הבושה עוברת צד: 61 מתוך 65 ולדות שנרצחו בישראל, הווה אומר 94% מהרציחות בוצעו בידי אימהות.
כך עולה ממחקר עליו ככל הנראה לא שמעתם וגם סביר שלא תשמעו בתקשורת.
מתוך 172 אירועי פיליסייד, רצח ילדים בידי משמורן, 106 אירועים האם רצחה את הילד ואבות רצחו ב-61 מקרים.
נתון נוסף שכלל לא הפתיע, הינו העובדה כי רק ב-13% מהמקרים הנרצחת הועמדה לדין באשמת רצח, במרבית המקרים לא הייתה הרשעה לחילופין ההרשעה הייתה בסעיף מינורי באישום הפלילי.
המחקר פורסם בשנת 2018 על ידי ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ. מדובר במחקר אשר חושף לראשונה את כלל אירועי רצח תינוקות וולדות בישראל מאז קום המדינה.
משרד הבריאות הוציא הנחיה חדשה לבנקי הזרע כי מעכשיו אין להשתמש בתרומת זרע ללא אישור משרד הבריאות.
השינוי נגרם בעקבות שתי עתירות לבג"צ בדרישה להקמת מאגרי רישום לילודים מבנקי הזרע ובתשובה לעתירה בדבר ביטול תרומת/מכירת זרע אנונימית
נציין כי עד כה משרד הבריאות כלל לא היה מעורב בעניין.
העתירות הוגשו על ידי מיכאל פואה יו"ר בוחרים במשפחה ובנו יהודה פואה יו"ר ארגון בצלמו.
מיכאל פואה אמר בתגובה כי מדובר בהתקדמות חשובה מאוד לטובת שמירה על מוסד המשפחה ויהודה פואה הוסיף כי מדובר בצעד שמקדם את זכויות היסוד של הילדים הנולדים מתרומות זרע. מש' פואה מבטיחה להמשיך ולפעול על מנת שכל ילד יזכה לזוג הורים ידועים ומובחנים.
בחודש מתאבדים כ- 25 גברים רווקים נשואים וגרושים, מדובר ביותר מ-300 גברים בשנה, העדר מענה ייעודי המותאם לעולמם של גברים בא לידי ביטוי בכ-3200 גברים שהתאבדו משנת 2013 וללא סימן כלשהו שמגמת האובדנות נבלמת.
האובדנות היא תופעה חברתית שאינה מבחינה בין מעמדות. היא קיימת בכל שכבות החברה וגובה קורבנות רבים. משבר הקורונה מעלה סימנים מדאיגים, באופן כזה, שמחייב התערבות מיידית, היות ולאובדנות השלכות ארוכות טווח על האוכלוסייה הכללית. לאחרונה, אנו עדים לעלייה בסיכון לאובדנות, בין היתר בשל רמות גבוהות של לחץ סביב משבר הקורונה וכן בשל בדידות חברתית שנכפתה עקב המצב.
תופעה זו צפויה להמשיך ולהחמיר על רקע גישה מצומצמת לטיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטריים.כאמור, תופעת האובדנות חריפה באופן משמעותי בקרב גברים, כך שמתוך כלל המתאבדים, חלקם של גברים גדול יותר מאשר חלקן של נשים, ביחס של 4:1.
הספרות המקצועית מצביעה על כך, שגברים אובדניים נעזרים באופן מובהק פחות, הן בשירותי הבריאות הציבוריים והן בסביבתם החברתית.
לדוגמא, רק כ-30 אחוז מהמבוגרים עם מחשבות, תוכניות או ניסיונות אובדניים, פונים לשירותי בריאות הנפש.
לעיתים קרובות, הם חווים קשיים כלכליים ומשפחתיים ניכרים. למשל, חלק מהגברים הגרושים, סובלים מניכור הורי, אשר נמצא כקשור לאובדנות בקרב גברים. יתרה מכך, לרוב, הם חסרי מקורות תמיכה ונוטים לא להיעזר בשירות הציבורי ובכלל במסגרות התמיכה המסורתיות.
רפאל בשארי ז"ל
עו"ד אלון וולף ז"ל
חנן דדון ז"ל
אורן אזולאי ז"ל
דני צורן ז"ל
ד"ר קובי קראוס ז"ל
רועי בר און ז"ל
דני וירז'נסקי ז"ל
אבי יזדי ז"ל
אייל זיידנר ז"ל
זאת מאחר ואין בארץ מרכזי סיוע המיועדים ומותאמים לגברים. משמעות הדבר היא, שגברים רבים, חסרי רשת תמיכה חברתית וטיפולית נחוצה, מתאבדים.
מבקר המדינה פרסם ביום 04.05.2020 את הדוח השנתי שמספרו 70ב. פרק ד' בדוח עוסק בהיבטים ביישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות ובו מותח המבקר ביקורת על הגישה התקציבית של משרד הבריאות והרווחה, אשר עוסק בתמיכה במשפחות שיקיריהם התאבדו, במקום למנוע את האובדנות מלכתחילה – התכנית כשלה במניעת אובדנות. זאת ועוד העריך המבקר את העלות השנתית שנגרמת למשק הישראלי עקב אובדנות בין 2 ל-2.5 מיליארד ש"ח בשנה.
מאז יישום התוכנית בשנת 2013 כ-3200 גברים, נטלו את חייהם ללא סימני שינוי מגמה בהיקף האובדנות השנתי. נראה כי התכנית הלאומית למניעת אובדנות אינה מותאמת לגברים במצוקה והמאפיינים הייחודיים להם. הכישלון של התוכנית יכול אף להעיד על הערכת חסר של חומרת הבעיה, או העדר אמפתיה לחיי גברים. ניתן אפוא להיווכח כי המשך המתווה הקיים, לא ייתן מענה לתופעה ויש לפתח אסטרטגיית התערבות חלופית. יש לציין, כי בניית התערבות מתאימה עבור גברים, היא אתגר לא מבוטל, לאור כך, שקיים ספק גדול לגבי היעילות והמהימנות של התערבויות הקיימות כיום.
מדובר בדיני נפשות ולא בדיון תיאורטי, אשר על כן, עמותת אבות למען צדק פנתה ליושבת ראש ועדת הבריאות בכנסת, חברת הכנסת עידית סילמן לזמן דיון דחוף בוועדה ולפעול ליצירת מענה לאנשים במצוקה.
ברובד הדיוני, האפליה הפסולה מתבטאת בעיקר בחוסר הזדמנות לגבר להזים בחקירה נגדית כזבים של אשה, לחילופין מחיקת תצהירו של גבר, מעשה שגרתי בתי הדין הרבניים בישראל, כאשר אין כל מניעה פרוצדוראלית מלנהוג כך, בתוספת הגבלת משך טיעוני גבר בהשוואה לאישה המקבלת זמן בלתי מוגבל, וגילויים רבים נוספים ובכללם השהייה מכוונת של בירור תביעות גבר מול מענה כמעט מיידי בבירור תביעות אשה. כאשר בפני הדין הרבניים שתי גרסאות עובדתיות, כל אחת מפי עד אחד בלבד: זו של גבר ולמולו זו של אשה, בית הדין הרבניים קובע – שרירותית וללא כל הנמקה מהותית באשר היא.
ברובד המהותי, ניקח לדוגמא את הליך קביעת "מזונות הילדים", האפליה הפסולה מתבטאת בהליך קביעת "צרכים" פיקטיבים של ילדים, אלה המוגדרים "הכרחיים" ואלה המהווים מותרות, לצורך כיסויים נדרשים סכומי עתק ו"חלוקת" המותרות בדרך של "שיוויון מטריאלי" בין ההורים, כשכל סכום הכסף משולם באותו מעשה בית דין מכיסו של האב לכיסה של האם, כשאין כל פיקוח על הוצאת סכומי הכסף האמורים וייעודם בפועל; כמו-כן, לא ברור כיצד בית הדין הרבני בהרכב מסויים קובע כי לכיסוי כל צרכיו ההכרחיים של ילד נדרש סכום חודשי בסך של -.600 ₪ (לא כולל מדור) ואילו אותו הרכב דיינים קובע כי לכיסוי צרכיו ההכרחיים של ילד נדרש סכום כספי חודשי בסך של -.1,485 ₪ לא כולל מדור המהווה אפליה מוחלטת, והכל – כאשר הן נתוני שני הילדים והן נתוני הוריהם, דומים עד כדי זהות מוחלטת ממש.
חשוב להבהיר: החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תוקן בשנת 81 ראו תצהירו של חבר הכנסת עקיבא נוף לעמותת אבות למען צדק במסגרת בג"צ 2511/17 . על פי תצהירו אפליית האבות הגרושים בתשלום מזונות ילדים תוקנה לפי 40 שנה!
את סוגיית הדין האישי פתר המחוקק בפרשנות האומרת כי לאישה אין דין אישי ועל כן חייבת במזונות מכח סעיף 3א לחוק.
אפליית גברים נוספת ניתן למצוא בקלות בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995 אשר מפלה גברים באופן ברור בסרבנות גט מכיוון שהוא כולל חסמים בפני הוצאת צווים מגבילים נגד נשים, חסמים שאינם קיימים בהוצאת צווי הגבלה נגד גברים והדיינים יש לומר מוסיפים על האפליה בחוק בהמנעות מהפעלת סנקציות נגד נשים.
427 סרבניות גט בין השנים 2012 ל-2017 כך עולה מנתוני הנהלת בתי הדין הרבניים יותר ממחצית מ'סרבני הגט' היו נשים, אשר סירבו לקבל גט ובכך פגעו בגברים – ניתן לראות בדוח 69 פקודות מאסר נגד גברים סרבני גט לעומת אפס נגד נשים.
אין הלימה בין היקף סרבנות הגט של נשים לבין אכיפת פסקי דין נגד הנשים האלימות. בעידן בו הביטוי 'שוויון מגדרי' משמש כלי להטיה לרעת גברים, הגיעה העת שבתי הדין יפעילו את מלוא סמכותם במידה שווה בסכסוכים משפחתיים ובין השאר יטילו הגבלות על נשים אלימות הכובלות את הגבר בזוגיות לכל הפחות בכלים המוגדרים בחוק.
בית הדין הרבני, בין כל היתר, מתעלם גם מכל אחד מאלה הפוגעים אנושות בגבר: שבר נפשי עמוק עת מתפרקת משפחתו, מצבו הנפשי הירוד של גבר, ריבוי הליכים משפטיים, ניתוקו מילדיו המעצים כל משבר נפשי, עלילות שווא במשטרה של אישתו כנגדו הגורמות למעצרו, להרחקתו מביתו, לניתוקו מילדיו.
עיגון עקרון השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל – נייר עמדה.
הזכות לשוויון היא מזכויות האדם החשובות ביותר והוכרה כבר במגילת העצמאות, בה נקבע כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת גזע ומין".
עיגון השוויון בחוקי היסוד הינו מעשה ראוי במיוחד על רקע האפליה נגד גברים, אשר נצרבה ברשויות, החל מהרשות המחוקקת דרך הרשות השופטת וכלה ברשות המבצעת. "בהיכלי הצדק" גבר יקבל יחס מפלה בדיון בינו לבין אשה, ברובד הדיוני וברובד המהותי.
הכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אלמנטרי ומובן מאליו, השאלה האם התיקון המוצע גם יבטל את כל האפליות המובנות נגד הגברים בישראל (כמפורט בהמשך). במיוחד לאור העובדה כי בישראל אין בחוקי היסוד ואף לא בחוקים רגילים הגדרה לזכות בסיסית לשוויון בפני החוק, למעט כאשר מדובר בשוויון זכויות לאשה.
מדינת ישראל נותרה היחידה בעולם הנאור אשר מפלה גברים בחקיקה ובפסיקה. דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא בהליכי גירושין אשר שם היא פועלת בניגוד לאמנות בינלאומיות ולהחלטות האו"ם אשר דרשו לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות המפלה אבות גרושים ('חזקת הגיל הרך'). ראה החלטות האו"ם אמנת האו"ם לזכויות הילד 1989, אמנת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות 1966, סעיף 8 באמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד. האמנות הבינלאומיות ברורות, לכל ילד זכות לקשר משמעותי עם שני הוריו. גבר ואישה שווים זה לזה גם במישור של דיני משפחה.
חזקת הגיל הרך בוטלה בכל מדינות המערב משתי סיבות מרכזיות: הראשונה, פגיעה חוקית בעיקרון השוויון (ארה"ב אנגליה – 1970) והשנייה, פגיעה בזכות להורות. חזקת הגיל הרך גם אסורה עפ"י הכתוב באמנה לזכויות הילד שאושררה ונחתמה ע"י מדינת ישראל (1989-1991), שם נאסר בסעיף 2 לאמנה, אפלייה של הורה על רקע מגדרי.
זאת ועוד, האו"ם במסגרת הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שהתקיימה ב- 14 לנובמבר 2011, קיבלה החלטה הקוראת למדינת ישראל לתקן את האפלייה בחוק הישראלי. סעיף 22 להחלטה:
"הוועדה חוששת כי במקרה של גירושין, משמורת על ילדים עד גיל שש ניתנת תמיד לאמהות, וכי אבות נדרשים לעתים קרובות לשלם סכומי מזונות ילדים העולים על הכנסתם, ואם לא, אזי חופש התנועה שלהם מוגבל באופן חמור. הוועדה חוששת כי אבות גרושים נדרשים לעיתים קרובות לבקר את ילדיהם במרכזי ביקור בפיקוח [מרכזי קשר – לא במקור] בשעות עבודתם, מה שמוביל לצבירת היעדרות בעבודה ולסיכון בפיטורים (סעיף 10 לאמנה לזכויות הילד).
הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כך שמשמורת על ילדים עד גיל שש לא תמיד תינתן לאימהות, ותוודא כי סכומי מזונות ילדים לא יובילו לרמת חיים לא מספקת עבור האב."
האו"ם במסגרת הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות שהתקיימה ב 12 לנובמבר 2019. הביעה דאגה מהעובדה שלא נעשו התיקונים המתחייבים:
"סעיף 36. הוועדה מודאגת שלמרות המלצתה הקודמת, עדיין נותרה חזקת "הגיל הרך" בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962. (סעיפים 3 ו- 10 לאמנה לזכויות הילד).
סעיף 37. הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 במטרה לבטל את חזקת הגיל הרך ולהבטיח שכל ההחלטות על משמורת ילדים יתקבלו בהתאם לעיקרון טובת הילד."
עיגון השוויון בחוקי היסוד, ראוי שיעסוק גם בשוויון בין המינים ולא רק ב'שוויון מגדרי' שמהותו אפליית גברים. עיגון השוויון בחוקי היסוד, ראוי שיכלול תיקון כל האפליות והעוולות גם נגד גברים בישראל, שחלקם יפורטו להלן.
אפלייה באי רישום ממזרים וחיוב אבות באחריותם – 2008
אפלייה באפוטרופסות על ילדיהם – 1962 – חזקת הגיל הרך.
אפליית גברים במאסר חייבי מזונות – 1994 — בוטלו מאסרים על חייבים בכלל, אך הושארו על חייבי מזונות.
אפליית גברים בהנחיה 2.5 של הפרקליטות – 1993 — כאשר עדנה ארבל מכניסה שינויים להגנת נשים בלבד, במהלך 1996-2004.
חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4) התשס"ט-2008 – חלוקת רכוש ואיזון משאבים עוד טרם מתן גט.
אפליית גברים בחוק למניעת אלימות במשפחה – 1991. ותיקונים בשנים: 2001, 2002, 2009, 2011, 2014, 2017, 2018. שימוש חד צדדי בחוק, רק כנגד גברים.
אפליית גברים בחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע״ג–2012 — אין מקלטים לגברים נפגעי אלימות, כאשר ידוע לכל כי קיימים גברים נפגעי אלימות מבת הזוג.
אפליית גברים בבנקים – "אמנת זמינות בנקאית"- היא אמנה וולונטרית, שגובשה יחד עם איגוד הבנקים והמערכת הבנקאית, לצמצום תופעת אלימות כלכלית נגד נשים נפגעות אלימות, השוהות במקלטים ובדירות מעבר. ינואר 2016.
אפליית גברים בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 – תיקונים 2004, 2014, 2017. ועוד תיקונים במהלך השנים. אפליית גברים בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998. תיקונים משנים 2007 – חוו"ד מגדרית — חקיקה אשר מקדמת נשים על פני גברים, זאת בניגוד לנתונים ולמחקרים אשר לא מצביעים על הבדלים כלכליים בין המינים – ראו כתבה במקור ראשון על מיתוס פערי השכר. אפליית גברים בחוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, התשס"ח-2008
אפליית גברים בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996
דוח שכר שנתי בהתייחסות לפי מין – תיקון 6 — 2020
(תיקון מס' 3) התשע"ד-2014 — הזכות לשכר שווה סעיף 7 — מעסיק ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו.
זאת כאשר נבחנים הבדלים בשכר ובתנאים רק כנגד נשים, למרות שידוע כי ישנן אפליות גם כנגד גברים. אפליית גברים בוועדה לזכויות האישה – אין וועדה מקבילה לגברים.
אפליית גברים בחוק שיווי זכויות האישה:
תיקון 1 לחוק נחקק בשנת 1995. מטרת התיקון הייתה להביא לשוויון זכויות תחת חוקי הירושה והעיזבון.
תיקון 2 נחקק בשנת 2000 וביקש לוודא שוויון מלא בין המינים לפי עקרונות מגילת העצמאות, תוך הרחבת זכויות האישה מהתחום המשפטי ובתחומים נוספים כמו: קיום בכבוד אנושי, עבודה, חינוך, השכלה, בריאות, דיור, איכות סביבה ורווחה חברתית. סעיף 1ג בא להבטיח שחוק זה לא יפגע בזכויות יתר שניתנו לנשים. סעיף 6א: "לכל אישה זכות מלאה על גופה; אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין". סעיף 6ב: "לכל אישה זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה".
סעיף 1ב המתיר העדפה מתקנת של נשים. – שנת 2000.
סעיף 6ג המחייב חתירה לייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים. – שנת 2000.
בשנת 2005 נחקקו תיקונים 3–4 לחוק שיווי זכויות האישה. תיקון מספר 4 לחוק, ובו סעיף 6ג1 הקובע כי: "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (להלן – גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה".
2005 – תיקון 5 מאותה השנה קבע שאין לפגוע בהוראות שהתייחסו לנשים תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) — לא יודע אם זה מעלה או מוריד… לא מכיר (יונדב)
תיקון 6 משנת 2007 בא להבטיח בחינת השלכות מגדריות של חקיקה מוצעת עוד בתקופת הליכי החקיקה. כמו כן נקבע כי יש להגיש חוות דעת מגדריות על כל הצעת חוק וחקיקה אשר עתידות להיות להן או שיש להן השלכות על השוויון בין נשים לגברים.
תיקון 7 משנת 2008 תחת "חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) התשי"א-1951" שם לו למטרה להבטיח איסוף, עיבוד ופרסום מידע סטטיסטי בנושאי מגדר בגופים הציבוריים.
תיקון 9 נחקק בשנת 2011 ובא לקדם את מימוש חובת הייצוג ההולם של נשים בוועדות.
תיקון 10 נחקק בשנת 2014 ובא לקבוע התייחסות לפי מין בפרסום המכרזים ומידע על משכורות עובדים.
תיקון 11 אושר ביולי 2018, והוא קובע שברשות ציבורית או במקום ציבורי (כהגדרתם בחוק) תינתן עדיפות בתור לאישה בהיריון, לפי בקשתה.
הדרת ואפליית גברים מפורשת בחוק – חוק שיווי זכויות האישה – 2000 — מדבר על שוויון בין המינים, אלא שהוא תקף רק לנשים. ראה ארועים לנשים בלבד בכל מוסד מוכר (ויצו, נעמת ואינסוף ארגוני נשים ועיריות).
אפליית גברים בהגשת אישור משטרתי על העדר עבר של עבריינות מין במערכת החינוך – חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-2001 – סעיף 13 – ציטוט מהחוק: ”בגיר“ – כהגדרתו בסעיף 1, למעט אישה;" – לגברים בלבד.
אפליית גברים בקצבת שארים – מבוטח לפי פרק י״א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238 – קיים הבדל בהגדרות אלמן ואלמנה – אפליה לרעת אלמנים, גברים. תיקונים משנת 1996 עד 2020.
אפליית גברים בנושא הטיפול בזנות – פטירת זונות מאחריות על מעשיהן — חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע"ט-2019.
