פורסם ב אובדנות, רצח גברים

גברים נרצחים יותר, מתאבדים יותר, מורעלים יותרו ומתים יותר בתאונות עבודה.

היום נעסוק באובדנות.

שטיפת המוח אותה עוברת החברה הישראלית ב20 השנים האחרונות, גרמה לכולם להאמין – שחיי גבר, הבנים שלכם/שלנו שווים פחות, ונשים הן תמיד קורבן והן תמיד חוות התעללות מתמשכת.

הספרות המקצועית מצביעה על כך, שגברים אובדניים נעזרים באופן מובהק פחות, הן בשירותי הבריאות הציבוריים והן בסביבתם החברתית (Addis, & Mahalik, 2003). לדוגמא, רק כ-30 אחוז מהמבוגרים עם מחשבות, תוכניות או ניסיונות אובדניים, פונים לשירותי בריאות הנפש     (Hom, Stanley, & Joiner 2015). גברים, במיוחד גרושים או פרודים, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לבצע ניסיון אובדנות קטלני (Kposowa, 2000; Calati, et al. 2019). מציאות חייהם של גברים גרושים מורכבת ורוויה בלחצים, כך שהם מועדים יותר לבצע ניסיון אובדנות מוצלח. לעיתים קרובות, הם חווים קשיים כלכליים ומשפחתיים ניכרים. למשל, חלק ניכר מהגברים הגרושים, סובלים מניכור הורי ו/או הדרה, אשר נמצא כקשור לאובדנות בקרב גברים (Sher, 2017). יתרה מכך, לרוב, הם חסרי מקורות תמיכה ונוטים לא להיעזר בשירות הציבורי ובכלל במסגרות התמיכה המסורתיות.

אין בארץ מרכזי סיוע המיועדים ומותאמים לגברים. משמעות הדבר היא, שגברים רבים, חסרי רשת תמיכה יתאבדו.

וגברים גרושים?  הם אלה הסובלים במיוחד מהתעללות והתעמרות בתי המשפט למשפחה, שירותי הרווחה והוצל"פ אשר מביאה רבים מהגברים לאובדנות , משבר הקורונה על פי מחקרים בינלאומיים צפוי לגרום לעליה משמעותית בהיקף המתאבדים בקירוב לעליה מ-400 מתאבדים ל-600 בשנה.

כאשר שוללים מגבר את חירותו (מעצר שווא) לא בגלל היותו עבריין אלא בגלל שניתן להעליל עליו, כאשר פוגעים בשמו הטוב וטופלים על גבר עלילות אלימות ו/או עבירות מין, כאשר שוללים מגבר נכסים וכספים ומותירים אותו חסר יכולת לרכוש לעצמו פת לחם (לא על לשון המליצה), כאשר מרחיקים גבר מביתו שלו שרכש במיטב כספו ומשליחים אותו לרחוב ולא בגלל היותו עבריין אלא בגלל שניתן להעליל שהוא מסוכן, כאשר מנתקים בין אב לילדיו ולא בגלל מסוכנות (המסוכנים באמת נמצאים בכלא) אלא בגלל "טובת האישה" ובמקרה "הטוב" הוא פוגש את ילדיו כמו בגן חיות לשעה בשבוע במרכז קשר – הגברים האלה מתאבדים.

אנחנו מלווים את חברינו לדרכם האחרונה בבתי העלמין ברחבי ישראל, עבורנו מעשיהם אלה של שופטי בית המשפחה למשפחה, עובדות הרווחה והוצל"פ שווים לרצח או לכל הפחות לגרימת מוות ברשלנות.

בשלושת העשורים האחרונים, מספר המתאבדים עומד בממוצע על כ-400 נפשות לשנה, 80% מהמתאבדים הינם גברים, וכאמור קיים תת דיווח של כ-25%.

מבקר המדינה פרסם ביום – 04.05.2020, את הדוח השנתי שמספרו 70ב, פרק ד' בדוח עוסק בהיבטים ביישום התוכנית הלאומית למניעת אובדנות ובו מותח המבקר ביקורת על הטיפול של משרד הבריאות והרווחה בנושא, על פי המבקר בין השנים 2013 – 2016 מספר המתאבדים בשנה בממוצע עומד על 372 נפשות, מדובר בכשלון מוחלט, המבקר העריך את העלות השנתית שנגרמת למשק הישראלי עקב אובדנות בין 2 ל-2.5 מיליארד ש"ח בשנה.

התקשורת והכנסת כמובן לא רעשה וגעשה נוכח הכשלון הקולוסאלי במניעת אובדנות – אתם יודעים 300 גברים מתאבדים בשנה לא שווים כמו 2 נשים שאולי נרצחו השבוע.

מאז החלטת הממשלה (החלטה 1091 אשר תוקצבה ב-55 מיליון שח ) בשנת 2013 , הכשלון במניעת אובדנות עלה לנו בחייהם של כ-2100 גברים, לכל אחד מהם אב ואם ולרבים מהם ילדים אשר חייהם נהרסו.

גם כאן האפליה נגד גברים באה לידי ביטוי בבחירה המודעת של משרד הבריאות והרווחה לא לעסוק באובדנות גברים, האם לדעתכם הם השקיעו ב-80% המתאבדים הגברים או ב-20% המתאבדות הנשים?  – את זה נשאיר לפרסום הבא.

ישראל 2020 – נראה לי שנכון להקים מרכזי סיוע יעודיים לגברים במצוקה.

לסיום, גברים מתאבדים יותר, פער אובדנות מגדרי: על כל 4 גברים מתאבדים מתאבדת אישה אחת.

■■■■■■

מבקר המדינה מאי 2020 :

מסמך PDF

החלטת ממשלה 1091:

https://www.gov.il/he/departments/policies/2013_des1091

פורסם ב רצח גברים

הגברים – זן בסכנת רצח.

קמפיין ההסתה של ארגוני הנשים, שגילו אתמול בכנסת חומה בצורה של חברי כנסת וארגוני משפחה אשר אמרו עד כאן, גייסו מאתמול אחה"צ את כל הגייסות.

מאתמול התקשורת כולה התגייסה להוכיח שהנשים הן זן בהכחדה, האם ישראל הפכה למקום מסוכן לנשים?

בשנת 2019 נרצחו 5 נשים בידי בין זוגם, 3 נרצחו בחברה היהודית, 2 נרצחו בחברה הערבית, שאר הנרצחות הן על רקע פלילי, מאידך אם ניקח את שנת 2018, נשים רצחו לפחות 7 פעמים , 3 גברים נרצחו, 2 פעוטות הוטבעו למוות, 2 נשים נרצחו בידי נשים, קיימת התעלמות מוחלטת וענישה בררנית בכל הנוגע לנשים אלימות ורוצחות.

אם תשאלו את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מי בסכנת גדולה יותר להרצח – תגלו שבקרב מדינות ה- OECD, מדינת ישראל במקום לא טוב מבחינת שיעור רציחות הגברים למאה אלף. בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדינת ישראל במקום 7 מתוך 36 מדינות ברצח גברים (פרסום הלמ"ס בקישור)

בהתאם לשנתון משטרת ישראל, רצח מכלל העילות , בין השנים 2014-2018 , 568 גברים נרצחו ונרצחו 125 נשים. 82% גברים , 18% נשים.

במספרים מוחלטים מדובר בממוצע על כ- 110 גברים הנרצחים בשנה, לעומת 25 נשים הנרצחות בשנה (הנתונים כוללים את כלל עילות הרצח, פלילי , אלמ"ב, כבוד המשפחה).

מרבית ההרוגים מתאונות עבודה הם גברים, בשנה מתים בישראל מתאונות עבודה כ-56 גברים ונרצחים כ-125 גברים, סוגיה נוספת שעדיין לא נבדקה לעומק הינה כ-80 גברים המתים בשנה מהרעלה לא ידועה (בהתאם לשנתון משרד הבריאות).

גברים נרצחים יותר, גברים מתאבדים יותר, גברים מתים יותר בתאונות עבודה, גברים מופלים יותר וביחס הפוך אין מענים למצוקת הגברים.

על פי הנרטיב בתקשורת, חייהם של גברים שווים כקליפת השום, הנתונים מזעזעים בכל פעם מחדש
בניגוד לקמפיין הההסתה, הסיכוי של גבר להרצח גבוה הרבה יותר!!

■■■■■■

קישורים למידע:

שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מרצח בקרב גברים בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2015:

https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/doclib/2018/363/05_18_363t9.pdf

שנתון משטרת ישראל:

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/police_statistical_abstract_2019/he/%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA%202019.pdf

פורסם ב תלונת שווא

"הרוצח חזר לבית חולים לחסל את האישה"

זאת הכותרת שרצה ברשתות החברתיות בעקבות מותה של אישה בבית חולים איכלוב.

אנסטסיה קלין ז"ל, בת 52, ערירית וחסרת מעמד, הלכה לעולמה בסוף השבוע כתוצאה מחבלה בירך (שברי זכוכית נמצאו במקום הפציעה).

מה סיפרו לנו במשך שבועיים:

לאחר הפרסום המסית שוב נגד גבר רק בגלל היותו גבר!!! לציבור כבר היה ברור מעל לכל ספק סביר שציגנוק הוא האיש שהיכה את אנסטסיה קלין מכות רצח ואז קטע את רגלה באכזריות שקשה לדמיין – היתה כותרת כזו בעיתון נפוץ – אחרי התעללות שהובילה לאשפוזה כשהיא מחוסרת הכרה ומונשמת.

ואז, למרות החשדות החמורים נגדו, הסדיסט שוחרר ממעצר, ולמרבה הזוועה התחפש לאיש שב"ס והגיע לבית החולים – במה שנשמע כמו סצנה שטנית במיוחד מהסופרנוס או החבר'ה הטובים – כדי לסיים שם את המלאכה שבה החל. לוודא שאנסטסיה האומללה תמות. למרבה המזל, הוא נתקל בעובדת סוציאלית אמיצה ורבת תושייה שזיהתה בזמן את הסכנה ובלמה את הרוצח בגופה. וגם אחרי שנעצר שוב, גורמי אכיפת החוק הרופסים והאטומים, שיחררו אותו לחופשי, בלי בושה.

האמת שלא באמת מעניינת את "שונאות הגברים"

השוטרים עצרו את דמיטרי ציגנוק בביתו, נאנק מכאבים על המיטה. בכתפו היה סימן של נגיסה פראית שתלשה חתיכה מבשרו. הוא סיפר לשוטרים – במעט העברית העילגת שבפיו – שלפני כמה ימים התפתח ריב בינו לבין ידידה שלו, היא נשכה אותו, הוא השתולל מכאבים, שולחן זכוכית נשבר, הוא חושב שהיא נפצעה, אבל היא הלכה והוא לא יודע מה איתה.

שלושה ימים אחרי ששוחרר מהמעצר, הגיע דמיטרי לבית החולים איכילוב, לבוש בחולצה תכלת ישנה שנראית כמו מדים של סוהר או של איש חברת אבטחה. פקידות הקבלה התקשו להבין מה הוא רוצה.

שירי מנדלבאום (העוסית שנאמר עליה שהגנה בגופה על אנסטסיה קלין) : "קראו לי מהמחלקה ואמרו שבן הזוג של אנסטסיה נמצא במחלקה ומבקש לקבל עליה מידע. להתעדכן לגבי מצבה. ביקשו שאבוא לראות מי זה ומה זה. הגעתי למחלקה. פגשתי את דמיטרי. הוא נראה לי מבוגר מגילו. לבוש במדי סוהר של שב"ס. בקושי מדבר עברית. דיברנו בצורה הכי בסיסית.

–   מי אתה?
– דמיטרי.
– מה שם המשפחה?
– לא חשוב.
– אפשר לראות תעודה מזהה?
– לא חשוב.

"כששאלתי אותו מה הקשר שלו אליה הוא ענה לי 'בקרוב נהיה משפחה' ואמר לי 'אני רק רוצה לדעת מה איתה, מה עם הרגל שלה'. אמרתי לו, 'אני הולכת לקרוא לרופא שייתן לך אינפורמציה' וביקשתי שיחכה. רציתי לעכב אותו. התקשרתי לטל (השוטר). ואז טל שלח לי תמונה שלו, שאזהה אם זה הבן אדם. זיהיתי אותו. והוא אמר לי לא לאפשר לו להיכנס לחדר שלה ולגרש אותו מהמחלקה. רק מאוחר יותר הוא סיפר לי שזה החשוד בתקיפה ושהוא בעצם הפר את תנאי מעצר הבית"

הוא נראה לך אלים או מסוכן?
"ממש לא. הוא לא היה אלים ותוקפני. האח שדיבר איתו ברוסית אמר שיש מצב שהוא יחזור שוב בסוף השבוע כי הוא מאוד דואג לה. גם קצין המשטרה שדיברתי איתו אמר שהוא נורא אובססיבי לגביה. הייתי בשוק כשאמרו לי שהוא בגיל שלה, בן 52. חשבתי שהוא בן 70. הוא היה נורא מוזנח, צנום, שיער לבן. לא היה לו ריח של אלכוהול, אני יודעת לזהות. אבל אני בטוחה שזה בן אדם ששתה ושותה".

ציגנוק נעצר שוב באותו לילה, כשלהפרת תנאי המעצר שלו נוסף חשד חמור בהרבה, שהוא הגיע לבית החולים כדי לחסל את אנסטסיה קלין.

חוקרי המשטרה שבדקו את האירוע גבו מכל אנשי הצוות הרפואי עדויות דומות לאלה של העובדת הסוציאלית שירי מנדלבאום. "כשחקרו את האנשים מסביב, העדויות שלהם תמכו בכך שהוא בא לשאול לשלומה", אומרים בפרקליטות ובמשטרה. "לא היה שום דבר מעבר לזה".

דמיטרי לא היה חמוש, לא היה אלים, לא התנגד – וכשביקשו ממנו לעזוב את בית החולים, עשה את זה מייד.

השנאה אותה מטפחות ארגוני הנשים נגד המגדר הגברי הפכה לרעה חולה – בקרוב הן יקימו גיליוטינות בכיכרות הערים ויקיימו משפטי שדה.

https://www.zman.co.il/158774/
 

פורסם ב אלימות במשפחה

נשים אלימות במשפחה

התכנית למניעת אלימות במשפחה, אינה עוסקת במניעת אלימות במשפחה אלא בנשים בלבד, בהזרמת תקציבי עתק לעמותות נשים, בהסתה נגד הבנים שלנו.

מתחילת משבר הקורונה, במזרח יורקשייר שבאנגליה, דווח על עליה של 104% באלימות נשים נגד גברים. ובמנצ'סטר, חלה עליה של לא פחות מ 600% בפניות גברים מוכים לקווי המצוקה. דיווחים מעין אלו לא נשמע בישראל הפמיניסטית.

על מחקרים המוכיחים שקיימת סימטריה באלימות בין בני זוג כבר הרחבנו בעבר, היום נסתפק בשנתון משטרת ישראל החושף לנו שכשליש מנפגעי האלימות בין בני זוג הינם גברים.

26,725 תלונות על אלימות בין בני זוג בשנה, מתוכם 7203 גברים שהתלוננו נגד בת הזוג, המהווים  27% , כמעט שליש על פי משטרת ישראל מנפגעי האלמ"ב בין בני זוג הם גברים – אשאיר לכם לנחש כמה עבר על אותו גבר עד שהעז להתלונן במשטרה.

אספנו עבורכם מעט מאירועי הרצח ונסיון הרצח של נשים נגד גברים, נשים וילדים מתחילת שנת 2020:

אירועים שדווחו בתקשורת:

6/10/20 , תושבת בחיפה בת 29 נעצרה לאחר שדקרה בחזה ובפנים את מי שהיה בן זוגה בחודשיים האחרונים מספר פעמים ופצעה אותו באורח קשה.

6/10/20 , תושבת עכו יהודיה נעצרה לאחר שדקרה את בן זוגה הערבי בפארק ופצעה אותו באורח קשה.

30/9/20 ,תושבת תל אביב בשנות ה-40 לחייה נאשמת בגרימת חבלה ואיומים משום שדקרה את גיסה וגרמה לו פציעות חמורות על רקע ויכוח על שימוש במטבח בביתם המשותף.

29/9/20  בת 20 נדקרה בכל חלקי גופה ברחוב חובבי ציון באשקלון, שתי צעירות בנות 20 חשודות במעשה.

3/8/20, אישה בת 52 ובתה בת ה-24, מערערה שבנגב, חשודות ברצח עלי אבו עראר שביום מותו היה בן שש, לפני ארבע שנים.

23/7/20 , אישה בת 59 מקרית ים , דקרה את בעלה בן 63 פצעה אותו באורח קשה.

19/7/20 , אישה בת 40 מאופקים, דקרה את אבי ילדיה (חסרים פרטים).

15/7/2020 , נסיון רצח של תינוקת, "אמא", מאשדוד זרקה את ביתה בת הארבעה חודשים מהחלון וגרמה לפציעתה באורח קשה!

22/6/2020  , גבר בן 30 מצפת נדקר בידי בת הזוג, פונה לבית החולים זיו במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם.

29/5/20 , אישה מירושלים דקרה למוות את בעלה וטענה למוות טבעי .

17/5/20 , אישה מקרית ביאליק בת 55 דקרה את בעלה בן 57 .

1/5/20 , אישה מקרית מלאכי בת 41 דקרה בסכין מטבח את בעלה בן ה-43.

12/6/20 , אישה באשדוד דקרה את בן זוגה בנסיון רצח.

9/2/20 , אישה דקרה בנסיון רצח את גרושתו של בן זוגה.

27/1/20 , אישה ניסתה לרצוח אישה בדרך לדיון בבית המשפט.

15/1/20 , דינה זלוטניק, בת 30 מכרמיאל רצחה את חברתה בחמישים דקירות סכין.

בחזרה לתכנית משרד הרווחה למניעת אלימות במשפחה, תקציב או תכנית יעודית למניעת אלימות וסיוע לגברים וילדים נפגעי אלימות נשים לא תמצאו, כן תמצאו מסגרת טיפולית לגבר האלים.

את תוצרי ההסתה, הרדיפה והאלימות נגד גברים שגברה בתקופת המשבר נראה בגידול דרמטי בהיקף האובדנות, מ-400 אנשים מתאבדים בשנה ל-600 בקירוב כמובן שמרביתם גברים והעלות למשק צפויה לעלות מעבר ל-2.5. מיליארד שח בשנה בהתאם להערכת מבקר המדינה.

הגיעה העת לעסוק בדרכים למניעת אלימות באשר היא, העולה לנו בחייהם של נשים נרצחות וגברים מתאבדים ולא בהסתה נגד גברים.

פורסם ב אלימות נשים, יואב אבן, תלונת שווא

יואב אבן – תלונת שווא על אונס

אתה גבר! גם אתה יכול למצוא את עצמך עצור בחשד לאונס שלא היה, עכשיו לך תוכיח שאתה חף מפשע.

חזקת החופת? הצחקתם אותנו, צאו מהסרט, בישראל 2020 מרגע שאישה התלוננה נגדך באשמת אונס – אתה אשם.

יואב אבן, פרסם ספר אלקטרוני חובה לכל גבר, הספר מפרט את מסכת העלילה שנרקמה נגדו.

בשנה ישנם לפחות 520 גברים בשנה החשודים באונס במסגרת תלונת שווא, מדובר על 13% מהתלונות בשנה הנסגרות בעילת חוסר אשמה ובכל זאת הפרקליטות נמנעת מהגשת כתב אישום נגד אותן נשים במסגרת הנחיה 2.5 של הפרקליטות.

מוזמנים, לקרוא את הספר, שכל אחד יסיק את המסקנות לעצמו.

פורסם ב גברים נרצחים

לא לשחרור הרוצחת – אריקה פרישקין

לא משחררים את הרוצחת – אריקה פרישקין.

במשך 5 וחצי שעות,

במהלכן דקרה,

חתכה,

הרוצחת אריקה פרישקין,

את דניאל טטרואשווילי ז"ל,

בחלקים שונים בגופו,

דניאל ז"ל דימם למוות במשך שעות,

זירת הרצח נראתה כמו בית מטבחיים.

פורסם ב אבות למען צדק, יונדב שטרן

'תכלה שנה וקללותיה – תחל שנה וברכותיה'

ראשית, כולי תקווה שאתם ובני משפחותיכם בבריאות איתנה ואני מבקש לחזק את ידיכם בימים אלו.

השנה זכיתי בבן זכר, כולי תקווה, שילך בדרכים ישרות, ויאיר עיני ישראל.

בעקבות משבר הקורונה, קיבלנו פניות רבות מגברים ואבות גרושים, אשר נותרו חסרי אונים מול גל הפיטורים אשר פגע בהם. לצערנו לא יכולנו לסייע לרבים מהפונים ועל כן אני פונה אליכם לסייע ולהתנדב.

השנה התחלנו בהקמת תשתית ארגונית, אשר אמורה להביא הישגים של ממש בשנה הבאה עלינו לטובה. כבר השנה היו ניצנים ראשונים של יצירת מכנה משותף רחב עם שותפים ושותפות לדרך ואני מאמין שהשנה הבאה תביא איתה פירות רבים וטובים למשפחה הישראלית.

שולח לכל גבר ואבא ולכל איש ואישה,ברכת שנה טובה! שנת שוויון וצדק, שנת משפחה, שנת אחווה, שנה שיתגשמו משאלותינו לטובה, שנת שלום.

יונדב שטרן.
מנכ"ל.
עמותת אבות למען צדק.

פורסם ב הילה שי וזאן, קורונה

סגר – מרכזי קשר יוחרגו

אבות למען צדק מברכת את חברת הכנסת הילה שי וזאן על פועלה הנמרץ החל משעות הבוקר להציל אלפי ילדים מפגיעה בקשר עם אביהם.

הבוקר, בעקבות פניות רבות למוקד המצוקה של אבות למען צדק, בשל הודעת משרד הרווחה על סגירת מרכזי הקשר למשך תקופת הסגר, נעתרה חברת הכנסת הילה שי וזאן לבקשת העמותה.

חה"כ הילה שי וזאן פנתה לשר יזהר שי, חבר וועדת השרים המיוחדת לענייני הסגר, בעקבות פנייתה, הוחלט שמרכזי הקשר ימשיכו את עבודתם כרגיל במהלך ימי הסגר.

שלא יהיה ספק! בתפיסת העולם של חברי העמותה, אנחנו נגד מרכזי הקשר אשר להבנתנו הפכו למרכז ענישה לאבות גרושים, יחד עם זאת בעת הזאת עד שנגרום לסגירתם המוחלטת של מרכזי הקשר ונמנע שלילת קשר בין אב לילדיו – עד אז לא נאפשר פגיעה בזכותם של הילדים לקשר משמעותי עם אביהם – גם בימי הסגר.


אבות למען צדק.

פ

פורסם ב אפליית גברים

שדולת הגברים בישראל מבקשת שוויון

שדולת הגברים בישראל מבקשת שוויון.

שדולת הנשים טוענת לאפליה בבית המשפט העליון, אנחנו טוענים לאפליה בפרקליטות המדינה ומשרד המשפטים 68% נשים,
ברשם הוצל"פ במעמד שופט 70% נשים, בשופטי בית המשפט למשפחה 61% נשים, מקרים מובהקים של אפליה מגדרית, אשר רחוק מאוד מלהיות ייצוג שווה או הולם לגברים.

ואם כבר אז…לדרוש אפליה מתקנת באקדמיה.

לימודים באקדמיה 59% מכלל בוגרי האקדמיה הן נשים, 58% מכלל בוגרי תואר ראשון הן נשים, 63% מכלל בוגרי תואר שני הן נשים, 53% מכלל בוגרי תואר שלישי הן נשים.

הגיעה העת לתקן את העוול הזה, ואנו נמשיך לפעול לשם כך, עד שבכל גוף ציבורי יהיה ייצוג הולם לגברים.

אבות למען צדק.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001342615&utm_medium=referral&utm_source=newsletter&utm_campaign=1604

פורסם ב זכויות הגבר, תלונת שווא

תלונת שווא והמעלילה לא בכלא

מי יחזיר לגבר שעליו התלוננה המעלילה את כבודו כאדם, מי יפצה את הגבר על המחיר הנפשי הכבד שהוא חווה, את חוסר האונים הנורא שחש נוכח האשמתו בביצוע מעשה נאלח שלא עשה, מי יחזיר לו את חייו.

השיח החברתי נוטה להתייחס לגבר כבעל יכולת התגוננות, אך לא כבעל יכולת להיפגע ובכך למעשה מתעלמים מהגברים הנפגעים, תחשבו על הבנים שלכם, גם לבנים יש נשמה, גם לבנים יש רגשות, גם גברים בוכים וכואבים.

בעלילת שווא הפגיעה אינה רק בגברים, נשים מעלילות פוגעת אנושות בנשים שהתלונה שלהן אמיתית, פוגעות במרקם היחסים בין גברים ונשים , הנזק שהיא גורמת הוא דרמתי.

אבות למען צדק.

https://rehovot.news/האמת-יצאה-לאור-כתב-אישום-נגד-גרוש-בוטל/?fbclid=IwAR1NwyDIyn_xSy7bGBS6RWY_pcFJUoGkCHgIlb0X9pEGQA5CNvZ_WXhu5YE

פורסם ב אבות למען צדק

מינוי מנכ"ל לעמותה

הודעת דוברות מטעם עמותת אבות למען צדק.

יונדב שטרן מונה לתפקיד מנכ"ל לעמותה.

החל מיום 6/9/2020 מתמנה לתפקיד מנכ"ל העמותה, בהתנדבות וללא שכר (ישיר או עקיף) , חברנו: יונדב שטרן.

קישור לווטסאפ האישי של יונדב:

https://wa.me/972506380477

ברכות, יחד נעשה ונצליח.

פורסם ב אפליית גברים, מרכז קשר, ניכור הורי

ביקורת על מערכות הרווחה בקשר בין הורים וילדים

היום מתקיים בוועדה לזכויות הילד בכנסת, דיון בנושא, "ביקורת על מערכות הרווחה בקשר בין הורים וילדים"

נייר עמדה זה עוסק בכישלון משרד הרווחה במניעת ניכור הורי כלפי אבות גרושים ואי הסדרת טיפול בילדים.

למרות שעברה מעל שנה מהכישלון המהדהד שמוזכר בדוח מבקר המדינה (פורסם ביום 6/5/2019 ), משרד הרווחה ממשיך במדיניות מוטה מגדרית אשר פוגעת בילדים.

משרד הרווחה כושל וגורם נזק מתמשך באמצעות:

א. זמני המתנה בלתי סבירים לתסקירים.
ב. העדר הנחיות מקצועיות ונהלי עבודה בנושא ניתוק קשר בין ילדים להוריהם.
ג. העדר הכשרה מתאימה, כאשר ההכשרה הקיימת מוטה מגדרית.
ד. מרכזי קשר מתפקדים למעשה כמרכזי ענישה לאבות ( 85% מהילדים הנשלחים למרכז קשר, חיים בבית האם ונמנע מהם קשר עם האב, 15% הינם ילדים בסיכון כחלק מהשמה חוץ בייתית).
ה. העדר מענים ייעודיים לילדים.
ו. כשלים אלה, מובילים לעליה דרמטית במספר הילדים הסובלים מניכור כלפי אביהם (עפ"י רוב).
המענה לכישלון משרד הרווחה:

לעיונכם, נייר העמדה המלא של עמותת אבות למען צדק.

