד // 1397) .

מדובר בכשלים, אותם אנו מנסים במשך שנים לגרום למשרד המשפטים ושירותי הרווחה לתקן. כשלים אשר מעבר לפגיעה בהורים המתגרשים, גורמים לנזקים ארוכי טווח לילדי ההורים הגרושים. עיון קצר בדוח המבקר, אינו מותיר מקום לספק, משרד הרווחה ומשרד המשפטים כשלו באופן שיטתי בהקניית מענה הולם למשפחות אשר נקלעות לגירושין בכלל וגירושין בעצימות גבוהה בפרט. 

מבקר המדינה אף מתריע על המשמעויות הקשות לילדים, שנגזרות מסכסוך הורי מתמשך ובעצימות גבוהה על רקע גירושין או פירוד. תופעות קשות כמו דיכאון, חרדה, תחושת נטישה, הערכה עצמית נמוכה ומסוגלות חברתית ולימודית נמוכות יותר. 

מבקר המדינה בביקורת על משרד הרווחה

המבקר מתייחס בהרחבה להעדר מדיניות מקצועית לתופעת "ניכור הורי" ומציין, כי על אף חומרת מקרים אלו ושכיחותם ההולכת וגדלה, לא גיבש משרד הרווחה הנחיות ונהלי עבודה בסוגיות של ניתוק קשר וניכור הורי. 

המבקר, בדברי הסיכום כותב, כי "נזקים חריפים וכואבים עלולים להיגרם למשפחות המצויות בהליכי גירושין ופירוד. לנזקים אלו השלכה שלילית מתמשכת לא רק בטווח הקצר – עד למתן ההחלטה בעניין המשפחה המתפרקת, אלא יש לה השלכה על כל פרט במשפחה ועל כולם יחד, גם בטווח הארוך.

התכנית שלנו למניעת התופעה

מדינת ישראל הצטרפה לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שנכתבה ב-1989 על ידי מדינות מתקדמות, ששמות את טובת הילד, שלומו ורווחתו, בראש סדרי העדיפויות, למרות זאת משרד המשפטים ומשרד הרווחה נמנעים מחקיקה והגדרת מדיניות למניעה וטיפול בניכור הורי – כך קבע מבקר המדינה.

העמותה תפעל לקדם את התוכניות הבאות לצורך מניעת תופעת ניכור הורי.

 

הקמת רשות לקידום מעמד המשפחה.

רשות למעמד המשפחה בישראל, במסגרתה יוקמו  מרכזי משפחה בהם יינתן מענה הוליסטי לסוגיות משפחתיות, תוך הוצאת הטיפול בסכסוכי גירושין מסמכות משרד הרווחה.

מרשם הורים מנכרים.

לקבוע בחקיקה, כי אם קבע בית המשפט שהורה הנו מנכר, יפורסם שמו במרשם, שיהיה פתוח לעיון הציבור במסגרת חובת ידוע הציבור – פרסום שמם צפוי להוות הרתעה משמעותית.

פיצוי כספי לילד מנוכר.

לקבוע בחקיקה, כי אם קבע בית המשפט, שהורה מנכר את הילד כלפי משנהו, הילד המנוכר זכאי לפיצוי סטטוטורי מההורה המנכר, ללא הוכחת נזק, בסכום של 150,000 ₪ כפיצוי ראשוני ובנוסף 40,000 ש"ח לכל שנה.

עתירה לבגצ נגד משרד הרווחה.

דו"ח מבקר המדינה 1397 , המבקר מתייחס בהרחבה להעדר מדיניות מקצועית לתופעת "ניכור הורי" ומציין, כי על אף חומרת מקרים אלו ושכיחותם ההולכת וגדלה, לא גיבש משרד הרווחה הנחיות ונהלי עבודה בסוגיות של ניתוק קשר וניכור הורי.

מבקר המדינה בביקורת על משרד הרווחה
מבקר המדינה בביקורת על משרד הרווחה
מבקר המדינה בביקורת על משרד הרווחה מוטה מגדרית
מבקר המדינה בביקורת על משרד הרווחה מוטה מגדרית
מבקר המדינה בביקורת על משרד הרווחה
מבקר המדינה מותח ביקורת, על זמני המתנה בלתי סבירים לתסקירים, העדר הנחיות מקצועיות ונהלי עבודה בנושא ניתוק קשר בין ילדים להוריהם, העדר הכשרה מתאימה, כאשר ההכשרה הקיימת מוטה מגדרית, מרכזי קשר מתפקדים למעשה כמרכזי ענישה לאבות (עפ"י רוב.), העדר מענים ייעודיים לילדים, כשלים אלה, מובילים לעליה דרמטית במספר הילדים הסובלים מניכור כלפי אביהם (עפ"י רוב.) .

מבקר המדינה, קבע בדו"ח בהתייחסו למשרד הרווחה: כי "נזקים חריפים וכואבים עלולים להיגרם למשפחות המצויות בהליכי גירושין ופירוד. לנזקים אלו השלכה שלילית מתמשכת לא רק בטווח הקצר – עד למתן ההחלטה בעניין המשפחה המתפרקת, אלא יש לה השלכה על כל פרט במשפחה ועל כולם יחד, גם בטווח הארוך.

תוגש עתירה לבגצ נגד משרד הרווחה, בהתאם לממצאי מבקר המדינה על אי מניעת ניכור הורי כלפי אבות גרושים, אי הסדרת טיפול בילדים והטיה מגדרית.

תמונה הצעת חוק

תיקון חוק העונשין והגדרת ניכור הורי כעבירה פלילית.

לקבוע בחקיקה, כי ניכור הורי מהווה  עבירה פלילית – ניכור הורי מהווה צורה חמורה של אלימות והתעללות נפשית בקטין, נדרשת החמרה בחוק העונשין על כל פגיעה מכל סוג בקטינים.

תיקון חוק האפוטרופוסות ושלילת אפוטרופוס מהורה מנכר

לקבוע בחקיקה, כי תישלל האפוטרופוס מהורה מנכר לאור התיקון לחוק שיגדיר את המעשה כעבירה פלילית ואלימות והתעללות נפשית בקטין.

פסקי דין ניכור הורי