אפליית גברים בנהלי משטרת ישראל בטיפול בתלונה על אלימות במשפחה — משטרת ישראל – נוהל 03.300.226 (פברואר 2014) – מדבר בלשון נקבה כלפי הנפגע, כלומר מניח שמדובר בנפגעת ממין נקבה, ומדבר בלשון זכר כלפי התוקף.
אפליית אבות בזכאות בדמי ביטוח לאומי לילדיהם — חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע בסעיף 69(א) כי "קצבת ילדים תשולם לאם", בכל מקרה, גם אם שני ההורים חיים בשיתוף מוחלט וגם אם בנפרד או בגירושין.
אפליית גברים בסיוע בשכר דירה מביטוח לאומי — סעיף 3.1.2 בנוהל מס' 08/04 מיום 29.01.2012 – השתתפות בתשלום שכר דירה של משרד השיכון, קובע "סיוע למשפחות חד הוריות המתקיימות מקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי" – כמובן שגברים אינם זכאים למזונות ועל כן מודרים מזכאות זו.
אפליית גברים בסיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי (חד הורי) — חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992 קובע סיוע במקרים המשוייכים לנשים באופן מובהק ומפורש. תיקונים בשנים 1994 עד 2018. סעיף 1(2)(ב) קובע זכאות לעגונה. סעיף 1(2)(ג) קובע זכאות לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות. ועוד.
אפליית גברים בתשלום לחברת החשמל — עפ"י תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים), תשע"א-2011, סעיפים 7 (5) ו- (6), ניתנת הנחה של 50% בחשבון החשמל לזכאי מזונות – לנשים.
אפלייה בין יתום ליתומה — חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 קובע בסעיף 254 (22א(א)) כי: "נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13, ולילדתו – בהגיעה לגיל 12". תיקון משנת 2003.
אפליית גברים בענישה מופחתת לנשים – הריגה — חוק העונשין, תשל"ז-1977 סעיף 303(א) המתת תינוק — תיקון שנת 1939.
אפליית גברים בחוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיף 260(א), מסייע לאחר מעשה — אישה שסייעה לרצח כי בעלה אמר לה, חומרת העבירה מופחתת. חוק מהמנדט הבריטי.
ענישה מופחתת לנשים – הפסקת הריון — חוק העונשין, תשל"ז-1977, איסור הפסקת הריון [יג/2], סעיף 313, פוטר אישה מאחריות הפלת עוברה ומחייב את הרופא או האדם האחר שעסק בהפלה: "מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמישים אלף לירות.". ובכדי לוודא שאין אחריות על האישה, מוסיף סעיף 320 בחוק וקובע: "אשה שבוצעה בה עבירה בניגוד לסימן זה לא תשא באחריות פלילית בקשר לעבירה זו.". עוד חוק מהמנדט הבריטי.
אפליית גברים בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 – אפליה בגיל הפרישה לפנסיה. פלוס תיקונים משנים 2012 ו- 2016.
אפליית גברים בנקודות זיכוי במס לנשים לעומת גברים. (תיקון מס' 187) תשע"ב-2011 — (4) האשה תהא זכאית ל-1/2 נקודת זיכוי לפי סעיף 36א, ובנוסף וכנגד המס החל על הכנסתה מיגיעה אישית – לנקודות זיכוי בעד ילדיה כלהלן:
(תיקון מס' 247) תשע"ח-2018 – (א) ½1 נקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת לידתו, ו-½ נקודת זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת בגרותו; ויש עוד הטבות בחוק.
אשר על כן:
א. עיגון השוויון בחוקי היסוד ללא תיקון כלל האפליות כפי שפורטו, ימשיך את שלילת זכויות היסוד מגברים במדינת ישראל ויהווה המשך ישיר לאפליה שנאסרה בעת הכרזת העצמאות אולם קיימת הלכה למעשה ופוגעת במחצית מאוכלוסיית ישראל.
ב. בטרם עיגון השוויון יש להקים וועדה בכנסת לביטול חקיקה מפלה כנגד גברים.
ג. אפלייה היא אסורה ובאשר בקיומה המתמשך "יאבד עם ותשבות ממלכה".
אפליית גברים בבתי הדין הרבניים בחסות חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995. נייר עמדה בנושא הונח על שולחן וועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת ישראל.
בניגוד לנרטיב הקיים, מתברר כי ישנן יותר סרבניות גט מסרבנים! למעשה היו 427 סרבניות גט בין השנים 2012 ל-2017 כך עולה מנתוני הנהלת בתי הדין הרבניים (קישור), יותר ממחצית מ'סרבני הגט' היו נשים, אשר סירבו לקבל גט ובכך פגעו בגברים.
חוק בתי הדין הרבניים חושף אפליה בוטה בחקיקה ובאכיפה נגד הגברים בישראל. אין חולק כי סרבנות מצד אישה הינו מעשה אלים לכל דבר ועניין, במיוחד על רקע האפליה המובנית באכיפה נגד מתלוננות שווא, בחיוב הגבר במזונות אישה, בהרחקת הגבר מביתו גם כאשר הגבר הוא הקורבן ונפגע מסרבנות האישה לקבל גט.
מבירור שבוצע עולה, כי אין הלימה בין היקף סרבנות הגט של נשים לבין אכיפת פסקי דין נגד הנשים האלימות. בעידן בו הביטוי 'שוויון מגדרי' משמש כלי להטיה לרעת גברים, הגיעה העת שבתי הדין יפעילו את מלוא סמכותם במידה שווה בסכסוכים משפחתיים ובין השאר יטילו הגבלות על נשים אלימות הכובלות את הגבר בזוגיות לכל הפחות בכלים המוגדרים בחוק.
ברוח השוויון הפורמלי, נכון לחייב אישה סרבנית גט בתשלום "מזונות גבר" עד אשר תחדל מסרבנותה. כן ניתן לפתור תשלום כתובתה, כאמצעי להפעלת לחץ עליה וזאת עוד לפני ההגבלות המוגדרות בחוק שניתן להטיל על הגבר. יובהר, כי על פי הדין האזרחי ניתן לחייב אישה ב'מזונות גבר' בהתאם למוגדר בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 סעיף 2 (שם זה נקרא 'מזונות בן זוג').
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995 מפלה גברים. זאת מכיוון שהוא כולל חסמים בפני הוצאת צווים מגבילים נגד נשים, חסמים שאינם קיימים בהוצאת צווי הגבלה נגד גברים.
המלצתנו:
א. לתקן את החוק ע"י ביטול הצורך ב"אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול".
ב. להחיל סנקציה כלכלית מקבילה על נשים, שתקרא "מזונות גבר", הקיימת בחוק המזונות.
ג. להגדיר סנקציה כלכלית מהותית בעלת קווים דומים ל- "כתובתה", או לכל הפחות לבטל כתובתה.
ד. לחשוף את הימנעות הדיינים בבתי הדין הרבניים מהפעלת סנקציות נגד נשים המסרבות לקבל גט.
נייר עמדה בנושא תקציב התכנית למניעת אלימות במשפחה, הונח על שולחן הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת ישראל.
עשרות שנים ידוע באקדמיה בעולם, כי בנושא אלימות במשפחה, בין בני זוג קיימת סימטריה באלימות, וכלפי ילדים, לפי כל המחקרים, נשים אלימות יותר.
אלימות במשפחה כוללת נשים אלימות, זאת מחלה חברתית רעה, שפוגעת בגברים וילדים ולא רק בנשים. כמו כן, ברצוננו להסב את תשומת הלב, לידיעות על תת הדיווח והחשש של גברים מפניה לעזרה, שמא יחוו התעללות נוספת מידי גורמי אכיפת החוק בבואם להגיש תלונה על אלימות בת הזוג – תופעה שנקראת 'מעצר המתלונן' קרי תלונת שווא.
נתחיל עם עובדות ומעט מאירועי אלימות נשים שפורסמו בתקשורת:
במסגרת בקשת חופש המידע 270/21 נחשפה העובדה כי בשנת 2020 אירעו 2068 מקרים בהם בת הזוג ביצעה תקיפה חמורה של בן זוגה.
קיים מידע רב בתחום האלמ"ב במחקר, לפניכם תקציר – בכל המחקרים מדברים על סימטריה במעשי האלימות בין המינים (וחלקם אף מצביעים על אלימות נשית גבוהה מזו של גברים):
מאמר ב'חברה ורווחה' – רבעון לעבודה סוציאלית, כרך ל"ט חוברת 4, דצמבר 2019.
פרסום בערוץ 7 בנושא: פרופ' זאב וינשטוק נשא דברים נרגשים בדיון ראשון מסוגו בוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי בראשות ח"כ מיקי זוהר (ליכוד). "כמעט 50 שנים אנחנו יודעים שאלימות של גברים כלפי נשים מתרחשת בשיעורים דומים לאלימות שמופעלת ע"י נשים כלפי גברים ביחסים אינטימיים, כמעט בכל חברה ותרבות שאנחנו מכירים, החל מחברות מסורתיות וכלה בחברות ליברליות מערביות". נציג משרד הרווחה בדיון, חגי מויאל – המפקח על מערך הטיפול באלימות במשפחה – הכחיש את טענותיו של פרופ' וינשטוק. לדבריו, קיים גם טיפול המותאם לנשים אלימות ולגברים קורבנות אלימות – אנו כמובן לא מכירים כל טיפול כזה – להיפך.
מחקר שמאגד 343 מחקרים בתחום האלמ"ב, מצביע על סימטריה באלמ"ב בין בני זוג או על אלימות נשית גבוהה יותר (בחלק מהמחקרים).
מחקרה של פרופ' שרה בן דוד בתחום ומסקנותיו על הסימטריה ועל הסתרת נתונים בנוגע לאלימות נשית.
המומחה העולמי מספר אחת בתחום האלמ"ב, פרופ' מורי שטראוס ז"ל, במאמר על הסימטריה באלמ"ב ועל ההתעלמות מהעובדות המצביעות עליה.
בשנתון משטרת ישראל ניתן לראות, כי בשנת 2018 27% מהתיקים שנפתחו בגין אלימות בין בני זוג היו בגין תלונות של גברים נגד נשים, 7,184 תיקים על אלימות של בת הזוג נגד בן הזוג – ובתכניות למניעת אלימות במשפחה, מתעלמים לחלוטין מגברים נפגעי אלימות.
כמו כן, אנו מתריעים זמן רב, על תופעות אלו ומחלקת המחקר שלנו הביאה עדויות לקיומן, הן בהיבט האלימות הזוגית לסוגיה, הן בהיבט מעצרי שווא של גברים נפגעי עלילות נשים, כמו גם תת הדיווח של גברים, תוצאת החשש המוצדק.
נעבור לכנסת, דו"ח הממ”מ לדוגמא. דו"ח שהוגש לועדה לקידום מעמד האישה, שמרכז נתונים לגבי אלימות של גברים כלפי נשים בשנת 2013. דו”ח בעייתי זה מהווה דוגמה להטייה החד-צדדית בעניין אלימות בתוך המשפחה, הוא עוסק כמעט כולו באלימות של גברים כלפי נשים ובכך נוצר הרושם כאילו התופעה ההפוכה לא קיימת. כך, יש לנו נתונים לגבי נשים שנרצחו בידי בני זוגן, אבל לא התופעה ההפוכה.
בכל-זאת, כשהדו”ח טורח לציין עבירות משני הצדדים, למשל בעניין עבירות מין, המספרים מפתיעים: מסתבר שחלקם של גברים כקורבנות לתקיפה מינית כלל לא שולי. כרבע מסך כל התיקים הנפתחים על אלימות מינית נוגעים לגברים שהותקפו מינית. כך, ב-2013, 3,081 תיקים נפתחו בגין נשים שהיו קורבנות תקיפה מינית, לעומת 1,128 תיקים בגין גברים שהיו קורבנות לתקיפה כזו.
בשנת 2019 נרצחו 5 נשים בידי בן זוגן, כאשר 3 נרצחו בחברה היהודית, ו- 2 נרצחו בחברה הערבית. שאר הנרצחות הן על רקע פלילי. מאידך, אם נשווה לשנת 2018, נשים רצחו לפחות 7 פעמים: 3 גברים נרצחו בידי בנות זוגם, 2 פעוטות הוטבעו למוות בידי אמהותיהם, ו- 2 נשים נרצחו בידי נשים. כך שנראה, שתופעות של רצח ואלימות בידי נשים, לא מקבלות מענה ציבורי מספק, אם בכלל.
בשנת 2019 נרצחו 3 נשים, מספר הנרצחות הנמוך ביותר בשנים האחרונות
למעשה, מדינת ישראל היא מבין המדינות הבטוחות ביותר לנשים בעולם המערבי – הסיכוי של אישה להירצח בישראל בידי בן זוגה הוא אחד למיליון!
המלצתנו:
בכל מדינות העולם ידוע על סימטריה באלימות בין בני זוג ובהתאם קיימים מענים לנשים וגברים, למעט במדינת ישראל, במשרד הרווחה ושלוחותיו מתקיימים: אישה מוכה וגבר אלים.
אלימות של נשים כלפי גברים, כלפי ילדים וכלפי נשים אחרות, היא תופעה נפוצה, הכוללת אדישות וסלחנות של המערכת המשפטית כלפי התוקפות. משרד הרווחה וכלל הרשויות מתעלמות מהפגיעה בגברים. במשרד הרווחה אין מענים לגברים מוכים.
במסגרת תקציב התכנית למניעת אלימות במשפחה:
נדרשת הקצאה תקציבית לכל הפחות 30% לצורך מענה לגברים נפגעי אלימות.
לתקצב הקמת ארבעה מקלטים לגברים מוכים.
לתקצב מרכזי סיוע יעודיים אשר יתנו מענה רוחבי לסוגיית גברים נפגעי אלימות במשפחה.
לתקצב קו מצוקה ייעודי לגברים (ולא כזה המניח שגברים הם אלימים).
נייר עמדה בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים הונח על שולחן הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת ישראל.
חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004.
שנים רבות ידוע, כי המשך אפליית הגברים בגיל הפרישה לפנסיה יוצר גרעון אקטוארי חמור בקרנות הפנסיה הוותיקות אשר עלול להביא לקריסתם. בינתיים את הגירעון מממנים כ-250,000 גימלאים בקיצוץ תשלומי הפנסיה החודשית שלהם. האמת צריכה להאמר, מחיר אפליית הגברים בא לידי ביטוי בגרעון אקטוארי שנתי בסך של 200 מיליון ₪ בשנה.
ארגוני נשים שהתנגדו במשך שנים לביטול אפליית הגברים בגיל הפרישה לפנסיה הוליכו שולל את הנשים. תוחלת החיים של נשים ארוכה יותר, במקביל הן פורשות מוקדם יותר משוק העבודה, נוסיף לכך את שנות הפריון וחופשת הלידה המקטינה את יכולת צבירת הכספים, כך יוצא שבפועל נשים אמורות להסתדר יותר שנים מגברים עם קצבת הפרישה שלהן, אך הן יוצאות לפנסיה עם פחות שנות צבירה ועם פנסיה עלובה, תוצר של שנאת גברים.
מעבר לאפליית הגברים והפגיעה בהם בזכויות הפנסיוניות הנצברות, במשך חמש שנים לפחות, נשים פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות וזכאיות להנחה במס הכנסה על תשלומי פנסיה, ולהנחות בשירותים רבים אחרים – גם את הפער הזה סוחבים על גבם ומממנים הגברים.
המלצתנו:
בשנים עברו ניתן היה לעבור במדורג להשוואת שנות הצבירה לפנסיה, אך כעת לאור האסון הקרב ובא בקרנות הפנסיה, נדרש להחיל לאלתר את הגדלת גיל הפרישה לנשים לגיל 67 החל משנת התקציב הקרובה.
יש לבטל את ההפרדה הנהוגה בסעיף 3 בנוסח חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004 בין נשים וגברים בגיל הפרישה ולהגדיר שוויון מגדרי מהותי ולקבוע שגיל הפרישה לאדם יהיה 67 ללא הבדל מגדרי.
מזונות גבר – נכון אין כאן טעות בכותרת – החוק הישראלי מכיר במזונות אישה וגם במזונות גבר, למרות שפסיקה ברוח זו אינה נפוצה .
כאשר אישה מסרבת לגט אישה לא משלמת "מזונות גבר" וכמובן אישה לא משלמת כתובה לגבר. גבר אשר מסורב גט לא זכאי להטבות בעוד מסורבת זכאית לכלל ההטבות הניתנות למשפחות חד הוריות.
חוקים אזרחיים מסויימים מורים לבית הדין הדתי לדון בנושאים מסויימים לפי הדין האזרחי.
למשל, חוק שווי זכויות האישה הוא כזה. בחוק יחסי ממון בין בני זוג יש סעיף מפורש המורה לבית הדין הדתי לדון לפי הדין האזרחי. בית הדין הדתי מחויב לחוקי היסוד של המדינה, אם מכוח החוק ואם מכוח הפסיקה.
התלבטנו רבות, בנוגע "למזונות גבר", אכן לא מוזכר בחוק הביטוי, אלא שהתעמקות בחוק לתיקון דיני משפחה סעיף 2 מגלה לנו – שניתן לחייב אישה בתשלום מזונות גבר.
בהלכה אין הגדרה הנקראת "מזונות גבר" , אותם נדרשת לשלם אישה לגבר וכולם נאחזים "בדין האישי". אלא שהחוק האזרחי לענין מזונות (אישה וילדים) מגדיר כך : חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
מזונות לבן זוג 2. (א) אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה. (ב) אדם שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן-זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה. מה זה אומר?
אישה פטורה מחיובה במזונות על־פי הדין האישי (בהלכה האישה אינה חייבת במזונות בעלה) פטור זה אינו עומד לה לפי החוק האזרחי.
בעידן "השוויון המגדרי" הגיע העת לחייב נשים המסרבות לגט במזונות גבר.
הכירו את הפורום החדש שנאבק ב"טרור הלהט"בי" ובשוויון מגדרי. זאת הכותרת שניתנה לכתבת השנאה נגד פורום הארגונים למען המשפחה.
השיטה הפרוגרסיבית של הכפשות, חצאי אמיתות ודמוניזציה באה לידי ביטוי 'במלוא קלונה' בכתבה בדה – מרקר.
מדהים: גבלס היה גאה בכם באימוץ שיטותיו.
עמותת אבות למען צדק גאה להיות חלק מפורום הארגונים למען המשפחה.
לפניכם דוגמא אחת מיני מרבות אשר מופיעות בכתבה.בניגוד לעיוות המציאות וסילוף האמת בכתבה:
אבות למען צדק לא התנגדה לביטול אפורופוסות לאדם שהורשע ברצח ובנסיון רצח. דרשנו שאם כבר נשללת אזי ראוי שתשלל גם מאימהות אשר רוצחות את התינוק בשנת חייו הראשונה ולא תוחרג בחוק.
שנים רבות ידוע, כי המשך אפליית הגברים בגיל הפרישה לפנסיה יוצר גרעון אקטוארי חמור בקרנות הפנסיה הוותיקות אשר עלול להביא לקריסתם.
בינתיים את הגירעון מממנים כ-250,000 גימלאים בקיצוץ תשלומי הפנסיה החודשית שלהם. האמת צריכה להאמר, מחיר אפליית הגברים בא לידי ביטוי בגרעון אקטוארי שנתי בסך של 200 מיליון ₪ בשנה.
ארגוני הנשים שהתנגדו במשך שנים לביטול אפליית הגברים בגיל הפרישה לפנסיה הוליכו שולל את הנשים. תוחלת החיים של נשים ארוכה יותר, במקביל הן פורשות מוקדם יותר משוק העבודה, אם נוסיף לכך את שנות הפריון וחופשת הלידה המקטינה את צבירת הכספים. בפועל נשים אמורות להסתדר יותר שנים מהגברים עם קצבת פרישה, למרות זאת יוצאות לפנסיה עם פחות שנות צבירה ועם פנסיה עלובה תוצר של שנאת גברים.
מעבר לאפליית הגברים והפגיעה בהם בזכויות הפנסיוניות הנצברות, במשך חמש שנים לפחות נשים פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ולהנחה במס הכנסה על תשלומי פנסיה, ולהנחות בשירותים רבים – גם את הפער הזה סוחבים על גבם ומממנים הגברים.