פורסם ב אלימות במשפחה, מודיעין

אלימות במשפחה – לא מה שחשבתם

לפני מספר חודשים הצטרפה עיריית מודיעין לקמפיין למניעת אלימות במשפחה נגד נשים, והכעיסה את פעילי עמותת 'אבות למען צדק', שמחו על הדרת הגברים הסובלים מהתופעה מהקמפיין.

מנתוני המשטרה עולה כי 27% מהתלונות בנושא מדי שנה הן של גברים מוכים, אולם זה לא מדובר בתקשורת, בכנסת ובשיח הציבורי.

אחד מאותם גברים שסבלו מאלימות מצד בת זוג הוא תושב מודיעין, שמספר על המאבק שניהל מול המערכת המשפטית שהסתיים בזיכויו לאחר שלוש שנים.

תודה לכתב האמיץ: עמיר קמינסקי.

http://www.mnews.co.il/stories/9669/אלימות-במשפחה–לא-מה-שחשבתם

פורסם ב אלימות נשים, גברים נרצחים

אם תשוחרר הרוצחת – היא צפויה להצטרף לקמפיין המעודד רצח גברים בטענת התעללות

בעקבות פניית משפחת המנוח דניאל טטרואשווילי אשר נרצח בידי אריקה אורבוש-פרישקין, פנתה עמותת אבות למען צדק לנשיא המדינה בבקשה לא להקל בעונשה של הרוצחת.

מדובר ברוצחת אשר הביאה למותו של המנוח באיטיות תוך שהוא מדמם למוות במשך 5 וחצי שעות, במהלכן דקרה את המנוח בחלקים שונים בגופו, בנוכחות ביתם הקטינה בת ה-4 וחצי אשר אף העידה כי "אמא חתכה את אבא."

הנרצח דניאל טטרואשווילי, דמו נשפך בשנית, כאשר הוא מוכפש בכל אמצעי התקשורת כל זאת במטרה ליצור מצג שווא ולחץ ציבורי לשחרר רוצחת שאם תשוחרר צפויה להצטרף לקמפיין המעודד רצח גברים בטענת התעללות גם כאשר מדובר בעלילת שווא ודמוניזציה של הנרצח.
 
מלבד אשמת הרצח, הורשעה אריקה אורבוש-פרישקין גם בכליאת שווא, התעללות בקטין, החזקת סכין, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

כניעת בית הנשיא לבקשתה של הרוצחת אריקה אורבוש-פרישקין, יתן רוח גבית למכונת התעמולה הרצחנית של המבקשות לשחררה, להמשיך  בעידוד רצח גברים בטענת התעללות וכפי ציינו שופטי בית המשפט בפסק דינם "הנאשם שבפנינו אינו המנוח ואופיו, גם אם היה כזה כפי שנטען, לא היה במעשיו כדי לתת צידוק למעשי הנאשמת או להיות גורם בהפחתת עונשה."
 
לבקשת משפחת הקורבן, בשל אכזריות וחומרת הרצח, ובמכלול נסיבות אלה אין מקום לשחרר את הרוצחת טרם סיימה לרצות את מלוא העונש.

עמותת אבות למען צדק.

https://zioni-news.co.il/אבות-למען-צדק-אם-תשוחרר-הרוצחת-היא-צפו/

פורסם ב הוצל"פ, שירות

צרות בהוצל"פ?

עמותת אבות למען צדק, משיקה שירות חדש.

עמותת אבות למען צדק, תחל במתן סיוע בנושאי הוצל"פ באמצעות עורך דין אשר מתנדב לתרום לכם מזמנו – בהתנדבות.

כלל הפונים, נדרשים לפנות בקישור.

לאחר הפניה: מנהל תחום הוצלפ בעמותה יצור עמכם קשר ויתאם מועד לפגישה עם עורך הדין.

לחץ כאן – לבקשת סיוע בחינם

פורסם ב הוצל"פ, זכויות הגבר

היום האבות הגרושים לא שקופים!

עמותת אבות למען צדק מברכת את ח"כ שלמה קרעי, על פועלו לשוויון זכויות ובראש ובראשונה זכויות יסוד, מדובר במהלך ציבורי חשוב מאין כמותו.

היום תוקן עוול, התיקון לחוק הוצל"פ אשר איפשר עד כה לרשם הוצל"פ סמכות בלתי מידתית לשלול את רשיון הנהיגה של חייבים, בוטל למשך חצי שנה – התיקון עבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית.

בניגוד למקובל במחוזותינו – לא הוחרגו מהביטול חייבי מזונות.

הסמכות שניתנה לרשם הוצל"פ, לא הייתה מידתית מלכתחילה ולא היה לה מקום בספר החוקים של מדינת ישראל.

מעבר לפגיעה בציבור הכללי, מדובר היה בפגיעה אנושה במרבית המקרים בחייבי המזונות בהוצל"פ, אשר הביאה לשלילת רשיון ע"י הרשם, במקרים רבים, שלילת הרשיון הפכה את האבות הגרושים לעבריינים שכן לא יכלו לקיים את פסק הדין לענין זמני שהות עם הילדים בהעדר יכולת להתנייד.

זאת ועוד, שלילת הרשיון מאבות אף פגעה בזכויות הילד להורות אב פעילה.

היום ישנם בישראל כ-200 אלף אנשים שמחים בזכות חבר הכנסת ח"כ שלמה קרעי.

אבות למען צדק.

פורסם ב ביטוח לאומי, זכויות הגבר

נפגעי תקיפה מינית זכאים לקצבת נכות

נפגעי תקיפה מינית יכולים להיות זכאים לקצבת נכות, בהתאם לפרסום הביטוח הלאומי מיום 25 באוגוסט.

ביטוח לאומי הדגיש היום (שלישי) כי לאור השיח בימים האחרונים, חיוני לדעת שנפגעי תקיפה מינית יכולים להיות זכאים לקצבת נכות. הקצבה משולמת במקרה של ירידה ביכולת לעבוד לאחר הפגיעה המינית.

https://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/sexual-assault.aspx

פורסם ב אבות למען צדק, אורלי נתנאל, ירון מידן

ד"ר אורלי נתנאל בראיון נוקב

https://father4justice.org/wp-content/uploads/2020/08/video_20200824121602500_by_videoshow.mp4

נא לשתף.

היתכן שיום אחד, אמצעי התקשורת, וכל מי שידע על האפשרות שישנם גם גברים מוכים, מושפלים, שנאנסו  וזה לא זכה לבמה ראויה ופיתרון ראוי יכונו פושעים חברתיים?

היתכן שיום אחד כל מי שידע ושתק יהפוך לחלק מפשע קולקטיבי? ימים יגידו.

ד"ר אורלי נתנאל חברת הוועד המנהל בעמותת אבות למען צדק בראיון נוקב, מראיינת את עורך דין ירון מידן.

לאחר הצפיה אם השתכנעתם הנכם מוזמנים:

א. לשתף את הסרטון.
ב. לפנות לאורלי ולחשוף בפניה את סיפורכם האישי.
ג. להתנדב לעמותה.
ד. להעלות תרומה כספית כל אחד כפי יכולתו.

אבות למען צדק.

פורסם ב אלימות במשפחה, אלימות נשים, אפליית גברים, זכויות הגבר, מודיעין

עירית מודיעין מתעלמת מנשים אלימות

עשרות שנים ידוע באקדמיה בעולם, כי בנושא אלימות במשפחה קיימת סימטריה באלימות בין בני זוג, ובנוגע לאלימות כנגד ילדים, לפי כל המחקרים, נשים מסוכנות הרבה יותר לילדים.

משבר הקורונה יצר לגברים רבים, סיטואציה משפחתית בלתי אפשרית. גברים רבים חוו אלימות מילולית, אלימות כלכלית, אלימות נפשית, אלימות מינית ואלימות פיזית מבנות זוגם ולצערנו, מרביתם חוששים להתלונן – העמותה הוצפה בפניות מגברים במצוקה ולצערנו, לא יכולנו לסייע למרביתם.

אלימות במשפחה אינה תופעה מגדרית, אלא מחלה חברתית רעה, שפוגעת לא רק בנשים אלא גם בגברים. בעמותת אבות למען צדק, מכירים את הנתונים והמחקרים, שמצביעים על סימטריה באלימות בין בני זוג במשפחה. כמו כן, ברצוננו להסב את תשומת הלב, לידיעות על תת הדיווח והחשש של גברים מפניה לעזרה, שמא יחוו התעללות נוספת מידי גורמי אכיפת החוק בבואם להגיש תלונה על אלימות בת הזוג – תופעה שמוכרת לנו כ'מעצר המתלונן'!

בשנתון משטרת ישראל ניתן לראות, כי 37% מהתיקים שנפתחו בגין אלימות בין בני זוג, היו בגין תלונות של גברים נגד נשים. 7,184 תיקים על אלימות של בת הזוג נגד בן הזוג – אשר קמפיין עיריית מודיעין בנושא, מתעלם מהם לחלוטין.

כמו כן, אנו מתריעים זמן רב, על תופעות אלו ומחלקת המחקר שלנו הביאה עדויות לקיומן, הן בהיבט האלימות הזוגית לסוגיה, הן בהיבט מעצרי שווא של גברים נפגעי אלימות נשים, כמו גם תת הדיווח, תוצאת החשש המוצדק. 

לסיכום: אלימות של נשים כלפי גברים, כלפי נשים וכלפי ילדים קיימת. היא תופעה נפוצה ואינה זניחה. היא כוללת אדישות וסלחנות של המערכת המשפטית כלפי האלימות הנשית. אנו תקווה שבתפקידך, כראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל, תתן מענה לתופעה ולזכויות הגברים להגנה מפני אלימות נשים.

במסגרת הקמפיין העירוני למניעת אלימות במשפחה, לאור הסימטריה באלימות במשפחה, ראוי לתקצב מענים לגברים נפגעי אלימות במשפחה במידה זהה.

זאת ועוד, מוצע לקדם במודיעין-מכבים-רעות, הקמת מרכזי סיוע לגברים במשבר, אשר יתנו מענה רוחבי לסוגיית גברים נפגעי אלימות במשפחה, כן יש לתקצב קו מצוקה ייעודי לגברים, מקלטים לגברים מוכים, וכפעולה משלימה, מוצע לתקצב, מסגרות לטיפול בנשים אלימות.

מקורות לסימטריה באלימות בין בני זוג: הראיות, ההכחשה וההשלכות על מניעה וטיפול ראשוניים.

פרופ' מורי שטראוס, מאוניברסיטת ניו המפשיר. נחשב כמומחה מספר אחד בעולם ללא עוררין בנושא האלימות במשפחה, מחקריו מראים באופן מובהק כי אלימות במשפחה מאופיינת ע"י סימטריה מגדרית והדדיות, התמונה לפיה קיימות רק או בעיקר נשים מוכות וגברים מכים היא עיוות של הנתונים.

https://www.researchgate.net/profile/Murray_Straus/publication/228350210_Gender_symmetry_in_partner_violence_The_evidence_the_denial_and_the_implications_for_primary_prevention_and_treatment/links/54ef34d60cf2432ba65626c4/Gender-symmetry-in-partner-violence-The-evidence-the-denial-and-the-implications-for-primary-prevention-and-treatment.pdf

פרופ' בן דוד, ראש המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, זוכת פרס האגודה העולמית לויקטימולוגיה (WSV), ופרס Center Dubrovnik על תרומתה להוראה הויקטימולוגיה.

תומכת בעמדתו של שטראוס וכתבה מאמר תחת הכותרת "הפמיניזציה של האלימות במשפחה". 

המאמר מסביר את התהליכים שהביאו לכך שקיימת הדגשה על אלימות כלפי נשים במשפחה או בזוגיות, תוך התעלמות ואפילו הכחשה של אלימות נשים כלפי גברים.

https://www.ariel.ac.il/images/stories/site/personalSites/SarahBenDavid/mamrim/mamrim2/b7.pdf&ved=2ahUKEwj49daf2OLqAhW5VBUIHW5oA0IQFjAAegQIAhAB&usg=AOvVaw3l8YuIDZbUKfZxxEP3bUuk

היקף תופעת הקורבנות של אלימות פיזית בין בני זוג : סקירה שיטתית וניתוח על ( ד"ר ועו"ד ברק אריאל, ניר רוזמן הפקולטה למשפטים האוניברביטה העברית) .

https://www.megamot-journal.org.il/NetisUtils/srvrutil_getPDF.aspx/2Lj7xI/Megamot%2520vol%252052%2520vol2%2520article%25201.pdf&ved=2ahUKEwj49daf2OLqAhW5VBUIHW5oA0IQFjADegQIBBAB&usg=AOvVaw1YHyhdp-QZddq7icNBtapw

שנתון משטרת ישראל 2019 , מציג 7200 אירועים אלימות של בת הזוג,  קיים תת דיווח משמעותי מצד גברים.

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/police_statistical_abstract_2019/he/%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA%202019.pdf

פורסם ב אלימות נשים, התעללות בקטינים

גן הזוועות

בשנה האחרונה נחשפנו בתקשורת לזוועות ולפגיעה בילדינו בגנים ובפעוטונים, האחרון שבהם הינו  "גן הזוועות" ברמלה, לדברי המשטרה בגן הזוועות ברמלה, אותרו כ-200 אירועי אלימות כלפי פעוטות בגן אחד בלבד!

בשנה האחרונה נחשף הציבור לאלימות בלתי נתפסת כלפי פעוטות, המשך האלימות כלפי הילדים הינו תוצר של אכיפה בררנית כלפי נשים הפוגעות בקטינים וענישה מגוחכת, נדרש לקדם תיקון לחוק העונשין אשר יגדיר ויחייב ענישת מינימום אשר תרתיע נשים וגברים המעזים לפגוע בקטינים.

הכיצד, הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה לשלום הילד לא כינסה דיון חירום אחד העוסק בפגיעה בילדינו ובאלימות נשים אלה?

לפניכם רשימה חלקית של הפגיעה בקטינים בגנים ובפעוטונים:

2018 אינה סקיבנקו – רצחה
2019 כרמל מעודה – כתב אישום
2019 ציפי דוד – הורשעה
2019 לידיה לנדצ'מן – תקיפת קטינים
2018 סיגל אלקיים וויס – פגיעה בקטינים
2018 אולגה מירושקין – פגיעה בקטינים
2018 קרן כהן קריף – פגיעה בקטינים
2018 אביבה דהן – פגיעה בקטינים
2018 ניצה חכמון – תקיפת קטינים
2018 דורית נחום – תקיפת קטינים
2018 רחל לוי – תקיפת קטינים
2018 ליהיא בן דניאל – פגיעה בקטינים
2018 אורנה אקבלי – פגיעה בקטינים
2018 לירון לוטם סאלם – פגיעה בקטין
2018 איטה רבינוביץ – תקיפת תינוק
2018 שולמית צרפתי – הורשעה בשנית התעללות בקטינים
2018 ספיר בוקשטיין – התעללות בקטין

https://m.ynet.co.il/articles/57803150

פורסם ב אלימות נשים, התעללות בקטינים, פמיניזם

סייעות וגננות מתעללות בקטינים

בשנה האחרונה אנו נחשפים לעוד ועוד מקרים של גננות וסייעות המתעללות בחסרי ישע, אשר נתונים להם למשמרת במהלך היום.
מציאות זו בלתי נסבלת ונפעל כדי למגר אותה.
אנו מפקידים את ילדינו בכדי שיקבלו אהבה וחיבה מהגננות ולא שירמסו את נפשם הרכה ויכו אותם.

יתכן ובימים הקרובים נחל לפעול על מנת לתקן תקנות אשר בהן נחייב כל מי שבאה במגע עם ילדינו הרכים, להצטייד באישור משטרתי, שידיה נקיות ממעשי אלימות. בדיוק כפי שגברים חייבים בנוגע למעשים מיניים, כאשר מעוניינים לעסוק בהוראה.

העמותה ממליצה לכל הורה באשר הוא, לבקש לראות את צילומי המצלמות שבגן ילדיו – ובאם יש מקרה אלימות, יש לפנות למשטרה באופן מיידי.

אבות למען צדק


https://www.ynet.co.il/article/rkCl511KG

פורסם ב אלימות נשים, נשים, נשים אלימות, פמיניזם, רצח ילדים

פיליסייד – רצח קטין בידי משמורנית.

מספרים לכם בכל מדיה אפשרית שאבות מסוכנים לילדים.

מקדמים נגדכם האבות, חקיקה באמצעות מרכז המחקר של הכנסת אשר נכבש בידי ארגוני הנשים ,המפיץ מחקרים שמטרתם הכשרת חקיקה אנטי גברית – בסופו של דבר פגיעה בזכויות ומעמד האב בישראל.

החל מהיום ובמשך כחודש נסקור בפניכם את מאות הרציחות של קטינים במדינת ישראל הידי אימהות ונביא את הנתונים האמתיים

בין השנים 1949 עד 2017 אומתו 158 מקרים בהם האמא רצחה את הילד (במספר מקרים מדובר ביותר מנרצח אחד) .

מבוסס על מחקר המקיף ביותר שבוצע אי- פעם במדינת ישראל ופורסם בשנת 2018 , ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ.

אבות למען צדק.

פורסם ב אובדנות, קורונה

תמיכה רגשית והתערבות קצרת מועד בחינם עקב התפרצות נגיף קורונה.

תמיכה רגשית והתערבות קצרת מועד בחינם עקב התפרצות נגיף קורונה.

בתקופה האחרונה רבים מדברים על מגפת הקורונה בקשר לבריאות הנפש: חרדה מהשפעת הנגיף על הבריאות שלנו ושל הסובבים אותנו, השלכות הבידוד החברתי, החשיפה התקשורתית האינטנסיבית שמעוררת חרדה וכמובן הפגיעה הכלכלית הקשה – מעוררות מצוקה נפשית בקרב אנשים רבים.

בעקבות זאת, משרד הבריאות פרסם על הפעלת שירות התערבות קצרת מועד מרחוק, לכל מבוטח פונה, אף ללא כל חשד לקיומה של הפרעה נפשית, בפורמט של עד 3 מפגשים פרטניים, לצורך סיוע בהתמודדות עם מצוקה הנובעת מההתמודדות עם התפשטות הנגיף.

כל מפגש יארך עד 45 דקות, ונותני השירות יהיו אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. השירות יינתן על ידי קופות החולים, וההתערבות לא תהווה חלופה לשירות למטופלים מאובחנים הזקוקים לשירותי בריאות הנפש בהתאם לסל הבריאות, אך גם הם יכולים לקבל אותה בנוסף לטיפול לו הם זכאים. לפי דרישות משרד הבריאות, מרגע שפנה המבוטח לקופת החולים לקבל סיוע, הוא יופנה לקבלת שירות על ידי מטפל עד שלושה ימים לכל היותר.

פניה לקבלת שירות:

פניה לקבלת השירות תיעשה באמצעות מוקד טלפוני של כל קופת חולים עבור מבוטחיה.

כל מבוטח יופנה לקבלת שירות ממטפל שיצור קשר עם הפונה לכל היותר תוך 3 ימים.

אחים יקרים – אנחנו ממליצים על השירות, במקביל הנכם מוזמנים לפנות אלינו ישירות.

אבות למען צדק.

פורסם ב אבות למען צדק, אפליית גברים, ניכור הורי

אייל זיידנר בן 44 נרצח

אייל זיידנר – נרצח.

12 ביולי, אייל היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-44 – יום הולדתו של אייל זיידנר.

לפני שלושה חודשים נרצח אייל שכל חטאו היה להיות אבא גרוש – אתם תוהים למה נרצח?

כאשר יקחו ממך השופט , העובדת הסוציאלית, הרשמת בהוצאה לפועל, במודע את כל הסיבות לחיות מדובר ברצח.

לקחת ממך את הילדים.
לעצור אותך במשטרה בעלילות שווא
להטיל עליך חיובים כספיים בלתי אפשריים

אתם רצחתם את אייל.

יהי זכרו ברוך.

פורסם ב אלימות במשפחה

19 גברים נפגעו היום מאלימות במשפחה

19 גברים נפגעו היום מאלימות במשפחה על פי פרסומי משטרת ישראל – במציאות הרבה יותר.

אתמול התקיים בכנסת דיון בוועדת העבודה והרווחה בנושא אלימות במשפחה, עמותת אבות למען צדק חושפת את נייר העמדה שהוגש.

עשרות שנים ידוע באקדמיה בעולם, כי בנושא אלימות במשפחה קיימת סימטריה באלימות בין בני זוג, ובנוגע לאלימות כנגד ילדים, לפי כל המחקרים, נשים מסוכנות הרבה יותר לילדים.

משבר הקורונה יצר לגברים רבים סיטואציה משפחתית בלתי אפשרית, גברים רבים חוו אלימות מילולית, אלימות כלכלית, אלימות נפשית, אלימות מינית, ואלימות פיזית מבנות זוגם ולצערנו מרביתם חוששים להתלונן – העמותה הוצפה בפניות מגברים במצוקה ולצערנו לא יכולנו לסייע למרביתם.

אלימות במשפחה אינה תופעה מגדרית, אלא מחלה חברתית רעה, שפוגעת לא רק בנשים אלא גם בגברים. בעמותת אבות למען צדק מכירים את הנתונים והמחקרים, שמצביעים על סימטריה באלימות בין בני זוג במשפחה. כמו כן, ברצוננו להסב את תשומת הלב, לידיעות על תת הדיווח והחשש של גברים מפניה לעזרה, שמא יחוו התעללות נוספת מידי גורמי אכיפת החוק בבואם להגיש תלונה על אלימות בת הזוג – מעצר המתלונן !

אירועים משנת 2020 :

22/6/2020  , גבר בן 30 מצפת נדקר בידי בת הזוג, פונה לבית החולים זיו במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם.

15/1/20 , דינה זלוטניק, בת 30 מכרמיאל רצחה את חברתה בחמישים דקירות סכין

29/5/20 , אישה מירושלים דקרה למוות את בעלה וטענה למוות טבעי .

27/1/20 , אישה ניסתה לרצוח אישה בדרך לדיון בבית המשפט.

17/5/20 , אישה מקרית ביאליק בת 55 דקרה את בעלה בן 57 .

1/5/20 , אישה מקרית מלאכי בת 41 דקרה בסכין מטבח את בעלה בן ה-43.

9/2/20 , אישה דקרה בנסיון רצח את גרושתו של בן זוגה.

12/6/20 , אישה באשדוד דקרה את בן זוגה בנסיון רצח.

בשנתון משטרת ישראל ניתן לראות, כי 37% מהתיקים שנפתחו בגין אלימות בין בני זוג היו בגין תלונות של גברים נגד נשים, 7,184 תיקים על אלימות של בת הזוג נגד בן הזוג – ובתכנית למניעת אלימות במשפחה, מתעלמים לחלוטין מהגברים המוכים.

כמו כן, אנו מתריעים זמן רב, על תופעות אלו ומחלקת המחקר שלנו הביאה עדויות לקיומן, הן בהיבט האלימות הזוגית לסוגיה, הן בהיבט מעצרי שווא של גברים נפגעי אלימות נשים, כמו גם תת הדיווח, תוצאת החשש המוצדק. 

בהתאם למידע שנמסר לנו ממשטרת ישראל, במסגרת חוק חופש המידע ושנתון משטרת ישראל, ומחקרים אמפיריים אמיתיים, עליהן אמורה הייתה הכנסת להתבסס בעת בחינת נושא  רצח והאלמ"ב, הנתונים הם כדלקמן: בהתאם לשנתון משטרת ישראל, רצח מכלל העילות , בין השנים 2014-2018 , 568 גברים נרצחו ונרצחו 125 נשים. 82% גברים , 18% נשים.

השנתון גם מפרט, רצח נשים באלמ"ב בין בני זוג, 52 נשים בין השנים 2014 – 2018 , 7.5% מכלל אירועי הרצח – כאן ראוי לשאול מדוע לא מפרטים בדוחות המ.מ.מ ובדוחות משטרת ישראל בנוגע לרצח גברים וילדים בידי נשים! בממוצע רב שנתי, נרצחים בשנה בין 3-5 גברים בידי נשים במסגרת אלמ"ב.

בשנת 2019 נרצחו 5 נשים בידי בן זוגן, כאשר 3 נרצחו בחברה היהודית, ו- 2 נרצחו בחברה הערבית. שאר הנרצחות הן על רקע פלילי. מאידך, אם נשווה לשנת 2018, נשים רצחו לפחות 7 פעמים: נשים רצחו 3 בני זוג, 2 פעוטות הוטבעו למוות בידי האם, ו- 2 נשים נרצחו בידי נשים. כך שנראה שהתופעה של נשים רוצחות או אלימות, לא מקבלת מענה ציבורי מספק, אם בכלל.

בקרב מדינות ה- OECD, מדינת ישראל במקום לא טוב מבחינת שיעור רציחות הגברים למאה אלף. בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדינת ישראל במקום 7 מתוך 36 מדינות ברצח גברים (פרסום הלמ"ס) 

במספרים מוחלטים מדובר בממוצע על כ- 110 גברים הנרצחים בשנה, לעומת 25 נשים הנרצחות בשנה (הנתונים כוללים את כלל עילות הרצח, פלילי , אלמ"ב, כבוד המשפחה). וכך גם השנתון של משטרת ישראל, מגלה שלא כצעקתן של ארגוני הנשים – לא נרצחת בכל יום אישה בישראל.

למעשה, מדינת ישראל היא מבין המדינות הבטוחות ביותר לנשים – הסיכוי של אישה להירצח בישראל בידי בן זוגה הוא – אחד למיליון!.

לסיכום:

אלימות של נשים כלפי גברים, כלפי נשים וילדים קיימת, היא תופעה נפוצה כולל אדישות וסלחנות של המערכת המשפטית כלפי התופעה וכעת אנו תקווה שיו"ר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת יתן מענה לתופעה ולזכויות הגברים להגנה בפני אלימות נשים.

הצעה ליו"ר הוועדה:

במסגרת התכנית למניעת אלימות במשפחה, מוצע לתקצב הקמת מרכזי סיוע לגברים במשבר אשר יתנו מענה רוחבי לסוגיית גברים נפגעי אלימות במשפחה, מוצע לתקצב קו מצוקה יעודי לגברים, מוצע לתקצב מסגרות לטיפול בנשים אלימות.

לפתחו של חבר הכנסת חיים כץ,  אתגרים מורכבים הדורשים טיפול מידי, כגון סיוע לגברים במצבי משבר בכלל ואלימות במשפחה בפרט. אשר לצערנו, לא ניתן סיוע הולם לגברים ואבות המצויים בקשיים משמעותיים בשגרה, ובמיוחד בתקופת משבר הקורונה. 

אבות למען צדק

מקורות:

נייר עמדה של העמותה בנוגע לאלימות במשפחה

https://drive.google.com/file/d/11Q4d_e8RIdsj8wpwE4tvovDvUIcacsua/view?usp=sharing

שנתון משטרת ישראל.

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/police_statistical_abstract_2018/he/shanton_2018.pdf

פרסום הלמ"ס.

שיעורי תמותה מתוקננים לגיל רצח בקרב גברים בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2015

https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/doclib/2018/363/05_18_363t9.pdf

שיעורי תמותה מתוקננים לגיל רצח בקרב נשים בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2015

https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/doclib/2018/363/05_18_363t10.pdf

פורסם ב יום האב

יום האב היום, צלצלו לאבא תגידו לו שאתם אוהבים

הצטרפו אלינו למחווה לאבות בישראל.

21.6.20 יום האב היום, צלצלו לאבא תגידו לו שאתם אוהבים.

התקשרי לאביך, כעת, ואימרי לו שאת אוהבת אותו – אחלי לו יום האב שמח.

והנשים הנשואות לגבר כזה, אבא, אבי ילדיך, צלצלי אליו וברכי אותו, את בעלך.

גבר, כעת תורך, גם אתה צלצל לאביך, אחל לו יום האב שמח.

אז יום האב שמח, לכל האבות – אבות למען צדק.

פורסם ב ממזרות

המאהב הנשוי ישלם מזונות ילדים לאישה נשואה

אבהות אזרחית מול אבהות הלכתית.

לבטל הלכת רוב בעילות אחרי הבעל – המאהב של האישה ישלם את מזונות הממזר.

מדובר במקרים (רבים בכל שנה) בהן האישה יולדת לבעלה ילד שאינו מזרעו בעקבות בגידה.

במצבים אלה, הנטיה בבתי הדין הרבניים הייתה להמנע מהכרזה על ממזרות – רוב בעילות אחרי הבעל, זאת ועוד במצבי גירושין האב הביולוגי (המאהב) היה פטור מתשלום מזונות והבעל הנבגד נאלץ לשלם מזונות לילדים לא שלו.

חמור מכך, לילד לא היה אבא.

בע"מ 845/16 בבית המשפט העליון (לא החלטה חדשה) מהווה שינוי דרמטי בהתייחסות לתופעת הממזרות בישראל.

בסרטון עורכת הדין איילה תל פז, מסבירה את הסוגיה.

פורסם ב יום האב

יום האב 21/6/20

ביום ראשון 21/6/20 חל יום האב, הזדמנות מצוינת לחשבון נפש לציבור, לגברים והנשים אשר מסרבים להביט למציאות הקשה, מציאות אפליית גברים ואבות.

גלו ביום הזה, מעט אמפתיה וחמלה לאבות.

יום האב הוא הזדמנות לאנשים בעלי מצפון ורצון טוב בכל מקום להעריך, לחגוג ולהוקיר את האבות בחייהם ואת התרומה שהם נותנים לחברה לטובת הכלל.

אבות רבים מקריבים את חייהם ובריאותם למען חברה טובה יותר, למען המשפחה שלהם, למען האישה והילדים, כתוצאה מכך איכות חייהם של אבות אלה נפגעת.

השבוע נחשפנו לרדיפת האבות בעת החקיקה המגדרית בדמות "איזוק אלקטרוני לגברים בלבד" – דוגמא לשנאה ורדיפת האבות ולאפליית הגברים בחקיקה, בתקנות ובפסיקה עדיין נמשכת.

במערכת המשפט והרווחה, גם השנה נשלחו אלפי אבות למרכז קשר לפגוש את ילדיהם לשעה בשבוע ולא בגלל היותם מסוכנים ו/או אלימים – רק בגלל היותם אבות.

ניכור הורי, תחילתו באמא נרקסיסטית הנתמכת על ידי מערכת משפט ורווחה – השנה הצטרפו אלפי אבות גרושים לקהילת השכול

במערכת המשפט, המשיכה האלימות הכלכלית נגד אבות גרושים, בדמות תשלומי מזונות בלתי פרופורציונלים, אבות רבים הגיעו לפת לחם.

בתקנות המיסוי, נמשכה מגמת האפליה נגד גברים ואבות באופן מובהק (פרטים מלאים באתר העמותה).

בהוצאה לפועל, מצאו עצמם, עשרות אלפי אבות גרושים נרדפים עד חורמה – למה? ככה כי אפשר לרדוף גברים ואבות בישראל.

אלימות במשפחה, משבר הקורונה חשף בפנינו את קצה הקרחון של האבות הנפגעים מאלימות מבת הזוג – לצערנו החברה הישראלית ממאנת להקשיב.

אובדנות, בשנה מתאבדים כ-300 גברים, חלק משמעותי מהם הינם אבות גרושים ואבות בכלל, משבר הקורונה והמצוקה הכלכלית צפוי להגביר את אירועי האובדנות – לצערנו גם כאן אין לנו בשורה.

הכי קל לכם לא להקשיב, להסית מבט, להגיד לעצמך לי זה לא יקרה, אין מצב שזה יקרה לבן שלי, לנכד שלי – לצערנו, חלק לא מועט מכם יביט אלינו בשנה הבאה בתהיה "איך לא האמנתי".

יום האב מהווה הזדמנות להשמיע קריאה למקבלי ההחלטות ולמעצבי דעת הקהל ,לפעול כנגד אפליית הגברים והאבות, בשלב ראשון, לטובת האבות עצמם, ובשלב השני לטובת החברה, הקהילה ובמיוחד לטובת הנשים, הבנות, הבנים והמשפחה שבחיי האבות.

אבות למען צדק.

פורסם ב רצח

רצח בישראל

התופעה של רצח יש לה בהחלט היבט מגדרי. וזה הרעיון שערך חיי גברים שווים פחות, בעיקר בעיני הגברים עצמם.

גברים עושים כמעט הכל על מנת שלא לרצוח נשים אך יש להם פחות בעיה לרצוח גברים אחרים. זו מעיקרה האבירות הגברית, לפעמים יש גברים שסורחים אך הם נענשים וזה עדיין היוצא מהכלל ולא הכלל.

העניין הוא שגברים לא נולדו ככה. זה תוצאה של חינוך ומכאן הסללה. הנתונים מלמדים שרוב הגברים רוצחים אך גם רוב הנרצחים הם גברים. לא אכנס לדיון מי אחראי על ההסללה הזו, יותר או פחות, למרות שמחקרים בתחומים שונים נותנים תשובה מוחצת לכך, אך אציין שבשורה התחתונה זה כלל לא משנה כי התוצאה זהה.

והתוצאה היא שערך חיי גברים שווה פחות וערך חיי הנשים שווה יותר. התוצאה היא שיש לנו אפס חמלה לגברים וכל החמלה הולכת לנשים. זו מידת סדום כי זה לבלבל בין הסוס לרוכב ובין סיבה לתוצאה. זה כמו להגיד שלא מעניין אותי האלימות הכרוכה במילת נשים כי מי שמקדם ומבצע את זה הן נשים (יש מחקרים על זה והכל פורסם בעיתונות)

קארן סטרוהאן, אישה ממובילות התנועה לזכויות גברים, אמרה פעם שאנחנו מזהים מיזוגניה גם כשהיא אינה קיימת אבל אנחנו מתעלמים ממיזאנדריה גם כשהיא מכה בנו כמכת פטיש. השיח סביב רצח נשים ורצח בכלל מסיבה זו הוא מיזאנדרי מעיקרו כי היא עוסק בהאשמת הקורבן, הגברי ולא הנשי. וחוק האיזוק האלקטרוני לכן הוא הפאן המעשי של המיזאנדריה הזו.

ולענין הסטטיסטי:

46 תיקי רצח בסך הכל
34 מתוכם רצח גברים
12 מתוכם רצח נשים
74% מהנרצחים גברים
16% מהנרצחים נשים

חלוקה לפי מגדר:
12 נשים סך הכל
8 בפלילי
1 מתוך השמונה בידי אישה
1 מתוך השמונה בידי בן זוג

4 אלמ"ב בידי בן הזוג
גברים
34 בסך הכל
1 אלמ"ב דרגה ראשונה בידי אח
33 עבריינות גברים

רוב הרוצחים גברים אבל גם רוב הנרצחים גברים, נשים אינן הקורבן העיקרי של רצח במדינות ישראל.

הן המיעוט ובאלמ"ב, רק 33% מתיקי הרצח של נשים זה אלמ"ב ומסך כל תיקי הרצח גברים ונשים 8.7% זה אלמ"ב ו 91.3% זה עברייני.

רצח באלמ"ב הוא תופעה זניחה. אנחנו אובססיביים לגבי 8.7% של הרציחות אבל מעניין אותנו כקליפת השום ה 91.3% של הרצח!!!!

וזה מראה את סולם האמפתיה או שרשרת המזון של החמלה, אפס חמלה לגברים; אפס חמלה לנפגעי רצח פלילי ועוד לא דיברתי על זה שמעל חצי מזה נרצחים בחברה הערבית.

רצח זה בעיקר תופעה שפוגעת בגברים ולא נשים ולכן כולם מפהקים כשגברים נרצחים.

פורסם ב רצח

רוצחות כי מותר להן?

רוצחות כי מותר להן?

איך זה שגבר דוקר שמו מופיע ברחבי האינטרנט ונשים…לא ממש? לפניכם רשימה חלקית לשנת 2020 של רוצחות ונשים שניסו לרוצח – לא הצליח להן.

דינה זלוטניק, בת 30 מכרמיאל רצחה את חברתה שושנה מנשירוב (32) בחמישים דקירות סכין , תאריך 15/1/2020.

אישה מירושלים דקרה למוות את בעלה
וטענה למוות טבעי תאריך 29/5/2020.

אישה ניסתה לרצוח אישה בדרך לדיון בבית המשפט בתאריך 27/1/2020.

אישה מקרית ביאליק בת 55 דקרה את בעלה בן 57
בתאריך 17/5/2020

אישה מקרית מלאכי בת 41 דקרה בסכין מטבח את בעלה בן ה-43.

אישה דקרה בנסיון רצח את גרושתו של בן זוגה, תאריך 9/2/2020.

אישה באשדוד דקרה את בן זוגה בנסיון רצח תאריך 12/6/2020.

וזאת כאמור רשימה חלקית, בקרוב מאוד נפרסם את הרוצחות בעשר השנים האחרונות!!

פורסם ב תלונת שווא

תלונת שווא – לי זה לא יקרה?

תלונת שווא – לי זה לא יקרה?

בשיח הישראלי קולם של גברים נפגעים אינו נשמע, לכל גבר יש הורים, משפחה, חברים וקולגות, נסו לתאר לעצמכם, את הבן שלכם מואשם בעבירה על לא עוול בכפו.

דמיינו בן משפחה המואשם בתלונת שווא על אלימות במשפחה או במקרה הרסני ובלתי הפיך, על עבירת מין שהיא בין הנבזיות, זדוניות ובלתי נסלחות במיוחד.

לפני כשנה, קיימנו ערב לקידום עמותת אבות למען צדק, במהלך הערב נחשפנו לאיש אקדמיה מפורסם מרצה בחסד, האיש חריף מחשבה וחד לשון האיש לא הקל עימי במהלך המצגת בלשון המעטה, בסוף הערב היה ברור, האיש אינו תומך בעמדות אותן הצגתי, דבריו נחרתו בזיכרוני "במערכת המשפט הישראלית הסיפור המקראי אודות עלילת אשת פוטיפר לא יכול להתקיים".

ובחיים האמיתיים המציאות חזקה יותר מכל מצגת, כשלושה חודשים לאחר מכן, האיש, אדם בין 60 פלוס מצלצל אלי לנייד, שבור , מיואש, בוכה ללא הרף ,מבקש ממני סליחה ועוד סליחה שלא האמין לדברי, מספר לי שהרגע שוחרר מאבו-כביר לאחר שמטפלת פיליפנית טענה שהוא אנס אותה, הבהרה האיש לא יכול, האיש לא היה בארץ בעת שנטען שאנס אישה!

סיפור אמיתי, האיש יכול להיות בן משפחה של כל אחד מכם, סבך, אביך, אחיך, דודך, הבן – מי יחזיר לו את חייו? הגברת עזבה את הארץ, לא נפלה שיערה משערות ראשה, לא נעצרה, לא נחקרה.

כאשר הצעתי לאיש, בוא נפרסם את סיפורך האישי, נעשה מעשה ונציל אולי עוד גברים מטראומה דומה, התנצל האיש וביקש מחילה אך הוא עסוק בשיקום חייו – האתמול נעלם ללא שוב.

אני בטוח שנחשפתם למיתוס 2% תלונות שווא, המקור לטענה שהיקף תלונות השווא בגין אונס הוא 2% הוא ספרה של העיתונאית סוזן בראונמילר משנת 1976 – מיתוס.

חזרה למציאות, בישראל ישנם בהערכה, כ-3000 גברים בשנה העוברים השפלה דומה באמצעות עלילת שווא על אונס, בשנה ישנם כ-15,000 גברים החווים תלונת שווא באלמ"ב.

בשיח הציבורי, בתעמולה שהוטעמה במשך שנים, אלימות במשפחה עוסקת "באישה מוכה" ועבירות אונס עוסקות "באישה נאנסת", ואם היא לא נאנסה או לא מוכה מה עם אלפי הגברים בשנה שנאנסו בעלילת שווא?

85% מהתלונות בגין אלמ"ב נסגרות ללא כתב אישום, 90% מהתלונות על עבירות מין נסגרות ללא כתב אישום, השאלה הנשאלת לשם שינוי, היא מה קרה לאותם אלפי גברים בשנה? זאת ועוד, בשנה נסגרות מאות תלונות תחת הסעיף "ללא אשמה" ועדיין אין כתב אישום אחד על תלונות שווא וזה אומר דרשני, מדובר באכיפה ורודה בררנית ומגדרית,משהו במערכת אכיפת החוק לא תקין וזאת בלשון המעטה.

"יש משטרה בישראל" טוב להרגעת המצפון, לא מחובר מציאות, במשטרה, הגבר מקבל יחס מפלה לרעה, המתבטא בניהול חקירה מגמתית, מעצר אוטומטי של גבר, חקר האמת העובדתי אינו מהווה שיקול מכריע במיצוי חקירה, אלא תיוג הגבר כעבריין, סרוב מופגן לכל פעולת חקירה, הימנעות מחקירת עדים, הימנעות מביצוע עימות, הימנעות מקבלת תלונות מצד גבר,התניית שחרור גבר ממעצר בקבלת "הסכמתו" להרחקה מביתו למשך 15 ימים במקרה אלמ"ב או מעצר ימים במקרה של חשד לעבירת מין, ואם במקרה המשטרה מבינה שזאת עלילה הימנעות מהגשת כתבי אישום כנגד נשים.

"יש הפרקליטות בישראל" , היושבות בפרקליטות נאחזות בהנחיה פנימית הקרויה 2.5 המאפשרת מרחב שיקול דעת רחב לא להגיש כתב אישום נגד מעלילות שווא רק בשל היותן אישה – לנשים מותר!

"יש בתי המשפט בישראל" – עוד פרה קדושה , בתי המשפט מגבים את התהליך המתקיים במשטרה, בהימנעות מכוונת מחקר האמת העובדתית ומחשיפתה, שופט מעצרים מגלגל את החשוד לשופט הבא ובנתיים האיש במעצר, הלכה למעשה בגיבוי בתי משפט, המשטרה מהווה "קבלן" להרשעת גבר ולתיוגו כעבריין, במצב העגום כיום במרבית המקרים הגבר יבחר עסקת טיעון והודאה באשמה מופחתת על פני מסע יסורים ארוך ובלתי נגמר להוכחת חפותו, הרי בעבירות אלמ"ב ומין גם לאחר הוכחת חפותו דבק בוא חברתית "אות קלון".

השיח החברתי נוטה להתייחס לגבר כבעל יכולת התגוננות, אך לא כבעל יכולת להיפגע ובכך למעשה מתעלמים מהגברים הנפגעים, תחשבו על הבנים שלכם, גם לבנים יש נשמה, גם לבנים יש רגשות, גם גברים בוכים וכואבים.

בעלילת שווא הפגיעה אינה רק בגברים, נשים מעלילות פוגעת אנושות בנשים שהתלונה שלהן אמיתית, פוגעות במרקם היחסים בין גברים ונשים , הנזק שהיא גורמת הוא דרמתי.

שלא יהיה ספק, אלימות במשפחה חייבים לגדוע, על עבירות מין אין מחילה וכפרה, וכן ללא הבדל מגדרי, שכן אם מטפלים רק בנשים נפגעות ומתעלמים מגברים נפגעים, שוללים זכויות אדם ממחצית מהאוכלוסיה, מהגברים.

כתב: יו"ר העמותה.

פורסם ב איזוק אלקטרוני, אלימות במשפחה, אפליית גברים

איזוק אלקטרוני היום, מכלאות מחר.

איזוק אלקטרוני היום, מכלאות מחר.

הצעת התיקון לחוק איזוק אלקטרוני, עברה בוועדת השרים באמצעות מחקרים ותעמולה פסאודו-מדעית , חצאי אמיתות, שקרים, ושימוש בנתונים, מבית היוצר של הפמיניזם הישראלי הרדיקאלי הנוטפת שנאת גברים.

בהתאם למידע שנמסר לנו ממשטרת ישראל, במסגרת חוק חופש המידע, ומחקרים אמפיריים אמיתיים, עליהן אמורה הייתה הכנסת להתבסס בעת בחינת נושא האלמ"ב, הנתונים הם כדלקמן:

עובדה ראשונה: אלימות במשפחה חוצה מגדרים, קיימת סימטריה באלימות במשפחה.

עובדה שניה: בניגוד לתעמולה, השנה נרצחו 5 נשים בידי בן הזוג ולא 12 נשים!!!

עובדה שלישית: הסיכוי של אישה יהודיה להרצח עולה על אחת למיליון, סטטיסטית לא מדיד.

עובדה רביעית: נשים אלימות ומסוכנות לילדים יותר מגברים, 70% מהפגיעה בילדים הינה מעשה ידי נשים.

עובדה חמישית: 20% מהנרצחים באלמ"ב הינם גברים הנרצחים ביחס של אחד לארבע. יחס סטטיסטי שאינו זניח ביחס לנתון רצח נשים באלמ"ב.

עובדה שישית: 85% תלונות שווא באלמ"ב, שהם 15,000 גברים נרדפים בידי נשים, ואפס כתבי אישום בגין תלונת שווא.

עובדה שביעית: 7,000 תלונות בשנה של גברים נגד נשים אלימות, לא מטופלים ובדרך כלל הגבר נעצר ומורחק מביתו.

עובדה שמינית וחשובה ביותר: איזוק אלקטרוני לא יכול למנוע מאישה או גבר לרצוח את בן הזוג.

מטרת התיקון לחוק, אינה מניעת אלימות במשפחה ורצח, אלא איזוק אלפי גברים בשנה בחסות 85% תלונות השווא ( 15,000) באלמ"ב תוך התעלמות מוחלטת של הפרקליטות מהתופעה. או שמא, מדובר בחלק מתוכנית השלבים והפתרון הסופי המתוכנן הנו "מכלאות לגברים".

התיקון לחוק יתן בידי נשים הזדמנות להמשיך, לפגוע ולהתעלל בבנים שלנו. אמצעי נוסף באלימות ההולכת וגוברת נגד גברים בישראל, תוך שלילת זכויות אדם בסיסיות.

ארגוני הנשים הכריזו מלחמה נגד הגברים, הבנים של כולנו , החוק הינו המשך הדמוניזציה של הגברים, ובעיקר – איזוק אלקטרוני לא ימנע אף רצח.

פורסם ב ירושה, צוואה

צוואה לא עוזרת בפרק ב

קראתם נכון!!.

בשנת 2008 הצליחו ארגוני הנשים בכנסת, להכניס מילה אחת בתיקון לחוק יחסי ממון, משמעות התיקון, דרמטית לתפיסה המקובלת בענייני ירושה.

התגרשתם, התחתנתם או הנכם ידועים בציבור, במסגרת מה שקרוי פרק ב, והחלטתם להכין צוואה, במסגרת הצוואה הורשתם לילדיכם מפרק א' את כל הנכסים או חלקם, כפי שרציתם בחייכם!

אם אשתך בפרק ב, מחליטה לאחר מותך, שתוכן הצוואה לא מתאים לה – היא יכולה לבטל אותה באמצעות חוק יחסי ממון ולדרוש ביצוע איזון משאבים כאילו הנך בין החיים!

עד כאן חלק א, מה קורה אם גם אלמנתך מתה? אז כעת גם הילדים שלה שאינם בהכרח ילדיך יכולים לדרוש את "חלקם" במסגרת איזון המשאבים!

תקראו את סעיף 5 בחוק יחסי ממון – הקובע שניתן לבצע "איזון משאבים"- חלוקת הרכוש לאור פקיעת הנישואין – מות בעלה.

אם יש לך צוואה,ללא "הסכם ממון" מתאים, ואתה בפרק ב, והחלטת להוריש את נכסיך לילדיך מפרק א ! תשכח מזה, תמות ואלמנתך תעשה כרצונה. 

התובנה היא הסכם ממון בשילוב צוואה.

אחרת למעשה הצוואה חסרת תוקף!

פורסם ב אלימות במשפחה

מתרחבת חשיפת גברים נפגעי אלימות במשפחה

מתרחבת חשיפת גברים נפגעי אלימות במשפחה

אתמול חשפנו שבמזרח יורקשייר שבאנגליה, דווח על עליה של 104% באלימות נשים נגד גברים. היום, נווכח שבמנצ'סטר, חלה עליה של לא פחות מ 600% בפניות גברים מוכים לקווי המצוקה.

התפיסה הסטריאוטיפית, בנוגע לאלימות במשפחה, של גבר מכה ואשה מוכה, נשללה למכביר במחקרים בינלאומיים ובמחקרים בישראל. המידע שנחשף מעת לעת, מוכיח שאלימות בין בני זוג אינה חד מגדרית. לפי כל המחקרים, נשים אלימות במידה זהה בהקשר הזוגי ואלימות יותר בהקשר לפגיעה בילדים.

עמותות בעולם מדווחות שעליה זו כוללת הן אלימות מינית, פיזית וכלכלית, שגברים הטרוסקסואליים נפגעו מבנות הזוג בזמן הסגר. נמסר שעקב הפניות הרבות, העמותות לא עמדו בלחץ הגובר ונאלצו לגייס עובדים, על מנת לתת פתרון למבול הגברים הפונים אליהן. עוד מציינים, שהפניות כוללות גברים מכל שכבות האוכלוסיה, לרבות גברים בעשירונים העליונים. בעמותות מודים, שמדובר בקצה הקרחון וגברים רבים מפחדים לפנות למשטרה, שמא יואשמו בעצמם באלימות, דבר שמתרחש לא לעתים רחוקות.

שוב, ראיה, בפעם המי יודע כמה, שאלימות במשפחה אינה תופעה מגדרית, אלא מחלה חברתית רעה, שפוגעת לא רק בנשים אלא גם בגברים. אנו בעמותה מכירים את הנתונים והמחקרים, שמצביעים על סימטריה באלימות, דרך תחום המחקר והמידענות שלנו והנתונים מאנגליה אינם אלא עוד אחת מיני ראיות אמפיריות רבות. כמו כן, ברצוננו להסב את תשומת הלב, לידיעות על תת הדיווח והחשש של גברים מפניה לעזרה, שמא יחוו התעללות נוספת מידי גורמי אכיפת החוק.

כמו כן, אנו מתריעים זמן רב, על קיומן של תופעות אלו ומחלקת המחקר שלנו הביאה עדויות לקיומן גם בישראל, הן בהיבט האלימות הזוגית לסוגיה, הן בהיבט מעצרי שווא של גברים נפגעי אלימות נשים, כמו גם תת הדיווח, תוצאת החשש המוצדק.

מבריטניה לישראל, כאן במדינת ה-ישראפמיניזם, ימשיכו בהכחשת התופעה. הכחשה זו, נזקפת ל'זכותן' של שדולות הנשים וארגונים פמיניסטיים ראדיקלים נוספים, במטרה להסתיר את אלימות הנשים כנגד גברים ולהמשיך ההסתה כנגד מחצית מאוכלוסיית ישראל.

אנו קוראים לכנסת ישראל ולכל מי שאחראי לטיפול בתופעה, לעצור את האפליה נגד גברים ולהתחיל לתת מענה לכולם, גברים כנשים.

אבות למען צדק.

פורסם ב אלימות במשפחה

גברים נפגעי אלימות במשפחה

במזרח יורקשייר שבצפון אנגליה, מדווחים על עליה משמעותית באלימות במשפחה כלפי גברים. מדובר בעליה של 104% באלימות של נשים נגד גברים בתקופת הקורונה.

רובם יצטרכו להישאר בבתים עם המתעללת, וזאת כי לגברים מוכים אין מקלט ואין מענה. בישראל תמונת המצב אינה שונה. משרד הרווחה בישראל פרסם בשבוע האחרון, על 1005 תלונות על אלימות בין זוגית. כמובן שבחרו לציין את הנשים כקבוצת סיכון, תוך התעלמות ממצוקת הגברים.

לצערנו, משרד הרווחה ושאר הרשויות בישראל, משתפים פעולה באפליה, בהסתרה ובהסתה נגד גברים ומתעלמים מהפגיעה בגברים.

באנגליה, בהשוואה למדינת ה-ישראפמיניזם, מדברים על גברים נפגעי אלמ"ב ולא מסתירים. בישראל, בחסות ארגוני הנשים ופוליטיקאים חסרי חוט שידרה – הגברים ימשיכו להיות מוכים.

פורסם בערוץ 7

אבות למען צדק.

פורסם ב דוברות

"גבר זכאי לקדם שוויון"

אבות למען צדק מברכת על מינויו של חבר הכנסת עודד פורר, ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי ואולי כעת היושב ראש גם ידאג – לשוויון מגדרי כפי שם הוועדה.

הרעיון שגברים אינם זכאים לקדם שוויון, הוא נרטיב מסוכן לחברה הישראלית, היום הוכיחו ארגוני הנשים ומקהלת הנשים התומכות בכנסת, שאין בכוונתן להפסיק ברדיפה ודיכוי הגברים – הבנים של כולנו.

חבר הכנסת פורר, זכר, גבר, בן לאביו ואימו, זכאי להיות יושב ראש בכל וועדה מוועדות הכנסת ללא שירגיש נרדף ומאוים – העמותה, מאמינה בזכותו של גבר לנהל כל וועדה ללא אפליה, ללא הבדל דת, גזע ומין.

המינוי שעוסק בשיווין מגדרי הוא לא רק נחלתם של נשים, כפי שיש נטייה לחשוב.אנחנו רוצים להאמין כי חבר הכנסת פורר יפעל באופן נמרץ לצמצם פערים בין נשים לגברים, בכל התחומים.

לפתחו של חבר הכנסת פורר, עומדים לא מעט אתגרים על הפרק הדורשים טיפול מיידי, כגון גברים ואבות במצבי משבר. אשר לצערנו, לא ניתן להם סיוע הולם בשגרה ובתקופת הקורונה.

דוברות, בשם העמותה.