המלצתנו:
בשנים עברו ניתן היה לעבור במדורג להשוואת שנות הצבירה לפנסיה, כעת לאור האסון הקרב ובא בקרנות הפנסיה נדרש להחיל לאלתר את הגדלת גיל הפרישה לנשים לגיל 67 החל משנת 2022.
לבטל את ההפרדה הנהוגה בסעיף 3 בנוסח חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004 בין נשים וגברים בגיל הפרישה ולהגדיר שוויון מגדרי מהותי ולקבוע שגיל הפרישה לאדם יהיה 67 ללא הבדל מגדרי.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת במחקר חובבני מחסיר נתון על חפותם של גברים.
היום פנתה עמותת אבות למען צדק למרכז המחקר והמידע של הכנסת, בבקשה לקבלת הבהרות בנוגע להעדר נתוני חפות גברים במחקריהם בהקשר לאלימות כלפי נשים.
מספר התיקים שנסגרים בעילה של חוסר אשמה, שניתן להגדירם למעשה כתלונות שווא מגיעים ל-10%, בשנה ישנם בממוצע כ18,000 תלונות אלמ"ב נגד גברים, בערכים מוחלטים מדובר על 1800 גברים שחרב עליהם עולמם על לא עוול בכפם. לצערנו, המ.מ.מ מגדיר את גברים אלה כנתון זניח.
דוחות הממ"מ הינם מסמך עבודה לחברי הכנסת ולוועדות השונות, לקידום חקיקה ולתיקצוב סוגיות שונות בחברה הישראלית. הצגת נתונים חלקיים, מגמתיים, לא מדויקים, המעוותים את תמונת המצב האמיתית, פוגעת אנושות בפעילות הכנסת ובשירות הניתן לציבור.
במקביל, נעשתה פניה לחברי כנסת להכנס לעובי הקורה בנושא זה.
לאחרונה, משטרת ישראל פרסמה את השנתון לשנת 2020, מתברר שהנתונים שעמותת אבות למען צדק פרסמה במהלך הקורונה הם האמת ומאידך פרסומי ארגוני הנשים והרווחה הם שקר מוחלט ותעמולה שמטרתה דמוניזציה של הגברים בישראל.
כפי שעולה מהנתונים ובניגוד גמור לפרסומים של משרד הרווחה ושר הרווחה בזמנו (איציק שמולי) אודות גידול של 300% באלימות נגד נשים!
שנתון משטרת ישראל מציג גידול של 15% בהיקף הגברים שנפגעו מאלימות בת הזוג (והעזו להגיש תלונה במשטרה) וזאת לעומת גידול של 12% של נשים נפגעות אלימות בין הזוג.
פרופ' זאב ויינשטוק, חשף לציבור הרחב את האמת אודות אלימות בין בני זוג. 25% מהמקרים הגבר אלים, 25% מהמקרים האישה אלימה, 50% מהמקרים האלימות הינה הדדית.
כלל המחקרים בעולם מוכיחים כי קיימת סימטריה באלימות בין בני זוג. חוקרים רבים מוכיחים זאת חד משמעית, פרופ' מורי שטראוס, מאוניברסיטת ניו המפשיר, פרופ' שרה בן דוד זוכת פרס האגודה העולמית לויקטימולוגיה,כך גם ד"ר ועו"ד ברק אריאל, ניר רוזמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. התמונה לפיה קיימות רק או בעיקר נשים מוכות וגברים מכים היא עוות של הנתונים.
ברם, אם נסתפק בנתוני משטרת ישראל נגלה כי לפחות שליש מנפגעי האלימות הבין זוגית הינם גברים ועדיין משרד האוצר ומשרד הרווחה וכלל ארגוני השוויון המגדרי מתעלמים מגברים מוכים.
זאת ועוד, במסגרת בקשת חופש המידע 270/21 נחשפה העובדה כי בשנת 2020 אירעו 2068 מקרים בהם בת הזוג ביצעה תקיפה חמורה של בן זוגה.
לאור העובדה שבישראל קיימת אפליה בין נשים לגברים באכיפה וענישה בעבירות של אלימות במשפחה ונשים זוכות לאפליה מתקנת בתחום הפלילים ולא אחת מקום בו גבר היה משלם את המחיר המלא של מעשה האלימות במשפחה האישה אינה נאשמת כלל. ברור לכל בר דעת, כי ב-2068 אירועי תקיפה חמורה, לפחות בחלקם העבירה הייתה הרבה יותר חמורה.
חשוב לציין כי במסגרת תשובת חופש המידע 'התעקשו' במשטרת ישראל לציין כי יתכן שחלק מהגברים העלילו תקיפה נגד בת הזוג בעוד הגבר היה התוקפן ! כידוע תופעת הגשת תלונות השווא הינה נחלתן של נשים. אלא, שהטיעון של משטרת ישראל פועל לשני הכיוונים.
מדינת ישראל בחסות שירותי הרווחה וארגוני השוויון המגדרי , הפכו לחממה לנשים אלימות אשר יודעות כי המשטרה והפרקליטות מוחלים להן על אלימות ותקיפת גברים בישראל – לשיטתן תמיד האישה היא הקורבן גם כאשר היא מציתה את בין זוגה לשעבר.
הבושה עוברת צד: השם יקום את דמם של הגברים אשר נרצחים בחסות ארגוני הפמיניזם הרדיקאלי, אתן רוצחות את הגברים בישראל.
אבא חמישי נרצח! בפועל נרצחו יותר.המשפחות השכולות שחרב עליהן עולמן פוחדות פחד מוות, מהשופט, מהעוסית, מהגרושה – על כן נמנעות מהשמעת קולם וחשיפת הסיפור האמיתי.
התעללות והתעמרות של שופטי בית המשפט למשפחה בגברים גרושים ועיוותי דין הפכו לענין שבשגרה. לפני יממה חזינו במופע השתלטות עוינת של שופטי בית המשפט על החוק כאשר החליטו בהרכב מורחב ובניגוד לחוק שירושה שניתנה לאחד מבני הזוג תכלל ברכוש המשותף!
הוא היה מטפל ברפואה סינית. היא הייתה מטופלת שלו. נוצר ביניהם קשר חברי בלבד. באחד מסופי השבוע היא הזמינה אותו למסיבה שערכה עם חברים נוספים בביתה. הוא הגיע, הם שתו, הוא ביקש לשים את הראש לנוח, כשהתעורר מצא אותה רוכנת מעליו. לאחר מספר שבועות קיבל הודעה שהיא בהיריון. הוא ניסה לשכנע אותה לעשות הפלה- היא סרבה בתוקף. הוא מתגורר בדירת חדר, מחוייב בתשלומי מזונות ומרוסק כלכלית ונפשית והיא חיה עם הבת המשותפת שלהם.
זה רק אחד מתוך עשרות הסיפורים שהגיעו אליי ואל עדי, הכתבת שמפיקה את הסרט דוקומנטרי בנושא.
הוא מסופר, כמו הקודמים שפרסמתי, בקווים מאוד כלליים תוך השמטת פרטים רבים על מנת לא לחשוף את זהותם של הנוגעים בדבר, ותאמינו לי- כל פרט שאני משמיטה מוריד מהעוצמה של הסיפור כי הפרטים מזעזעים. הרבה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין.
האינבוקס שלי מוצף באינסוף הודעות עם סיפורים קורעי לב, על גברים שמרגישים מרומים, מרגישים שאף אחד לא באמת מבין מה הם עוברים, שהתרסקו כלכלית, שאיבדו אמון במין הנשי ורובם לא הצליחו להשתקם ולמצוא זוגיות, ועל כל התזמורת הזו מנצח בית הדין לענייני משפחה, שמנהל את כל הנושא הזה עם ראייה מאוד חשוכה ובעיקר חוסר צדק.
אחד האתגרים בסרט הוא שיש בעיה לפרסם את הסיפורים בפנים גלויות כל עוד הילדים שנולדו כתוצאה מגניבת זרע לא הגיעו לגיל 18.
למה פנים גלויות? כי זה מעורר יותר אמפטיה.
לא יהיו רק פנים גלויות, אבל נכון לעכשיו זה הדבר היחיד שחסר כדי להתחיל בצילומים. בחרנו להביא לתקשורת את הנושא הנפיץ הזה, שעד כה אף אחד כמעט ולא נגע בו, מתוך מטרה להתחיל לעלות את הנושא למודעות ציבורית ובשלב הבא גם להגיע איתו לכנסת לטובת שינוי אמיתי בנושא.
אני זקוקה לסיפור שבו הילד/ה עברו את גיל 18 והאב מעוניין להתראיין בפנים גלויות. סיפור אחד כזה והסרט יצא לאור. מוזמנים לפנות בפרטי🙏
הבושה עוברת צד: היום תמו ימי השבעה לאבא שנרצח ביום 25/5/21 .
אבא מהישוב אלעד נמצא תלוי ביער – האבא שלא יכל לשאת יותר התעמרות שיטתית של בית המשפט – שלח יד בנפשו.
מותו ללא עת ומותם של 26 גברים שיתאבדו בחודש הבא, הוא על המצפון שלכם, כל עוד לא תוקיעו ותעצרו את טירוף ושנאת הגברים המערכתית של הפמיניזם הרדיקאלי אשר השתרשה במערכת המשפט וברשויות המדינה – אתם תמשיכו לקבור את הבנים שלכם, גם לכם זה יכול לקרות ותבינו כשיהיה מאוחר מידי כשתאמרו קדיש.
לכם הגברים והנשים חסרי האמפטיה לגברים ואבות גרושים שברגעים אלה מאשימים את הקורבן, אומר:
כאשר שוללים מגבר את חירותו (מעצר שווא) לא בגלל היותו עבריין אלא בגלל שניתן להעליל עליו, כאשר פוגעים בשמו הטוב וטופלים על גבר עלילות אלימות ו/או עבירות מין, כאשר שוללים מגבר נכסים וכספים ומותירים אותו חסר יכולת לרכוש לעצמו פת לחם (לא על לשון המליצה), כאשר מרחיקים גבר מביתו שלו שרכש במיטב כספו ומשליכים אותו לרחוב ולא בגלל היותו עבריין אלא בגלל שניתן להעליל שהוא מסוכן, כאשר מנתקים בין אב לילדיו ולא בגלל מסוכנות (המסוכנים באמת נמצאים בכלא) אלא בגלל "טובת האישה" ובמקרה "הטוב" הוא פוגש את ילדיו כמו בגן חיות לשעה בשבוע במרכז קשר – גברים אלה מתאבדים.
— אבות למען צדק (ע"ר 580640969) (@fathers4justic) May 13, 2021
עורכת הדין נעמה סלע, העומדת בראש פורום הארגונים למען המשפחה בישראל, מספרת על מהותו חשיבותו ופעילותו של הפורום דווקא בתקופה זו.
"מטרת הפורום היא להפיץ בקרב תושב ישראל את הבעיה שאנחנו נתקלים בה בשנים האחרונות, והיא פגיעה קשה במוסד המשפחה היהודית בישראל", אומרת עו"ד סלע ומספרת על העבודה של 15 ארגונים שונים שחברו ממגזרים שונים בחברה הישראלית ועוסקים בהגנת המשפחה והפצת מידע והרצאות, דאגה לאבות גרושים ועוד.
האבות vs פמיניזם רעיל.הבטחון של כל אישה יולדת, גם אם עברה חויית לידה מורכבת, היא הידיעה שיש לצידה גבר ויש לילד אב שיגן וישמור על המשפחה!
מצטער לבשר לכם שהפמיניזם הרדיקאלי מזה רב אינו תנועה לקידום שיוויון בין המינים אלא פמיניזם רעיל המפיץ את תעמולת גבריות רעילה ושקרים אחרים.
הפמיניזם הרעיל פועל כתנועה לקידום אינטרסים צרים של נשים בלבד ללא קשר לשוויון, מחשבה על צדק בין המינים אינה כלולה באג'נדה שלהן, הפמיניזם הרעיל פועל נגד שיוויון, נגד החברה ונגד שיתוף פעולה בין המינים.
לשיטת הפמיניזם הרעיל, את פטריארכיה והמפלצת מתחת למיטה (פרי התעמולה שלהן) יש להמיר בזכויות הנשים בכל מצב ובכל תנאי גם במחיר רמיסת הגברים, גם במקרים בהם ברור שמצב זכויות הגברים הינו קטסטרופלי גם אז הן ידרשו להחמיר עוד יותר במצב הגברים.
בישראל נרצחים הרבה יותר גברים מנשים, יחס הרצח בין גברים לנשים מגיע לאחת לחמש, גם כאן מרבית הנרצחים והנרצחות הם על רקע פלילי.
גברים נרצחים בשל סכסוכים פלילים באותה מידה שנשים נרצחות על רקע פלילי, בעיר לוד ישבו בני זוג לארוחת ערב, מחסלים נכנסו לתוך הבית ירו ללא הבחנה לעבר בני הזוג, האם נסיון הרצח הינו בגלל שנאת גברים או סכסוך פלילי?
הבושה עוברת צד: מרבית החברה הישראלית, לא מסוגלת לעשות הפרדה בין הרוצח לקורבן, מרביתכם חושבים שאם גבר נרצח בידי גבר הנרצח אשם, אתם גם בטוחים שנשים אינן רוצחות, ככל הנראה חיי גבר שווים פחות עבורכם, מעניין אם הכאב של הורי הנרצח קטן יותר כאשר מדובר בזכר.
בישראל בדיוק כמו במרבית העולם, גברים נרצחים יותר מנשים, הרבה יותר.80% מהנרצחים בישראל הינם גברים.
מי שבודק ברצינות ולא מזלזל באינטלגנציה של הציבור או עסוק בתעמולה ומיצוב תודעה, יגלה את המחקר של האו"ם העוסק ברצח במדינות שונות בעולם, מתברר שבכל מדינות העולם גברים נרצחים יותר, נשים נרצחות הרבה פחות למעשה 81% מהנרצחים בעולם הינם גברים, מהמחקר עולה גם הנתון שמוסתר מהציבור אודות 18% מאירועי רצח גברים בידי בת הזוג (על כך נרחיב בהמשך).
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים השוואתיים בקרב מדינות ה- OECD , שיעורי תמותה מתוקננים לרצח בקרב גברים, מתברר שבניגוד לתעמולה אליה הורגלנו, הגברים ולא הנשים נמצאים בסכנה בישראל בשיעור רציחות הגברים למאה אלף. על פי הפרסום, מדינת ישראל במקום 7 מתוך 36 מדינות ברצח גברים.
הרוצחת החליטה לרצוח את בן זוגה לחיים מזה 30 שנה דוד נחום כשבוע לפני המעשה, משום שחשבה שהוא לא מגלה דאגה למצבה וחששה שאם תאושפז בבית החולים ימשיך להתגורר בדירה שבבעלותה
שלוש וחצי שנים מאז הרצח – שמה ותמונתה של הרוצחת לא פורסם.
גברים נפגעים מאלימות ורצח בשיעור גבוה יותר מנשים, הנתונים מלמדים שבישראל קיימת בעיה כללית ביחס לחיי אדם ואלימות במגזר הערבי ובקרב יוצאי מדינות חבר העמים, כ-70% מאירועי הרצח מתרחשים במגזרים אלה, מרבית הנפגעים הינם הגברים ולא נשים.
המטרה הינה מניעת רצח ללא הבדל בין המינים, להשקיע תקציבים במניעת אלימות ורצח גברים.
כתב אישום חמור נגד אמיליה אוסטרובסקי הגננת המתעללת.
השבוע פורסם גזר הדין המגוחך של מתעללת אחרת מאשקלון שולי צרפתי, כאשר אין ענישה מרתיעה, ימשיכו גננות ומטפלות להתעלל ולתקוף קטינים חסרי ישע.
המתעללת אמיליה אוסטרובסקי צעקה על הילדים ונזפה בהם.
לכל התנהגות של אי ציות.
קימה מהמקום ללא רשות בזמן פעילות.
נגיעה בחפץ או משחק שלתפיסת הנאשמת היוו הפרעה וסטייה מהכללים.
הגיבה המתעללת באגרסיביות, אחזה, דחפה ומשכה בכוח ובכעס את הילדים, ובחלק מהמקרים הכתה אותם עד אשר פרצו בבכי.
עוד עולה כי בשעות הצהריים בגן, בעת שהילדים שכבו לישון על גבי מזרנים שהונחו על הרצפה, נהגה הנאשמת באלימות ובאכזריות כלפי ילדים אשר לא שכבו בשקט במקומם, זזו או קמו מהמזרן, בכך שדחפה אותם, משכה אותם בכוח, הרימה אותם בידיה באוויר ואז הטיחה אותם בכוח אל המזרן, כשהיא משליכה אותם אל המזרן מגובה ניכר.
שולמית צרפתי הורשעה ונשפטה ל-8 חודשי עבורות שירות בלבד, להזכירכם מדובר בהרשעה שניה, אשר הורשעה לפני כ-5 שנים בעבירות דומות.
בניגוד לדברי הפרקליטות, מדובר באישה שנעצרה שלוש פעמים בגין התעללות בילדים.
בפעם הראשונה ב2013 שוחררה ללא הגשת כתב אישום, בפעם השנייה ב2016 הורשעה וקיבלה עבודות שירות וצו איסור פירסום כדי שתוכל להמשיך להתעלל בילדים, ב2018 הפעם השלישית שאותה אישה נעצרה, הפעם המתעללת הסידרתית משכה בשערות ראשו של פעוט בן שנתיים, כשהוא ניסה להתגונן, היא הכתה אותו בפנים.
שולמית צרפתי הורשעה בתקיפת פעוט בן כשנתיים לאחר שהכתה אותו ומשכה בשערו בתוקפנות.
למרות שבית המשפט הדגיש בגזר הדין את הצורך בהרתעת הרבים ובהבעת הסלידה ממעשי הנאשמת – בחר ברחמים וחמלה למרות שזו לה הרשעתה השניה והמעצר השלישי.
משטרת חדרה חזרה בה מחשדות באונס נגד פעיל ציבור שנעצר.
מספר שעות לאחר שגוננו על תלונה של "מארחת" במתחם מגורים יוקרתי, ושכנעו את בית המשפט, הבינו החוקרים שאונס לא היה ואפילו יחסי מין לא, אבל את המעצר והפאדיחה הם כבר עשו לאושייה החברתית.
לא בוצעה בדיקה פיזיולוגית של החשוד ושל האשה, "בדיקת חיים", כדי להצביע באופן פורנזי על קיום מגע בין השניים.
במשטרה הבינו כי מדובר בתלונת שווא של אשה המספקת שירותי מין, שבמקרה הזה לא דרשו אותם ממנה כלל, מה שלא מנע מהמשטרה לעצור איש ציבור בפרשה שכבר הפכה לשיחת היום בחדרה.
כמובן שנגד הגברת לא יוגש כתב אישום בגין תלונת שווא.
מדינת ישראל הצטרפה לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שנכתבה ב-1989 על ידי מדינות מתקדמות, ששמות את טובת הילד, שלומו ורווחתו, בראש סדרי העדיפויות, למרות זאת משרד המשפטים ומשרד הרווחה נמנעים מחקיקה והגדרת מדיניות למניעה וטיפול בניכור הורי – כך קבע מבקר המדינה.
משמעות ניכור הורי והשפעתו: ילדים החווים ניכור תוצר של סכסוך הורי מתמשך ובעצימות גבוהה על רקע גירושין או פירוד. צפויים לחוות תופעות קשות כמו דיכאון, חרדה, תחושת נטישה, הערכה עצמית נמוכה ומסוגלות חברתית ולימודית נמוכות יותר.
התוכניות שלנו לטיפול בתופעת ניכור הורי
הקמת רשות למעמד המשפחה:
רשות למעמד המשפחה בישראל, במסגרתה יוקמו מרכזי משפחה בהם יינתן מענה הוליסטי לסוגיות משפחתיות, תוך הוצאת הטיפול בסכסוכי גירושין מסמכות משרד הרווחה.
פיצוי כספי לילד מנוכר.
לקבוע בחקיקה, כי אם קבע בית המשפט, שהורה אחד מנכר את הילד כלפי משנהו, הילד המנוכר זכאי לפיצוי סטטוטורי מההורה המנכר, ללא הוכחת נזק, בסכום של 150,000 ₪ בגין כל שנת ניכור.
בגצ נגד משרד הרווחה:
דו"ח מבקר המדינה 1397 , המבקר מתייחס בהרחבה להעדר מדיניות מקצועית לתופעת "ניכור הורי" ומציין, כי על אף חומרת מקרים אלו ושכיחותם ההולכת וגדלה, לא גיבש משרד הרווחה הנחיות ונהלי עבודה בסוגיות של ניתוק קשר וניכור הורי.
ומותח ביקורת, על זמני המתנה בלתי סבירים לתסקירים, העדר הנחיות מקצועיות ונהלי עבודה בנושא ניתוק קשר בין ילדים להוריהם, העדר הכשרה מתאימה, כאשר ההכשרה הקיימת מוטה מגדרית, מרכזי קשר מתפקדים למעשה כמרכזי ענישה לאבות (עפ"י רוב.), העדר מענים ייעודיים לילדים, כשלים אלה, מובילים לעליה דרמטית במספר הילדים הסובלים מניכור כלפי אביהם (עפ"י רוב.) .
מבקר המדינה, קבע בדו"ח בשנת 99999 בהתייחסו למשרד הרווחה: כי "נזקים חריפים וכואבים עלולים להיגרם למשפחות המצויות בהליכי גירושין ופירוד. לנזקים אלו השלכה שלילית מתמשכת לא רק בטווח הקצר – עד למתן ההחלטה בעניין המשפחה המתפרקת, אלא יש לה השלכה על כל פרט במשפחה ועל כולם יחד, גם בטווח הארוך.
תוגש עתירה לבגצ נגד משרד הרווחה, בהתאם לממצאי מבקר המדינה על אי מניעת ניכור הורי כלפי אבות גרושים, אי הסדרת טיפול בילדים והטיה מגדרית.
תיקון חוק העונשין, ניכור כעבירה פלילית:
לקבוע בחקיקה, כי ניכור הורי מהווה עבירה פלילית – ניכור הורי מהווה צורה חמורה של אלימות והתעללות נפשית בקטין, נדרשת החמרה בחוק העונשין על כל פגיעה מכל סוג בקטינים.
תיקון חוק האפוטרופוסות: שלילת אופוטרופוסות מהורה מנכר.
לקבוע בחקיקה, כי תשלל האפוטרופוס מהורה מנכר לאור התיקון לחוק שיגדיר את המעשה כעבירה פלילית ואלימות והתעללות נפשית בקטין.
מרשם הורים מנכרים.
לקבוע בחקיקה, כי אם קבע בית המשפט שהורה הנו מנכר, יפורסם שמו במרשם, שיהיה פתוח לעיון הציבור במסגרת חובת ידוע הציבור – פרסום שמם צפוי להוות הרתעה משמעותית.
אלה הם רק חלק מהתוכניות שלנו להאבק בתופעה אשר פוגעת באבות ואימהות, אולם בעיקר באבות בחסות חזקת הגיל הרך ותלונות שווא.
בית המשפט שוב מגלה חמלה כלפי אישה אלימה, אשר פגעה בקטינים חסרי ישע.
22 חודשי מאסר בלבד נגזרו על סיגל אלקיים-וייס, הגננת שתקפה 19 פעוטות בגן ברמת גן בשנת 2018.
22 חודשי מאסר בפועל על תקיפת 19 פעוטות ועל 33 סעיפי אישום אינו עונש מידתי.
הגננת שתקפה פעוטות בגן "הקטנטנים של יעל" שבו עבדה ברמת גן, נידונה בנוסף גם לחצי שנת מאסר על תנאי ותשלם פיצויים של 3,000 שקלים לכל אחת ממשפחות הילדים (פשוט בדיחה).
למרות שהנתונים מראים כי אין אפליה בלתי מוצדקת בשכר, יש סימטריה באלימות במשפחה ויש יותר מסורבי גט ממסורבות, הנרטיב השקרי ממשיך לשלוט בשיח הציבורי ורק צד אחד של הבעיה מטופל
בשנים האחרונות רווחת בישראל העמדה לפיה הנשים במדינה הן ״מגזר מקופח״. אם בעבר היינו מוצאים את עמדה זו בעיקר בקרב נשים, הרי שכיום להפתעתנו היא מקבלת מקום של כבוד גם בקרב חלק נכבד מהגברים. הבעיה המרכזית עם עמדה זו – העובדות.
לא רק שברוב המקרים העובדות אינן מצביעות על קיפוח של נשים בישראל, אלא המצב הוא הפוך. בהשוואה עובדתית למצבם של הגברים בישראל, עולה כי בפרמטרים רבים נשים הן אף פריבילגיות. במאמר זה נפריך את חלק מהתפיסות השגויות שרווחות כיום בקרב הציבור סביב קיפוח הנשים בישראל.
פערי שכר: תודעה כוזבת
בכל הנוגע לשכר נשים ותעסוקתן, הרי כבר ידוע מזה זמן רב כי פערים בהשתכרות נשים, ככל שאלו קיימים, אינם נובעים מאפליה אלא משונות עניינית במרכיבים הקשורים בעבודה, כגון היקפי משרה שונים, השכלה, סיכון בעבודה, בחירות קריירה שונות ועוד. גם המסקנות של בדיקה שערך משרד האוצר בנושא, אשר פורסמו לכבוד יום האישה הבינלאומי שצוין לאחרונה, מתיישבות עם נתונים מחקרים אלו.
למרות שכל זה ידוע, עדיין נטועה בציבור תודעה כוזבת בנושא זה. מובן שתודעה כוזבת זו מטופחת על ידי הפמיניסטיות, הנהנות ממנה ומשתמשות בה כסיוע לקידום חקיקה בכנסת, לקבלת תקציבים ממשלתיים ולצבירת כוח פוליטי וציבורי.
יש יותר גברים עגונים
מיתוס ״פערי השכר״ בתחום התעסוקה הוא רק דוגמא אחת לתודעה כוזבת הרווחת כיום בכל הנוגע למעמד האישה בישראל, ודוגמה נוספת היא פרשת העגונות. גם בתחום זה מפיצות הפמיניסטיות מידע שגוי ומטעה כאילו רק הנשים הן הנפגעות ממצב של עגינות. בתחום זה במיוחד, מטילות הפמיניסטיות רפש רב המלווה בצחנה עזה נגד בתי הדין הרבניים, שלטענתן מפלים נשים ולא כופים גט על בעלים בשל גישתם ״השוביניסטית״.
ואולם, בדיקה של הטענה הזו לעומק מגלה כי גם במקרה זה הטענה אינה נכונה. למעשה, כמות הנשים העגונות בישראל נמוכה מכמות מהגברים העגונים.
התודעה הכוזבת וחסרת הבסיס שנוצרה בתחום זה מסייעת בגיוס אמפתיה לצורך ביסוס דעת קהל אוהדת המתייחסת לנשים כמוחלשות ומקופחות. כמו במקרה של פערי השכר, גם כאן מסייעת תודעת הקיפוח לצבירת כוח ציבורי ופוליטי.
מיתוס פערי השכר ונושא העגינות הם רק שתי דוגמאות מתוך שלל תחומים בהם נשים נתפסות כחלשות ומקופחות, בהם אף עסקו כותבים נוספים כדוגמת מירב דבורקין כהנוב.
14,000 חיילי צה"ל שנהרגו בפעילות מבצעית – מרביתם גברים, מיעוטן נשים – היכן השוויון?
היום יבוזו הגברים אשר חירפו נפשם להגן על הנשים בישראל.
השבוע עתרה העמותה לבגצ 2467/21 בניסיון לעצור את החרפה – ללא הצלחה.
טקס הדלקת המשואות פותח מדי שנה את חגיגות יום העצמאות – הערב ידליקו משואה שכל כולה שנאת הבנים שלכם שדקה קודם התייחדנו עם זיכרם, אשר שנפלו לתקומת המדינה.
אין מחלוקת כי גב׳ שירה איסקוב עברה אירוע אלימות – אין גם מחלוקת שהיא הפכה לקורבן החדש של ארגוני שנאת הגברים וקידום הרס המשפחה.
כל מי שיצפה הערב בטקס תורם למעשה לביסוס תודעה כוזבת לפיה המשפחה היא מקום מסוכן לנשים, תורם לתודעה כוזבת שכל הגברים בישראל הם אלימים אנסים ורוצחים.
משואת מלחמת המינים שהפמיניזם הרדיקאלי ידליק הערב באמצעות 'הקורבן' תזכר לדירעון עולם בתולדות מדינת ישראל.
האובדנות היא תופעה חברתית שאינה מבחינה בין מעמדות, קיימת בכל שכבות החברה וגובה קורבנות רבים.
בשנה מתאבדים מעל 300 בנים, כל אחד מהם הוא עולם ומלואו – האם חיי גבר, הבנים שלנו שווים פחות, אנחנו מסרבים לקבל את זה.
תופעת האובדנות חריפה באופן משמעותי בקרב גברים (Murphy, 1998; Möller-Leimkühler ;2003), כך שמתוך כלל המתאבדים, חלקם של גברים גדול יותר מאשר חלקן של נשים, ביחס של 4:1 (Blair-West, Cantor, Mellsop, & Eyeson-Annan,1999). הספרות המקצועית מצביעה על כך, שגברים אובדניים נעזרים באופן מובהק פחות, הן בשירותי הבריאות הציבוריים והן בסביבתם החברתית (Addis, & Mahalik, 2003). גברים, במיוחד גרושים או פרודים, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לבצע ניסיון אובדנות קטלני (Kposowa, 2000; Calati, et al. 2019). מציאות חייהם של גברים גרושים מורכבת ורוויה בלחצים, כך שהם מועדים יותר לבצע ניסיון אובדנות מוצלח. לעיתים קרובות, הם חווים קשיים כלכליים ומשפחתיים ניכרים. למשל, חלק מהגברים הגרושים, סובלים מניכור הורי, אשר נמצא כקשור לאובדנות בקרב גברים (Sher, 2017). יתרה מכך, לרוב, הם חסרי מקורות תמיכה ונוטים לא להיעזר בשירות הציבורי ובכלל במסגרות התמיכה המסורתיות.
כאשר שוללים מגבר את חירותו (מעצר שווא) לא בגלל היותו עבריין אלא בגלל שניתן להעליל עליו, כאשר פוגעים בשמו הטוב וטופלים על גבר עלילות אלימות ו/או עבירות מין, כאשר שוללים מגבר נכסים וכספים ומותירים אותו חסר יכולת לרכוש לעצמו פת לחם (לא על לשון המליצה), כאשר מרחיקים גבר מביתו שלו שרכש במיטב כספו ומשליחים אותו לרחוב ולא בגלל היותו עבריין אלא בגלל שניתן להעליל שהוא מסוכן, כאשר מנתקים בין אב לילדיו ולא בגלל מסוכנות (המסוכנים באמת נמצאים בכלא) אלא בגלל "טובת האישה" ובמקרה "הטוב" הוא פוגש את ילדיו כמו בגן חיות לשעה בשבוע במרכז קשר – גברים אלה מתאבדים.
עזרו לנו להקים מוקד מצוקה אשר מותאם לצורכי הבנים שלנו הנקלעים למשבר, עזרו לנו להציל חיים.
בג"צ 2467/21 , עמותת אבות למען צדק נגד שר התרבות מר חיליק טרופר.
עמותת "אבות למען צדק", עתרה אתמול יום א' לבג"צ בדרישה למנוע את ביזוי טקס הדלקת המשואות, הנובע מהדלקת המשואה של שירה איסקוב.
ביום שלישי בשבוע שעבר (6 באפריל 2021) פנתה עמותת אבות למען צדק, לוועדה הציבורית לבחירת משיאי המשואות נגד בחירתה של איסקוב כמשיאת משואה.
יום לאחר מכן התקבלה תשובת עורכת הדין פאדיה דראושה ממשרד התרבות והספורט, הדוחה את הבקשה לבחינה מחודשת של ההחלטה.
מהתגובה שנתקבלה, ברור שהבקשה לא נבחנה כמצופה מהחלטה כה משמעותית.
בעיקר תמוהה הטענה "לפרטיותה של הגב' שירה איסקוב", פרטיות אשר לא היה עניין לשומרה כאשר כל בית בישראל צפה בתחקיר המציג את עמדתה של שירה באירוע, לפרטי פרטים (עניינים אינטימיים שבינו לבינה, דרך הפלה ועניינים משפחתיים רבים).
עקרונות העתירה להלן קישור לעתירה:
א. העמותה עותרת נגד החלטת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים אשר קיבלה את המלצתה של הועדה הציבורית המייעצת,
זאת מאחר ונפלו פגמים בהחלטה.
ב. בחירתה של הגב' שירה איסקוב לא עונה לקריטריונים הקבועים בסעיף ה(2) להחלטת ממשלה ס"ט/39 4760.
ג. בנוסף, ההחלטה אינה סבירה באשר היא פוגעת בעצמאותו של הליך פלילי ת"פ 5589-10-20 מחוזי באר שבע, בו המועמדת הנה עדה מרכזית של התביעה.
ד. וכן ההחלטה אינה סבירה באשר במסגרת התיק הפלילי העידה המועמדת שביצעה מעשים המהווים אלימות מילולית ,נפשית ופיסית כנגד בעלה לשעבר שאף הוא פגע בה פגיעה קשה וחריגה ביותר.
ככל העולה מהעדויות של השניים בבית המשפט, מדובר על אלימות שננקטה מצידה לכאורה, הרבה לפני האירוע המזעזע בערב ראש השנה שודאי שאין לו הצדקה.
ה. אי הסבירות בהחלטה נגועה בעובדה כי נושא הטקס שנבחר השנה הנו "האחווה", ומעשיה של המועמדת כפי שהעידה בעצמה, עומדים בסתירה למטרה זו.
ו. אין חולק כי גברת גוזי עשתה מעשה אמיץ שראוי לכל הערכה אזרחית. העתירה אינה מכוונת כנגד בחירתה אלא כנגד בחירתה הבלתי ראויה של הגב' שירה איסקוב.
בג"צ 2467/21 , עמותת אבות למען צדק נגד שר התרבות מר חיליק טרופר.
עמותת "אבות למען צדק", עתרה אתמול יום א' לבג"צ בדרישה למנוע את ביזוי טקס הדלקת המשואות, הנובע מהדלקת המשואה של שירה איסקוב.
ביום שלישי בשבוע שעבר (6 באפריל 2021) פנתה עמותת אבות למען צדק, לוועדה הציבורית לבחירת משיאי המשואות נגד בחירתה של איסקוב כמשיאת משואה.
יום לאחר מכן התקבלה תשובת עורכת הדין פאדיה דראושה ממשרד התרבות והספורט, הדוחה את הבקשה לבחינה מחודשת של ההחלטה.
מהתגובה שנתקבלה, ברור שהבקשה לא נבחנה כמצופה מהחלטה כה משמעותית.
בעיקר תמוהה הטענה "לפרטיותה של הגב' שירה איסקוב", פרטיות אשר לא היה עניין לשומרה כאשר כל בית בישראל צפה בתחקיר המציג את עמדתה של שירה באירוע, לפרטי פרטים (עניינים אינטימיים שבינו לבינה, דרך הפלה ועניינים משפחתיים רבים).
עקרונות העתירה:
א. העמותה עותרת נגד החלטת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים אשר קיבלה את המלצתה של הועדה הציבורית המייעצת, זאת מאחר ונפלו פגמים בהחלטה.
ב. בחירתה של הגב' שירה איסקוב לא עונה לקריטריונים הקבועים בסעיף ה(2) להחלטת ממשלה ס"ט/39 4760.
ג. בנוסף, ההחלטה אינה סבירה באשר היא פוגעת בעצמאותו של הליך פלילי ת"פ 5589-10-20 מחוזי באר שבע, בו המועמדת הנה עדה מרכזית של התביעה.
ד. וכן ההחלטה אינה סבירה באשר במסגרת התיק הפלילי העידה המועמדת שביצעה מעשים המהווים אלימות מילולית ,נפשית ופיסית כנגד בעלה לשעבר שאף הוא פגע בה פגיעה קשה וחריגה ביותר. ככל העולה מהעדויות של השניים בבית המשפט, מדובר על אלימות שננקטה מצידה לכאורה, הרבה לפני האירוע המזעזע בערב ראש השנה שודאי שאין לו הצדקה.
ה. אי הסבירות בהחלטה נגועה בעובדה כי נושא הטקס שנבחר השנה הנו "האחווה", ומעשיה של המועמדת כפי שהעידה בעצמה, עומדים בסתירה למטרה זו.
ו. אין חולק כי גברת גוזי עשתה מעשה אמיץ שראוי לכל הערכה אזרחית. העתירה אינה מכוונת כנגד בחירתה אלא כנגד בחירתה הבלתי ראויה של הגב' שירה איסקוב.
כאמור, העמותה בעתירתה קבעה באופן חד וברור שאין העתירה עוסקת בגברת גוזי שנמצאה ראויה להשיא משואה ביום העצמאות.
"האם הציבור היה מקבל כי גבר אשר עולים טענות לכאורה על אלימות במשפחה נגד בת זוגו, ידליק משואה?!
המשואה של גב' איסקוב יש בה כדי לרמוס ולפגוע אנושות בגברים כאובים רבים החווים אלימות מצד בנות זוגם, ובעיקר מקדמת את נרטיב מלחמת המינים של ארגוני הפמיניזם הרדיקאלי".
עם כל הצער לאסון שפקד את גב' איסקוב היא לא תרמה למדינה תרומה יוצאת דופן מעבר לנדרש על בסיס עיסוקה או תפקידה.
בפניה נדרש מושיק אביב, יו"ר הוועדה הציבורית לבחירת משיאי המשואות, לבטל את ההחלטה להעניק לשירה איסקוב להשיא משואה בטקס יום העצמאות ה-73 למדינת ישראל.
הדלקת המשואה בהר הרצל נתפסת בציבור כמעמד ציבורי וסמלי רם המוענק לאנשים אשר פעלו למען הציבור באופן עקבי ולאורך שנים והותירו חותם לדורות. הציבור ובעיקר בני הנוער רואים במדליקי המשואה דוגמא ומופת ואלו מהווים מודל לחיקוי כל אחד בתחום בו נבחר.
הוועדה הנכבדת טעתה בבחירתה של הגברת שירה איסקוב להשאת משואה וכי יש לבטל הבחירה, זאת משום שהיא לא תרמה למדינה תרומה יוצאת דופן מעבר לנדרש על בסיס עיסוקה או תפקידה.
לחילופין, גב' שירה איסקוב היא מתלוננת ונפגעת עבירה במסגרת הליך שיפוטי בתיק פלילי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. תיק זה מצוי בשלב של שמיעת הראיות וטרם ניתן בו פסק דין.
בחירתה של גב' איסקוב להשאת משואה בשלב הנוכחי של ניהול התיק הפלילי עלולה להשפיע על שיקול דעתם של שופטי בית המשפט בבואם לשקול את הנסיבות המתוארות לעיל בפרוטוקול העדויות.
השפעה זו עלולה להיווצר, מטבע הדברים, בעיקר בשל אווירה ציבורית אוהדת המוקנית בהגדרה למי שנבחר להשיא משואה, כלומר טקס המשואות ממסגר את דמותה של גב' איסקוב כדמות נורמטיבית למרות התנהגותה האלימה כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקולים.
הגב' אלירז פיין, בת ה-29, אשה דתיה בעלת נוכחות בולטת במדיה החברתית ומנהלת קהילות רשת לנשים, החליטה להתנדב למשרת הדוברת של העמותה בנוסף לעבודתה כמרצה ויועצת בתחומי המשפחה.
"דווקא כאישה דתיה, אני יודעת שלא היה לנו צורך בפמניזם, אלא התורה היא זו שיצרה את האיזונים המדויקים לאיש ולאישה. וכל נתיבותיה שלום, כל הדרכים של התורה מובילות לשלום ויוצרות אחדות. לעומתה הפמניזם מלכתחילה הוא עיוות שמייצר פירוד, שנאה ופחד בין נשים וגברים, ככה שפשוט לי שהדבר הנכון הוא להשיב את האמון והשלום בין המינים".
בשם הנהלת העמותה אנחנו שמחים על הצטרפותה של הגב' אלירז פיין. אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף הפעולה בין נשים וגברים להשגת הזכות להורות ולצדק גם לציבור האבות.
עמותת אבות למען צדק פועלת ותמשיך לפעול , לקדם מענה ראוי לאבות וגברים, לטובת כלל החברה הישראלית. שמחים על שיתוף פעולה פורה עם נשים בשורותינו. הורות וזוגיות בריאה, זה החלום של כולנו. מאחלים לגברת פיין ולנו הרבה הצלחה".
לפניכם רשימה חלקית, של אירועי אלימות נשים, אשר דווחו בתקשורת בשנת 2020.
נשים תקפו בן זוג:
21/12/20 , אישה מקרית חיים בת 38, קנתה דלק והציתה את דלת הבית של המאהב ותקפה אותו.
דצמבר 2020, נורית שמייב (36) מפרדס חנה ניסתה לרצוח את יניב אימנילוב, רכשה דלק בתחנת דלק פז בפרדס חנה ומילאה דלק בבקבוק שתייה שאיתרה ברכבה."שפכה את הדלק על פלג גופו העליון והציתה אותו" ועזבה את המקום כשהאש אחזה בכל חלקי גופו, יניב אימנילוב אושפז בבית החולים הלל יפה בחדרה במצב אנוש נאבק על חייו
6/10/20 , תושבת חיפה בת 29 נעצרה לאחר שדקרה בחזה ובפנים את מי שהיה בן זוגה בחודשיים האחרונים מספר פעמים ופצעה אותו באורח קשה.
6/10/20 , תושבת עכו יהודיה נעצרה לאחר שדקרה את בן זוגה בפארק ופצעה אותו באורח קשה.
30/9/20 ,תושבת תל אביב בשנות ה-40 לחייה נאשמת בגרימת חבלה ואיומים משום שדקרה את גבר וגרמה לו פציעות חמורות על רקע ויכוח על שימוש במטבח בביתם המשותף.
23/7/20 , אישה בת 59 מקרית ים ,דקרה את בעלה בן 63 פצעה אותו באורח קשה.
19/7/20 , אישה בת 40 מאופקים, דקרה את אבי ילדיה (חסרים פרטים).
22/6/2020 , גבר בן 30 מצפת נדקר בידי בת הזוג, פונה לבית החולים זיו במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם.
29/5/20 , אישה מירושלים דקרה למוות את בעלה וטענה למוות טבעי .
17/5/20 , אישה מקרית ביאליק בת 55 דקרה את בעלה בן 57 .
1/5/20 , אישה מקרית מלאכי בת 41 דקרה בסכין מטבח את בעלה בן ה-43.
12/6/20 , אישה באשדוד דקרה את בן זוגה בנסיון רצח.
נשים באלימות כלפי נשים:
29/9/20 בת 20 נדקרה בכל חלקי גופה ברחוב חובבי ציון באשקלון, שתי צעירות בנות 20 חשודות במעשה.
9/2/20 , אישה דקרה בנסיון רצח את גרושתו של בן זוגה.
27/1/20 , אישה ניסתה לרצוח אישה בדרך לדיון בבית המשפט.
15/1/20 , דינה זלוטניק, בת 30 מכרמיאל רצחה את חברתה בחמישים דקירות סכין
נשים באלימות כלפי תינוק:
15/7/2020 , נסיון רצח של תינוקת, "אמא", מאשדוד זרקה את ביתה בת הארבעה חודשים מהחלון וגרמה לפציעתה באורח קשה!
3/8/20, אישה בת 52 ובתה בת ה-24, מערערה שבנגב, חשודות ברצח עלי אבו עראר שביום מותו היה בן שש.
נחשפתם לאירועי אלימות נשים שאינם מופיעים כאן ברשימה? שלחו לנו קישור או פירוט למייל – לוחצים כאן ושולחים.
הרצח המזעזע מסוף השבוע הפעיל את קמפיין גיוס התקציב מבית היוצר של ארגוני שנאת הגברים.
חדשות לבקרים כתבות בתקשורת במסע, ציני, הזוי, בלתי נלאה להשיג מאות מיליוני שקלים לארגוני הנשים המתבסס על האמפטיה הציבורית לנשים הנרצחות.
כל נרצחת הופכת לקומה נוספת בבנין השנאה ורדיפת הגברים היהודים, כל נרצחת מוסיפה שורה תקציבית לשלושת מיליארדי השקלים המוזרמים מידי שנה לארגוני פירוק המשפחה.
במדינה בה כ-4.5 מיליון נשים, נרצחות בשנה כ- 3 נשים יהודיות, כל אחת מהן עולם ומולאו, ועדיין במבט מפוכח ונטול אג'נדה ברור לכל בר דעת שאין כאן תופעה של רצח נשים, אין כאן שעת חירום למין הנשי בישראל – לא נרצחת בכל יום אישה בישראל.
בשנת 2018 נרצחו 6 נשים במגזר היהודי, בשנת 2019 נרצחו 3 נשים במגזר היהודי, בשנת 2020 נרצחו 3 נשים במגזר היהודי!
במונחים סטטיסטיים 3 נשים הנרצחות בשנה זה נתון לא מדיד! לא בגלל שאני מזלזל ברצח של נשים, אלא בגלל שבמדינה בה חיים 9 מיליון אזרחים לא ניתן להקטין את מספר הנרצחות לאפס גם אם תעמידו שוטר ליד כל אישה!!!.
למעשה הסיכוי של אישה להרצח עולה על אחת למיליון!
בישראל נרצחות נשים בדיוק כפי שנרצחים גברים, בקירוב בין 60-70 אחוז מאירועי הרצח קשורים באנשים מתרבות אשר זרה לנו, מרבית אירועי הרצח בישראל מתרחשים בחברה הערבית או בקרב מהגרים שהביאו עימם תרבות אשר זרה לנו – פתרון סכסוכים באמצעות אלימות ורצח.
המנגנון המונע בדמן של הנרצחות בישראל אשר הוקם ונפרס בישראל בכל צומת החלטה, הפך לסכנה מוחשית למשפחה הישראלית, לכל בן זכר, ובעיקר החמיר את בעיית הדמוגרפיה הפועלת נגד רוב יהודי בישראל.
נוסיף לכך, את רדיפת הגבר היהודי בסכסוכים משפחתיים אשר אינם סוד יותר, בנינו גדלים עם הידיעה שאם ינשאו יש להם סיכוי סביר להתגרש ולהיות נרדפים על ידי שונאות המין הגברי העוברות הכשרה יעודית בתורת המגדר בלימודי חינוך, עבודה סוציאלית, באקדמיה, במערכת המשפט.
לאותן הנשים המסיתות וזורעות ריב ומדון בין המונים, רק אזכיר – כשאת מסיתה נגד כל הגברים, את פוגעת,בבנים שלנו, באבות שלנו, באחים שלנו, בבעלך אם יש לך כזה ואינך מנויה על בנק הזרע – די לשנאה נגד גברים
בואו נדבר על המושג שוויון, לרובנו לא נתון לפרשנות, מאוד ברור – נכון?
האם ברור לכם, שאתם מתכוונים לשוויון פורמאלי וארגוני הנשים מדברות ופועלות לשוויון מהותי?
גישת השוויון המהותי גורסת כי שוויון פורמלי אינו שוויון מספק, משום שיש להתחשב בהבדלים בין גברים ונשים ולשיטתן נשים מופלות, ולכן לצורך הבטחת שוויון מהותי הן פועלות בהעדפה מתקנת לנשים ואפלית גברים.
במסגרת גרסת השוויון המהותי – לגיטימי להפלות גברים ואבות בחקיקה, בפסיקה, בתקנות, ברשויות.
ולכן, כאשר :
400 גברים מתאבדים בשנה – זה שוויון מהותי.
1800 ילדים נשלחים למרכז קשר לפגוש את אביהם לשעה בשבוע – זה שוויון מהותי.
3600 נשים מעלילות אונס על גברים – זה שוויון מהותי.
427 גברים מסורבי גט ואפס אכיפה נגד הסרבניות – זה שוויון מהותי.
מחצית מכל הנכסים בגירושין עוברים לידי האישה שלא עבדה יום בחייה – זה שוויון מהותי.
האבא ישלם מזונות לילדיו בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות שלו ולא לפי הכנסה בפועל, גם אם יגיע לפת לחם – זה שוויון מהותי.
הדין האישי הסלקטיבי מחייב גברים רק כאשר הכסף והנכסים עוברים לנשים – זה שוויון מהותי.
האבא נדרש להוכיח מסוגלות הורית – זה שוויון מהותי.
בפרקליטות המדינה ומשרד המשפטים 68% נשים – זה שוויון מהותי.
עורכי דין בסיוע המשפטי 77% נשים – זה שוויון.
שופטי בית המשפט למשפחה 61% נשים – זה שוויון מהותי.
רשם הוצל"פ במעמד שופט 70% נשים – זה שוויון מהותי.
שירות המדינה 62% נשים – זה שוויון מהותי.
מינהל הכנסת 60% נשים – זה שוויון מהותי.
מורים והוראה 80% נשים – זה שוויון מהותי.
עבודה סוציאלית 86% נשים – זה שוויון מהותי.
לימודים באקדמיה 59% מכלל בוגרי האקדמיה הן נשים – זה שוויון מהותי.
58% מכלל בוגרי תואר ראשון הן נשים – זה שוויון מהותי.
63% מכלל בוגרי תואר שני הן נשים – זה שוויון מהותי.
53% מכלל בוגרי תואר שלישי הן נשים – זה שוויון מהותי.
וזה רק קצה הקרחון, בפעם הבאה שאתם הגברים מניפים את נס השוויון תזכרו, שוויון הוא סובייקטיבי, לשיטתן נשים מופלות ונדרש להמשיך לקדם שוויון מהותי.
יוני קאפח מייסד העמותה והמשנה ליושב הראש מסיר חברותו בעמותה ומפסיק פעילות במסגרתה.
ביום 15/03/2020 טס יוני לארצות הברית והחליט לקבוע בה את מקום מושבו, מאז נעצרה פעילותו השם העמותה.
ביום 15/12/2020 התקיימה שיחה בין יושב ראש העמותה (מייקל) והמשנה (יוני) בנוגע לפעילותו בעמותה בתוקף מעמדו כמייסד.
עלו מספר נושאים, העיקר שבהם עסק באופי הפעילות במרחב הציבורי ובמדיה החברתית – התגלעו פערים משמעותיים בתפיסת דרכי המאבק לקידום זכויות הגברים והאבות הגרושים בישראל.
אשר על כן, בהחלטה משותפת הוחלט על הפסקת פעילותו של יוני בעמותה רשמית החל מיום 15/12/2020 (בפועל ביום שעזב לארצות הברית).
יוני ישלח מכתב רשמי בחתימת ידו כפי הנדרש בהתאם לחוק העמותות.
מכתבו של יוני קאפח שהתקבל ביום 20/01/2021 הועבר לידיעת חברי הועד המנהל, ועדת הביקורת ורשם העמותות.
ביום 17/02/2021 התקבל אישור רשם העמותות על קבלת הודעתו של יוני קאפח על הסרת חברותו ופעילות בעמותה.
איחלנו לחברנו למסע, יוני קאפח בהצלחה בהמשך דרכו האישית והציבורית.
לירז נתן, הסייעת בגן של "הגננת המתעללת" כרמל מעודה.
מואשמת בעבירות תקיפה של 5 מילדי הגן.
באחד הסרטונים, נראית לירז נתן תוקפת תינוקת תוך שהיא יושבת עליה. ממש חונקת אותה. נותנת לה פליקים על היד. הילדה צורחת מכאבים לאחר שהטיחו אותה ברצפה.
לירז נתן יושבת עליה דקות ארוכות ומונעת ממנה לזוז. בסרטון נוסף, ילדה עומדת ל 4 שעות עם הפנים לקיר, ילדה רק בת שנתיים. 4 שעות עם ידיים משולבות מול הקיר בלי יכולת לזוז.
סרטון נוסף, לירז נתן ניגשת לפעוט בן שנתיים ולוקחת את גב החולצה ומלבישה על הכסא. הילד נקשר עם החולצה.
סרטון נוסף, ילד עומד מעל מגבת זמן רב כשלירז מסתובבת סביבו. הילד עושה את צרכיו על המגבת ולירז דואגת לדחוף לו לחם לפה.
והסרטונים לא נגמרים – מזעזע.
ויש לי שאלה לחבר הכנסת עודד פורר – מהאישה הזאת אתם לא שוללים את האפוטרופוס על ילדיה?
אתם לא מציעים ומקדמים בחקיקת בזק, בוועדה לקידום מעמד האישה חוק נגד נשים מתעללות?
אם היא מתעללת כך בילדינו האם אין מקום לשלול מנשים מסוכנות בחקיקה את זכותה על ילדיה?
מחקר מגלה, אומתו 150 אירועי רצח של תינוקות וקטינים בידי אימהות בישראל, בחלק מהרציחות מדובר ביותר מנרצח.
מרבית האימהות אשר רצחו לא הואשמו ברצח, אלא באישום מופחת ובחלקן כלל לא הועמדו לדין.
לפני כשבוע עבר בכנסת התיקון לחוק האפוטרופוס אשר שולל מגברים רוצחים בלבד, את מעמד האפוטרופס, רוב הציבור יטען שמדובר בתיקון חוק מבורך וראוי אלא שבדיקה מעמיקה מתגלה שמדובר בחוק נוסף בשרשרת חקיקה שנועדה לגמד את מעמד האבות בישראל.
טרם תיקון חוק האפוטרופוס, סעיף 27 בחוק איפשר לבית המשפט לשלול הורות מכל הורה בהתקיים נסיבות מיוחדות – אז מה הייתה הדחיפות להעביר תיקון לחוק בחקיקת בזק בתוך פחות מחודש ימים.
חמור אף יותר, מדובר בחקיקה פרסונלית, כפי שהצהירו מגישי הצעת החוק, בפרסומים טרם תום תהליך החקיקה 'החוק מיועד לסייע לקרובת משפחה' , בפועל החוק אינו מבוסס על מחקר כלשהו אשר העיד על צורך אמיתי ומיידי בחקיקת בזק – לא היה כאן מצב חירום.
הוועדה לקידום מעמד האישה אשר קידמה את החוק, סרבה בתוקף לכלול בתיקון לחוק את הנשים המורשעות בהמתת תינוק בשנת חייו הראשונה על פי סעיף 303 בחוק העונשין – בטענה הזויה לחלוטין שאמא הרוצחת תינוק אינה מסוכנת לילדיה ושאין תופעה של רצח תינוקות בידי אימהות.
האמת המושתקת בציבור שונה לחלוטין, בשנת 2018 פרסם ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ, מחקר עצמאי אובייקטיבי, המקיף ביותר שבוצע אי- פעם במדינת ישראל, תוצאות המחקר חושפות את שידוע במדינות רבות בעולם ומוכחש בישראל – אימהות מסוכנות מאוד לילדים.
על פי נתוני המחקר בין השנים 1949 עד 2017 אומתו 150 מקרים בהם האמא רצחה את התינוק, במספר מקרים מדובר ביותר מנרצח אחד.
המחקר שפורסם בשנת 2018, משחזר באופן מדויק את כל אירועי רצח התינוקות הידועים ומושתקים שארעו במדינת ישראל, למעשה נחשפת השיטה באמצעותה לא תשמעו על נשים אשר רוצחות את התינוק בשנת חייו הראשונה – אותן נשים שהוועדה לקידום מעמד האישה טוענת שאינן מסוכנות.
שיטת ההסתרה וההכחשה של נשים רוצחות, מתחילה בסעיפי אשמה מופחתת לנשים, דרך ענישה מופחתת דרמטית וכלה בהעדר נשים מהסטטיסטיקה של רצח ילדים מאחר והן לא רוצחות, על פי סעיף 303 לחוק העונשין הן רק המיתו את התינוק – בסוף התהליך המ.מ.מ מגיש מחקר אשר מציג את האבות כמסוכנים הרבה יותר מנשים וכך ניתן לקדם תיקון לחוק שבמערכה הראשונה שולל אפוטרופס מאדם רוצח ובמערכה השניה יתוקן כך שתשלל האפוטרופוס מחשודים באלמ"ב שכל אחד מהם יהיה כמובן אזוק בהתאם לחוק האיזוק האלקטרוני לגברים בלבד.
תיקון לחוק המבוסס על הסתה נגד מחצית מאוכלוסיית המדינה, תעמולה ושקרים, מותאם לצורך אישי, וסותר באופן מובהק את המציאות והמסוכנות של אימהות לילדים – הוא חוק לא ראוי ואין לו מקום בספר החוקים של מדינת ישראל.
בחודשיים האחרונים, התקשורת הוצפה בכתבות, מאמרים ודיווחים יומיים על זינוק בהיקף האלימות במשפחה. תחושת הסכנה לנשים אשר נותרו בסגר בבתים, נמרחה באדום בוהק בפרסומים ונראתה כאסון מתגבר ובא. בראש הקמפיין עמד שר הרווחה, אשר ככל הנראה, לא טרח לבדוק את מהימנות המידע אשר הונח על שולחנו.
ביום 25 בנובמבר פרסם השר איציק שמולי בדף הפייסבוק, על זינוק של 300%, לא פחות, באלימות בתקופת הקורונה. לדבריו, משרד הרווחה "מתגברים ומרחיבים בהיקף חסר תקדים את מערך החירום להגנה על נשים: פותחים 60 יחידות עירוניות נוספות, חונכים 2 מקלטים, 4 מרכזי חירום וגם דירות מעבר לגברים. אבל אין די בהרחבת המענה הסוציאלי לבדו; כדי לשנות את המגמה מחובתנו להחמיר משמעותית את הענישה ולהשלים את החוק לשיקום גברים אלימים שיזמתי לאחרונה, ויחייב אותם בתכנית טיפולית טרם החזרה הביתה."
כך גם בכנסת, הוועדה לקידום מעמד האישה יחד עם מרכז המחקר של הכנסת והמשרד לשיוויון חברתי – התריעו על האסון הצפוי לנשים בישראל.
מאחר וידוע לנו שמהימנות הפרסומים של משרד הרווחה מוטלת בספק, והמידע המדווח לציבור נחשף פעמים רבות כתעמולת הסתה כפי שיתברר גם בהמשך, ברור לכל בר דעת, שכדאי לבחון היטב את הודעות הדוברות. על כן עמותת אבות למען צדק פנתה למשטרת ישראל בבקשה לקבל את מספרן של תלונות האלמ"ב בין בני זוג שהוגשו בין החודשים מרץ אוקטובר.
היום התקבלה תשובת משטרת ישראל לבקשת חופש המידע – מחד, לא הופתענו כלל ומאידך, נדהמנו מהיקף ההונאה שנחשפה.
על פי הנתונים של משטרת ישראל, קיים גידול של כ-18% לכל היותר, בתלונות על אלימות בין בני זוג. נכון, אתם קוראים נכון, 18% ולא 300%, כפי שנטען ע"י שר הרווחה. היחס בין כמות הגברים שהגישו תלונה נגד בת הזוג ולהיפך, לא שונה מהשנתון של משטרת ישראל לשנת 2019, טרום הקורונה.
שנתון משטרת ישראל לשנת 2020, צפוי להציג נתונים זהים לשנים קודמות – 27% מהתלונות על אלימות בת הזוג, מול 73% כנגד בן הזוג.
יחס האלימות בין בני זוג לא השתנה בחודשים מרץ עד אוקטובר ולמרות עליה קלה בהיקף התלונות בין בני זוג, קמפיין הגוועלד של ארגוני הנשים נחשף שוב – כתעמולה משומנת היטב של שנאת גברים, תעמולה לקידום תקציבים לארגוני פירוק המשפחה.
זאת ועוד, משרד הרווחה ממשיך להפיץ את שאלון האלימות במשפחה, אשר התגלה כקמפיין שכל מטרתו יצירת תחושת מצוקה גם במשפחות אשר אין בהם אלימות כלל – כל אישה המשיבה לשאלון (כאשר השאלון מופנה לנשים הן לשונית והן בתמונה המזמינה לענות עליו) מוזמנת לפנות ולדווח על אלימות, גם אם מעולם לא חוותה קמצוץ של אלימות. התעלול הנ"ל מתבצע באמצעות שאלה אחת קריטית בשאלון, שבודקת לאיזו אלימות נחשפה העונה, כאשר לא ניתן לענות עליה שלא הייתה אלימות. התשובה שמתקבלת לעונים, במקרה הטוב, הוא שהם ב'רף הנמוך' של האלימות.
כך גם הסרטון, אשר מופץ בימים אלו בכל ערוצי התקשורת וברשתות החברתיות – סרטון מרעיל אשר נוטף שנאה לגברים – הבנים שלנו.
בניגוד לפרסומים של משרד הרווחה, אין שינוי דרמטי בהיקף האלימות במשפחה בתקופת הקורונה בחודשים מרץ עד אוקטובר השנה.
חזקת הגיל הרך (במקור – Tender Years Doctrin), חזקה שירשנו מהבריטים, שם שלטה משך 100 שנים( 1870-1970), חזקה שלמעשה מבוססת על החלפת הזכות הקניינית המוחלטת של האב בילדיו (כפי שהיה למעשה במרבית העולם) קודם לכן, בעיקרון שהפך בישראל ל'עיקרון על של טובת הילד' (במקור הבריטי '– best interests of the child'). החזקה הניחה הנחה מוטעית שטובת הילד אצל אימו בגילאים הצעירים.
המצב המשפטי בישראל: ישראל המדינה היחידה בעולם המערבי בה החזקה עדיין שרירה וקיימת ומהווה חלק מן החוק המפלה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:
החזקה במדינות הנאורות: במדינות העולם, חזקת הגיל הרך בוטלה. הסיבות לכך רבות, ובין היתר ניתן למנות את:
אמנת האו"ם לזכויות הילד 1989 ,אמנת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ,1966 ,סעיף 8 באמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד. האמנות הבינלאומיות ברורות, לכל ילד זכות לקשר משמעותי עם שני הוריו, גבר ואישה שווים זה לזה גם במישור של דיני משפחה.
אוסטרליה: בשנת 2006 נקבע בחוק ,חזקה של אחריות הורית משותפת. נקבע כי עקרון טובת הילד הוא השיקול העליון בהחלטות הנוגעות לגביו.
ארצות הברית: בכל 50 המדינות בארה"ב, קיים חוק המסדיר את קביעת המשמורת על ילדים על-ידי בית-המשפט בעת גירושים או פירוד. מאז שנות ה-70 בוטלה חזקת הגיל הרך ברוב המדינות ברחבי ארה"ב, המדינה האחרונה בארה"ב שבה הייתה נהוגה חזקת הגיל הרך הייתה מערב וירג'יניה ואף שם בוטלה בשנת 1979 .
בריטניה: אין חזקה בבריטניה, אין העדפה של אימהות על פני אבות. החוק הבריטי משנת 1989 קובע שטובת הילד הוא העיקרון המנחה את בית המשפט.
דנמרק: בדנמרק אין חזקה המעדיפה את משמורת האם. בשנת 2007 נקבע בחוק המתעדף משמורת המשותפת כברירת מחדל.
ניו זילנד: בחודש יולי 2005 נכנס לתוקפו חוק אשר הגדיר מחדש את נושאי האפוטרופסות והמשמורת ההורית. החוק שם דגש על זכויות הילד, מציב את טובת הילד במרכז ומתמקד באחריות ההורית כלפי הילדים במקום בזכויות ההורים על הילדים.
ספרד: בשנת 1990 בוטלה חזקת הגיל הרך. מאז שנת 2000 יש בספרד מגמה של הענקת משמורת משותפת.
קנדה: בחוק הקנדי אין חזקה המעדיפה את האם, והוא אף חותר למעורבות מקסימלית של שני ההורים בגידול הילד.
סין: בחוק דיני המשפחה והמשמורת משנת 2001 נקבע שוויוניים לחלוטין.
בלגיה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.
גרמניה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.
הולנד: לא קיימת חזקת הגיל הרך.
צרפת: לא קיימת חזקת הגיל הרך.
שבדיה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.
מקסיקו:בית המשפט העליון, ביטל את החזקה.
נימוקים לביטול החזקה: בנוסף לאמנות הבינלאומיות, מהן משתמע, כי לכל ילד זכות לקשר משמעותי עם שני הוריו, ושגבר ואישה שווים זה לזה גם במישור של דיני משפחה.החזקה בוטלה בכל מדינות המערב משתי סיבות מרכזיות: הראשונה פגיעה חוקית בעיקרון השוויון (ארה"ב אנגליה – 1970) והזכות להורות כולל באמנת זכויות הילד שישראל חתמה ואשררה( 1989-1991) שם נאסרת בס '2 לאמנה הפליית הורה על רקע מגדרי.
פגיעה חוקתית בעיקרון השוויון ואיסור האפלייה על רקע מגדרי, דוגמת התיקונים ה – 19 וה – 14 לחוקה האמריקאית. זאת בהתאם לפסקי הדין שניתנו בראשית שנות ה – 70 במדינות השונות בארה"ב. באשר עד ראשית אמצע שנות ה – 80, ברוב שלא לאמר, כל מדינות ארה"ב בוטלה החזקה.
וכך גם באנגליה שם הובילו מחאות חלקן אלימות של ארגוני גברים, את ביטול החזקה, תוך השפעה על פסיקות בתי המשפט האנגליים.
השניה : 'עיקרון טובת הילדים' – הוכרע באופן חד משמעי על ידי כל חוקרי הילדים המובילים בעולם להתפתחות הילד: למעשה בכל העולם המערבי, גם במדינות שלא ניתן לטעון כי הושפעו מהמשפט המקובל , השתלט ורבים יטענו כי בצדק רב, 'עיקרון טובת הילדים – best interests of the child' (להלן: "העיקרון.) " שפע מחקרים בזמן קיום החזקה הוכיחו, כי החזקה פוגעת בהתפתחות ילדים באינספור צורות: מאבדנות ועד נשירה ממסגרות חינוכיות, עבריינות וכדומה.
בשנת 2014 כל העולם המדעי של תחום התפתחות הילד התיישר סביב מאמר הקונצנזוס של ד"ר וורשק המסכם עמדתם שלך 111 חוקרים מובילים בעולם בתחום התפתחות הילד שקובעים כי החזקה פוגעת בילדים. המאמר אומץ כמובן גם על ידי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.
”שינה של ילדים להורים גרושים בשני הבתים של הוריהם חשובה מגיל אפס”.
"תכניות הורות המציעות לאב ולילד להיות ביחד במשך פרקי זמן קצרים של שעתיים פעמיים או שלוש פעמים בשבוע (דוגמאת מרכז קשר), עלולות ליצור לחץ לא רצוי על הקשר עם הילד. הבה נחשוב על הלוגיסטיקה שכרוכה בהעמסת התינוק והחפצים הנחוצים במכונית, נסיעה למקום מגוריו של האב, פריקת כל הכבודה מן המכונית, האכלת התינוק וסיוע לו בהסתגלות אל לסביבה.
כאשר האב צריך להחזיר את הילד תוך שעתיים מזמן איסופו, הרי שנותר זמן מועט לפיתוח יחסי גומלין נינוחים (מרכז קשר פעם שניה). לינות לילה מסייעות להפחתת המתח הנלווה לחיפזון הכרוך בהחזרת הילד, ולכן הן תורמות לשיפור איכות הקשר ושביעות הרצון ממנו הן עבור ההורה והן עבור הילד."
למעשה גם ועדות שניט ושיפמן (שקדמו למאמר הקונצנזוס), מסתמכות על הפגיעה בילדים עקב החזקה ומציינות השימוש שנעשה בחזקה לצורך המזונות. עם פרסום המאמר (הקונצנזוס) שלמעשה גם הביע ביקורת על מי שנחשבה אחרונת המצדדות בחזקה ושימשה אסמכתא לאפלייה בישראל בידי הרווחה וארגוני הנשים – החוקרת ג'ניפר מקינטוש (אשר התנצלה וחזרה בה.) נטשו ארגוני הנשים את 'עיקרון טובת הילד לטובת 'עיקרון טובת האשה' על מנת שנשים תוכלנה להמשיך ולקבל מזונות ילדים ולהתקיים מהם למרות הפגיעה בילדים.
מדינות העולם הפנימו ויישמו, הלכה למעשה, את האחריות ההורית המשותפת באמצעות ביטול חזקת הגיל הרך, תוך מתן מענה ראוי לטובת הילד כערך עליון, מאידך מערכת הרווחה ומערכת המשפט בישראל, אינם שמים את טובת הילד כערך עליון.
לאור מחקרים מדעיים מוכחים בעולם, אמנות האו"ם – חזקת הגיל הרך הינה חזקה שאין לה כל תוקף חוקי מוסרי וערכי, חזקה זו מבטלת את זכותם של אבות להורות, מונעת מהם את הזכות הטבעית והחוקתית וגורמת נזקים נפשיים לקטינים.
לסיכום: חזקת הגיל הרך – סותרת את טובת הילד ועל כן, חובה עלינו לתקן את סעיף 25 בחוק האפוטרופוס הקרוי חזקת הגיל הרך, הפוגע בנפשם והתפתחותם של הילדים.
מצב קיים : לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
התיקון המוצע: לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, יקבע בית המשפט הורות משותפת.
מבלי להתייחס לפרטי המקרה הנמצא בחקירה, לא ניתן להתעלם מהתחושה הקשה של האירוע המחריד המתרחש בשבוע בו נשים מסיתות נגד גברים במרחב הציבורי. מעשה זה הוא תוצאה ישירה של מכונת ההסתה מבית ארגוני הנשים הרדיקאליים, העובדת במלוא כוחה במהלך השנה האחרונה ובשבוע האחרון בפרט, לייצר בישראל מלחמה בין המינים. השבוע אף גויס נשיא המדינה וראש הממשלה מבלי משים לקמפיין השנאה. קמפיין זה הוא הרוח הנושבת בימים אלה במסדרונות הכנסת, רוח של מלחמת מינים אשר תביא להרס המשפחה בישראל, מלחמת מינים שקורבנה הראשון, הידוע לעת הזו, מאושפז בבית החולים יפה בחדרה.
אין להתפלא על כך, שאף לא אחת מחברות הכנסת וראשי ארגוני הנשים, לא טרחו לגנות את המעשה המחריד.
קשה להתעלם מהעובדה שמעבר להכפשת המין הגברי, נעשה שימוש ציני בנשים והצגתן כקורבן נלעג.
מחקרים רבים מוכיחים חד משמעית, כי קיימת סימטריה באלימות בין בני זוג, הוכיח זאת פרופ' מורי שטראוס, מאוניברסיטת ניו המפשיר, פרופ' שרה בן דוד זוכת פרס האגודה העולמית לויקטימולוגיה, כך גם ד"ר ועו"ד ברק אריאל, ניר רוזמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
מחקריהם ושל רבים נוספים בעולם, מראים באופן מובהק כי אלימות במשפחה בין בני זוג מאופיינת בסימטריה והדדיות, התמונה לפיה קיימות רק או בעיקר נשים מוכות וגברים מכים היא עוות של הנתונים.
מכאן, אם יש בישראל, 200 אלף נשים מוכות, כפי שנודיע לנו לשכת נשיא המדינה (במסגרת ארועי השבוע) משמעות הדבר היא כי בישראל סובלים בשקט 200 אלף גברים מוכים.
מחקרים רבים מוכיחים חד משמעית, כי קיימת סימטריה באלימות בין בני זוג, הוכיח זאת פרופ' מורי שטראוס, מאוניברסיטת ניו המפשיר, פרופ' שרה בן דוד זוכת פרס האגודה העולמית לויקטימולוגיה, כך גם ד"ר ועו"ד ברק אריאל, ניר רוזמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
מחקריהם ושל רבים נוספים בעולם, מראים באופן מובהק כי אלימות במשפחה בין בני זוג מאופיינת בסימטריה והדדיות, התמונה לפיה קיימות רק או בעיקר נשים מוכות וגברים מכים היא עוות של הנתונים.
מכאן, אם יש בישראל, 200 אלף נשים מוכות, כפי שנודיע לנו לשכת נשיא המדינה (במסגרת ארועי השבוע) משמעות הדבר היא כי בישראל סובלים בשקט 200 אלף גברים מוכים.
האמת, אין 200 אלף נשים מוכות ואין 200 אלף גברים מוכים! מדובר בפקטואיד אשר הצליח להגיע עד בית הנשיא, אשר מדקלם מסרים מבלי לבדוק את מקורם.
בהתאם לשנתון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש בישראל כ-44 אלף אירועי אלימות במשפחה. נכון, על פי הלמ"ס אין 200 אלף נשים מוכות.
נחזור לשנתון, נשים נפגעות מהוות כ 8000 מתוך 44,000 אירועי אלימות שדווחו לרווחה, כ-7000 ילדים נפגעים, וקטגוריית אלימות במשפחה כ- 28,667 שהיא הגדרה אילמת, כמובן לא תמצאו בשנתון את צמד המילים גבר מוכה, למרות שברור שחלק לא מבוטל מתוך 28,667 הינם גברים מוכים.
הצגת נשים כקורבן באופן שיטתי ומתמשך בכל הפרסומים כאשר ידוע שאלימות במשפחה הינה סימטרית בין בני זוג על פי כל מחקר אובייקטיבי בינלאומי ולכל הפחות כשליש מהנפגעים באלימות במשפחה הינם גברים על פי שנתון משטרת ישראל.
קשה להתעלם מהעובדה שמעבר להכפשת המין הגברי, נעשה שימוש ציני בנשים והצגתן כקורבן נלעג. חשיפה מלאה של התופעה, ניתן למצוא במאמר שפורסם בערוץ 7 של הכתבת מירב דבורקין כהנוב.
כל גבר/אב/הורה בישראל הפך בתקופה האחרונה לאדם נרדף מוקצה "מסוכן לכלל הנשים", פרסום באופן שיטתי, מתמשך, מציג את כלל הגברים בישראל כרוצחים, אלימים, אנסים.
בפרסומים השבוע ובשנה האחרונה ישנן רק נשים כקורבן וגברים אלימים זאת בניגוד למחקרים המוכיחים אחרת.
הפרסומים מייצרים אוירה ציבורית אשר פוגעת קשות בנפשם הצעירה של ילדינו הקטינים, אשר הבוגרים בניהם כבר מסרבים ליצור כל קשר עם גברים ולהקים משפחה בישראל, שכן בנות ישראל חוששות מהאלימים אנסים והרוצחים.
כל בר דעת, הנאלץ להיתקל בפרסום המשפיל הפוגעני וההרסני הזה – נפגע כמו הכותב עד עמקי נשמתו.
כך ובמרומז בבוטות, ומעבר להבניית הדמות הסטראוטיפית של האישה הנאלצת לספוג אלימות, מציירים בין באופן ישיר ובין בתת המודע את הגבר כאלים אנס ורוצח נקלה בזוי ומסוכן לנשים ולילדיו.
קשה להתעלם מהעובדה שמעבר להכפשת המין הגברי, נעשה שימוש ציני בנשים והצגתן כקורבן נלעג.
מחקרים רבים מוכיחים חד משמעית, כי קיימת סימטריה באלימות בין בני זוג, הוכיח זאת פרופ' מורי שטראוס, מאוניברסיטת ניו המפשיר, פרופ' שרה בן דוד זוכת פרס האגודה העולמית לויקטימולוגיה, כך גם ד"ר ועו"ד ברק אריאל, ניר רוזמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
מחקריהם ושל רבים נוספים בעולם, מראים באופן מובהק כי אלימות במשפחה בין בני זוג מאופיינת בסימטריה והדדיות, התמונה לפיה קיימות רק או בעיקר נשים מוכות וגברים מכים היא עוות של הנתונים.
מכאן, אם יש בישראל 200 אלף נשים מוכות, כפי שהודיעה לנו לשכת נשיא המדינה (במסגרת אירועי השבוע), משמעות הדבר היא כי בישראל סובלים בשקט 200 אלף גברים מוכים.
האמת, אין 200 אלף נשים מוכות ואין 200 אלף גברים מוכים! מדובר בפקטואיד אשר הצליח להגיע עד בית הנשיא, אשר מדקלם מסרים מבלי לבדוק את מקורם.
בהתאם לשנתון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש בישראל כ-44 אלף אירועי אלימות במשפחה. נכון, על פי הלמ"ס אין 200 אלף נשים מוכות.
ל גבר/אב/הורה בישראל הפך בתקופה האחרונה לאדם נרדף מוקצה "מסוכן לכלל הנשים", פרסום באופן שיטתי, מתמשך, מציג את כלל הגברים בישראל כרוצחים, אלימים, אנסים.
בפרסומים השבוע ובשנה האחרונה ישנן רק נשים כקורבן וגברים אלימים זאת בניגוד למחקרים המוכיחים אחרת.
הפרסומים מייצרים אוירה ציבורית אשר פוגעת קשות בנפשם הצעירה של ילדינו הקטינים, אשר הבוגרים בניהם כבר מסרבים ליצור כל קשר עם גברים ולהקים משפחה בישראל, שכן בנות ישראל חוששות מהאלימים אנסים והרוצחים.
כל בר דעת, הנאלץ להיתקל בפרסום המשפיל הפוגעני וההרסני הזה – נפגע כמו הכותב עד עמקי נשמתו.
כך ובמרומז בבוטות, ומעבר להבניית הדמות הסטראוטיפית של האישה הנאלצת לספוג אלימות, מציירים בין באופן ישיר ובין בתת המודע את הגבר כאלים אנס ורוצח נקלה בזוי ומסוכן לנשים ולילדיו.
הקורבן המונח לפנינו הוא הנרצח, שלום רחבי ולא הרוצחת!
עבירת רצח מסווגת כעבירה חמורה בכלל החברות המודרניות בנות ימינו. עבירת הרצח, משמעה, נטילת חיי אדם – היא נחשבת לאחת ההפרות הבוטות והקשות, הזכות לחיים, החברה המערבית מאמצת את עיקרון קדושת חיי הפרט כערך עליון אלא אם הנרצח הוא גבר החי במדינת ישראל.
רוצחת מורשעת, אשר זוכה לקיצור עונשה בידי הנשיא, במקום שתשפיל מבט ותביע חרטה כנה, הופכת לגיבורת האקדמיה והתקשורת ואף נוטלת חלק בקמפיין המצדיק רצח גברים בטענת התעללות אשר לשיטתן מצדיקה רצח של גבר.
הרוצחת המורשעת סימונה מורי, אשר עונשה נקצב ל28 שנים, שוחררה לאחר 22 שנים ועדיין מוגדרת כאסיר ברשיון.
"אסיר ששוחרר ממאסר בעקבות החלטת נשיא המדינה ייחשב כמשוחרר על-תנאי, ושחרורו מותנה בכך שבמשך תקופת התנאי הוא לא יבצע עבירה שעונשה מעל שלושה חודשי מאסר."
למעשה, במעשיה אלה של רוצחת אשר שוחררה טרם תום ריצוי עונשה, יש לכאורה מישום הפרת תנאי השחרור המוקדם.
על פי הפרסום שהובא לידיעתנו, שר המשפטים אבי ניסנקורן צפוי לקיים כנס יחד עם רוצחת מורשעת בקמפיין למניעת אלימות נגד נשים – האם אין בכך קריאה והסתה לרצח גברים, האם אין בכך קריאה של השר הממונה על משרד המשפטים לנשים נפגעות אלימות במקום להתלונן ברשויות לקחת את החוק לידיים?
האם שר המשפטים החליט להצטרף לקמפיין המעודד רצח גברים בטענת התעללות, תוך דמוניזציה של הקורבן, הנרצח?
משל הגבר קצוץ הכנף, לציון יום הגבר הבינלאומי 2020, מיועד לגברים שאינם מוכנים להכיר במציאות חייהם של גברים רבים בישראל .
בדיחה עתיקה מספרת:
בניסוי קצצו לזבוב כנף אחר כנף. לאחר כל הסרה דרשו ממנו לעוף והזבוב עף. לאחר שהוסרה הכנף האחרונה ולמרות הדרישה הזבוב לא עף.
מסקנת הניסוי: הזבוב חירש!!!
בדיחה מקומית תקשורתית מספרת:
כופים על אבות יהודיים בהליכי פרידה/גירושין לשלם מזונות מעבר ליכולת השתכרותם על בסיס מגדרי, גזעני, דתי וינקטו נגדם בעוניים, לאחר שהביאו אותם לעוני, שפע הליכי הוצל"פ שהוגדרו כפוגעים בזכויות אדם ורק כלפייהם לרבות, עיכוב יציאה, אי חידוש רישיון נהיגה וכמובן מעצרים. .
נוטלים מהם את זכותם הטבעית למשפט הוגן; מונעים מהם הורות על ילדייהם והופכים אותם לאבות שכולים לילדים חיים;רוצחים את האבות, בהבל פה חברתי, פמיניסטי בהפיכת האם ל – 'חד הורית'.
מתעלמים לחלוטין מאלימות, שקרים וכל סוג של פגיעה של נשותיהם בהם, לרבות הקלה אם הללו (הנשים) ירצחו ילדיהם המשותפים, וזאת בחקיקה ובתקנות;אם הנשים, ירצחו את הגברים, יהפכו לגיבורות האומה וינאמו בצוותא עם ראשי מערכת המשפט…
מונעים מהאבות כל סוג של פתחון פה ברשתות התקשורת המרכזיות ואת עיקרי הזוועות מיישמים אחרי דלתות סגורות בבתי המשפט למשפחה, רחוק מאוד מעין הציבור!!!
טוענים כנגד האבות שמרוויחים יותר למרות שעובדים יותר, ולמרות שרק הם מתים בעבודה הקשה; ולמרות שקיימים חוקי עבודה להגן מגדרית רק על נשים באפלייה מכוונת לטובתן!!!
ולמרות שהן אינן עובדות ומשתכרות במידה שווה (עובדות ומשתכרות פחות) הן צורכות ונהנות מתמורת העבודה, פי שלוש מגברים…למרות כל הגזענות, האפלייה, העיוות, העוול והזוועות כלפי האבות, 99% ויותר מהאבות, משלימים עם המציאות המחרידה.
קרוב ל 1% אינם עומדים בכאב בעיוות בעוול ובאפלייה ונוטלים חייהם במאות על שנה, חלקיק האחוז, כ 20 רובם ככולם ערבים ובני מיעוטים אחרים, שלא מסוגלים להפנים ולחיות עם האפלייה המחרידה, מגיבים בייאושם ותסכולם ומתוך חוסר אונים מוחלט לעיוות, לאפלייה ולפגיעה המחרידים ומתנקמים בנשים ורוצחים אותן…
כשהתחלתי את המסע אל תוך הגבריות, את הפודקאסט קול הגבר, ידעתי שזה הולך לקחת אותי למקומות כואבים שאני לא מכיר אבל חשוב שיושמעו.
בפרק הזה דיברתי עם ד"ר בני ביילי על התחומים בהם הוא עוסק למעלה מעשרים שנה – דרך טיפול ומחקר: אלימות בין בני זוג וילדים בסיכון, וחידושי קשר הורה-ילד על רקע סכסוכי גירושים קשים וניכור הורי.
סביבי הרבה זוגות שמתגרשים, ולא אחת אני שומע על התסכול של גברים אחרי הגירושים: חוויות של חילופי מילים קשות, מאבקי כוח סביב משמורת, אפליה מצד מוסדות הרווחה והמשפט, האשמות שווא, והילדים שבאמצע, כנפגעים עיקריים.
בראיון זה עם ד"ר ביילי דיברנו על הדיבור השלילי הרווח לגבי גברים כיום בשיח הציבורי, על אלימות של נשים ביחסים זוגיים והקושי לדבר על כך, על חוסר האמפטיה למצוקות של גברים, וביניהן – מעמדם כאבות גרושים.
כחוקר בתחום הושמעו נתונים מפתיעים שלא נשמעים לרוב, וגם מחשבות על שינויים רצויים במדיניות, ועל תקוות למגמות רחבות יותר של מעורבות אבהית משמעות
הפודקאסט הזה לוקח אותי למקומות כואבים, אישיים, חשופים ומאוד חשובים בעיני.
הפרק הזה במיוחד תפס אותי בכל הגוף בגלל שהוא חשף בפני כאב של גברים שלא הייתי מודע לו.
כאב שלא נהוג לדבר עליו. מגירושים קשים עד לאלימות פיזית כלפי גברים שלא זוכה לבמה וגרוע מכך, מקבלת דילגטימציה וגיחוך מהחברה.
אתמול התקיים דיון מס' 2 בועדת חוקה בענין הצעת חוק אלימות כלכלית נגד גברים, במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה.
כמעט 100 משתתפים בדיון בועדה בכנסת, אירוע חסר תקדים, משרד המשפטים הציג את טיעוניו אשר לפחות בחלקם הינם שקר מוחלט ואינו מבוסס על נתונים אמפיריים אלא על תחושות, באופן זהה להצעת החוק – תחושות כמדד לעבירה פלילית.
הסיפורים "הנבובים" סוחטי הדמעות שהוצגו בוועדה מעידים יותר מכל, החוק המוצע נועד לנשים בלבד וצפוי להצטרף לארגז הכלים בסכסוכים משפחתיים להפעלת אלימות כלכלית נגד גברים.
בוועדה, השתתפו עשרה ארגוני משפחה, למרות זאת במשך שעה וחצי, רק כולן של אלו הפועלות להעצמת הסכסוכים המשפחתיים בחברה הישראלית נשמע, רק קולן של המקדמות חקיקה אלימה נגד גברים – הבנים שלנו.
הדיון החל שוב, בהנפת דגל הנרצחות בטענה שכל יום נרצחת אישה, ככל הנראה נפגעה מאלימות כלכלית, הן שכחו לציין שמתחילת השנה נרצחו 76 גברים.
משרד המשפטים, חזר שוב על הטענה שאמנת אסטנבול קוראת לחקיקה בנושא אלימות כלכלית ואף ציין זאת בהצעת החוק – ככל הנראה השפה האנגלית זרה לדוברות משרד המשפטים, באמנה אין זכר לטענה זאת.
משרד הרווחה שלא במפתיע תמך בחוק ושוב טען שקיימים נתונים המעידים על תופעה רחבה המצדיקה חקיקה, אלא שנתונים כלשהם או מחקרים – לא הוצגו.
וגברים אופורטוניסטים, מגופים שונים, הסבירו הכיצד באמצעות הצעת החוק האלימה נגד גברים הם יעשירו את כיסם הפרטי ויגדילו את מספר המטופלים אצלם.
כאן יש לומר, אלימות כלכלית כפי המוצעת בחוק, אינה קיימת במחקר למעט בלימודי הפסאדו מגדר, אשר אינם מוכרים כלל כמחקרים אלא כתפיסת עולם ואשר נאסרו במספר מדינות באירופה.
משטרת ישראל, כאן הופתענו! לא ממש, נציגות משטרת ישראל ביקשו את רשות הדיבור על מנת לטעון "משטרת ישראל תומכת", הנציגה השניה התאמצה מאוד להרחיב בנושא וטענה "תומכת".
נציג לשכת עורכי הדין: הציג טיעונים עניינים המסבירים את מורכבות הצעת החוק, כמובן שהוא זכה להתקפה אלימה על שהעז להביע דיעה השונה מדעתן של דוברות משרד המשפטים.
כך נראה גיוס כללי של ארגוני הנשים כאשר הן מגלות התנגדות לחקיקה.
כמובן, יושב ראש הוועדה, חטף אלימות ואיומים על כך שהעז להפריע את המונולוגים של ארגוני הנשים.
הארגונים השפויים, קיבלו ארבעה חלונות זמן להשמיע את הטיעונים נגד החוק:
גלי בת חורין מפורום קפה שפירא: חשפה את פרצופן האמיתי של התומכות בחוק, נימקה והסבירה מדוע החוק מסוכן למשפחה הישראלית.
צחי נוני מאבות למען צדק: דיבר מדם ליבו, חשף את האלימות האישית אותה חווה, וקרא לשנות את המגמה בחברה הישראלית להרס המשפחה.
נעמה זרביב משוברות שיוויון: חשפה את השיח המתלהם של ארגוני הנשים בצ'ט הוועדה כנגד אבא אשר חשף סיפור אישי, הסבירה לוועדה שהדרך להתמודד עם הסוגיה אינה באמצעות חקיקה.
מייקל לוי מאבות למען צדק: שאל האם הדוברות קראו את הצעת החוק, שכן אין קשר בין הטיעונים שלהן בדיון לתוכן החוק, לדבריו הצעת החוק במתכונתה הנוכחית ללא מדדים אובייקטיביים יעצימו סכסוכים משפחתיים, תהה על הסיפור האישי של הגב' סבינה הנשמע כמו דוגמא קלאסית לבעייתיות בחוק המוצע – החלטות כלכליות כושלות בתא משפחתי יהפכו גבר לאלים כלכלית.
לסיכום: פרצופן האמיתי של מקדמות החוק נחשף מספר פעמים במהלך הדיון – אלימות כלכלית נגד גברים.
הבושה עוברת צד: מתחילת השנה נרצחו בישראל 92 אנשים, מתוכם 76 גברים , 16 נשים – מרבית הנרצחים בקרב הגברים והנשים הינם בחברה הערבית.
ראשי החברה הערבית בישראל כשלו בנסיון להתמודד עם תופעת האלימות ומניעת שפיכות הדמים, במיוחד כאלה המתבצעים על רקע של נקמה, סכסוכי חמולות, או מה שמכונה "כבוד המשפחה".
כבר כעת ניתן לומר כי בחברה הערבית, מרבית הנשים הנרצחות, לא נרצחו בידי בן הזוג או הבעל. מכלל הרציחות של הנשים השנה, בן הזוג אחראי ל-7 מקרי רצח מתוך 16 – מדובר ב-7% מכלל הרציחות.
ארגוני הנשים הרוקדות על דם הנשים הנרצחות, ימשיכו לטעון שבכל יום נרצחת אישה. הן ימשיכו לטעון שנדרשת תכנית למניעת אלימות במשפחה על מנת למלא את תקציב ארגוני הנשים ולא על מנת למנוע רצח של נשים.
בישראל נרצחים הרבה יותר גברים מנשים. יחס הרצח בין גברים לנשים מגיע לאחת לחמש, מתחילת השנה ממוצע שבעה גברים נרצחים בחודש, גם כאן מרבית הנרצחים והנרצחות הם על רקע פלילי ולא על רקע מגדרי.
גברים נרצחים בשל סכסוכים פלילים באותה מידה שנשים נרצחות על רקע פלילי. מפורסם מאוד, המקרה של האישה שנרצחה בלוד כאשר ישבה עם בעלה לארוחת ערב. המחסלים שנכנסו לתוך הבית ירו ללא הבחנה לעבר בני הזוג, האישה נהרגה והבעל נפצע – האם גם אישה זו נרצחה בגלל היותה אישה?
האלימות בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט, נמצא במגמת עליה מתמדת, הלחץ הכלכלי בעקבות משבר הקורונה נותן את אותותיו ויוצר אלימות שאינה תלוית מגדר. מחקרים מראים כי נשים אלימות במידה שווה לגברים בתא המשפחתי ובנוגע לאלימות כלפי הילדים, נשים אלימות אף יותר.
במקום לעסוק בקמפיינים של הסתה ודמוניזציה של גבר, ראוי שיהיה קמפיין המקדש חיי אדם של גברים ונשים כאחד, ראוי שנעסוק במניעת רצח ללא הבדל מגדרי.
דניאל (שם בדוי) בן 36 פנה לעמותה השבוע לאחר שטען כי הידידה שלו, עימה קיים יחסי מין לפני מעל שלוש שנים "תמיד עם אמצעי מניעה" נכנסה להריון ותובעת אותו בתביעת אבהות ומזונות.
היתכן, שהידידה השתמשה בזרעו ה'גנוב 'כדי להכנס להריון? כיום הילד מורן, בן שנתיים וחודשיים.
מתברר, שהידידה, ילדה את מורן כמעט שנה לאחר שנפרדו וכעת תבעה אותו במזונות ילדים.
בדיקת אבהות דיסקרטית שביצע דניאל, אימתה שהוא אכן האב.
דניאל, מהנדס בהייטק בן ה -36 טוען שהידידה גנבה את הזרע על ידי שמירת קונדום לאחר קיום יחסי מין.
דניאל אומר, שלמעשה, לא האמין שאפשר לעשות את זה, אני הרוס הוא אומר, אני מרגיש שהיא אנסה אותי.
דניאל טוען שלאחר קיום יחסי מין עם הידידה הוא תמיד השליך את הקונדום לפח בחדר השינה.
דניאל מספר: 'בזמנו היה נראה לי מוזר שהיא התעקשה שאת הקונדום לא אזרוק בפח האשפה בחדר השינה, בכל פעם עשתה סצינה, טענה 'זה מגעיל אותי', לקחה את הקונדום מפח האשפה ואמרה שהולכת להשליך במטבח, זה נראה לי כמו איזה 'שריטה' שיש לה אז לא הקדשתי לזה מחשבה יתרה – היום אני מבין שהיא ידעה היטב מה היא עושה.
'לא חשבתי שמישהי יכולה להשתמש בקונדום מלא ולהשתמש על מנת להכנס להריון, כשקראתי על כך בעבר זה היה נראה לי כמו תירוצים של גברים המתחמקים מאחריות'
דניאל, פנה אלינו וכל מה שביקש היה להזהיר גברים – דניאל ממליץ לקחת את הקונדום איתכם.
יום הגבר הבינלאומי מצוין במרבית מדינות העולם בתאריך 19/11/2020, יום זה הינו הזדמנות לעצור לרגע לחשיבה משותפת, יום זה נועד לקדם מספר מטרות, אשר רוכזו לשישה נושאים מרכזיים המהווים את ליבת יום חשוב זה:
על מנת לקדם מודל גברי חיובי. לא רק כוכבי קולנוע וספורטאים, אלא גברים במקצועות יומיומיים שחיים חיי יושר וצניעות.
על מנת לחגוג את תרומתם החיובית של גברים לחברה, למשפחה, לנישואים, להורות ולסביבה.
על מנת להתמקד בבריאות הגברים ובאיכות חייהם; חברתית, רגשית, פיזית ורוחנית.
על מנת להדגיש אפליה נגד גברים; בתחומים של רווחה, מעמד חברתי, ציפיות ומשפט.
על מנת לשפר את היחסים בין המינים ולקדם שוויון זכויות והזדמנויות.
על מנת ליצור עולם בטוח יותר, וטוב יותר; שבו אנשים יכולים להרגיש בטוחים ולצמוח כדי למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם.
על מנת שתהיינה זכויות אדם וזכויות אזרח לנשים, חובה שתהיינה מובטחות גם זכויות האדם וזכויות האזרח של גברים.
בישראל שנת 2020, הרשויות החל מנשיא המדינה, דרך כנסת ישראל וכלה בציבור, מעדיפים להמשיך באפליית גברים ומתעלמים נחרצות מציון יום זה.
עמותת אבות למען צדק, עסקה בשנה האחרונה מול בית הנשיא, בענין מניעת שחרורה של אריקה פרישקין יחד עם משפחת המנוח, אנחנו נתקלים בפרסומים המבזים את הקורבן (הנרצח) .
ליבו וקולו של דניאל נדם לפני 17 שנים, דמו נשפך בשנית, כאשר הוא מוכפש בכל מדיה אפשרית ומוצג כמתעלל, כאנס, כמפלצת.
לצערנו מרבית התקשורת חוטאת לאמת והולכת שבי אחר תעמולה אשר פוגעת בשמו הטוב ופוגעת במשפחה שכאבה על רצח דניאל לא פג עם השנים.
אנחנו מברכים על החלטתו האמיצה של נשיא המדינה, נמשיך לפעול למנוע את שחרור הרוצחת אשר במקום להרכין ראש ולהביע חרטה אמיתית ממשיכה להכפיש את הקורבן.
גברים נרצחים יותר, מתאבדים יותר, מורעלים יותרו ומתים יותר בתאונות עבודה.
יום הגבר הבינלאומי בתאריך 19/11/2020 קרב ובא,היום נעסוק באובדנות.
שטיפת המוח אותה עוברת החברה הישראלית ב20 השנים האחרונות, גרמה לכולם להאמין – שחיי גבר, הבנים שלכם/שלנו שווים פחות, ונשים הן תמיד קורבן והן תמיד חוות התעללות מתמשכת.
הספרות המקצועית מצביעה על כך, שגברים אובדניים נעזרים באופן מובהק פחות, הן בשירותי הבריאות הציבוריים והן בסביבתם החברתית (Addis, & Mahalik, 2003). לדוגמא, רק כ-30 אחוז מהמבוגרים עם מחשבות, תוכניות או ניסיונות אובדניים, פונים לשירותי בריאות הנפש (Hom, Stanley, & Joiner 2015). גברים, במיוחד גרושים או פרודים, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לבצע ניסיון אובדנות קטלני (Kposowa, 2000; Calati, et al. 2019). מציאות חייהם של גברים גרושים מורכבת ורוויה בלחצים, כך שהם מועדים יותר לבצע ניסיון אובדנות מוצלח. לעיתים קרובות, הם חווים קשיים כלכליים ומשפחתיים ניכרים. למשל, חלק ניכר מהגברים הגרושים, סובלים מניכור הורי ו/או הדרה, אשר נמצא כקשור לאובדנות בקרב גברים (Sher, 2017). יתרה מכך, לרוב, הם חסרי מקורות תמיכה ונוטים לא להיעזר בשירות הציבורי ובכלל במסגרות התמיכה המסורתיות.
אין בארץ מרכזי סיוע המיועדים ומותאמים לגברים. משמעות הדבר היא, שגברים רבים, חסרי רשת תמיכה יתאבדו.
וגברים גרושים? הם אלה הסובלים במיוחד מהתעללות והתעמרות בתי המשפט למשפחה, שירותי הרווחה והוצל"פ אשר מביאה רבים מהגברים לאובדנות , משבר הקורונה על פי מחקרים בינלאומיים צפוי לגרום לעליה משמעותית בהיקף המתאבדים בקירוב לעליה מ-400 מתאבדים ל-600 בשנה.
כאשר שוללים מגבר את חירותו (מעצר שווא) לא בגלל היותו עבריין אלא בגלל שניתן להעליל עליו, כאשר פוגעים בשמו הטוב וטופלים על גבר עלילות אלימות ו/או עבירות מין, כאשר שוללים מגבר נכסים וכספים ומותירים אותו חסר יכולת לרכוש לעצמו פת לחם (לא על לשון המליצה), כאשר מרחיקים גבר מביתו שלו שרכש במיטב כספו ומשליחים אותו לרחוב ולא בגלל היותו עבריין אלא בגלל שניתן להעליל שהוא מסוכן, כאשר מנתקים בין אב לילדיו ולא בגלל מסוכנות (המסוכנים באמת נמצאים בכלא) אלא בגלל "טובת האישה" ובמקרה "הטוב" הוא פוגש את ילדיו כמו בגן חיות לשעה בשבוע במרכז קשר – הגברים האלה מתאבדים.
אנחנו מלווים את חברינו לדרכם האחרונה בבתי העלמין ברחבי ישראל, עבורנו מעשיהם אלה של שופטי בית המשפחה למשפחה, עובדות הרווחה והוצל"פ שווים לרצח או לכל הפחות לגרימת מוות ברשלנות.
בשלושת העשורים האחרונים, מספר המתאבדים עומד בממוצע על כ-400 נפשות לשנה, 80% מהמתאבדים הינם גברים, וכאמור קיים תת דיווח של כ-25%.
גם כאן האפליה נגד גברים באה לידי ביטוי בבחירה המודעת של משרד הבריאות והרווחה לא לעסוק באובדנות גברים, האם לדעתכם הם השקיעו ב-80% המתאבדים הגברים או ב-20% המתאבדות הנשים? – את זה נשאיר לפרסום הבא.
ישראל 2020 – נראה לי שנכון להקים מרכזי סיוע יעודיים לגברים במצוקה.
לסיום, גברים מתאבדים יותר, פער אובדנות מגדרי: על כל 4 גברים מתאבדים מתאבדת אישה אחת.
רובכם מכירים אותה ממקרה ההתעללות המזעזע בגן הילדים ברמת גן שהתפרסם השבוע, והיינו מפרטים את הזוועות כמו תמיד, אבל אנחנו בטוחים שאתם כבר נחשפתם אליהן.
זה לא המקרה הראשון של אותה מתעללת, מסתבר שפעמיים בעבר הוגשו תלונות נגד אותה גננת פעם אחת ב2004 והפעם השנייה ב2016, ועדיין משטרת ישראל והפרקליטות לא ראו לנכון לעשות עם זה דבר.
שוב פעם מתעללת סדרתית.
שוב פעם חוסר הנכונות של מדינת ישראל להכיר באלימות נשית פוגעת בחסרי ישע.
שוב פעם מלאכים תמימים משלמים את המחיר.
קשה להתעלם מהתהייה: מה הוא מחיר הדמים שאנחנו נשלם כדי שמדינת ישראל ובתי המשפט יסכימו סוף סוף להכיר באלימות הנשית?
אם תשאלו את הפרקליטות, הם יטענו בפניכם שאין דבר כזה תלונות שווא ו/או עלילת כזב של נשים נגד גברים, לכבוד יום הגבר הבינלאומי החל בתאריך 19/11/2020 החלטנו לעסוק במיתוס תלונות השווא.
כאשר הסטטיסטיקה שותקת יתר על המידה, זה המקום לשאול בצדק, הכיצד יתכן שקיים אפס מוחלט.
העדר נתונים בסטטיסטיקה אינה הוכחה להעדר עבירת תלונת שווא: הכיצד תהיה סטטיסטיקה כלשהי בנושא אם לא מגישים כתבי אישום והפרקליטות נאחזת בהנחיה 2.5 המורה לא להגיש כתבי אישום נגד נשים שהעלילו ו/או הגישו תלונה במשטרה ו/או עדות וחזרו בהן (מילה מכובסת לעלילה).
בשנת 2017 , סגרה הפרקליטות 3218 תיקי עבירות מין כנגד 3750 חשודים ללא הגשת כתב אישום.
אני מתייחס כאן לעבירות המין מנקודת סבלם של גברים נפגעי עלילה ולא מנקודת מבטה של מתלוננת השווא – נסו לחשוב על גבר במשפחה שלכם שהעלילו עליו אונס, מדובר בקלון שלא ירפה ממנו לכל חייו.
עיון בנתונים מראה לנו כי 13% נסגרו בעילת חוסר אשם, זאת אומרת 418 גברים שחרב עליהם עולמם אבל שוב לא נמצא 418 נשים העומדות לדין בגין תלונת שווא, הרס חייהם ונפשם ומשפחתם של גברים אלה.
11% נסגרים בעילה של "נסיבות הענין אינן מצדיקות כתב אישום" , זאת אומרת שהגענו -24% מהתלונות שכלל לא היו צריכות להגיע למשטרה והגענו * 771 גברים* שחרב עליהם עולמם.
4% נוספים , נסגרים בעילה של "אין עבירה פלילית" , שהם 128 גברים נוספים שחרב עליהם עולמם.
נעצור כאן, לא נדבר על אותם 68% הנסגרים בעילת חוסר ראיות.
899 גברים, שהתלונה נגדם נסגרה בעילה ברורה שאין במעשיהם שמץ של עבירה פלילית – מה עם אותם גברים? מי יחזיר להם את חייהם וכבודם?
היכן כתבי האישום בגין תלונות שווא בעבירות מין ואונס, האם האג'נדה השלטת בפרקליטות הינה של אכיפה בררנית נגד נשים, החל מהתעללות בפעוטות וכלה בהתעללות בגברים בתלונות שווא על אונס.
ורגע לפני סיום, ידקלמו לכם שיש 2% תלונות שווא, אתם יודעים מה..אני מוכן להסתפק ב- 75 כתבי אישום נגד אותן 2% מתלוננות שווא! דרך אגב מדובר מיתוס פמיניסט, המקור לטענה שהיקף תלונות השווא בגין אונס הוא 2% הוא ספרה של העיתונאית סוזן בראונמילר משנת 1976.
בנוגע לאלמ"ב, נשאיר לפעם הבאה, רק אציין כי בשנה מוגשות כ-20,000 תלונות בגין אלימות של הגבר נגד האישה, 85% נסגרים ללא כתב אישום.
האישה קיימה יחסים אינטימיים עם חבר לעבודה ונכנסה להריון, למרות שידעה שבעלה אינו אבי הילד, לא טרחה לספר לו על כך והוליכה אותו שולל במשך שנים.
במשך חמש שנים תמימות, גידל ב.ר את הילד כאילו היה בנו.
בצדק, הגיש ב.ר תביעת נזיקין, אשר הוגשה לבית משפט לענייני משפחה – ירושלים – בפני השופט נמרוד פלקס – סגן הנשיא.
"ש. הסתכלתי על כתב ההגנה שלך ואת מציינת שם שאכן הילד שעליו אנחנו מדברים הוא לא בנו הביולוגי של התובע.
ת. נכון.
ש. את גם מציינת שהילד נולד מתרומת זרע שאת קיבלת.
ת. נכון.
ש. האם כאשר קיבלת את אותה תרומת זרע התובע ידע שקיבלת תרומת זרע?
ת. לא, הוא לא ידע.
ש. אני מבין שכרגע הוא יודע.
ת. כן. עכשיו הוא יודע.
ש. ככל שאת יודעת ממתי הוא יודע?
ת. באותו ערב שהודעתי לו על הגירושין.
ש. מתי זה היה בערך? מתי הודעת לו על הגירושין?
ת. בסוף אפריל 2019."
בואו נעשה סדר: קיימה יחסי מין עם גבר, זה לא בדיוק נכנס להגדרה של תרומת זרע, אלא הונאה.
האישה, לא ראתה פסול במעשיה, וטענה שהיא "נאלצה" להיעזר "בתורם זרע" כדי להרות, וזאת מתוך תקווה, כי "בהולדת ילד יהיה משום אירוע מספיק לתיקון היחסים ולשלום המשפחה.
המוטיבציה של האישה הייתה רצונה להשתמש בנישואיה לאיש לשם קבלת מעמד חוקי להיות תושבת או אזרחית המדינה.
למזלו של האיש חוק אלימות כלכלית החדש לא תקף (ראו סעיף 71 בפסק הדין).
היתכן שאדם שהיה במשך שנים מנהיג זכויות הפועלים בישראל, מנהיג אנשי העמל, מקדם אג'נדה שמטרתה פירוק והרס המשפחה בישראל, נשמע לכם לא הגיוני – נכון?
אבי ניסנקורן, התיישב בכסא שר המשפטים ומרגע זה החל במסע הרס המשפחה הישראלי.
משפחה היא התא החברתי היסודי והקדום ביותר בתולדות האדם, המשפחה היא היסוד המשמר ומבטיח את קיומה של החברה האנושית, היא גם היסוד המשמר ומבטיח את קיומה של מדינת ישראל.
המשפחה, הנה הגרעין שממנו נוצרת חברה וממנו נוצר עם ישראל, פירוק המשפחה משמעותה פירוקה של מדינת ישראל.
הבושה עוברת צד, בשנה האחרונה נחשף הציבור להתעללות, תקיפה ואלימות נגד פעוטות בגני הילדים, חברי הכנסת נמנעו מלכנס דיון דחוף בכנסת, החל מיו"ר הועדה לקידום מעמד האישה וכלה ביו"ר הועד לזכויות הילד.
על אלימות נשים נגד ילדינו – לא מדברים, זה פוגע בנרטיב השנאה נגד הגברים.
אנחנו (אבות למען צדק) נשתתף בדיון, הוכן גם נייר עמדה במטרה לדרוש ענישה מחמירה ללא שיקול דעת כלפי נשים הפוגעות בפעוטות.
במקביל מכינים הצעת תיקון לחוק העונשין שיחייב עונש מינימום של 5 שנים ללא שיקול דעת – נפעל בשיתוף חברי הכנסת להרתיע בפני כל אלימות נגד חסרי ישע (קטינים וקשישים).
ואם מישהו שכח נדאג להזכיר לו מי פגע בילדים שחלילה לא יחזרו לעסוק "בפעוטות", לא יפקידו בידיהן את היקר לנו מכל.
2019 אינה סקיבנקו – רצחה 2019 כרמל מעודה – כתב אישום 2019 ציפי דוד – הורשעה 2019 לידיה לנדצ'מן – תקיפת קטינים 2018 סיגל אלקיים וויס – פגיעה בקטינים 2018 אולגה מירושקין – פגיעה בקטינים 2018 קרן כהן קריף – פגיעה בקטינים 2018 אביבה דהן – פגיעה בקטינים 2018 ניצה חכמון – תקיפת קטינים 2018 דורית נחום – תקיפת קטינים 2018 רחל לוי – תקיפת קטינים 2018 ליהיא בן דניאל – פגיעה בקטינים 2018 אורנה אקבלי – פגיעה בקטינים 2018 לירון לוטם סאלם – פגיעה בקטין 2018 איטה רבינוביץ – תקיפת תינוק 2018 שולמית צרפתי – הורשעה בשנית התעללות בקטינים 2018 ספיר בוקשטיין – התעללות בקטין
קמפיין ההסתה של ארגוני הנשים, שגילו אתמול בכנסת חומה בצורה של חברי כנסת וארגוני משפחה אשר אמרו עד כאן, גייסו מאתמול אחה"צ את כל הגייסות.
מאתמול התקשורת כולה התגייסה להוכיח שהנשים הן זן בהכחדה, האם ישראל הפכה למקום מסוכן לנשים?
יום הגבר הבינלאומי החל בתאריך 19/11/2020, הוא הזדמנות מצוינת לברר את סוגיית הרצח בישראל.
בשנת 2019 נרצחו 5 נשים בידי בין זוגם, 3 נרצחו בחברה היהודית, 2 נרצחו בחברה הערבית, שאר הנרצחות הן על רקע פלילי, מאידך אם ניקח את שנת 2018, נשים רצחו לפחות 7 פעמים , 3 גברים נרצחו, 2 פעוטות הוטבעו למוות, 2 נשים נרצחו בידי נשים, קיימת התעלמות מוחלטת וענישה בררנית בכל הנוגע לנשים אלימות ורוצחות.
אם תשאלו את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מי בסכנת גדולה יותר להרצח – תגלו שבקרב מדינות ה- OECD, מדינת ישראל במקום לא טוב מבחינת שיעור רציחות הגברים למאה אלף. בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדינת ישראל במקום 7 מתוך 36 מדינות ברצח גברים (פרסום הלמ"ס בקישור)
בהתאם לשנתון משטרת ישראל, רצח מכלל העילות , בין השנים 2014-2018 , 568 גברים נרצחו ונרצחו 125 נשים. 82% גברים , 18% נשים.
במספרים מוחלטים מדובר בממוצע על כ- 110 גברים הנרצחים בשנה, לעומת 25 נשים הנרצחות בשנה (הנתונים כוללים את כלל עילות הרצח, פלילי , אלמ"ב, כבוד המשפחה).
מרבית ההרוגים מתאונות עבודה הם גברים, בשנה מתים בישראל מתאונות עבודה כ-56 גברים ונרצחים כ-125 גברים, סוגיה נוספת שעדיין לא נבדקה לעומק הינה כ-80 גברים המתים בשנה מהרעלה לא ידועה (בהתאם לשנתון משרד הבריאות).
גברים נרצחים יותר, גברים מתאבדים יותר, גברים מתים יותר בתאונות עבודה, גברים מופלים יותר וביחס הפוך אין מענים למצוקת הגברים.
על פי הנרטיב בתקשורת, חייהם של גברים שווים כקליפת השום, הנתונים מזעזעים בכל פעם מחדש בניגוד לקמפיין הההסתה, הסיכוי של גבר להרצח גבוה הרבה יותר!!
■■■■■■
קישורים למידע:
שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מרצח בקרב גברים בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2015:
זאת הכותרת שרצה ברשתות החברתיות בעקבות מותה של אישה בבית חולים איכלוב.
אנסטסיה קלין ז"ל, בת 52, ערירית וחסרת מעמד, הלכה לעולמה בסוף השבוע כתוצאה מחבלה בירך (שברי זכוכית נמצאו במקום הפציעה).
מה סיפרו לנו במשך שבועיים:
לאחר הפרסום המסית שוב נגד גבר רק בגלל היותו גבר!!! לציבור כבר היה ברור מעל לכל ספק סביר שציגנוק הוא האיש שהיכה את אנסטסיה קלין מכות רצח ואז קטע את רגלה באכזריות שקשה לדמיין – היתה כותרת כזו בעיתון נפוץ – אחרי התעללות שהובילה לאשפוזה כשהיא מחוסרת הכרה ומונשמת.
ואז, למרות החשדות החמורים נגדו, הסדיסט שוחרר ממעצר, ולמרבה הזוועה התחפש לאיש שב"ס והגיע לבית החולים – במה שנשמע כמו סצנה שטנית במיוחד מהסופרנוס או החבר'ה הטובים – כדי לסיים שם את המלאכה שבה החל. לוודא שאנסטסיה האומללה תמות. למרבה המזל, הוא נתקל בעובדת סוציאלית אמיצה ורבת תושייה שזיהתה בזמן את הסכנה ובלמה את הרוצח בגופה. וגם אחרי שנעצר שוב, גורמי אכיפת החוק הרופסים והאטומים, שיחררו אותו לחופשי, בלי בושה.
האמת שלא באמת מעניינת את "שונאות הגברים"
השוטרים עצרו את דמיטרי ציגנוק בביתו, נאנק מכאבים על המיטה. בכתפו היה סימן של נגיסה פראית שתלשה חתיכה מבשרו. הוא סיפר לשוטרים – במעט העברית העילגת שבפיו – שלפני כמה ימים התפתח ריב בינו לבין ידידה שלו, היא נשכה אותו, הוא השתולל מכאבים, שולחן זכוכית נשבר, הוא חושב שהיא נפצעה, אבל היא הלכה והוא לא יודע מה איתה.
שלושה ימים אחרי ששוחרר מהמעצר, הגיע דמיטרי לבית החולים איכילוב, לבוש בחולצה תכלת ישנה שנראית כמו מדים של סוהר או של איש חברת אבטחה. פקידות הקבלה התקשו להבין מה הוא רוצה.
שירי מנדלבאום (העוסית שנאמר עליה שהגנה בגופה על אנסטסיה קלין) : "קראו לי מהמחלקה ואמרו שבן הזוג של אנסטסיה נמצא במחלקה ומבקש לקבל עליה מידע. להתעדכן לגבי מצבה. ביקשו שאבוא לראות מי זה ומה זה. הגעתי למחלקה. פגשתי את דמיטרי. הוא נראה לי מבוגר מגילו. לבוש במדי סוהר של שב"ס. בקושי מדבר עברית. דיברנו בצורה הכי בסיסית.
– מי אתה? – דמיטרי. – מה שם המשפחה? – לא חשוב. – אפשר לראות תעודה מזהה? – לא חשוב.
"כששאלתי אותו מה הקשר שלו אליה הוא ענה לי 'בקרוב נהיה משפחה' ואמר לי 'אני רק רוצה לדעת מה איתה, מה עם הרגל שלה'. אמרתי לו, 'אני הולכת לקרוא לרופא שייתן לך אינפורמציה' וביקשתי שיחכה. רציתי לעכב אותו. התקשרתי לטל (השוטר). ואז טל שלח לי תמונה שלו, שאזהה אם זה הבן אדם. זיהיתי אותו. והוא אמר לי לא לאפשר לו להיכנס לחדר שלה ולגרש אותו מהמחלקה. רק מאוחר יותר הוא סיפר לי שזה החשוד בתקיפה ושהוא בעצם הפר את תנאי מעצר הבית"
הוא נראה לך אלים או מסוכן? "ממש לא. הוא לא היה אלים ותוקפני. האח שדיבר איתו ברוסית אמר שיש מצב שהוא יחזור שוב בסוף השבוע כי הוא מאוד דואג לה. גם קצין המשטרה שדיברתי איתו אמר שהוא נורא אובססיבי לגביה. הייתי בשוק כשאמרו לי שהוא בגיל שלה, בן 52. חשבתי שהוא בן 70. הוא היה נורא מוזנח, צנום, שיער לבן. לא היה לו ריח של אלכוהול, אני יודעת לזהות. אבל אני בטוחה שזה בן אדם ששתה ושותה".
ציגנוק נעצר שוב באותו לילה, כשלהפרת תנאי המעצר שלו נוסף חשד חמור בהרבה, שהוא הגיע לבית החולים כדי לחסל את אנסטסיה קלין.
חוקרי המשטרה שבדקו את האירוע גבו מכל אנשי הצוות הרפואי עדויות דומות לאלה של העובדת הסוציאלית שירי מנדלבאום. "כשחקרו את האנשים מסביב, העדויות שלהם תמכו בכך שהוא בא לשאול לשלומה", אומרים בפרקליטות ובמשטרה. "לא היה שום דבר מעבר לזה".
דמיטרי לא היה חמוש, לא היה אלים, לא התנגד – וכשביקשו ממנו לעזוב את בית החולים, עשה את זה מייד.
השנאה אותה מטפחות ארגוני הנשים נגד המגדר הגברי הפכה לרעה חולה – בקרוב הן יקימו גיליוטינות בכיכרות הערים ויקיימו משפטי שדה.
הבושה עוברת צד לרגל יום הגבר הבינלאומי החל בתאריך 19/11/2020, החלטנו לעסוק בתכנית למניעת אלימות במשפחה, התכנית אינה עוסקת במניעת אלימות במשפחה אלא בסיוע לנשים בלבד, בהזרמת תקציבי עתק לעמותות נשים, בהסתה נגד הבנים שלנו.
על מחקרים המוכיחים שקיימת סימטריה באלימות בין בני זוג כבר הרחבנו בעבר, היום נסתפק בשנתון משטרת ישראל החושף לנו שכשליש מנפגעי האלימות בין בני זוג הינם גברים.
26,725 תלונות על אלימות בין בני זוג בשנה, מתוכם 7203 גברים שהתלוננו נגד בת הזוג, המהווים 27% , כמעט שליש על פי משטרת ישראל מנפגעי האלמ"ב בין בני זוג הם גברים – אשאיר לכם לנחש כמה עבר על אותו גבר עד שהעז להתלונן במשטרה.
אספנו עבורכם מעט מאירועי הרצח ונסיון הרצח של נשים נגד גברים, נשים וילדים מתחילת שנת 2020:
אירועים שדווחו בתקשורת:
6/10/20 , תושבת בחיפה בת 29 נעצרה לאחר שדקרה בחזה ובפנים את מי שהיה בן זוגה בחודשיים האחרונים מספר פעמים ופצעה אותו באורח קשה.
6/10/20 , תושבת עכו יהודיה נעצרה לאחר שדקרה את בן זוגה הערבי בפארק ופצעה אותו באורח קשה.
30/9/20 ,תושבת תל אביב בשנות ה-40 לחייה נאשמת בגרימת חבלה ואיומים משום שדקרה את גיסה וגרמה לו פציעות חמורות על רקע ויכוח על שימוש במטבח בביתם המשותף.
29/9/20 בת 20 נדקרה בכל חלקי גופה ברחוב חובבי ציון באשקלון, שתי צעירות בנות 20 חשודות במעשה.
3/8/20, אישה בת 52 ובתה בת ה-24, מערערה שבנגב, חשודות ברצח עלי אבו עראר שביום מותו היה בן שש, לפני ארבע שנים.
23/7/20 , אישה בת 59 מקרית ים , דקרה את בעלה בן 63 פצעה אותו באורח קשה.
19/7/20 , אישה בת 40 מאופקים, דקרה את אבי ילדיה (חסרים פרטים).
15/7/2020 , נסיון רצח של תינוקת, "אמא", מאשדוד זרקה את ביתה בת הארבעה חודשים מהחלון וגרמה לפציעתה באורח קשה!
22/6/2020 , גבר בן 30 מצפת נדקר בידי בת הזוג, פונה לבית החולים זיו במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם.
29/5/20 , אישה מירושלים דקרה למוות את בעלה וטענה למוות טבעי .
17/5/20 , אישה מקרית ביאליק בת 55 דקרה את בעלה בן 57 .
1/5/20 , אישה מקרית מלאכי בת 41 דקרה בסכין מטבח את בעלה בן ה-43.
12/6/20 , אישה באשדוד דקרה את בן זוגה בנסיון רצח.
9/2/20 , אישה דקרה בנסיון רצח את גרושתו של בן זוגה.
27/1/20 , אישה ניסתה לרצוח אישה בדרך לדיון בבית המשפט.
15/1/20 , דינה זלוטניק, בת 30 מכרמיאל רצחה את חברתה בחמישים דקירות סכין.
בחזרה לתכנית משרד הרווחה למניעת אלימות במשפחה, תקציב או תכנית יעודית למניעת אלימות וסיוע לגברים וילדים נפגעי אלימות נשים לא תמצאו, כן תמצאו מסגרת טיפולית לגבר האלים.
אתה גבר! גם אתה יכול למצוא את עצמך עצור בחשד לאונס שלא היה, עכשיו לך תוכיח שאתה חף מפשע.
חזקת החופת? הצחקתם אותנו, צאו מהסרט, בישראל 2020 מרגע שאישה התלוננה נגדך באשמת אונס – אתה אשם.
יואב אבן, פרסם ספר אלקטרוני חובה לכל גבר, הספר מפרט את מסכת העלילה שנרקמה נגדו.
בשנה ישנם לפחות 520 גברים בשנה החשודים באונס במסגרת תלונת שווא, מדובר על 13% מהתלונות בשנה הנסגרות בעילת חוסר אשמה ובכל זאת הפרקליטות נמנעת מהגשת כתב אישום נגד אותן נשים במסגרת הנחיה 2.5 של הפרקליטות.
מוזמנים, לקרוא את הספר, שכל אחד יסיק את המסקנות לעצמו.