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות במשפחה

השר לקידום אג'נדה פמיניסטית

ביום שני פורסמה הודעת דוברות של משרד הרווחה, שר העבודה והרווחה, איציק שמולי: "כדי למגר את האלימות ולספק את הגנה הנדרשת לנשים ולילדים על הממשלה כולה להתגייס למאבק ולהעמיד את המשאבים הנדרשים"

זאת ועוד, בהודעת הדוברות נמסר, על עלייה של 122% במספר התלונות על אלימות במשפחה למוקד 118 בחודש מאי, עיון בתוכן מגלה שאכן קיימת עליה בכמות הפניות על אלימות בין בני זוג ללא ציון המגדר שנפגע!

מהפרסומים השונים בתקשורת ומהדווחים של משרד הרווחה לוועדת הכנסת עולה לכאורה שקיים גידול משמעותי באלימות במשפחה, בדגש על נשים נפגעות אלימות והתעלמות מוחלטת מגברים נפגעי אלימות. מאידך, עיון בהודעת הדוברות מגלה, שהגידול בהיקף האלימות במשפחה הינו בין בני זוג ולא בהכרח כלפי נשים, נתון זה בהחלט תואם מחקרים בינלאומיים על סימטריה באלימות בין בני זוג.

הצהרת השר שיגן על נשים וילדים (בחדא מחתא), מוזרה, לאור העובדות המחקריות והנתונים הרבים בנוגע לאלימות נשים כלפי ילדים ומוזרה בהקשר זה, הוצאתם של הגברים מהצהרת הגנה זו.

בניגוד לתעמולה ולהודעת שר הרווחה, אלימות במשפחה היא תופעה חברתית נטולת מגדר, הכוללת אלימות מילולית, אלימות נפשית, אלימות משפטית, אלימות מינית, אלימות כלכלית, של נשים וגברים.

רוב הגברים הנחשפים לאלימות מצד בת הזוג, מתקשים לספר על מצבם עקב תפיסה חברתית, בושה, האשמה עצמית, או כל סיבה אחרת.  במקרים רבים, האלימות כלפי הגבר אינה רציפה. ברוב המקרים, קיים מעגל של אלימות – משלב צבירת הכעס, התפרצות, פיוס והתנצלות, תקופת רוגע וחוזר חלילה.

מהפרסום ניתן להבין את שידוע לנו היטב, משרד הרווחה וכעת גם השר, הם שופר לארגוני הנשים, לקידום אג'נדה אנטי גברית, בניגוד לחובתם להעניק שירות שוויוני נטול פניות.

פנינו לדוברות משרד הרווחה – עד כה ללא תגובה.

השר שכח את חובתו, למנוע אלימות באשר היא, ללא אפליה, ללא הבדל דת, גזע ומין.

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק, תלונת שווא

צחי נשפט לשלוש שנים על תלונת שווא

צחי נשפט לשלוש שנים בכלא על עלילת שווא!

לאחר 9 חודשים בכלא, זוכה פה אחד במחוזי.

מי יחזיר לצחי את כבודו כאדם?

מי יפצה את צחי על המחיר הנפשי הכבד שהוא חווה?

את חוסר האונים הנורא שחש נוכח האשמתו בביצוע מעשה שלא עשה?

מי יחזיר לו את חייו?

מי יחזיר לצחי שלוש שנים אבודות?

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות במשפחה, ערוץ 7

נתוני ארגוני הנשים – מסולפים ושקריים.

נתוני ארגוני הנשים – מסולפים ושקריים.

הנתונים הסטטיסטיים לעניין האלימות במשפחה, שאותם מפיצים ארגוני הנשים, הינם מסולפים ושקריים, ומציגים תמונה חד מגדרית.

הכנסת אישרה היום הקמת וועדת משנה שתעסוק בנושא רצח נשים. אני תוהה, האם אין זה ראוי שכנסת ישראל תידרש לכל הפחות לנתוני האמת, אותם מפרסמת משטרת ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?

האם החלטות הכנסת מתבססות על מקח ממכר כבשוק? הנתונים הסטטיסטיים לעניין האלימות במשפחה, שאותם מפיצים ארגוני הנשים, הינם מסולפים ושקריים, וכן מציגים תמונה חד מגדרית של הבעיה וכן אלימות ורצח חייבים למנוע ולא רק מחצית מהבעיה.

העובדות: במחקרים שנערכו בעולם על יחסי גברים ונשים במשפחה, הוכח כי רמת האלימות בין בני הזוג היא שווה, נשים הן לא פחות אלימות כשמדובר במערכות יחסים, האלימות אינה ממוקדת כלפי נשים בלבד, בהשוואה למדינות אחרות, רצח של נשים ע”י גברים בישראל בקשר זוגי, הוא נמוך מאוד עד בלתי מדיד סטטיסטית.

בשנת 2019 נרצחו 5 נשים בידי בן זוגן, כאשר 3 נרצחו בחברה היהודית, ו- 2 נרצחו בחברה הערבית. כל שאר הנרצחות הן על רקע פלילי. מאידך, אם נשווה לשנת 2018, נשים רצחו לפחות 7 פעמים: 3 גברים נרצחו, 2 פעוטות הוטבעו למוות, ו- 2 נשים נרצחו (כן בידי נשים). כך שנראה שהתופעה של נשים רוצחות או אלימות, לא מקבלת מענה ציבורי מספק, אם בכלל.

בקרב מדינות ה- OECD, מדינת ישראל במקום לא טוב מבחינת שיעור רציחות הגברים למאה אלף. בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדינת ישראל במקום 7 מתוך 36 מדינות ברצח גברים.

במספרים מוחלטים מדובר בממוצע על כ- 110 גברים הנרצחים בשנה, לעומת 25 נשים הנרצחות בשנה (הנתונים כוללים את כלל עילות הרצח). וכך גם השנתון של משטרת ישראל, מגלה שלא כצעקתן של ארגוני הנשים.

לאור הקמת וועדת המשנה, נכון להקים וועדה שתעסוק במותם של גברים: 110 נרצחים, 300 מתאבדים, 34 מתים בתאונות עבודה בשנה. או שמא, חייהן של נשים שווים יותר?

הסיכוי של אישה להירצח בישראל בידי בן זוגה הוא – אחד למיליון! ודווקא בנתון זה, מדינת ישראל היא מבין המדינות המתקדמות בעולם.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/437864

פורסם ב אבות למען צדק, זכויות הגבר

שופכים את דמם של הגברים בישראל

שופכים את דמם של הגברים בישראל

עמותת אבות למען צדק יוצאת נגד הכללת כלל הגברים בישראל בקמפיינים העוסקים באלימות במשפחה. "תעמולה שקרית, שיטתית ומרושעת".

אבות למען צדק דוחה בשאט נפש את ההסתה בשבועות אחרונים, את השיח המתלהם, מסית, אלים, המגדיר את כל אחד מהבנים שלנו ואותנו, כרוצח אלים.

שלטי החוצות בכל עיר, שערי העיתונים ואתרי האינטרנט מתחרים בניהם, מי יציג את ילדינו, בנינו באופן מחפיר, משפיל ומבזה בפרסומים.

מה השנאה התהומית הזאת? מהיכן הצורך לשפוך דמו של כל זכר באשר הוא זכר? אלו הבנים שלכם ושלכן.

מילא ארגוני נשים שמטרתן היא קמפיין לצורך גיוס כספים. כלומר, דרישה לתקציב נוסף על 3 מילארד שקלים בשנה. האם לא נותרו בישראל נשים ואימהות לבנים? האם 7 רוצחים בשנה מעידים על הכלל?

העצוב ביותר, זאת המציאות הכואבת. המציאות אודות ציבור הגברים והילדים בישראל, אשר ברור לכולם שאינם אלימים ואינם רוצחים. כיצד קרה שמספר חד סיפרתי של רוצחים מעידים על מחצית מאזרחי המדינה?

הציבור כולו איבד קשר עם המציאות בשל התעמולה השיטתית, השיקרית, המרושעת והמסיתה המתמשכת מזה כמה שנים של ארגוני שנאת הגברים.

אימתי הפכו חייהם של גברים בישראל לשווים פחות מקליפת השום, ביומיים האחרונים נרצחו שלושה גברים, מהדורת חדשות אחת אפילו, לא נפתחה בקריאה "למאבק ברצח גברים".

בשנה נרצחים 110 גברים. בשנה מתאבדים 320 גברים. בשנה מתים מתאונות עבודה 82 גברים. בשנה מתים מהרעלה לא ידועה 80 גברים.

לכל בן, גבר, אח, דוד, אבא יש לפחות אישה אחת אוהבת. עד מתי תאפשרו להסית נגד האהובים לכם?

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/437601

פורסם ב corona, אובדנות

המגפה השקטה בעקבות הקורונה

המגפה השקטה בעקבות הקורונה.

390 אנשים מתאבדים בשנה בישראל, מרביתם גברים, מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על התנהלות משרד הבריאות ומשרד הרווחה, שלא לומר הזנחה פושעת.

משבר הקורונה, הסגר והאבטלה הגואה (כפי שפרסם משרד האוצר), יביא משפחות ,אמהות,אבות,נשים וגברים לפת לחם,למשבר נפשי וכלכלי, צפוי גידול משמעותי באובדנות, אנחנו מתריעים מזה חודשיים בפני ההחמרה באירועי אובדנות – וכולם שותקים.

השרים, חברי הכנסת, משרד הבריאות, משרד הרווחה – ממאנים לפעול, ולצערנו גם התקשורת משתפת פעולה עם הממסד ומסרבת לפרסם!

מודל שפורסם באוסטרליה, מטעם אוניברסיטת סינדי מתריע בפני המגפה השקטה, מגפת האובדנות הצפויה בעקבות משבר הקורונה.

על פי הערכת המודל, צפויה עליה של 50% בהיקף האובדנות בקרב אוכלוסית הגברים והנשים, על כן מדובר ב-200 גברים ונשים נוספים אשר ישלחו יד בנפשם, מדינת ישראל תגיע להיקף אובדנות של 600 אנשים בשנה!

בניגוד לישראל, באוסטרליה מעזים לפרסם ולהתריע בפני הצפוי, שר הבריאות בממשלת אוסטרליה חשף את המחקר והתריע.

200 מתי הקורונה בישראל יחווירו לעומת המגיפה השקטה אשר תגבה את חייהם של 600 אנשים, גברים ונשים.

עמותת אבות למען צדק קוראת לכם להעלות לשיח הציבורי את "המגפה השקטה" .

קישור לפרסום:

https://www.theaustralian.com.au/nation/suicides-toll-far-higher-than-coronavirus/news-story/25a686904b67bdedbdcd544b1cab7f96

פורסם ב אבות למען צדק

אובדנות גברים – המגיפה השקטה.

בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה את הדוח השנתי בנוגע להיבטים ביישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות.

כעת, גם החוקרים ממבקר המדינה מסכימים שישנה מגיפה שקטה המוסתרת מעיני הציבור, מגיפה בה גברים מתאבדים, השנה התאבדו מעל 320 לפני משבר הקורונה, לאחר המשבר ישלחו יד בנפשם עוד רבים.

כל התרעלת הנשפכת על גברים כאשר נשים משתמשות "בעלילות שווא" ,באלימות חסרת פשרות, הן מעלילות על האיש שקודם היה מושא חייהן, מה שהופך גברים בעלי מעמד, אבות נהדרים, מראשי משפחה לצל אדם, רמוסים ושבורים.

ומערכת שלטון החוק, שאיבדה דרכה, שכחה את מהותה, אינה קשובה ואינה הוגנת כלפי גברים הנפגעים מתלונות שווא. המשטרה, הפרקליטות, העובדות הסוציאליות והשירות הפסיכולוגי עושים במשך שנים יד אחת כדי לאיין את התופעה הזו ולא לתת לה מענה הולם !

להתעלל בגבר, לשלול ממנו זכויות אדם בסיסיות, למנוע קשר עם ילדיו, לשלול את נכסיו, לשלוח גבר לכלא שכל חטאו היותו גבר – אין זה מפתיע שמתאבדים בישראל מעל 300 גברים ומרביתם מתוך המצוקה שאנו יוצרים בשתיקה שלנו.

כל גבר הוא בנה של אמא, אנו האימהות משלמות את מחיר אובדן הדרך של החברה הישראלית, לבנים שלנו – אין מענה ראוי בזמני מצוקה, אין מסגרות המושיטות יד לעזרה.

במקום להכין זוגות לבניית משפחה, במקום לטפל בכאב שלהם לפני הקמת המשפחה, במקום לסייע להם במשברים, לעודד אותם לבקש עזרה, המדינה עם ארגוני נשים המורעלות משנאה, בשילוב תקשורת המטייחת את הבעיה, מרחיבים את הנזק החברתי והכלכלי המושת על החברה.

המגיפה השקטה היא לא בעיה של הגברים, לא של הנשים וגם לא של ילדיהם, היא בעיה של כולנו כחברה, הדור הבא, הילדים והנכדים שלנו, ישלמו בריבית דה ריבית, אני קוראת לנשים, לאימהות, לסבתות – אחיותי תתעוררו.

יש להעלות את "המגיפה השקטה" לסדר היום לטפל בה ולפתור אותה.

דר' אורלי נתנאל
עמותת, אבות למען צדק.

קישור לדוח מבקר המדינה

פורסם ב corona, אבות למען צדק

הקורונה והגברים השקופים

הקורונה והגברים השקופים.

עם התפרצות מגיפת ה COVID-19 בתחילת השנה, יותר ויותר ישראלים מתמודדים עם הרס כלכלי עצום. לפי נתוני הביטוח הלאומי בישראל יש כיום למעלה מארבע מיליון מובטלים/מוצאי חל"ת. כמיליון מהם מצטרפים חדשים לפי נתוני שירות התעסוקה. למרות שהביטוח הלאומי מדווח שהיקף התופעה גבוה מעט יותר אצל נשים, הפגיעה הקשה היא אצל גברים. וכך, למרות שמצבם של כל הגברים הורע והוא יותר קשה משל נשים, צעדים כלכליים אלו בהיעדר הגנה מונימאלית במקביל מועצמים אף יותר בקרב גברים העומדים להתגרש בתקופה לא וודאית זו וכמובן אלו שכבר התגרשו

כשמדובר בגברים גרושים שגם כך מתקשים לשרוד ללא המשבר ומגיעים פעמים רבות לפת לחם ואובדנות, אי היכולת לעמוד בתשלומי המזונות תחרוץ את גורלם לאסון וודאי. וזה שוב נכון לא רק לאלו שלא שרדו עד היום אלא שגם אותם גברים גרושים שכן עמדו בתשלומים והצליחו לשרוד ייזרקו עכשיו למעגל קסמים של אי יכולת לשרוד, התעמרות הרשויות והיעדר של מתן עזרה ורשת ביטחון כלשהי.

תחום התמודדות נוסף של גברים אלו בנוסף למזונות הוא המשמורת על הילדים ואתגריה. הפגיעה בתחום זה קשה במיוחד עבור גברים שנמצאים בהליך גירושין בעצימות גבוהה והוא חופף לא מעט עם סכנות תלונות השווא. הנושא מספר אחד שעל גברים גרושים או בהליכי גירושין להתמודד איתו הוא כיצד לנווט במים הסוערים של ההנחיות הקשות במסגרת הביקורים, בין בזמן צווי הסגר, ההוראות להישאר בבית וההכרח למשל להימנע מתלונות שווא על איחורים וגרוע מכך על סיכון הילדים.

חלק מהאבות הגרושים עלולים לדוגמא לחשוש מנסיעות מצד אחד שיחשפו את ילדיהם לנגיף, אך הם גם מודאגים שדברים לגיטימיים ינוצלו על ידי תלונות שווא כך שישפיעו לרעה על דיוני המשמורת והביקורים. חשוב לציין שקבוצת הסיכון הגדולה ביותר בתחום האובדנות היא זו של גברים שיש להם זיקה להליכי גירושין בין אם הם עדיין נשואים ונמצאים בהליך גירושין או התגרשו ונמצאים אחריו. ואם זאת, דו"ח משרד הבריאות בענייני קורונה ואובדנות מתעלם מהם, לא מזכיר אותם, חושף עד כמה גברים שקופים, לא מעניינים, במיוחד אם הם גרושים ולצערי חושף טפח מהמכה הקשה של אובדנות גברים שתנחת עלינו יותר מוקדם מאשר במאוחר.

פורסם ב אבות למען צדק, גברים נרצחים

גברים נרצחים יותר

גברים נרצחים יותר.

בניגוד לתעמולה, בישראל נרצחים הרבה יותר גברים מאשר נשים, הנתון פורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

רצח הוא רצח, עלינו לגנות כל רצח, בין אם המבצע הוא גבר או המבצעת אישה. לכן, בניגוד לנוהל הפמיניסטי להצדיק נשים רוצחות, ובניגוד למדיניות של ארגוני נשים להסתיר את תופעת הנשים הרוצחות לרבות הצגתן כקורבן כדוגמאת אתר וואלה, אנו מגנים את רצח הנשים בשנה אחרונה וקוראים למצות את הדין עם הפושעים – בלי אבל, בלי הנחות ובלי נסיבות מקלות.

זאת ועוד, על פניו נראה כי השנה ישנה עליה ברצח נשים אך חשוב להבין שאנו עדיין באמצע השנה ואין לדעת מה יהיו המספרים בסופה במיוחד לאור העובדה שארגוני נשים מנפחים את המספרים. לזה אגב אין השלכה על הכורך להילחם בתופעה הזו. ולכן, על אף האמור לעיל, חובה עלינו לפעול למניעת רצח ללא הבדל מגדרי.

אך כאן יש להבין שמדיניות הטיפול בתופעה מחייבת את למידתה הכנה, על בסיס עובדות וללא אג'נדות פמיניסטיות אנטי גבריות.

כשם שרופא מאבחן מחלה לפני מתן תרופה שכן טיפול שגוי יכול להביא אף לתוצאה יותר חמורה, אין הדבר שונה בתחום הזה.

הנטייה הפמיניסטית להאשים את כלל הגברים במעשים של יחידים לא יכולה ולא תוביל לשום תוצאה. זאת משום שהיא מפספסת את הפוקוס על מבצעי הפשעים החמורים ומסיתה אותם לאנשים אחרים.

מה הסיכוי של אישה להירצח על ידי גבר בישראל?

ובכן, בניגוד לתעמולה באתר הארץ, ולקמפיין המופרך של ארגוני הנשים, הממוצע הרב שנתי עומד על פחות מ 15 ובאיזור שבין 10 ל 12 נשים אך גם אם נשתמש בנתוני ארגוני הנשים שכ 20 נשים נרצחות בישראל אזי הסיכוי של אישה בישראל להירצח על ידי בעלה הוא 0.000666667. סטטיסטית נשים כמעט אינן נרצחות ובעלים אינם רוצחים את נשותיהם.

הדבר נכון עוד יותר בקרב אוכלוסית הצברים והעולים הוותיקים שם הסיכוי של אישה להירצח על ידי בעלה הוא אחד למיליון ולמרות שאין הדבר תקין פוליטית אחרוג מכללי הפוליטיקלי קורקט ואציין שיש שלוש קבוצות סיכון עבור נשים והן הרוסים, הערבים והאתיופים.
אכן, אולי ייתכן ויש כאן גוון גזעני אך מכיון שגם אשכנזים כלולים כאן נראה שטיעון הגזענות אינו מחזיק מים.

מדוע אלו הסיבות לכך? ייתכן שעבור קהילות הרוסים והאתיופים מדובר על לחצי עליה והסתגלות לתרבות שונה. באחרות כגון הרוסים ובערבים מדובר על תרבויות אלימות ולפחות הרוסית בעלי הרגלי שתיה מובהק. השורה התחתונה, שאין המדובר בסיבה מגדרית אלא לרוב תרבותית ודתית. ואם רוצים למגר את התופעה לא מספיקה תעמולה וענישה אלא חייבים גם לימוד, חינוך והדרכה.

חשוב לזכור שרובם של האנשים בקבוצות אלא נורמטיביים ולכן גם כאן הפיתרון הוא יותר חינוכי – והרתעתי במידת הצורך.

חשוב להבין דבר נוסף. אלימות במשפחה כולל רצח ופנים רבות לו אימהות רוצחות פי שתיים ילדים מאבות.

בבקשה לחופש המידע שהגישה העמותה למשטרת ישראל מסתבר שכ 40% מנפגעי הרצח באלמ"ב הם גברים וחלקן של הנשים הרוצחות מגיע לפחות עד כשליש ברצח בעלים ובני זוג בלבד. זה לא נתון זניח. אז כפי שבתחום האלמ"ב קיימת מורכבות וחשוב מכך הוא מוביל אותנו להבנה שאין דבר ייחודי בין רצח לרצח ויצירת קטגוריות פיקטיביות בין דם לדם מוביל אותנו לשימור הבעיה ולא לפתרונה.

בהקשר זה יש להבין מספר דברים נוספים. בפרסום הלמ"ס, בהשוואה למדינות OECD  ,מדינת ישראל נמצאת במקום גרוע ובלתי נתפס, היא נמצאת נמצאת במקום השביעי מתוך 36 מדינות ברצח גברים.

שיעור הנרצחים בישראל בין הגבוהים ביותר בהשוואה למדינות ה- OECD כאשר מדובר ברצח גברים אך אין כך כשמדובר בנשים. וגם כאן התרכזות לא רק בפלח קטן בתחום הרצח אלא אפילו תת פלח של אלימות במשפחה, היינו באחוזים הבודדים והתעלמות מלמעלה מתשעים אחוז היא מידת סדום שיוצרת קטגוריות מטעות שאינן מאפשרות לנו להבין את הבעיה ולתת לה טיפול הולם.

למשל, בעשור, במספרים מוחלטים, נרצחו בממוצע כ-1200 גברים , שיעור מקרי רצח גברים בישראל גבוה בהשוואה לנשים.

בהתאם לשנתון משטרת ישראל, מדובר על כ- 120  גברים הנרצחים בשנה, לעומת 25 נשים הנרצחות בשנה ( כולל כל עילות הרצח)

העת לומר את האמת ולחדול מתעמולה, הנרצחים והנרצחות, נרצחים על רקע סכסוכים כאלה ואחרים ולא בגלל היותם גברים או נשים.

חשוב להבין גם כיצד היבטים של אפלייה, דיכוי, התעלמות מצרכי גברים, הסתה ומצד שני התעלמות מדינמיקות אבולוציוניות של תפקידי מגדר (קוד האבירות גם בעולם הפשע) דוחף את הגברים לאותם תפקידים בכדי להגן על נשים כאשר האלימות גדלה. גם כאן זה עניין של חינוך. אך גם בחינוך כדי למצוא תרופה לבעיה יש קודם לאבחנה נכון.

לצערי, השיח בנוגע לאלימות אינו מבוסס על עובדות אלא תעמולה. וזה מתכון לכישלון. מהמדיניות הזו כולנו גברים כנשים סובלים. כדי להתקדם אנחנו צריכים לזנוח את המודלים הפמיניסטיים המגדריים לרבות מודל דולות שהופרכו על ידי מיטב החוקרים ולעבור למודל מבוסס עובדות ובעיקר שמבין את הרקע הפסיכולוגי, המשפחתי והתרבותי. עד אז לצערי, נמשיך לראות את הזוועות האלו בעוצמות משתנות ומשני צידי המתרס.

קישורים:

שיעורי תמותה מתוקננים לגיל רצח בקרב גברים בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2015

מסמך PDF

שיעורי תמותה מתוקננים לגיל רצח בקרב נשים בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2015

מסמך PDF

פורסם ב corona, אבות למען צדק

גברים חולים ומתים יותר

הנתונים שזורמים היום לגבי הפגיעות האבולוציונית ביולוגית של הגברים בהקשר של הקורונה לא רק שכבר ניתן היה לראותם במחלת הסארס אלא נתוני התמותה "הרגילים" חושפים בעצם את אותה תופעה. השורה התחתונה היא שגברים נפגעים ומתים יותר במגיפות מסוג והאמת שגם ביום יום התמותה של גברים מכל המחלות גבוה יותר מזו של הנשים. ועם זאת, החמור הוא שלמרות פגיעותם האבולוציונית גברים מופלים לרעה בכל תחום ותחום בבריאות, הם חסרי רפואה ייעדוית, הם מופלים תקציבית אבל גם מחקרית ותודעתית כאשר רוב המודעות מתמקדת בנשים. וכמובן הם חיים פחות מנשים, ארבע שנים בממוצע.

בכל הנוגע לשאלה מדוע נשים חסינות יותר, ד"ר לואיס אוסטרוסקי-זייכנר נותן את ההסבר "שמבחינה אבולוציונית נשים מפתחות מערכת חיסונית חזקה יותר. אחת הסיבות היא הצורך ללדת ילדים. לפיו, "לנשים יש גוף זר שפועל בהן, ולכן הן צריכות להיות חזקות יותר מבחינת מערכת ההגנה של הגוף. המצב הזה מוכח אבולוציונית גם בבעלי חיים: מחקרים מראים שזכרים נפגעים יותר ממחלות", הוא מסביר"

דבריו מוכיחים את מה שאני אומר תמיד ולא רק בהקשר של הקורונה. ביולוגית אבולוציונית נשים הן המין החזק כי הן מהוות את הברירה המינית והטבעית ולכן ההישרדות האנושית תלויה בהן משום שהן נותנות חיים. גברים הם המין החזק פיזית משום שהם מגינים על הנשים והחיים שהן נותנות. זה גם הבסיס לתפקידי המגדר. קוראים לו Nested Spheres. כתבתי על זה בזמנו מאמר מאוד ארוך

בכל אופן, ובמיוחד בהקשר הקורונה, אלו הם הנתונים:

תמותת הגברים מסרטן גבוהה ב כ 27% מנשים אבל רוב המודעות, המחקר והתקציב הולך לנשים

התמותה ממחלות לב גבוהה אצל גברים כמעט פי 2 מנשים – 96%

התמותה ממחלות זיהומיות גבוה אצל גברים ב 63% מנשים

התמותה מסכרת גבוהה אצל גברים ב 54% מנשים

התמותה ממחלות הקשורות בכלי דם במוח גבוהה אצל גברים בכ 78% מאשר אצל נשים

התמותה ממחלות בדרכי הנשימה התחתונות גבוה פי 2 אצל גברים מנשים

התמותה ממחלות כליה גבוהה אצל גברים בכ 66% מנשים

ממוצע הסיכויים של גבר בישראל מסך כל המחלות גבוה ב 60% מנשים

התמותה של גברים מזיהום אוויר גבוה ב 85% מנשים

גברים מתים פי 2 מנשים מהרעלה ידועה והרבה יותר מהרעלה לא ידועה

60% יותר גברים מנשים יסבלו מהתמותה ההיקפית של הקורונה

התמותה ההיקפית מקורונה מוערכת בכ 4500 לשנה

משמעות הנתונים היא שגברים לא רק נפגעו מהקורונה אלא שממחדליה הם יהיו גם אלו שייפגעו הרבה יותר בגל השני של התמותה ההיקפית גם ובעיקר כי הם הסובלים העיקריים ממחלות הרקע שמעצימות את סכנות הקורונה. וכמו תמיד, הם מצים ומשלמים יותר.

מקורות: למ"ס וארגון הבריאות העולמי

פורסם ב אבות למען צדק, אובדנות

מבקר המדינה, כשלון במניעת אובדנות

עמותת "אבות למען צדק" מבקשת את עזרת הציבור, בחשיפת הכשלון הקולוסאלי במניעת אובדנות גברים.

הכשלון המתמשך משנת 2013, עלה לנו בחייהם של מעל 2000 גברים.

בדצמבר 2013 החליטה הממשלה על תוכנית לאומית למניעת אובדנות, החלטה 1091. הממשלה תקצבה 55 מיליון שח עבור התכנית, מתוך תפיסה שאת ביצוע ההתאבדות אפשר וצריך למנוע – לצערינו ולצער משפחות המתאבדים, משרד הבריאות כשל בתפקידו.

מרבית המתאבדים הינם גברים. גברים גרושים מהווים את החלק המשמעותי באובדן החיים, הנגרם מהתעללות מערכתית של בתי המשפט, מערכת הרווחה ומשטרת ישראל.

מבקר המדינה פרסם ביום 04.05.2020, את הדוח השנתי שמספרו 70ב. פרק ד' בדוח עוסק בהיבטים ביישום התוכנית הלאומית למניעת אובדנות – פעולות משרדי הממשלה.

לא הופתענו מדבריו החמורים של מבקר המדינה. את חברינו אנו מלווים במהלך כל השנה לדרכם האחרונה בבתי העלמין ברחבי הארץ – למרות דרישות חוזרות ונישנות של עמותת אבות למען צדק, משרד הבריאות ממשיך בהתעלמות ממצוקת הגברים בכלל והגרושים בפרט.

בשנה מתאבדים 390 אנשים, 321 מתוכם הינם גברים, 69 נשים, 82% מהמתאבדים הינם גברים ובכל זאת מתעקש משרד הבריאות בשיתוף משרד הרווחה להתעלם ממצוקת הגברים.

על פי הגישה התקציבית, משרד הבריאות והרווחה, מעדיפים לעסוק בתמיכה במשפחות שיקיריהם התאבדו, במקום למנוע את האובדנות מלכתחילה.

נוכח משבר הקורונה, האבטלה הגואה, והגבייה האלימה הנמשכת גם בתקופה זו בתשלומי המזונות, אנו צופים גידול בכמות הגברים והאבות שיתאבדו השנה.

השנה צפויה מגיפת האובדנות, לגבות חללים רבים יותר מבשנים עברו. מספר מתי הקורונה צפוי להיות נמוך מהיקף האובדנות בקרב גברים.

לצערינו, משרד הבריאות ומשרד הרווחה ימשיכו להתעלם ממצוקת הגברים, בשל מדיניות אנטי גברית מובהקת.

מייקל, יושב ראש העמותה.

קישור לדוח המבקר

מסמך PDF

פורסם ב corona, אבות למען צדק

גברים מתים יותר

משבר הקורונה ינוצל לפגיעה משמעותית ורחבה בגברים

כשמדובר בשיעורי ביטוחי חיים, ברור שקבוצה עם תוחלת חיים נמוכה יותר תצטרך לשלם פרמיות גבוהות יותר מקבוצה שחיה בדרך כלל זמן רב יותר. זו הסיבה שמשבר הקורונה ינוצל לפגוע בגברים עוד יותר שכן הם נמצאים בקבוצת הסיכון לא רק למות יותר מנשים אלא גם לחלות במחלה. מאחר וגברים בממוצע נמצאים פי שתיים לסיכון לחלות ולמות הפרמיות ירקיעו שחקים.

בכל אופן,  גברים משלמים כ 38 אחוז יותר מנשים עבור אותה פוליסת ביטוח חיים.
נתון זה מגיע מ- InsuranceQuotes.com, אשר מוסיף כי פער הפרמיה מתרחב ככל שהמבוטח מזדקן. לדוגמה, ה InsuranceQuotes.com מצא שגבר בן 25 משלם 25 אחוז יותר מאישה בגילו עבור אותה פוליסה. אולם בגיל 45 גברים ישלמו אותם כמעט שליש יותר מגילאי 45, בעוד שבגיל 65 ההפרש גדל ל 40 אחוז.

זאת ועוד, לא רק בביטוחי החיים שי גם בעיה אלא בפרמיות של ביטוחי הבריאות. למשל, הפרמיה (גובה התשלום עבור הביטוח) היא בין השאר פועל יוצא של ההכיסויים בפוליסה, וביניהן  גיל המבוטח (ככל שמתבגרים, הפרמיה תהייה גבוה יןתר), מצבו הרפואי של המבוטח (מחלות או הסיכון שכרוך בהן ייקרו את הביטוח) ומין המבוטח. באופן מסורתי, גברים משלמים יותר בפוליסת פיצוי כי הם חולים יותר ומכיוון שבממוצע גברים מתים פי שתיים מקורונה (עולמי) הפוליסה תעלה בהתאם גם ברמה המקומית.

באופן כללי, מכיוון שגברים בגילאים ובקבוצות הסיכון האחרות נמצאים גם בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר לא רק למוות אלא גם למחלה והשפעות ארוכות טווח הדבר ינוצל לפרמיות מוגדלות אף  יותר. אמנם נשים, ננשים משלמות יותר בביטוח סיעודי כי תוחלת החיים שלהן גבוהה יותר אך אין משבר הקורונה ישפיע עליהן לרעה נהפוך הוא. הפרמיה שלהן בביטוח זה ייתכן ותהייה גבוה יותר אך לא תשתנה בעוד הפרמיה של גברים בתחומים אחרים גבוה יותר ואף תגדל משמעותית בעקבות המשבר.

הפן הבריאותי הזה שבהגדלת פרמיות ביטוחי החיים ובחינה זו גם הפגיעה בגברים שיהיו המפגעים העיקריים משבר הקורונה לא נעצר שם. נשים ים  90% מהחלטות הנוגעות הבריאות המשפחה ומכאן גם לבריאותם של הגברים הרבה מעבר לחלקם בעוגת ההכנסה הביתית כך שגברים לא רק משלמים אלא ששיקול דעתם בנוגע לבריאותם שלא לדבר על השיקול הכלכלי קטן ביותר. (מקור: Yankelovich Monitor, ועידת M2W). כמו תמיד המשבר הזה ינוצל קודם כל לעזרה לנשים ובמקביל לפגיעת יתר בגברים

פורסם ב corona, אבות למען צדק

הקורונה והפגיעה בגברים

מי שקורא עיתונות, שומע חדשות או קורא דו"חות כמו אלו של מרכז אדווה בזמן המשבר האחרון מקבל תחושה לא רק כאילו גברים אינם נפגעים ממנו, כאילו הם לא מהווים את מירב המתים או בעלי הסיכון היותר גבוה להידבק במחלה כולל בנים אלא הייתי אף מרחיק לכת ואומר שהפגיעה בהם אף שולית לעומת נשים. יתירה מזה, הנרטיב האנטי גברי השגור בין השורות בפיהן של עיתונאיות פמיניסטיות ששולטות במדיה הטלוויזיונית והעיתונות הכתובה הוא שהמהלכים הכלכליים יזומים בכדי לפגוע בנשים על ידי גברים.

אז כשמסתכלים על הנתונים, אכן, מבחינה תעסוקתית היקף הפגיעה אצל נשים הוא אמנם מעט רחב יותר אך האם זו כל התמונה? ובכן, כפי שמדווח ביטוח לאומי בדו"ח לעניין הקורונה בדגש על עוני ומיתון, בניגוד להיקף החל"ת (הגבוהים יותר אצל נשים), עוצמת הפגיעה (של אותה תופעה) דווקא קשה יותר אצל גברים. מדוע זה כך ואיך זה קורה? ראשית, משום שהגבר הינו המפרנס העיקרי של הבית והאישה לא וזה לא רק עניין של גובה המשכורת אלא היבטים רבים אחרים. שכרו של הגבר הוא לכן ההכנסה העיקרית ושל האישה משנית. ובחלקו הדבר קשור באופן משמעותי בעובדה שנשים עובדות במשרה חלקית בעוד הגברים עובדים שעות נוספות רבות. משמעות הדבר שאיבוד פרנסתו של הגבר מוביל בהכרח לקריסה כלכלית של המשפחה בעוד איבוד פרנסתה של האישה מקשה מאוד על המצב אך כפי שנראה מייד ניתנת לפיתרון על חשבון בריאותו הנפשית והפיזית של הגבר. כרגיל הפמיניסטיות מציגות תמונה סלקטיבית של המציאות ועוסקות בקטיף דובדבנים שמבטל את קשיי הגברים.

חשוב להבין שתהליך זה יילך ויחמיר שכן הגבר ייאלץ עכשיו להשלים את משכורתה של האישה ודבר זה יוביל אף לעבודה מרובה יותר. ועבודה מרובה יותר תביא ליותר מתחים בבית, גירושים ומצד שנים לסיכון גבוה לתחלואה משמעותית יותר. מכיוון שהקורונה פוגעת בריאותית יותר בגברים לרבות היקפי תמותה גבוהים יותר דבר זה יעמיס כלכלית יותר ויותר על ביטוחי הבריאות והחיים לדוגמא, יוביל לעבודה מרובה יותר ושוב במעין מעגל קסמים שאין ממנו יציאה לתחלואה גבוהה יותר אצל גברים וללחץ נפשי קשה במיוחד לעמוד בקשיי פרנסת המשפחה.

את מעגל הקסמים הזה אפשר לשבור רק על ידי מדיניות ממשלתית. השקעה גדולה יותר בבריאות הגבר, תכניות להסבה מקצועית לגברים בסיכון גבוה, בעיקר בעבודות מסכנות חיים, מתן גישה לטיפול פסיכולוגי שאינו פמיניסטי ובעיקר השוואת תקציבי הרפואה של גברים לנשים בדגש על תכניות יעודיות. זאת ועוד, היסטורית, היה תמיד ידוע שבעיתות מיתון ומשבר היו אלו לרוב הגברים שסבלו ממנו בבחינת האבטלה ואיבוד העבודה השכירה. בניגוד לנרטיב הקיים נשים תמיד עבדו ותמכו בגברים בתחומי עיסוק שניתן היה לעשות מהבית. וכך בעוד פרנסת הבית העיקרית הייתה נחלתם של הגברים בעבודה שכירה, נשים תמכו בגברים בכל הקשור לפרנסה דרך משק הבית עצמו. ומשום כך מיתון ואבטלה תמיד פגעו בגברים ופחות בנשים.

בעולם המודרני, עניין הפרנסה העיקרית לא השתנה, זה עדיין עניין גברי ומסיבות אבולוציוניות לא יישתנה, אך משום שנשים יצאו גם הן לעבודה שכירה אך לא בבחינת הפרנסה העיקרית של הבית כשהן מחליפות קריירה חיצונית בפנימית הדבר לא שינה מאומה בבחינת עוצמת הפגיעה בגברים אך כן הוביל לכך שעכשיו היקף האבטלה בבחינת העבודה השכירה החיצונית פוגעת בשני המינים בעוד שתוצאותיו מעצימות במעגלים חיצוניים את הפגיעה החוזרת ונשנית בגברים. כך או כך, הפגיעה הזו בגברים ובעיקר הדאגה לילדים ונשים היא בשר מבשרה של החברה הגינוסנטרית. ד.נ א. אבולווציוני שלא ניתן לשנתו ולכן אנו רואים ונראה כתבות חד צדדיות על פגיעה בנשים, הצורך לעזור להן תוך התעלמות מוחלטת מהסבל והקושי הגברי, הן בהשלכות הרפואיות, האישיות, הנפשיות והכלכליות של המשבר. והוצאת המערכת המסורתית מאיזון, כמו שאמרתי, היא שגורמת לחוסר האיזון הקיצוני אף יותר כיום.

למרות כל אלו השיח כיום הוא אנטי גברי ואפילו מיזאנדרי. זה לא רק הראייה הסלקטיבית הפמיניסטית שמבליטה את הקשיים של הנשים ומתעלמת מאלו של הגברים אלא שבאופן עקיף הפמיניסטיות בתקשורת מאשימות את הגברים בפגיעה מכוונת בתעסוקת נשים ומתעלמות מהבחירות שנשים עצמן עושות בתחום המקצועי. לפני שניגע בהיבטי הבחירה האישית שבבסיסי היקף הפגיעה בנשים (בניגוד לעוצמת הפגיעה בגברים) הינה שיח פוגעני כזה מתחום אחר. באחת מישיבות הכנסת הביאה עיידה תומא סוליימן את הנתון שיש עליה של 16% באלימות כלפי נשים אך כרגיל היא לא הביאה את הנתון המקביל שפורסם במחקר של משטרת סקוטלנד שהראה שיש עליה של 16% גם בפגיעה בגברים על ידי נשים. כלומר נשים וגברים נפגעים וסובלים מפגיעת יתר של אלימות אינטימית בזוגיות ואלימות במשפחה על ידי בן/בת הזוג ובאותו היקף ממש גם בזמן המשבר הנוכחי אך כמו ביום יום כולם מדברים רק על נשים.

זאת ועוד, כאשר בוחנים את נתוני היציאה לחל"ת והפיטורין, מסתבר כפי שמדווח מעריב שבתחילה הנתונים היו שווים דבר שמראה על היעדר מדיניות של פגיעה בנשים אך כאשר יותר ויותר מהמשק הוצא לחל"ת ופוטר הדבר השתנה ושם ניתן לראות את היקף הפיטורים הרחב יותר אצל נשים אך לא את עוצמת הפגיעה הכלכלית שקשה יותר אצל גברים. הדבר הוא פועל יוצא ומראה שככל שנשארו לעבוד הסקטורים החיוניים ובעיקר מסכני החיים ואלו של העבודות הקשות והתובעניות, מסתבר שעדיין ובמיוחד בעיתות משבר וסכנה האנושות לא יכולה להסתדר ללא ההקרבה הגברית שכן אלו גם התחומים שבלי משבר רוב ההרוגים בתאונות עבודה לא רק נמצאים שם אלא אלו הם כמו תמיד הגברים שנפגעים מהם.

חשוב לזכור שלא רק גברים עמדו בחזית בעיתות משבר, בטח ובטח זה האחרון, וכך יש נוכחות נשית מרשימה כיום בצוותים הרפואיים, רופאות כאחיות, וישנם מקומות חיוניים אחרים בתחום המזון לדוגמא בהם נשים תרמו את חלקן למאמץ המשותף. עם זאת, הפמיניסטיות כהרגלן בקודש עוסקות בקטיף דובדבנים וניתוח סלקטיבי של המציאות תוך שהן מנסות לבטל ולהקטין את תרומת הגברים ובפועל לבטל אותה. וכך, נעלמה מעיניהן העובדה שהסקטורים הכי חשובים שנשארו לעבוד אלה היו הבנייה, התעשיה (מזוו ותרופות לדוגמא), ענפי התשתיות כמו מים, ביוב, סניטציה, שיטור ועוד.לכן, בשלב זה הדבר היה כורח המציאות וקשור בבחירות של נשים ולא אפליה מצד גברים. פשוט תשאלו כמה נשים עובדות בבינוי, תעשיה, בביוב, ניקוי רחובות וסניטציה, תחומים קריטים ביום יום ובעיקר בזמן מגיפה.

וכך, נסגר לו המעגל. גברים כהרגלם בקודש הגינוסנטרי יתנדבו ויתרמו את חלקם למאמץ החברתי מבלי לבכות וליילל. הם ייעשו זאת מאהבה לחברה ולמשפחה. וגם אם זה כרוך באיבוד חיים כי זה מה שהם עשו ועושים תמיד.אלו הם גם אותם גברים שלמרות מס השפתיים (ולרוב האשמות פמיניסטיות) אינם יכולים לבוא לקבל טיפול רגשי ונפשי שכן הם יפגשו שם באנשי מקצוע, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, שלרוב, מונעים משנאתם ולכן גם יעסקו בהאשמת הקורבן. וזהו איך לא המעגל שנסגר באובדנות גברים שגבוה פי חמש מנשים.

ידוע שמבחינה היסטורית בעת המשבר עצמו ומשום שגברים היו עסוקים בעזרה ובהצלת החברה, האובדנות דווקא קטנה בתקופה זו וקיימים אין סוף מחקרים בנושא. אולם אותם מחקרים מראים שלאחר היציאה מהמשבר אובדנות הגברים תרקיע שוב שחקים כאשר כבר עכשיו היא גדולה פי 5 מאובדנות נשים. התמותה ההיקפית ממשבר הקורונה שהיה יזום מלאכותית והמיתון אליו הכלכלה העולמית שקעה לרבות המשק הישראלי שנגרר עקב כך למערבולת כלכלית נוראית תהייה קשה מהמיתון הגדול. רק כדי לסבר את האוזן, התחזיות מדברות על רעב של כחצי מיליארד אנשים בעולם כולו. בישראל, אותה תמותה היקפית שציינתי למעלה מוערכת לא רק בהרבה יותר ממתי הקורונה עצמה אלא הצפי והתחזיות מדברות על כ 4500 איש שימותו בחצי שנה בלבד.

אלו כוללים לא רק חולים שאינם מקבלים טיפול אלא גם אובדנות ששם נסגר המעגל של הפגיעה בגברים שכולם מסתירים. מטרת המאמר הזה אינה הטענה שיש לעזור לגברים בלבד ולהתעלם ממצוקותיהן של נשים. אין אנו טוענים שנשים לא תרמו כלום. איננו פמיניסטים אלא אנטי פמיניסטים. בהתחשב בתרומה של כל אחד ובפגיעה בכולם הגיעה הזמן לנטוש את המדיניות הפמיניסטית המסיתה והמפלגת ולעזור לכולם. זה אומר גם לנשים איפה שצריך אך גם לגברים. וכמו שאני אומר תמיד לא ניתן לפתור את הבעיה אם פותרים רק את מחציתה. אנחנו כולם באותה סירה.

פורסם ב אבות למען צדק, בג"צ 2511/17, מזונות, עקיבא נוף

כלכלת הילדים – הסיפור האמיתי.

כלכלת הילדים – הסיפור האמיתי.

נתחיל בתפיסת העולם, של עמותת אבות למען צדק : הורים הביאו לעולם ילד במשותף, עליהם חלה חובה זהה לכלכל את הילדים, ללא הבדל מגדר.

החוק  (החוק לתיקון דיני משפחה – מזונות ) בישראל מגדיר באופן מפתיע בדיוק את מה שהגדרנו כתכלית השוויון.

לפני שתמשיכו לקרוא הלאה – אנחנו מציעים לכם לשים לב! החוק עוסק באבא וגם באמא !
בשום מקום בחוק להלן, לא הוגדר שעסקינן בגבר בלבד !! סעיף 3 אינו מתייחס רק לגבר אלא גם לאישה – כעת נמשיך.

סעיף 3 :

מזונות לילדים קטינים סעיף 3.

עבור האב היהוד (הסבר שלנו) :
 (א)  אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

עבור האם היהודיה (הסבר שלנו) :
 (ב)  אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

סיכום ביניים: עד כאן נאמר – שהאב היהודי חייב במזונות על פי הדין הדתי, מאחר ולאם אין דין דתי חייבת במזונות על פי הנאמר בחוק הזה.

כעת לענין התיקון לחוק שעבר בשנת 1981.

ואם היה ספק למישהו, דבריו של מציע התיקון לחוק בדיון במליאה בכנסת – חושפים את האמת.

מזונות קטין (התיקון משנת 1981) .

3א.
(א)  אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
(ב)  בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

סיכום ביניים: עד כאן נאמר שעל האב והאם חלה חובה לכלכל את ילדיהם, בנוסף נאמר שאין קשר בין המשמורת /זמני שהות להשתתפות בכלכלה אלא הפקטור היחיד הינו כמה מרוויח כל אחד מההורים והתשלום יהיה יחסי!

בשנת 1981, העבירו חברי הכנסת אמנון לין, עקיבא נוף, משה עמאר כחברי ועדת החוקה, את תיקון לחוק סעיף 3א.

למעשה משנת 1981 – מתקיימת רמיסת כלכלית של אבות בתשלומי מזונות – 40 שנה, בתי המשפט למשפחה פוסקים מזונות ילדים בניגוד ללשון החוק.

תקופה קצרה לאחר מכן, בית המשפט העליון בפסק דין הקרוי " פורטוגז " , נפח נשמה בחוק שאך זה חוקק.

כפי שפורסם באתר הורות משותפת טובת הילד , בשנת 2017, הגשנו בג"צ 2511/17 , פורסם באתר פסקדין, במסגרתו הגשנו תצהיר של חבר הכנסת לשעבר עקיבא נוף, הטוען שהפרשנות הנהוגה לחוק סותרת את כוונת המחוקק – הבגצ נדחה.

אם כך, הכיצד ממשיכים להפלות אבות יהודיים בתשלומי מזונות במשך 40 שנה?

פורסם ב corona, אבות למען צדק, אובדנות

המגיפה השקטה – לא הקורונה

המגיפה השקטה הורגת 328 גברים בשנה – לא הקורונה

בישראל מתו עד כה מוירוס הקורונה 222 בני אדם, כל אחד מהם עולם ומלואו, הכלכלה הישראלית קורסת, אנשים חיים בחרדה וחשש שתיכף הוירוס יכה בהם והם ימותו.

המדינה כולה עצרה מלכת על מנת לנסות להציל מאות אנשים ממגיפה ובצדק, ואני שואל אתכם מה עם המגיפה השקטה הלוקחת מאיתנו בכל שנה מעל 300 גברים?

בהתאם לדו"ח האחרון של משרד הבריאות בישראל התאבדו בשנה 328 גברים.

בתקשורת הישראלית, הפרו-פמיניסטית, מסרבים לפרסם את אירועי האובדנות של גברים, מרבית המתאבדים הם גברים גרושים החווים התעללות של רשויות המשפט, משרד הרווחה, המשטרה ורשות האכיפה והגביה.

הטענה הרשמית לאי פרסום, אם נפרסם יתאבדו יותר – מדובר בטענה נבזית מאין כמותה.

במידה רבה, חלק ניכר מאותם גברים ואבות "נרצח" ולא מתאבד, כאשר שופט/ת בית המשפט למשפחה שולל מגברים ואבות את זכויות היסוד החל מהזכות לחירות, הזכות למשפט צדק וכלה בזכות להורות כאשר כל חטאו של אדם זה היותו "גבר" – לא ניתן להתעלם מאחריות השופט למותו.

במשך שנים, מתאבדים בישראל בכל שנה מעל 300 גברים, על פני עשור מדובר על מעל 3000 גברים אשר נטלו את חייהם, העדר פרסום התופעה לא מנע את האובדנות אלא אף הגביר אותה, בהעדר מודעות ציבורית לתופעה המדינה והרשויות טומנות את ראשן בחול וטוענות שאין בעיית אובדנות, אם נוסיף את הגידול בכמות המשפחות המתגרשות בכל שנה, צפויה קטסטרופה באובדנות גברים, בעיקר בשל תופעת ניכור הורי ואלימות כלכלית קיצונית נגד האבות והילדים שלהם.

על מנת להבין עד כמה ההתעלמות מחיי גברים הפכה לשגרה, נחזור לרגע לשנת 2013 עת החליטה ממשלת ישראל לאחר לחץ ציבורי מסיבי של ארגוני הגברים ולאחר הודעת ממשלת ישראל בוועדת האו"ם על הכרה בבעיית אובדנות גברים גרושים, לתקצב תכנית לאומית למניעת אובדנות בעלות כוללת של 55 מיליון שקל על פני חמש שנים.

לכאורה שנת 2013 אמורה הייתה להיות שנת בשורה – נכון? חלפו 6 שנים מאז, משרד הבריאות החליט שאת התקציב שיועד למניעת אובדנות הוא לא יעביר לסיוע לגברים במצוקה למרות שהגברים מהווים 80% מהמתאבדים בכל שנה.

80% מהמתאבדים בכל שנה הינם גברים ולא הוקם ולו מרכז סיוע אחד לגברים במשבר, 6 שנים במחיר כבד של 1800 גברים מתאבדים.

עמותת אבות למען צדק, מנסה להציל את הגברים והאבות מאובדנות, לצערנו מדינת ישראל מסרבת בתוקף לסייע ובוחרת להתכחש לתופעה ובכך אשמה במותם של 1800 גברים בשש השנים האחרונות.

הנתונים אף מדאיגים יותר בתקופה הנוכחית נוכח האבטלה הגואה, הגביה האלימה בתשלומי המזונות ועל כן אנו צופים גידול בכמות הגברים והאבות "שירצחו" , אנו דורשים מהמדינה להקים מרכזי סיוע לגברים במצוקה.

השנה צפויה המגיפה השקטה, לגבות חללים רבים יותר מבשנים עברו, מספר מתי הקורונה צפוי להיות נמוך מהיקף האובדנות בקרב גברים.

פורסם ב תלונת שווא

המורשעת בקפריסין – אשמה

אישה אחת, 12 תלונות שווא, פרספקטיבה לנעשה בישראל.

בפרסומים הקודמים בענין תלונת השווא בקפריסין שבהם הצגנו עדויות מפסק הדין, כעת נציג נתונים חדשים.

מכיוון שבניגוד לתקשורת "ועיתונאיות" פמיניסטיות בעיני עצמן שהן בעצם פעילות של הפמיניזם הרדיקאלי אנחנו נצמדים לעובדות, ביקשנו מג'ון דיוויס, עורך דין בין לאומי עם ותק של עשרות שנים בתחום ושמילא אין ספור תפקידים משפטיים בכירים בארצות הברית ושעימו משתף פעולה מנהל מחלקת המחקר, התבקש לתרגם את המסמך שכן הוא דובר יוונית שוטפת.

להלן, התקציר שמוסיף מספר עובדות נוספות, בעיקר שתי טענות עיקשות שממשיכות להיות מופצות על ידי הפמיניסטיות, ושהושמטו לחלוטין מהתקשורת הישראלית והבנלאומית:

(1) בניגוד לטענה ולשמועה שהפיצו ככל הנראה עורכי דינה, כן היה לה עורך דין. היועץ המשפטי הבריטי נכח כאשר המשטרה ראיינה, חקרה אותה, וכשחתמה על ההודאה.

(2) דו"ח הפתולוגיה שלה מבדיקת התקיפה המינית/האונס כביכול הראה תוצאות שתן ודם המצביעות על מידה ניכרת של שימוש בקוקאין. מכיוון שנתגלה בבדיקה, כפי שדיווחנו קודם, גם אלכוהול.

(3) לא היו עדויות לאונס. בדיקת התקיפה המינית/האונס נערכה באנגליה עם פתולוג המדינה וגניקולוגית והיא שללה אפשרות לאונס.

(4) היו שתי חבורות ברגליה, אך אלה היו בנות יותר מעשרה ימים ולא היו להן שום קשר ליחסי המין שקיימה עם הנערים והקטינים.

(5) לשאלתי האם ניתן לתבוע אותה באנגליה על אונס סטטוטורי (בעילה אסורה בהסכמה) של הקטינים, התשובה היא שככל הנראה הם לא יכולים לתבוע אותה בבריטניה בגין תקיפה מינית, אך הקטינים יכולים לתבוע אותה בקפריסין.

ידוע והגיע לידנו חומר שבו פמיניסטים ופמיניסטיות קיצוניות מתכננות לפגוע בנפגעי תלונות השווא לפחות על ידי הגשת תלונות חדשות שלמעשה מהוות המשך לתלונת השווא של הנערה.

לא מפרסם כעת את החומר וגם לא את שם המקור כדי להגן עליו אך אם במידה וזה יימשך יש לשקול הגשת תביעה בקפריסין כנגד מתלוננת השווא בגין אונס סטטוטורי של הקטינים.

האופציה עומדת על השולחן אם לא ייפסקו הניסיונות לפגוע בנערים ובקטינים.

(6) השופט לא האמין לעדותה מכיוון שהיא שינתה מהותית את סיפורה לפחות שלוש פעמים.

על כן, הבריטית הורשעה בבית המשפט.

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות נשים, תלונת שווא

עבריינית, לא נאנסת

גילויים חדשים מתוך פסק הדין של בית המשפט הקפריסאי לגבי מתלוננת השווא מקפריסין והמניעים האנטישמיים והמיאזנדריים שעומדים בבסיס מסע התעמולה השקרי שמנוהל על ידי הפמיניסטיים והארגונים שהם מייצגים!

ב- 2 לינואר 2020, כאשר בית המשפט המחוזי בקפריסין הרשיע את מתלוננת השווא בכך שרקמה עלילת דם כנגד 12 הנערים הישראלים ולאחר חמש ימים גזר עליה מאסר על תנאי וקנס כספי, התקשורת המערבית כמו גם הישראלית התפוצצה עם סיפורים סנסציוניים על האופן בו מתלוננת השווא לא זכתה כביכול למשפט צדק, גם הורשעה שלא כדין, ולמעשה עברה אונס קבוצתי כאשר רק בזכות הודעה שנלקחה ממנה בכוח תוך הפרת זכויותיה היא נאלצה/אולצה לה לחזור בה מההאשמה המקורית.

חשוב, לציין שאף אחד מהדברים הללו לא היה מבוסס על ראיות עובדתיות אלא שמועות זדון שהופצו על ידי עורכי דינה שאינם אלא אמונים על הפצת הנרטיב הפמיניסטי המיזאנדרי באופן שמזכיר ימים אפלים בהם אלפי גברים בארצות הברית עברו לינץ' ציבורי וקיפחו את חייהם על בסיס שמועות לא מבוססות ותלונות שווא של נשים.

בהיסטרית ההמונים הזו לקחו כאמור גם חלק עיתונאים ועיתונאיות מישראל, פעילות פמיניסטיות מוכרות וגברים מופנמי שנאה עצמית מיזאנדרית, בטאונים פמיניסטיים שונים לרבות ארגונים ממוסדים שלהן כגון איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ועוד. כל זה נתמך גם על ידי להקה צבועה ודו פרצופית במיוחד של אבירים לבנים מהצד הדתי של המפה שתקפו את הנערים בעזרת טיעונים פסבדו מוסריים תוך שהם עושים עבור הפמיניסטיות את העבודה המלוכלכת של הכשרת השרץ המיזאנדרי האנטי גברי הזה.

השמועות הללו הופצו על ידן כ"חדשות" כאשר העיתונות פרסמה את "הסיפורים" שלה רק על בסיס מחזור הרכילות הזו בכתבות חדשות פעם אחר פעם. כל זה היה מתוזמן היטב על ידי עורכי דינה של מתלוננת השווא. עם זאת, אף אחד מאותם מקורות חדשות בריטיים, מערביים וישראליים לא הצהיר או פרסם דבר שהיה קרוב באמת למציאות של מה שקרה בפועל.

לדוגמא, עורכי דינה של מתלוננת השווא החלו להפיץ את השמועה שהיא לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין. בית המשפט הקפריסאי ציין נכון כי המתלוננת הייתה מיוצגת על ידי הקונסול הכללי הבריטי מהשגרירות האנגלית במדינה (וזאת בנוסף לעורך דין מקומי שהתפטר). דוגמא נוספת, עורכי דינה הפיצו גם את השמועה שהיא "נחקרה" במשך 9 שעות. מרישומי המשטרה הקפריסאית עולה כי הם חקרו את מתלוננת השווא ועימתו אותה עם הסרטונים שמוכיחים את חפותם של הנערים במהלך חקירה שנמשכה כשעה ו -45 דקות. שמועה נוספת הופרכה כאשר הרישומים הוכיחו שהיא גם חתמה על הודאה במשטרה בנוכחות הקונסול הכללי הבריטי. מעמד זה ארך כרבע שעה. אל מול מכונת השקרים הפמיניסטית המשומנת הזו התייצבה המדיה הקפריסאית ובמיוחד עיתון זה שהביא את העובדות לאשורן במאמר שפרסם (בקישור)

http://www.philenews.com/koinonia/eidiseis/article/850805/apantiseis-se-70-selides-ga-ti-19chroni-bretanida

המאמר הזה מצטט במדויק את פסק הדין של השופט בן 70 העמודים, ובו מצא את מתלוננת השווא אשמה בבדיית האונס, בכך ששיקרה למשטרה, רקמה עלילת זדון כנגד 12 נערים חפים מפשע כאשר את המניעים נבין מייד. הסיפור שמתגלה, המבוסס על עדויות מאומתות תחת שבועה (בניגוד להיסטריה ו"הפייק ניוז" בתקשורת הפמיניסטית המערבית) הוא כדלקמן:

מתלוננת השווא קיימה יחסי מין עם גברים (רבים), כולל אחד הנערים הישראלים שהחשיבה כ"חבר שלה", לפחות יומיים או שלושה לפני שקיימה יחסי מין עם אחד מהנערים הישראלים האחרים. הדו"ח הפתולוגי מראה כי היו לה רמות ניכרות של קוקאין בדם. בדיקת דם זו נעשתה בבריטניה. הדו"ח של הפתולוג הראה גם דנ"א משלושה גברים שאיש מהם לא התאים ל- DNA של הנערים הישראלים.

מסתבר שמתלוננת השווא הזמינה גם כמה מהנערים לחדרה במלון, השקתה אותם באלכוהול, כולל הנערים הקטינים, ואז (ככל הנראה תחת השפעת הקוקאין והאלכוהול) החלה לתקוף מינית את אחד הנערים. "החבר שלה" (שצילם את כל יחסי המין – מטבע הדברים בהסכמתה) הקליט גם את התקיפה המינית שבוצעה על ידה כלפי אחד הקטינים בטלפון שלו. היא אמרה לכמה מהבנים לעזוב כדי שתוכל להמשיך "לקיים יחסי מין" עם הקטין. לפחות מחצית מהבנים שהיא האשימה מעולם לא נכנסו לחדרה.

על פי הקלטת הווידיאו, היא הייתה האחראית הבלעדית על האירועים ושלטה ביד רמה בכולם והורתה לכל אחד מהנערים מה לעשות. בניגוד ל"אונס", כפי שטענה מאוחר יותר מתוך זדון, היא לא רק שלטה באירוע אלא גם באקט המיני עצמו כאשר רכנה מעל הנערים בזמן קיום יחסי המין. מאוחר יותר התברר לה ש"החבר שלה" בעצם תיעד אותה תוקפת מינית את הקטינים, ולכן, כדי להימנע מאשמות של אונס סטטוטורי (בעילה אסורה בהסכמה), היא ניגשה למשטרה והאשימה באופן יזום את הנערים באונס קבוצתי.

נציין כי נשים מערביות ובעיקר בריטיות מעודדות על ידי הממסדים השונים במדינותיהן לרבות הממשלות השונות להגיש תלונות שווא נגד גברים ונערים. נשים שמגישות תלונות כזב לא מוענשות, בארץ נשים ישראליות שמגישות עלילות זדון מוגנות מפרסום שמן, בבריטניה הן מקבלות אף פרסים על תלונות השווא, כגון תגמולים כספיים, שירותי תמיכה וקיימים אף ביטוחים כנגד אונס. נשים שמגישות תלונות שווא בישראל ובעולם המערבי חסינות לחלוטין מפני אחריות על פשעי מין שהן עשויות לבצע בגבר או בנער. זה כולל גם מקרים שבהן נשים אלו רקחו עלילת זדון והגישו נגד הגברים והבנים תלונת שווא. בדומה לישראל שבה נשים אלו לא עומדות לדין כלל גם ממשלת בריטניה מעמידה עדיין מעט נשים כאלו לדין, מעט מידי. מתלוננת השווא, אם כן, אינה אלא תוצר מיזאנדרי של החברה הפמיניסטית המערבית שחינכה אותה, גידלה אותה וממשיכה לתמוך בפשעי המין של מפלצות מהסוג של מתלוננת הכזב הבריטית.

במקרה של מתלוננת השווא מקפריסין, "התקשורת הבריטית הוולגרית והמלוכלכת" מיהרה לדווח באופן שקרי ולעוות את העובדות תוך שהיא מגנה על השקרנית כאילו הייתה גרסתה של הממלכה הבריטית למריה הבתולה הקדושה או אמא תרזה ותיארה את הנערים הישראלים על ידי מחזור לא רק של מוטיבים מיזאנדריים אלא סטריאוטיפים אנטישמיים תוך ניסיון לשלול את הלגיטימיות של בתי המשפט הקפריסאיים שהאינגריטי שלהם גבוה בהרבה מאלו של בתי המשפט הפמיניסטיים והמיזאנדריים במערב ובישראל ששופטים לא על בסיס עובדות ואמת אלא איברי המין. אם ברשותך אברי מין נשיים, את מעל החוק; אם ברשותך אברי מין זכריים, אתה אשם גם אם הוכחה חפותך!

דבר זה טבוע עמוק לא רק בבריטניה אלא בכל התרבות המערבית עוד מתקופת ימי הביניים ומהעידן האפל. בעיקר התרבות בבריטניה דומה מאוד במהותה לתרבות ה- Ku Klux Klan שעל בסיס תלונות שווא כאלו גרמה למותם של למעלה מ 4700 גברים בארצות הברית במהלך של 86 שנים, כ 75% מהם שחורים וכ 25% לבנים, באחת התקופות החשוכות ביותר בהיסטוריה האמריקאית שבה שנאה על רקע גזעני שולבה עם מיזאנדריה וכוונה בעיקר כלפי גברים, בטח ובטח במהותה הרצחנית. האשמות שווא על אונס שימשו בתקופה זו כדי להצדיק לינץ' בגברים, ממש כמו שבריטניה משתמשת באופן שגרתי באותם תירוצים לרדיפת גברים כיום. ואם מדובר בגברים יהודים הרי זה משובח, מה שלא מנע ממופנמי האוטו אנטישמיות המיזאנדרית להצטרף למסע האנטישמי והמיזאנדרי הזה. אין להתפלא שזה מה שקורה כיום גם באירופה ובישראל שכן כפי שהראה החוקר האמריקאי ג'ון דיוויס זו המורשת הפמיניסטית וגם המקור ההיסטורי של הפמיניזם המודרני.

קרדיט: ג'ון דייויס

ג'ון דייוויס (1953) נולד בקליבלנד, אוהיו. הוא התחנך באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב (BA) (אחת מעשר האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית), בוגר בית הספר למשפטים באוניברסיטת סיאטל (JD) ובבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק (LL.M לאחר הדוקטורט) ( אחד מעשרת בתי הספר המובילים למשפטים בארצות הברית). ג'ון דובר שבע שפות (כולל לטינית עתיקה ויוונית). ג'ון הוא עורך דין בין לאומי וייצג לקוחות בקריירה שלו בת שלושים וחמש שנים, כמו ממשלת ארצות הברית והפדרציה הרוסית. הוא היה תובע שלוש פעמים בקריירה שלו בת ה 35 שנים. הוא מילא תפקידים כמו עוזר היועץ המשפטי לממשלה, הדובר האמריקאי, ועו"ד עוזר פרקליטות מחוז, שירת באגף הראשי של ה JAG ובחיל חיל האוויר האמריקני כמו גם פקיד בבית המשפט העליון. במשך מרבית הקריירה שלו במשפט אזרחי היה ג'ון עורך דין בינלאומי מצליח, שעסק בתחום במדינות רבות ברחבי העולם.

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק, מרכז קשר, ניכור הורי

מרכז קשר – מרכזי עונשין

"מרכז קשר"

בישראל פועלים 62 מרכזי עונשין לאבות.

מרכז קשר, לכאורה נועד לאפשר "סביבה בטוחה" לקשר בין הילדים לאב "המסוכן" , בפועל מרכזי הקשר הפכו למרכזי עונשין לאבות הגרושים וטראומה לילדים.

השופטים "מתקשים" להחליט מה טובת הילד (2 הורים חיים ונוכחים)  מעניקים סמכות לעובדות סוציאליות, להסדיר זמני השהות ומכאן הדרך ל"מרכז קשר" קצרה.

נזכיר רק, שהכשרת העובדות הסוציאליות נעשית בחסות ויצו , מכאן שהמיזאנדריה כתובה על הקיר.

על מנת שאבא ישלח לפגוש את ילדו שעה בשבוע במרכז קשר מספיק "אמירה של הגרושה" ולא צריך כל הוכחה בדבר אלימות! ולא צריך כתב אישום!

בהבל פה של הגרושה נגזר על האבא מסלול שכולם יודעים היכן ומתי הוא מתחיל ואיש אינו יודע היכן ומתי הוא יסתיים – כך מתחיל ניכור הורי בחסות בית המשפט.

1 מתוך 4 –
מהמשפחות המתגרשות, נשלחות למרכז קשר.

3967 ילדים –
נשלחים בשנה למרכז קשר, ילדים אלה נפגעים בנפשם לכל החיים.

85% מהילדים –
חיים בבית האם ונמנע מהם קשר אבהי חם ואוהב.

ילדים החווים העדר דמות אב בחייהם חשופים יותר לסיכונים הבאים:

63% מהם בסבירות גבוהה להיות אובדניים.
71% בסבירות גבוהה לנשירה מבית הספר
90% בסבירות גבוהה לברוח מהבית.

עד מתי, ימשיכו השופטים לא לעשות צדק עם האבות, עד מתי יפנו השופטים את האבות למרכזי עונשין ברווחה בחסות המיזאנדריה הנהוגה שם?

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק, אייל זיידנר, אלימות נשים, אפליית גברים, בית משפט למשפחה, גברים נרצחים, ניכור הורי

אייל זיידנר – נרצח

אייל זיידנר – נרצח

אבא ל-3 ילדים מקסימים.

אבא ל-3 ילדים יתומים מאב.

אייל נרצח, נרצח ולא התאבד.

אייל – נעצר במשטרת ישראל בגין עלילות שווא נגדו.

אייל – נעצר באלימות בחסות הוצל"פ.

אייל – הותקף באלימות כלכלית ברוטלית בחסות הוצל"פ ובית המשפט.

אייל – אייל הורחק מילדיו בעלילות שווא בחסות בית המשפט.

אייל – אייל נוכר מילדיו בחסות בית המשפט.

אייל – אייל נוכר מילדיו בחסות הרווחה.

אייל עבר התעללות, כלכלית, נפשית, פיזית, משפטית.

אני מאשים:

אייל נרצח על ידי בית המשפט.
אייל נרצח על ידי המשטרה.
אייל נרצח על ידי הרווחה.
אייל נרצח על ידי הוצל"פ.

רוצחים מקומם בכלא.

אבות למען צדק.

פורסם ב אבות למען צדק, שדולת הנשים

ציוץ נוטף שנאת גברים ויהודים בפרט!

ציוץ נוטף שנאת גברים ויהודים בפרט!

מנכ”לית שדולת הנשים, אנחנו מרחמים עליך!

כמי שעברה שטיפת מוח בתפקידיה הקודמים, נחשפה המסכנה למיזאנדריה כראש המטה של ח”כ מרב מיכאלי ולבסוף השלימה את "הכשרתה" עם תואר בלימודי מגדר.

המסכנה, מובילה את הארגון המתנגד לשוויון הורי כדי לאפשר לנשים לחיות כמו טפיל על גב הבעל ,שנשים תוכלנה לפרוח בקריירה שלהן וכהרגלה מאשימה את הגברים ואת עבודתה כמשכורת שנייה!

"פיזיקאי יהודי" , זאת כבר אנטישמיות מוצהרת.

שדולת הנשים מקדמת שנאת גברים, אבות ובנים ואינה מייצגת אותנו ההורים.

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות נשים

נשים – די לפגיעה בילדים

נשים – די לפגיעה בילדים.

https://father4justice.org/wp-content/uploads/2020/04/1587017144956.mp4

התעללות במשפחה מצד אחיות ואחיות חורגות נמצאת במגמת עליה דרמטית.

מקרי התעללות מצד אחיות יותר מהוכפל.

מקרי התעללויות של אחיות חורגות ואחיות למחצה גדל ביותר מפי ארבע.

התעללות של בנות, בנות חורגות וכלות נמצאת גם היא בעליה.

התעללות של נשים נמצאת באופן כללי בעליה של פי 2 יותר לעומת התעללות של גברים.

בלי שום קשר לנתונים המחרידים הללו אימהות אחראיות על כ 70% ממקרי ההתעללות בילדים.

במילים אחרות, שני שליש מהמתעללים בילדים הן אימהות מתעללות ורק שליש אבות.

נתונים אלו נכונים הן בארץ (עמותת אל"י) והן בחו"ל (מחקרים שונים לרבות אלו של הרשויות האמריקאיות) רוצים לראות איך נראית התעללות כזו?

אז הינה סרטון שדלף לרשת

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות במשפחה

משבר הקורונה – היום שאחרי אם לא תדבר – זה לא ייגמר.

משבר הקורונה – היום שאחרי אם לא תדבר – זה לא ייגמר.

בעוד שבימים שבשגרה הממשלה מעמידה שירותים רבים עבור נשים וביתר שאת מתמקדמת בצרכיהם בזמן ולאחר משברים, הצרכים של קורבנות גברים עדיין לא נענו ברובם וגם כיום הפגיעה המשמעותית בהם תבוא לאחר החזרה לשגרה בעקבות משבר הקורונה.

בהקשר של אלימות במשפחה בחברה הישראלית, הנרטיב היחיד שקיים בהתייחסות לאלימות בין בני זוג: "גבר אלים ואישה מוכה". במציאות, מאות מחקרים מראים כי שיעור הנשים האלימות כלפי בני זוגן משתווה לשיעור הגברים האלימים, ולעיתים אף עולה עליו.

פרופ' מורי שטראוס, בדק לפני עשור 8,666 סטודנטים מ־17 מדינות, ובהן ישראל. נמצא כי חמישית מהגברים וחמישית מהנשים דיווחו שהם קורבנות לאלימות פיזית.כלומר, שני המינים חוו שיעורים דומים של אלימות אינטימית. וכך, בעוד שאלימות כלפי נשים מטופלת – בחקיקה, באכיפה, בהקצאת תקציבים ובהקמת מקלטים לנשים מוכות – לתופעה ההפוכה כמעט אין התייחסות.

בנוסף, האלימות הכלכלית נגד האבות הגרושים בחסות משבר הקורונה, הולכת ומתרחבת גם כן. מחד מספר המובטלים בישראל כתוצאה מהמשבר חצה את רף המיליון,  כאשר כ- 40,000 הינם גרושים, ומאידך בתי במשפט ומשרדי הממשלה מסרבים להכיר במצוקה אליה נקלעים האבות בתשלומי המזונות.

בהערכה, כ-8000 תיקי הוצל"פ צפויים להפתח נגד אבות גרושים אשר נפגעו מהמשבר הכלכלי, המשך ישיר לאלימות הכלכלית נגדם. זה הזמן לפעולה של פוליטיקאים ומנהיגי הקהילה להכיר בכך שנדרשת גישה כוללת כדי ליצוק רשת ביטחון כלכלית וחברתית עבור גברים ובנים שנפגעו מעליה באלימות במשפחה נגדם כחלק ממדיניות הסגר והעוצר.

פורסם ב אבות למען צדק, זכויות הגבר, תקיפה מינית

אלימות מינית נגד גברים

אלימות מינית נגד גברים.

אלימות מינית של נשים נגד גברים ובנים היא טאבו חברתי מוכר.

אחד המאפיינים של אלימות מינית נשית נגד גברים ובנים הוא בקיומה במסגרת המשפחה, מוסווה כטיפול בילדים או תחת מטריית הזוגיות כביכול.

גברים אינם זוכים להכרה כנפגעי עבירות מין מצד אחד כאשר הסגר והעוצר מעצימים את יכולת הפגיעה בהם מצד אחד ואי יכולתם לדווח מצד אחר.

ההיסטריה סביב הקורונה, הפחד, הריחוק הפיזי הכפוי, כל אלה הם גורמי סיכון שעלולים להיות מנוצלים כנגד הגברים מתוך התסכול שחוות נשים במצב זה.

אנו קוראים לסייע מצד אחד בהגנה וטיפול בגברים ובבנים הנפגעים ומצד שני לתת עזרה לנשים שהמצב דרדר אותם למצוקה. החשיבה שזה לא קורה לנשים הינה מסוכנת!

המחקר של ה-cdc בארצות הברית חושף את האלימות המינית של נשים נגד גברים ובנים:

 מתוך 3 גברים חווה אלימות מינית ו\או פיזית ו\או סטוקינג (stalking), בזוגיות, במהלך חייו.

1 מתוך 4 גברים חווה הטרדה מינית בצורה כלשהיא במהלך חייו.

1 מתוך 14 גברים חווה אונס (MTP, כהגדרתו ב-CDC) במהלך חייו.

80% מהתוקפות מינית גברים, הן נשים.

97% מהגברים שחוו אונס, אלימות פיזית במשפחה, או סטוקינג, בזוגיות, היו קורבנות של נשים בלבד.

56% מהגברים, חוו לראשונה אלימות מצד בת הזוג לפני גיל 25.

71% מהגברים שחוו ניסיון לאונס או אונס מלא, חוו אותו לראשונה לפני גיל 25.

גברים נאנסים פי 5 מנשים (1 מתוך 52 נשים ו- 1 מתוך 10 גברים).

קישור למחקר הcdc

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות במשפחה, אלימות נשים, קורונה

הקורונה גויסה לכסח את הגברים

הקורנה גויסה לכסח את הגברים.

כולם מדברים על קורונה וסיר הלחץ בתוך הבית.וכמובן, הרווחה,  המשטרה, התקשורת, עסוקים באלימות נגד נשים, אף אחד מהם לא קשוב למצוקת הגברים נפגעי אלימות נשים.

גבר שמעז ומבקש עזרה נתקל באטימות ובלעג במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב הוא יעצר באשמת תקיפת בת הזוג! .

לשמחת ארגוני הנשים, פרץ לחיינו נגיף הקורנה, מבחינתן אין כמו סגר ובידוד חברתי כאמצעי תעמולה לקידום נרטיב ארגוני המטורללות "נשים כקורבן במשפחה".

המציאות כפי שתראו כאן בפרסום שונה לחלוטין.

הידעתם ש 70% מהפוגעים בילדים הן נשים הידעתם ש 60% מנפגעי האלמ"ב הם בנים

ולא רק ילדים. גברים נפגעים מאלימות נשים בהיקפים דומים לאלו שנשים נפגעות מגברים.

בעוד כולם מדברים על העזרה לנשים הקורבנות הגברים הם שקופים. בעוד גברים מתים יותר מהקורונה ובנים חולים יותר מבנות הם יהיו אלו שיפגעו יותר מחוסר העזרה וההתעלמות מהאלימות כלפיהם

וגברים שגם כך מתאבדים פי חמש מנשים יידחפו עוד יותר אל הקצה בגלל חוסר העזרה.

אנו דורשים לעזור לכולם באופן שוויוני ולא רק למגדר אחד.

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות במשפחה, אלימות נשים

נשים – די לאלימות

משבר הקורונה, יצר כר נרחב להסתה נגד גברים. והמדיה מוצפת בכתבות המזהירות בפני עליה "דרמטית" באלימות במשפחה, כמובן בצירוף תמונה של גבר אלים!

כתבות אלה הינן, מגמתיות, שיקריות, מסיתות ובעיקר מסלפות את האמת.

הציבור החשוף לתעמולת "האישה כקורבן" לא מעז לחשוב שגם גברים הינם נפגעי אלימות במשפחה מבת הזוג.

"למעלה מ-50 שנה ידוע בעולם האקדמי, כי בנושא אלימות במשפחה קיימת סימטריה באלימות בין בני זוג, מעטים העזו באקדמיה הישראלית לחשוף את קלונן של ארגוני הנשים, את השקרים והתעמולה הזולה, בין הבודדים שהעזו  נמצאים פרופ' זאב ויינשטוק, פרופ' שרה בן דוד, דר' יואב מאז"ה ורבים וטובים נוספים בעולם בעיקר.

מה גם שבנושא האלימות כנגד ילדים, לפי כל המחקרים, נשים מסוכנות הרבה יותר לילדים, באלימות ורצח ילדים.

תקופת הסגר יוצרת לגברים רבים סיטואציה משפחתית בלתי אפשרית, גברים רבים חווים אלימות מילולית, אלימות נפשית, אלימות מינית, ואף אלימות פיזית מבנות זוגם ולצערנו מרביתם חוששים להתלונן והכתבות ברחבי הרשת מסבירות יותר מכל – מדוע גבר לא מעז לתלונן נגד בת הזוג.

בסוף השבוע האחרון הוצפנו בפניות מגברים שמצאו עצמם חסרי אונים מול אלימות במשפחה! 

גברים שהיו חשופים לאלימות במשפחה, קל וחומר בתקופה זו. גברים שהיו קורבן לאלימות, עדיין חוששים להתלונן, מאחר וכידוע, אלימות כלפי גברים אינה מטופלת ובעיקר זוכה לגיחוך, דוגמא לכך ניתן לראות ב-7000 תלונות בשנה של גברים שהוגשו נגד נשים אלימות במשטרת ישראל. ונסגרו ללא כתב אישום, נכון לדייק ולומר שתלונת בן הזוג הסתיימה במעצרו בגין אלימות.

בעת הזו, אנו אבות למען צדק קוראים לגברים והאבות בישראל לא לחשוש, להמשיך ולשלוח לנו תמונות והוכחות לפגיעה הפיזית בכם, לא לשכוח להקליט, לצלם, לתעד כל פגיעה בכם.

עמותת אבות למען צדק, מצפה מהתקשורת לכל הפחות בתקופת משבר, לפרסם כתבות מאוזנות ולא להצטרף למסע הסתה מגדרי, הפוגע בבנים שלנו, באבות, ובכל הזכרים בישראל.

פורסם ב אבות למען צדק, תרומה

תורמים סל מזון לאבות הגרושים

תורמים סל מזון לאבות הגרושים

מגיפת הקורונה, יצרה משבר כלכלי במשק הישראלי בככל ובקרב האבות הגרושים בפרט.

אלפי אבות גרושים שגם בימי שגרה, מצבם הכלכלי אינו מזהיר נקלעו למצוקה כלכלית.

רבים פנו אלינו, לעזרה כלכלית בימים טרופים אלה.

אנו יוצאים בקמפיין גיוס תרומות סלי מזון לאבות הגרושים – עלות סל 300 ₪ .

הצטרפו אלינו וחבקו את האבות.

לתרומה ב paybox:

http://pbme.co/pbj?v=j&g=5e463cf565d61b001bb0630f

לתרומה בהפקדה לחשבון העמותה בבנק הדואר:

סניף : 01
מספר חשבון:  28096211

מייל העמותה, לשאלות והבהרות;

contact@father4justice.org

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות, תקיפה מינית

1128 גברים קורבן לתקיפה מינית.

1128 גברים קורבן לתקיפה מינית.

ללא כוונה נחשפה האמת – לפחות בחלקה.

בדו”ח של הממ”מ שהוגש לועדה לקידום מעמד האישה, שמרכז נתונים לגבי אלימות של גברים כלפי נשים בשנת 2013 – דו”ח בעייתי זה מהווה דוגמה להטיה החד-צדדית בעניין אלימות.

הדו"ח עוסק באלימות של גברים כלפי נשים ובכך נוצר הרושם כאילו התופעה ההפוכה אינה קיימת, כך על פי הדו"ח יש לנו נתונים לגבי נשים שנרצחו בידי בני זוגן, אבל לא התופעה ההפוכה.

ובכל-זאת, כשהדו”ח טורח לציין עבירות משני הצדדים, למשל בעניין עבירות מין, המספרים מפתיעים: מסתבר שחלקם של גברים כקורבנות לתקיפה מינית כלל לא שולי.

מפתיע?

כרבע מסך כל התיקים הנפתחים על אלימות מינית נוגעים לגברים שהותקפו.

בדוח של מרכז המחקר של הכנסת נרשם כי בשנת -2013, 3,081 תיקים נפתחו בגין נשים שהיו קורבנות תקיפה מינית לעומת 1,128 תיקים בגין גברים שהיו קורבן לתקיפה כזו.

כל זאת מדוח אשר לא נועד לחשוף אלימות מינית נגד גברים, המידע נחשף ופורסם רשמית ברשומות הכנסת.

קישור לדו”ח הממ”מ שהוגש לועדה לקידום מעמד האישה

https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/6d5a6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_6d5a6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8241.pdf

בפעם הבאה שיספרו לכם כי רק נשים נפגעות תקיפה מינית וגברים לא נפגעים – תדעו את האמת, לפחות בחלקה.

פורסם ב אבות למען צדק, דרושים

דרושים מתנדבים/ות

לעמותת אבות למען צדק – דרושים מתנדבים.

המודעה מנוסחת בלשון זכר, אך פונה לנשים ולגברים כאחד.

מוזמנים להכנס לקישור ולבדוק התאמה.

ממתינים ומצפים לפנייתך.

אבות למען צדק.

https://father4justice.org/מתנדבים-לקהילה/

פורסם ב אבות למען צדק, דרושים, עורך דין

דרוש עורך/ת דין בהתנדבות.

לעמותת אבות למען צדק דרוש עורך/ת דין בהתנדבות (בעת הזאת) להקמה וניהול תחום מדיניות וחקיקה. ולצורך הגשת עתירות ציבוריות.

תחום מדיניות וחקיקה, יפעל בכנסת ויהיה פעיל בעבודת החקיקה על ועדותיה השונות, בכל הנוגע למעמד המשפחה, הורים, ילדים וגברים בישראל.

פעילות זו תעשה באמצעות ייזום וקידום הצעות חוק, מתן חוות דעת מקצועיות לחברי הכנסת בוועדות, הגשת חוות דעת בנושאים העומדים לדיון בועדות ציבוריות והשתתפות בישיבות ועדות הכנסת.

כמו כן, יפעל אל מול כל רשויות המדינה מרמת השרים ועד לעובדי הרשויות המקומיות, על מנת לוודא שהחוקים והזכויות הקיימים בתחום מעמד משפחה, הורים, ילדים, גברים וזכויותיהם נאכפים ומיושמים.

ליצירת קשר במייל : contact@father4justice.org

פורסם ב אבות למען צדק

למות מקורונה או מקריסה כלכלית

משבר הקורונה יביא לקריסה כלכלית של אבות גרושים.

מספר המובטלים בישראל כתוצאה מהמשבר זינק ל-815,727 ,  מנתוני משרד העבודה והרווחה והביטוח הלאומי כ- 40 אלף הינם גרושים!

בימי שגרה, מצבם הכלכלי של האבות הגרושים גם כך הינו במדרג הסוציואקונומי הנמוך, וכעת כ-8000 תיקי מזונות צפויים להפתח נגד אבות שלא יצליחו לעמוד בתשלומי המזונות.

בשבוע האחרון תיבת המייל של העמותה מוצפת בזעקת האבות הגרושים, זעקה אשר אינה נשמעת בציבור ובתקשורת, מדובר באבות אשר מבקשים לקבל סיוע לתקופת הבניים!

החלטת שר המשפטים אמיר אוחנה (הממונה הישיר על הוצאה לפועל ) שלא להקל עם האבות הגרושים בהליכי הוצל"פ בעת הזו, זאת תוך התעלמות מוחלטת מדרישה לממן דרך הביטוח הלאומי את מזונות האבות שפוטרו ללא פתיחת הליך גביה – היא מעשה נבלה!

לצערנו, אין חבר כנסת אחד אשר מוכן להשמיע את קולנו.

פורסם ב אבות למען צדק, זכויות הגבר, זכויות הילד, חד הורי

משפחות חד הוריות

משפחות חד הוריות בישראל, לכבוד יום האישה הבינלאומי.

קצב הגידול של משפחות חד הוריות שבראשן גבר הוא פי 2 מנשים!!!!!!!

מעל 14% מהמשפחות החד הוריות עומד בראשן גבר.

קצב הגידול של משפחות הוריות שבראשן עומדת אישה הוא 33%

קצב הגידול של משפחות חד הוריות שבראשן עומד גבר הוא 67%

קצב הגידול של משפחות חד הוריות שבראשן עומד גבר גבוה פי 2 מקצב הגידול של משפחות חד הוריות שבראשן עומדת אישה

אפשר להקיש מכאן על הרבה דינמיקות אבל אחת מהן ברורה, שילוב של רדיפה פמיניסטית ממסדית/משפטית ביחד עם הממסד הדתי רבני, בניגוד למיתוס פוגע בעיקר בגברים.

מכאן, שהפגיעה בנשים בהקשר זה היא בעיקר נגזרת של פגיעה בגברים.

אבות למען צדק.

פורסם ב אבות למען צדק, נשים בוגדות

האם נשים בוגדות?

האם נשים בוגדות? לרגל יום האישה הבינלאומי, בחרנו לבדוק סוגיה שמעניינת את ארגוני הנשים.

בהתאם לפרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

"בשנת 2008 נרשמו 19,638 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון, 52% נתמכו בסעיף של היריון הנובע מיחסים אסורים מחוץ למסגרת הנישואין".

נתון, בלתי נתפס, 52% הריונות !

וזאת עוד לפני שפרסמנו את המחקר שלנו בענין הממזרות בישראל לכבוד יום האישה (מבטיחים לפרסם בהמשך השבוע)

אבות למען צדק.

פורסם ב אבות למען צדק, זכויות אדם, מוטי לייבל

טרור משפטי נגד אזרחים.

זוכרים את הכותרות שזעקו "טרור רשתי" !!!

האמת, את הטרור בסיפור הפעילה הפרקליטות נגד אזרחים, גם אם היו בוטים , עדיין מדובר בביקורת לגיטימית

והתקשורת נאלמת כאשר האמת יצאה לאור.

מוטי לייבל זוכה ע”י ביהמ”ש המחוזי ירושלים מעבירות של העלבת עובד ציבור.

ביהמ”ש המחוזי ירושלים זיכה 26/2/19, את מוטי לייבל, לאחר שזוכה בביהמ”ש השלום ירושלים, אצל השופט אילן סלע, מעבירות שעניינן העלבת עובד ציבור.

הפרקליטות שלא יכלה להרשות לעצמה זיכוי כואב ונוסף בבית משפט השלום בירושלים אצל השופט אילן סלע, הגישה ערעור על זיכויו של לייבל.

לקרוא לעוסית "טיפשה" או "חוטפת ילדים" זאת ביקורת לגיטימית על מעשיו של עובד ציבור.

בית המשפט המחוזי קבע – מוטי לייבל זכאי.

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק, אונס, אלימות נשים, זכויות הגבר, יואב לוין

תרבות האונס – נשים אונסות גברים

תרבות האונס – נשים אונסות גברים.

תרבות אונס הגברים בידי נשים ידועה ומוכחשת, מדובר בתופעה ידועה, רבת שנים המוכחשת בידי גברים ונשים כאחד, בצד הגברי הגברים אינם מסוגלים להודות שאישה כפתה עליהם יחסי מין.

איזה גבר יעז לספר לחבר'ה כי אישה קיימה עימו יחסי מין והוא סרב, בעודו שיכור והיא כפתה את עצמה עליו!

איזה גבר יעז לפנות לתחנת המשטרה ולהתלונן שאישה כפתה עצמה עליו – היא אנסה אותו!

לפמיניסטיות זה מסתדר לא רע בכלל, ההכחשה הגברית הסוחפת לתופעה אשר ידועה שנים רבות מאפשרת להן לאנוס גבר ולא לשאת באחריות,

לגנוב זרע מגברים, לכפות אבהות. וכמובן לדרוש מימון בדמות מזונות ומחצית רכושו על עבירה פלילית שהיא ביצעה.

מה זה,אונס גברים:

קיום יחסי מין של אישה עם גבר בהעדר הסכמה של הגבר (לא מעשה סדום).

לפי הגדרה של ה- CDC בארצות הברית, אונס שחל על גבר בידי אישה בבחינת היותו נאנס לחדור אותה מתרחש כאשר נכפה על הגבר או היה ניסיון לגרום לו לחדור מינית אישה ללא הסכמתו, בין כתוצאה משימוש בכוח פיזי או כאשר הגבר אינו מסוגל לתת הסכמה עקב היותו שיכור מדי, לא במודעות מלאה או מסומם, ( למשל חסר יכולת, חסר הכרה או חוסר מודעות) ובין אם השתמש באלכוהול מרצון או שהשימוש באלכוהול או בסמים נעשה שלא מרצונו (קרי סומם על ידי האישה).

בניגוד למקובל לחשוב אונס של גברים בידי נשים קיים בשכיחות גבוהה.כמובן, שאין סטטיסטיקה לנושא בישראל.

החוק בישראל:

חוק העונשין בישראל לא מכיר באונס גברים בידי נשים, הוכחה להכחשה ניתן למצוא בנסיון לתקן את העיוות בשנת 2009, התיקון לחוק עלה על רקע חשיפת תופעת אלימות מינית של נשים כלפי קטינים והעדר מענים במסגרת החוק.

הוגש תיקון לחוק העונשין תיקון מס' 106 – אינוס על ידי אישה, כמובן שהתיקון לחוק לא עבר לאור התנגדות ארגוני הנשים.

https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=318732

מהנעשה בעולם, מחקר של ה-cdc בארצות הברית חושף את האמת, נשים אונסות גברים:

1 מתוך 3 גברים חווה אלימות אינטימית בזוגיות.

1 מתוך 14 גברים חווה אונס.

80% מהתוקפות מינית גברים הן נשים.

97% מהגברים שחוו אונס, אלימות פיזית במשפחה וסטוקינג היו קורבנות של נשים.

56% מהגברים חוו לראשונה אלימות מצד בת הזוג על גיל 25.

71% מהגברים שחוו ניסיון לאונס או אונס מלא, חוו אותו לראשונה לפני גיל 25.

גברים נאנסים פי 5 מנשים (1 מתוך 52 נשים ו 1 מתוך 10 גברים).

קישור למחקר:

https://www.cdc.gov/violenceprevention/datasources/nisvs/men-ipvsvandstalking.html

לסיכום: גברים חווים אונס מידי נשים.

קרדיט: יואב לוין, מחלקת מחקר בעמותה.

אבות למען צדק.

פורסם ב אבות למען צדק, זכויות הילד, מרכז קשר

מרכזי הקשר = התעללות בילדים.

מרכזי הקשר = התעללות בילדים.

בניגוד לדעה הרווחת בציבור, מרכזי קשר לא נועדו למקרי אלימות כלפי קטינים או אלימות במשפחה, מרכז קשר מטפל בתופעה הקרויה "גירושין בעצימות גבוהה", ביטוי מכובס לצורך הצדקת הפגיעה באבות הגרושים, בשפה פשוטה האמא רוצה לכסח את אבי ילדיה וזאת הדרך.

למעשה, משרד הרווחה מאשר במסמכיו הרשמיים כי 85% מהאבות במרכז קשר מנוכרים מילדיהם, לבקשת האמא, בשיתוף פעולה של הרווחה והשופט.

במשך 9 חודשים (מינימום) ילד יורחק מאביו ויזכה לקיים קשר בהשגחה צמודה של שעה בשבוע !

שעה בשבוע כמו חיה בכלוב, זאת התעללות בקטין, פגיעה נפשית בקטין, מדובר על ניכור אבות ופגיעה באלפי ילדים בשנה, פגיעה נפשית בלתי הפיכה.

בהערכה מדובר על פגיעה 3200 – 6400 ילדים בשנה.

את המחיר ישלמו הילדים, את המחיר ישלם הציבור אשר טומן ראשו בחול.

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק, זכויות הילד, מאמר הקונצנזוס

111 מומחים בינלאומיים – ביטול חזקת הגיל הרך

111 מומחים בינלאומיים מארצות שונות מסכימים כי תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין

פרופסור אבי שגיא-שְורץ, המרכז לחקר התפתחות הילד והחוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה – תודה לאלה עד על סיועה בעיבודו של המסמך.

מאמר זה עוסק בשאלה האם תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין. בהקשר זה יצא לאור לאחרונה מאמר שכתב ריצ'רד וורשאק מאוניברסיטת טקסס (Warshak, 2014), ואנו נעסוק כאן בעיקרי המסקנות וההמלצות שעולות סביב שאלת הצורך בנוכחות עקבית, בלילה וביום, של שני ההורים בחייו של הילד לאחר הגירושין. ייחודו של אותו מאמר הוא בהיותו מסמך קונצנזוס, שכן אל וורשאק מצטרפים 110 מומחים בעלי שיעור קומה עולמי ממדינות שונות. מחבר מסמך זה עבור פסיכואקטואליה גם הוא אחד מרשימת מומחים אלה. תמיכה גורפת של מספר רב כל כך של מומחים במאמר אחד מהווה קונצנזוס חסר תקדים.

פרסומו של המאמר במקביל לדיון הצפוי בכנסת, לפי נוסח הצעת חוק הורים וילדיהם שיזמה השרה ציפי לבני, מצביע על כך שאם החוק יתקבל הוא יהווה אנטיתזה מוחלטת לקונצנזוס הבינלאומי בנושא של האחריות ההורית בגירושין. אמנם הצעת החוק איננה מציינת יותר ובאופן מפורש את "חזקת הגיל הרך", כפי שנוקט החוק הקיים, אך היא בעצם שיקוף חזקה אחרת לגיל הרך, שמוכרת כ"חזקת ההורה המטפל העיקרי". הצעת החוק נשענת מצד אחד על המלצות הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (ועדת שניט) – ועדה שאותה מינתה השרה לבני בשנת 2005 בקדנציה קודמת שלה כשרת המשפטים – וקובעת סעיף שמתאים למסמך הקונצנזוס. בשל חשיבותו ראוי לציין אותו במפורש על כל חלקיו. סעיף זה קובע כי אם ההורים לא הגיעו במקרה של פירוד לידי הסכמה בעניין אחריותם ההורית לילדם, בית המשפט יקבע הסדר הורות על פי טובת כל ילדה או ילד במשפחה, ויביא בין היתר בחשבון, בהחלטה מנומקת, את מכלול העניינים הבאים:

  • צרכיו ההתפתחותיים המשתנים וכשריהם של כל ילדה או ילד בהתאם למצבם הגופני, הנפשי וגילם, תוך הבטחת היציבות ביחסים בינם לבין סביבתם וכן הבטחת צרכיהם כילדים וצרכיהם המיוחדים ככל שהם קיימים;
  • רצון הילדה או הילד על ידי שמיעתם, במישרין או בדרך אחרת שמתאימה לילדה או הילד;
  • זכותם של הילדה או הילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר עם כל הורה;
  • זכותם של הילדה או הילד לקשר משפחתי;
  • יכולתו של כל אחד מההורים לממש את האחריות ההורית;
  • מידת הנכונות של כל אחד מההורים לשתף פעולה, לרבות נכונותם להבטיח את מימוש הקשר ההורי והמשפחתי;
  • הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילדה או לילד.

מצד שני, הצעת החוק כוללת בהמשך סייג רציני לסעיף האמור, שמביא למעשה לתוצאה של חזקת הגיל הרך. סייג זה קובע כי על אף האמור לעיל "על מנת להכריע על חלוקת הזמן והמגורים של ילדה או ילד שעדיין לא מלאו להם שנתיים עם כל אחד מהוריהם, ייתן בית המשפט, משקל מכריע לשיקולי שמירת היציבות בחייהם של הילדה או הילד ולאופן ולמידה בהם טופלו על ידי כל אחד מהוריהם במהלך חייהם, בלי שהדבר יפגע בשיקול של עידודם לשיתוף פעולה ביניהם והבטחת הקשר ההורי תוך בחינת טובתם של כל ילדה וילד במשפחה לעצמם, והכל תוך שמירה על עקרון טובת הילדה או הילד כשיקול ראשון במעלה". כלומר, חוק זה, אם יאושר, יביא לכך שבמרבית המקרים עד גיל שנתיים הילד יישאר בחזקת אמו – בניגוד מוחלט לקונצנזוס הבינלאומי של למעלה ממאה מומחים, ובניגוד להוראות החוק של חלק ניכר מן הארצות המפותחות בעולם.

קהיליית הפסיכולוגים בישראל בכלל וזו העוסקת במשברי גירושין בפרט אמורה למצוא עניין מיוחד במסמך הקונצנזוס, שכן נכון להיום הוא העדכני ביותר בתחום והוא שופך אור חשוב לגבי הדרך המתאימה להתמודדות עם סוגיות של תוכניות הוריות בעת גירושין. מן הסתם, גם שופטים, עובדים סוציאליים לסדרי דין, מגשרים וכל מי שעוסק בתחום בצורה זו או אחרת יפיק תועלת רבה ממסמך זה.

המומחים הבינלאומיים מתייחסים לסוגיה תוך שהם מציינים כי כיום הרבה הורים נשואים חולקים את הטיפול בתינוק: החתלה, האכלה, רחצה, השכבה לישון, הרגעה באמצע הלילה, חיבוק בשעות היום. בעצם, הורים לא זקוקים לרישיון להיותם הורים, וטוב שכך. הטבע צייד אנשים נורמטיביים ביכולת להיות הורים טובים דיים ללא קשר מגדרי. כאשר הם מתגרשים, האם המצב צריך להשתנות? האם אז צריך לעבור מבחני הורות? האם ילד מתחת לגיל ארבע צריך לבלות כל לילה רק בבית אחד? האם לחילופין ילדים ירוויחו משהייה לילית גם אצל אמא וגם אצל אבא? דיון נרחב סביב סוגיות אלה קיבל התייחסות בישראל (יואלס ושגיא-שורץ, 2012) ועכשיו גם בזירה הבינלאומית (Warshak, 2014). יעל- לאבי חשוב להדגיש את המשפט הצהוב. האם ייראה סביר עם קו מתחת? או בבולד?. אפשר גם לשים אותו בליד

על מנת להתמודד עם שאלות אלה נכתב מסמך הקונצנזוס הקובע כי כפי שאנו מעודדים שיתוף כל הורה בגידול הילד במשפחות עם שני הורים, הראיות המחקריות מראות כי שיתוף כל הורה בעתות גירושין צריך להוות את הנורמה בטיפול בילדים בכל הגילים, כולל חלוקת זמן בלילות עם כל הורה. מסמך הקונצנזוס מציין שיש להבטיח המשך קשר יציב של הילד עם כל אחד מההורים. יש לעודד אפוא את שני ההורים לשהות עם הילד ולהיות אחראי לו הן ביום והן בלילה. מסמך ההסכמה התפרסם ב-Psychology, Public Policy, and Law, כתב עת של הארגון האמריקאי לפסיכולוגיה (APA), הארגון המוביל בעולם בימינו בנושאי פסיכולוגיה. המאמר מופיע בקישור: http://psycnet.apa.org/journals/law/20/1/46.

ממסמך ההסכמה עולה גם שחלוקת זמן שווה בין ההורים אינה בהכרח הפתרון המתאים עבור כל המשפחות. יש להביא בחשבון קשת רחבה של גורמים בבניית תוכנית הורית. אולם מסמך ההסכמה מתנגד לרעיון שילדים מתחת לגיל ארבע חייבים לבלות את מרבית הזמן רק עם הורה אחד. מניעת שהייתם של ילדים עם אבותיהם בלילה והעברת מסרים מפחידים כי זה יפגע בהם הן טענות המנוגדות לידע עדכני בתחום התפתחות הילד. תינוקות ופעוטות זקוקים להורים שמגיבים בעקביות וברגישות לצרכים שלהם ושנוכחותם הפיזית בחיי היומיום קבועה ויציבה. אולם ילדים לא זקוקים לזמן מלא עם כל אחד מההורים במשך יממה מלאה. למשל, ישנן אמהות שעובדות כדיילות אוויר, אחרות עובדות כאחיות ורופאות ויש להן משמרות לילה, ולפיכך הן לא תמיד עם ילדיהן בלילה. מסמך ההסכמה מעודד אבות להיות מעורבים בחיי ילדיהם הצעירים מאוד, וכמובן גם בחיי ילדיהם הבוגרים, גם ביום וגם בלילה.

המסמך פונה גם למחוקקים ולשופטים השומעים גרסאות סותרות לגבי אילו תוכניות הוריות טובות לילדים בעתות גירושין. אלה לא תמיד יודעים למי למאמין, במיוחד בגלל העדר השכלה פסיכולוגית בכלל ובתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית בפרט. המסמך מבהיר היכן עומד המחקר סביב סוגיות אלה באמצעות הצגת קונצנזוס בין מומחים בולטים המייצגים את תחום התפתחות הילד, יחסי הורים-ילדים וגירושין. כל המומחים בחנו בעיון חומר מחקרי ומקצועי שקיים בתחום, כולם העלו הערות, ולבסוף כולם הצטרפו בתמיכתם למסמך, למסקנותיו ולהמלצותיו. המומחים מאוחדים בדאגתם שמחקר פגום מוביל להטעיה ולהחלטות שגויות ביחס להסדרי הורות שעשויים לפגוע בטובת הילד.

מסקנות והמלצות (וורשאק, 2014, עם 110 מומחים ששמותיהם מופיעים ברשימה בסוף המאמר) חלק זה הוא תרגום ועיבוד של החלקים העיקריים מתוך מסמך ההסכמה. הוא מביא את המסקנות וההמלצות העיקריות, שעוסקות בשתי סוגיות מרכזיות:

  1. היקף הזמן שעל ילדים צעירים לבלות בעיקר אצל אותו הורה, והמידה שבה אפשר ורצוי לחלוק את הזמן באופן שווה יותר בין שני ההורים.
  2. האם על ילדים מתחת לגיל ארבע לשהות כל לילה רק בבית אחד, או האם עליהם ללון בבית של כל אחד משני ההורים.

חילוקי דעות בנוגע לחלוקת זמן הוֹרוּת לילדים צעירים מתמקדים גם בסוגיה האם מתן זמן רב יותר לילדים עם אבותיהם על מנת לחזק את היחסים אב-ילד, מסכן את היחסים אם-ילד. אלה שחוששים מציינים כי שהייה ממושכת מדי הרחק מן האם, או לינות לילה הרחק ממנה, לא רק שלא יבטיחו קשר באיכות גבוהה עם שני ההורים, אלא יביאו לכך שלילד יהיו יחסים לא טובים עם שני הוריו. המחקר מפיג דאגות אלה ביחס לילדים בוגרים יותר הנמצאים במשמורת משותפת (Fabricius et al., 2012). יתרה מכך, קשר תכוף יותר עם אבות מביא תועלת ואינו בא על חשבון איכות יחסי אם-ילד. מחקר שבחן את סוגיית זמן הורות המושקע במשפחות שלמות, מוכיח כי הילד הממוצע בארצות הברית מבלה פחות ממחצית הזמן אצל האם. לא רק זאת, הוא מקבל תשומת לב של ממש מהאם אף לפרקי זמן קצרים יותר. בנוסף, ממצאי מחקרים על ילדים השוהים במעונות יום צריכים להפיג את הדאגה כי לילדים נגרם נזק בלתי נמנע על ידי פרידות ממושכות מאמהותיהם (לסקירה מפורטת ראו (Warshak ,2014.

תוצאותיהם של 16 מחקרים רלוונטיים לתוכניות הורות שנבחנו על ידי וורשאק ושותפיו תומכות באופן כללי בהורות משותפת ובלינות לילה המתחלקות בין ההורים של ילדים צעירים ואינן מתנגדות להן. לפי המחקרים הללו ההשפעה הישירה של לינות לילה בטווח הקצר היא מועטה. ישנם שלושה מחקרים המצוטטים לעתים קרובות על ידי בעלי עניין כעדות אמפירית להשפעות מזיקות של מעורבות גדולה יותר של האב בילדים צעירים (Solomon and George, 1999a,b ;McIntosh et al., 2010). מחקרים אלה מדווחים תוצאות מעורבות או שנויות במחלוקת, בעיקר מכיוון ששיטות המחקר שבהן השתמשו לא היו מספקות על פי תקנים מדעיים מקובלים. למעשה, העדר מחקרים העוסקים בהשפעות רחוקות טווח של תוכניות לינה שונות עבור ילדים הגדלים מגיל צעיר בשני בתים מנציח את הוויכוח בין אנשי המקצוע. ויכוח זה גם פותח דלת לדעות ולהמלצות המשקפות הנחות ודעות מוקדמות במקום עובדות מבוססות מדעית.

עד אשר יעמדו לרשותנו מחקרים נוספים על התוצאה ארוכת הטווח של תוכניות הורות שהחלו בילדות המוקדמת, אין לנו אלא להסתמך על אומדנים משוערים המתבססים על מה שידוע לגבי משך הזמן ואופי תשומת הלב שלהם זקוקים תינוקות וקטינים למען רווחתם. המחקר על ילדים הגדלים עם שני ההורים שחיים בנפרד זה מזה חייב להתבסס על ההקשר הרחב יותר של ידע מדעי בדבר הגורמים המטפחים התפתחות מיטבית של הילד ויצירת קשרים בריאים של הילד עם כל אחד מהוריו. מחקר זה מציע קווים מנחים שצריכים להדריך מקבלי ההחלטות, הורים, מגשרים, מומחים בתחום, עורכי דין ושופטים. בהשוואה לגוף הידע הרחב יותר של התפתחות הילד במסגרת משפחות שלמות ובחלוקת הזמן בין ההורים במשפחות אלו, מספרם ואיכותם של מחקרים המתמקדים בילדים צעירים שהוריהם חיים בנפרד זה מזה הוא מוגבל.

יש לציין כי מסמך הקונצנזוס של וורשאק ושותפיו אינו הדו"ח הראשון של הסכמה כללית (consensus) בין מומחים על ההשלכות של המחקר ביחס לתוכניות הורות בעתות משבר. קבוצת מומחים רב-תחומית שפעלה בחסות "המכון הלאומי של ארצות הברית לבריאות הילד ולהתפתחות האדם" (U.S National Institute of Child Health and Human Development) נפגשה ב-1994 כדי להעריך ראיות אמפיריות בנוגע לאופן שבו ילדים מושפעים מגירושין ומהסדרי הורות שונים. קבוצה זו פרסמה דו"ח (Lamb, Sternberg & Thompson,1997) הכולל מסקנה רלוונטית להסדרי תוכניות הורות עבור ילדים צעירים: לגרפיקה: שורה רווח לפני ואחרי ולהזיח

כדי לשמור על יחסים באיכות גבוהה עם ילדיהם, ההורים צריכים שיהיו להם יחסי-גומלין מקיפים וסדירים עם הילדים במידה מספקת, אולם כמות הזמן הכרוכה בכך היא בדרך כלל פחות חשובה מאשר האיכות של יחסי הגומלין אותם הם מפתחים. הסדרים של חלוקת זמן המבטיחים את מעורבות שני ההורים בהיבטים חשובים של חיי היום-יום והשגרה של ילדיהם – כולל שעות שינה וטקסי-התעוררות, מעברים אל בית הספר וממנו, כולל גם מעורבות בתכנים נוספים ופעילויות-פנאי – עשויים לשמר את תפקיד ההורים שאינם גרים עם ילדיהם כחשוב מבחינה פסיכולוגית ומבחינת אירועים מרכזיים וחשובים בחיי ילדיהם. האופן בו נצליח להשיג זאת חייב להיות "תפור" באופן מותאם וגמיש לצרכים ההתפתחותיים, המזג והנסיבות האישיות המשתנות של הילד הנוגע בדבר (עמ' 400).

בין השנים 2001-1999, היו חילופי מאמרים אשר צוטטו בהרחבה ואתגרו את הקווים המנחים עד אז, שעל פיהם נהגו להגביל ילדים צעירים מלישון בבית אבותיהם. קבוצת מחברים אחת תמכה בתוכניות הורות גמישות ויחידניות לעומת הישענות על ברירות מחדל מוחלטות האוסרות לינות לילה אצל אבות (Kelly & Lamb, 2000; Lamb & Kelly, 2001; Warshak, 2000; 2002). קבוצה זו המליצה למקבלי ההחלטות לאמץ את החלופה של לינת לילה אצל אבות בשל התועלת הפוטנציאלית שלה בביסוס קשרים שילדים מפתחים עם שני ההורים. המתנגדים להשקפה זו לא קיבלו את הצורך בהסרת המגבלות, תוך שהם ממשיכים להדגיש את החשש ביחס לנזק אפשרי של לינות בשני הבתים לעומת תועלת אפשרית (Solomon & Biringen, 2001; Biringen et al., 2002). המתנגדים הציעו להתייחס אל לינות לילה בזהירות, אך חשוב לציין כי בשום פנים ואופן הם לא טענו שיש לאסור אותן או להורות נגדן, בהתבסס על ברירת מחדל קבועה מראש. בתוך כך הם אף קבעו כי בקרב מקרים שונים, הלינה גם אצל האם וגם אצל האב עשויה להיות לטובתם של ילדים צעירים.

בעקבות דו"ח ההסכמה הכללית מ-1997 – יד ביד עם מאמרים חדשים על תוכניות הורות עבור ילדים צעירים ובצד גוף מחקר הולך וגדל ביחס להורות משותפת – הודגשה והוכרה החשיבות של מתן הזדמנויות מספקות ונאותות לילדים לפתח ולקיים קשרים באיכות גבוהה עם שני ההורים (Finley & Schwartz, 2010; Schwartz & Finley, 2010).

העשור שבין 2011-2001 מאופיין בהסכמה ובקבלה הולכת וגוברת של הצורך לאפשר לינות לילה עם שני ההורים, זאת בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, בתי משפט והורים לתינוקות ולפעוטות. כאמור, קיימת רתיעה מכך מצדם של התומכים במינוי הורה אחד כמטפל עיקרי, תוך מורת רוח מהורות משותפת לילדים צעירים מאוד ותוך ניסיונות חוזרים להחיות את ההגבלות ללינות לילה שאפיינו את המאה הקודמת (למשל, McIntosh, 2011). עם זאת ומסיבות שנדונו לעיל, המומחים סבורים שגישה זו גם מוטעית וגם מטעה ואינה עולה בקנה אחד עם גישה מבוססת ראיות לתוכניות הורות גמישות. המחקר שפורסם מאז ההסכמה הכללית מ-1997 ממשיך לחזק את מסקנות ההסכמה הכללית בין המומחים (Adamson & Johnson,2013; Nielsen, 2013a, 2013b).

אף על פי כן, המומחים השותפים למסמך ההסכמה מכירים בכך שכמות המחקר ואיכותו מותירים הרבה כבלתי ידוע, ולפיכך מתבקשת צניעות בניסוח מסקנות שמנסות להנחות החלטות על הסדרי הורות. במלוא המודעות למגבלה זו, החתומים על מסמך ההסכמה מציינים שהמצב הנוכחי של הספרות המדעית תומך במסקנות ובהמלצות להלן. וורשאק ושותפיו מציינים כי הם מכירים בכך שגורמים רבים כגון נורמות תרבותיות ושיקולים פוליטיים משפיעים על אופי המדיניות וסוג הסדרי ההורות אשר חברה נתונה רואה כרצויה. אם מעצבי מדיניות מבקשים להסתמך על ידע מדעי מבוסס על מחקר בתחום התפתחות הילד בכל מה שנוגע לענייני החלטות הקשורות להסדרי הורות, הרי שהניתוח שוורשאק והמומחים מציגים במאמר הקונצנזוס צריך לקבל משקל משמעותי על ידי מחוקקים ומקבלי החלטות. להלן הנקודות העיקריות:

  1. בדיוק כפי שאנו מעודדים את שני ההורים במשפחות שלמות לחלוק טיפול בילד, אנו סבורים כי הראיות של מדעי החברה ביחס להתפתחות יחסי הורה-ילד בריאים והתועלת לטווח ארוך של יחסים אלו תומכות בכיוון דומה גם במצבי פרידה. לכן, הורות המבוססת על חלוקת זמן שווה פחות או יותר צריכה להיות הנורמה עבור תוכניות הורות לילדים בכל הגילים, כולל ילדים צעירים מאוד. אנו גם מכירים בכך שמקצת ההורים והמצבים אינם מתאימים להורות על פיה כל הורה הוא שותף שווה כפי שעולה גם בסעיף 7 להלן.
  2. ילדים צעירים יוצאים נשכרים כאשר שני הורים בעלי מסוגלות נוהגים על פי תוכנית הורות המספקת להם קשר מאוזן ומשמעותי עם כל אחד מהם, תוך הימנעות מתבנית אחת הקוראת לחלוקה ספציפית של זמן הנכפית על כל המשפחות. התנהגות הורית יציבה, צפויה ורגישה, המביעה חיבה, היא תנאי חשוב להבטחת יחסי הורה-ילד משמעותיים, בטוחים ובריאים. בספרות המבוססת על מחקר תקף אין כיום שום בסיס לדרג באופן מגדרי האם אבות או אמהות הן דמויות עיקריות או שניוניות בעניין חשיבותן להתפתחות הבריאה של ילדיהם.
  3. באופן כללי, התוצאות של המחקרים שעליהם מתבסס מסמך זה תומכות בתוכניות הורות המאזנות באופן שווה יותר את זמנם של ילדים צעירים בין שני הבתים. תיאוריות של התפתחות רגשית-חברתית ונתוני מחקר סביב תיאוריות אלה מוכיחים כי תינוקות יוצרים בדרך כלל התקשרות לשני ההורים, וכי היעדרותו של הורה מסוים לתקופות ממושכות מסכנת את היכולת לפתח התקשרות בטוחה עם אותו הורה. ראיות בנוגע למשך זמן הורות במשפחות שלמות ובנוגע להשפעתם של מעונות יום מראות כי שהייה עם ילדים ותינוקות במשך מחצית מזמן היממה היא בהחלט די והותר כדי לתמוך בצורכי הילד. לפיכך, על מנת לספק לילד את מירב ההזדמנויות ליחסים טובים ובטוחים עם כל אחד מן ההורים, אנו מעודדים את שני ההורים להעניק זמן מרבי של שהות עם ילדיהם. אין להורים כל סיבה לדאגה אם הם חולקים שווה בשווה את זמן ההורות כאשר זה תואם ללוגיסטיקה של לוח הזמנים של כל אחד מן ההורים.
  4. מחקר על לינות לילה של ילדים עם אבות תומך בכך שילדים מתחת לגיל ארבע יכולים להיות מטופלים בלילה על ידי כל אחד מן ההורים, במקום להיות כל לילה רק בבית אחד. אנו מוצאים כי עבור רוב הילדים הצעירים השיקולים התיאורטיים והמעשיים לטובת לינות לילה בשני בתים הם משכנעים יותר מאשר דאגות כי לינות לילה בחלוקה שכזו עלולות לסכן את התפתחותם של הילדים. שיקולים מעשיים נעשים רלוונטיים כאשר מתאימים תוכנית הורות עבור ילדים צעירים לנסיבות של ההורים. שיקולים מסוג זה עלולים גם לא להתגלות בתנאי מעבדה וגם לא להימדד באופן מספק על ידי מחקרים קיימים, אולם אפשר לזהותם על ידי ההורים והיועצים החייבים לוודא את היתכנות החלופות של תוכנית הורות כזאת או אחרת (Ludolph, 2012). לינות לילה מועילות כאשר הן מתואמות עם הלוגיסטיקה של חלוקת זמן ההורות. סביר כי הורים לילדים צעירים, יותר מאשר הורים לילדים מבוגרים יותר, נמצאים בשלב מוקדם בקריירה או בעיסוק שלהם, כך שיש להם פחות גמישות ושליטה על לוחות הזמנים של עבודתם. תוכניות הורות המציעות לאב ולילד להיות ביחד במשך פרקי זמן קצרים של שעתיים פעמיים או שלוש פעמים בשבוע, עלולות ליצור לחץ לא רצוי על הקשר עם הילד. הבה נחשוב על הלוגיסטיקה שכרוכה בהעמסת התינוק והחפצים הנחוצים במכונית, נסיעה למקום מגוריו של האב, פריקת כל הכבודה מן המכונית, האכלת התינוק וסיוע לו בהסתגלות אל לסביבה. כאשר האב צריך להחזיר את הילד תוך שעתיים מזמן איסופו, הרי שנותר זמן מועט לפיתוח יחסי גומלין נינוחים. לינות לילה מסייעות להפחתת המתח הנלווה לחיפזון הכרוך בהחזרת הילד, ולכן הן תורמות לשיפור איכות הקשר ושביעות הרצון ממנו הן עבור ההורה והן עבור הילד.

לינות הלילה מאפשרות לילד להשתקע בבית האב, אשר ייעשה מוכר יותר לילד השוהה באופן סדיר בלילה בבית, זאת בהשוואה לילד אשר לרשותו רק פרקי זמן קצרים של שעה אחת בבית (בהתחשב בזמן שנדרש לתעבורה ולהכנה לנסיעה בחזרה). המרחבים הפיזיים שבמסגרתם מתרחש קשר הורה-ילד, אם אינם הולמים, משפיעים על האופי ועל סוג יחסי הגומלין, ועשויים לפגוע בהתאמה בזהות האב או האם כהורה (Marsiglio, Roy & Fox, 2005). השהות בלילה מאפשרת גם לאב וגם לאם להשתתף במגוון רחב יותר של פעילויות מעצבות התקשרות כגון עיסוק בטקסי השכבה לישון והרגעת הילד במקרה של התעוררויות בלילה. יתרון נוסף של לינות לילה כמוצע הוא שבבוקר יכול כל אחד מן ההורים להביא את הילד אל מעון היום, הפעוטון או כל מסגרת טיפולית או חינוכית אחרת. מצב זה מקטין חשיפה של הילד למתחים הנלווים למגע הישיר של ההורים זה עם זה.

אף על פי כן, יש להביא בחשבון את מיעוטם של המחקרים ואת מגבלותיהם, כולל תוצאות מחקר שאינן מצליחות להצביע על כך שיש באופן ישיר, ולכשעצמן, תועלת או חיסרון ללינות לילה. לכן, אנו מבקשים לציין שהמצב הנוכחי של הראיות הזמינות מקשה לתמוך במדיניות כזו או אחרת ביחס ללינות לילה. יתר על כן, קיים תיעוד נרחב לגבי פגיעוּת ביחסי אב-ילד בקרב הורים לא נשואים וגרושים כאשר לא מתאפשר לילד לפגוש את האב, ובמקביל ישנם גם מחקרים המצביעים על כך שלינות לילה מהוות גורם מגן שמחזק מחויבות מוגברת של האב לגידול הילד, וגם מפחיתות את השכיחות של הסתלקותו מחיי הילד. מאחר שאין מחקר המראה על סיכון כלשהו הנובע מלינות לילה, הרי שמקבלי ההחלטות צריכים להכיר בכך שמניעת לינות לילה מילדים צעירים אצל אבותיהם, יותר מאשר היא יכולה להועיל היא עלולה לסכן את איכות היחסים שמתפתחים ביניהם.

  1. תוכניות הורות המספקות לילדים קשר של לא יותר משישה ימים בחודש עם אחד מן ההורים ומחייבות את הילדים להמתין יותר משבוע בין המפגשים, גובות מחיר מיחסי הורה-ילד. תוכנית מעין זו שמציעה קשר מוגבל מהווה גורם סיכון לביסוס הקשר בין ההורה והילד. תוכנית כזו יוצרת חסך שעלול למנוע מהילד את אופי היחסים והקשרים אשר מרבית הילדים זקוקים להם ורוצים לכונן אותם עם שני ההורים. המחקר תומך במגמה הגוברת של חוקים ופסקי דין בבתי משפט המעודדים כמות זמן מרבית שבה הילדים שוהים עם כל אחד מן ההורים. גישה זו אף עשויה להיות משמעותית יותר עבור ילדים צעירים כדי לאפשר להם יציקת יסוד איתן ביחסיהם עם אבותיהם וגם כדי לטפח העמקת הביטחון ביחסים אלה. במקום להציב מכשולים בנתיב שמוביל למעורבות של אבות עם ילדיהם, על החברה לעודד אבות להיות מעורבים באופן ישיר ובונה יותר בחיי ילדיהם. בעלי עניין בזירה הציבורית חייבים לפתח שיתוף פעולה בין יוזמות חברתיות – הן במסגרת מדיניות ציבורית והן במסגרת תוכניות פסיכו-חינוכיות – על מנת לסייע ביציקת הבסיס שנחוץ לכינון קשרים בריאים בין אבות וילדים צעירים והמשך ביסוסם בעתיד (Cowan, Cowan, Pruett, Pruett & Wong, 2009; Marsiglio & Roy, 2012).
  2. אין כל ראיות התומכות בכך שצריך לדחות את לוח הזמנים בביסוס מעורבות סדירה ותכופה, כולל לינות לילה, של שני ההורים עם תינוקותיהם וילדיהם הצעירים מאוד. פיתוח יחסי התקשרות עם כל אחד מן ההורים הוא שיקול חשוב מאין כמוהו כאשר מפתחים תוכניות הורות. ההסתברות של ביסוס יחסי התקשרות אלה גוברת על ידי הפחתת זמני הפרידה של הילד מכל הורה וגם דרך הבטחת זמן הורות נאות לכל הורה. הסדרים כאלה מאפשרים לכל הורה ללמוד טוב יותר את הצרכים הייחודיים של הילד ולשפר מיומנויות הוריות המתאימות לכל שלב התפתחותי. התדירות ומשך הזמן המיטביים של הילד עם כל הורה ישתנו בקרב ילדים שונים, וזה תלוי בגורמים כגון גילם, הנסיבות של הוריהם, המניעים שלהם והיכולת לטפל בילדים. שיקולים חשובים אחרים כוללים את היסטוריית הקשרים הייחודיים של הילדים עם כל אחד מן ההורים, וניסיונו של כל הורה בטיפול בילד ובמעורבות עמו. כאשר שואפים לטפח קשרי הורה-ילד, תוכנית ההורות חייבת להיות רגישה לצורכי הילד, תוך שהיא מבצעת התאמות מאוזנות של תדירות, משך זמן, ומבנה הקשר.
  3. המלצותינו ישימות בנסיבות רגילות, לרוב הילדים עם רוב ההורים. העובדה שישנם גם הורים עם מגבלות משמעותיות ביחס ליכולת הטיפול שלהם בילדיהם כגון הורים מזניחים או מתעללים והורים שמפניהם הילדים זקוקים להגנה ואולי אף להרחקה, אסור שעובדה זו תכתיב מדיניות עבור מרבית הילדים שהוריהם מגדלים אותם באופן נורמטיבי, הגם שהם חיים בנפרד זה מזה. המלצותינו חלות על ילדים שיש להם יחסים סדירים עם שני ההורים. כאשר ילד מקיים קשר עם הורה אחד ואין לו קשר קודם עם ההורה האחר, או שבמקרה הטוב יש לו קשר שולי, הרי שאז תוכניות שונות צריכות לשרת את המטרה של בניית הקשר.

חשוב להדגיש כי כותבי מסמך הקונצנזוס – כולם מומחים מוערכים בתחומיהם – אינם מייצגים בהכרח את השקפותיהם של כל המומחים להתפתחות הילד ולגירושין. מומחים אלה מביעים במסמך ההסכמה את תקוותם שעמדתם תזכה לתשומת לב ראויה מצדם של מקבלי החלטות. אולם אין הם מבקשים מאחרים לקבל את דעותיהם המבוססות אך ורק על המוניטין שלהם כמומחים. לחילופין, הם מצפים שתהיה התייחסות לעובדה שמבוססת על מיטב הכרתם ביחס לניתוח שלהם את המחקר שקיים, העומד במבחן התוקף והמהימנות המדעית. לפיכך החתומים על מסמך הקונצנזוס מאמינים כי דבריהם ראויים לאמון בתחום המשפט והחוק. הם אף מזמינים ומצפים לתגובות מעמיתים התומכים בדעות שונות. אולם הם מעודדים קובעי מדיניות ומקבלי החלטות להבחין בהקפדה בין מצגות מאוזנות ומדויקות מול דיווחי מחקר מוטים, ובכך להימנע מהישענות באופן מוטעה ומהסתמכות על מחקרים שוליים בעלי שיטות ותוצאות מפוקפקות. בהקשר זה Meltzoff (1998) מזהיר: "קבלה לא ביקורתית של מחקר חסר-תוקף, עלולה להכשיל את התפתחותו של התחום ולסכן את הרווחה האנושית" (עמ' 9). כל המומחים החתומים על מסמך הקונצנזוס הביעו את דאגתם כי קבלה חסרת ביקורת של מחקר נטול תוקף על תוכניות הורות משותפת עבור ילדים צעירים מסכנת את רווחתם של הרבה קשרים בין הורים וילדים. "מסמך זה", אומרים החתומים, "הוא ניסיון שלנו לתקן הצגות מוטעות של מצב המדע ואת הנזק המאיים של הצגות כאלה" (Warshak, 2014, עמ' 61).

המאמר פורסם באתר הבתדרות הפסיכולוגים בישראל

ביבליוגרפיה

יואלס, ת' ושגיא-שְורץ, א' (תשע"ב). "אמא, אבא, ומה אתי? אני זקוק לשניכם": עובדות,

מיתוסים, ותקוות בהסדרי הורות במקרים של גירושין. דין ודברים, ז', 404-375.

Adamsons, K. & Johnson, S. K. (2013). An updated and expanded meta-analysis of nonresident fathering and child well-being. Journal of Family Psychology, 27, 589–599. doi:10.1037/a0033786.

Biringen, Z., Greve-Spees, J., Howard, W., Leith, D., Tanner, L., Moore, S. & Williams, L. (2002). Commentary on Warshak’s “Blanket restrictions: Overnight contact between parents and young children”. Family Court Review, 40, 204 –207. doi:10.1111/j.174-1617.2002.tb00831.x.

Cowan, P. A., Cowan, C. P., Pruett, M. K., Pruett, K. & Wong, J. J. (2009). Promoting fathers’ engagement with children: Preventive interventions for low-income families. Journal of Marriage and Family, 71, 663–679. doi:10.1111/j.1741-3737.2009.00625.x.

Fabricius, W. V., Sokol, K. R., Diaz, P. & Braver, S. L. (2012). Parenting time, parent conflict, parent– child relationships, and children’s physical health. In K. Kuehnle & L. Drozd, (Eds.), Parenting plan evaluations: Applied research for the family court (pp. 188 –213). New York, NY: Oxford University Press.

Finley, G. E. & Schwartz, S. J. (2010). The divided world of the child: Divorce and long-term psychosocial adjustment. Family Court Review, 48, 516–527. doi:10.1111/j.1744-1617.2010.01326.x.

Kelly, J. B. & Lamb, M. E. (2000). Using child developmental research to make appropriate custody and access decisions for young children. Family & Conciliation Courts Review, 38, 297–311. doi:10.1111/j.174- 1617.2000.tb00577.x.

Lamb, M. E. & Kelly, J. B. (2001). Using the empirical literature to guide the development of parenting plans for young children: A rejoinder to Solomon and Biringen. Family Court Review, 39, 365–371. doi:10.1111/ j.174-1617.2001.tb00618.x.

Lamb, M. E., Sternberg, K. J. & Thompson, R. A. (1997). The effects of divorce and custody arrangements on children’s behavior, development, and adjustment. Family and Conciliation Courts Review, 35, 393–404. doi:10.1111/j.174-1617.1997.tb00482.x.

Ludolph, P. S. (2012). The special issue on attachment: Overreaching theory and data. Family Court Review, 50, 486 – 495. doi:10.1111/j.1744-1617.2012.01464.x.

Marsiglio, W. & Roy, K. (2012). Nurturing dads: Social initiatives for contemporary fatherhood. New York, NY: Russell Sage Foundation.

Marsiglio, W., Roy, K. & Fox, G. L. (Eds.) (2005). Situated fathering: A focus on physical and social spaces. Lanham, MD: Rowman & Littlefield.

McIntosh, J. E., Smyth, B. & Kelaher, M. (2010). Parenting arrangements post-separation: Patterns and developmental outcomes, Part II. Relationships between overnight care patterns and psycho-emotional development in infants and young children. In J. McIntosh, B. Smyth, M. Kelaher, Y. Wells & C. Long, Post-separation parenting arrangements and developmental outcomes for infants and children: Collected reports (pp. 85–168). North Carlton, Victoria, Australia: Family Transitions. Retrieved from http://www.ag.gov.au/FamiliesAndMarriage/ Families/Family Violence/Documents/Post%20separation%20parenting %20arrangements%20and%20developmental%20outcomes%20for%20infants%20and%20children.pdf.

McIntosh, J. & the Australian Association for Infant Mental Health. (2011, Nov 26). Infants and overnight care – post separation and divorce: Clinical and research perspectives. Retrieved from: http://www.aaimhi.org/inewsfiles/AAIMHI_Infants_and_overnight_care.pdf.

Meltzoff, J. (1998). Critical thinking about research: Psychology and related fields. Washington, DC: American Psychological Association.

Nielsen, L. (2013a). Shared residential custody: A recent research review (part one). American Journal of Family Law, 27, 61–72.

Nielsen, L. (2013b). Shared residential custody: A recent research review (part two). American Journal of Family Law, 27, 123–137.

Schwartz, S. J. & Finley, G. E. (2010). Troubled ruminations about parents: Conceptualization and validation with emerging adults. Journal of Counseling & Development, 88 (No. 1), 80–91. doi:10.1002/j.1556- 6678.2010.tb00154.x.

Solomon, J. & Biringen, Z. (2001). Another look at the developmental research: Commentary on Kelly and Lamb’s “Using children development research to make appropriate custody and access decisions for young children”. Family Court Review, 39, 355–364. doi:10.1111/j.174- 1617.2001.tb00617.x.

Solomon, J. & George, C. (1999a). The development of attachment in separated and divorced families: Effects of overnight visitation, parent, and couple variables. Attachment & Human Development, 1, 2–33. doi:10.1080/14616739900134011.

Solomon, J. & George, L. (1999b). The effects on attachment of overnight visitation on divorced and separated families: A longitudinal follow-up. In J. Solomon & C. George (Eds.), Attachment disorganization (pp. 243–264). New York, NY: Guilford Press.

Warshak, R. A. (2000). Blanket restrictions: Overnight contact between parents and young children. Family & Conciliation Courts Review, 34, 396–409. doi:10.1111/j.174-1617.1996.tb00429.x.

Warshak, R. A. (2002). Who will be there when I cry in the night? Revisiting overnights – a rejoinder to Biringen et al. Family Court Review, 40, 208–219. doi:10.1111/j.174-1617.2002.tb00832.x.

Warshak, R. A. (2014). Social science and parenting plans for young children: A consensus report. Psychology, Public Policy, and Law, 20(1), 46–67. DOI: 10.1037/law0000005. With the endorsement of the researchers and practitioners listed in the Appendix.

רשימת המומחים

להלן שמות 110 החוקרים והמטפלים שקראו, העירו והציעו שינויים למאמר. הם מאשרים את מסקנות המאמר והמלצותיו, אף שאולי אין ביניהם הסכמה על כל הפרטים שבסקירה הספרותית.

  1. Kari Adamsons, Ph.D., Assistant Professor, Department of Human Development and Family Studies, University of Connecticut
  2. Francesca Adler-Baeder, Ph.D., Professor, Human Development and Family Studies, Auburn University
  3. Karen E. Adolph, Ph.D., Professor of Psychology and Neural Science, New York University
  4. Constance Ahrons, Ph.D., Professor Emerita of Sociology, University of Southern California
  5. Akira Aoki, M.A., Professor, Department of Clinical Psychology, Taisho University, Tokyo, Japan
  6. Jack Arbuthnot, Ph.D., Emeritus Professor of Psychology, Ohio University
  7. William G. Austin, Ph.D., Independent Practice, Lakewood, Colorado and Raleigh, North Carolina
  8. Jennifer L. Bellamy, Ph.D., Assistant Professor, School of Social Service Administration, University of Chicago
  9. Jay Belsky, Ph.D., Robert M. and Natalie Reid Dorn Professor, Department of Human Ecology, Human Development and Family Studies Program, University of California, Davis
  10. Anna Beth Benningfield, Ph.D., former President of the American Association for Marriage and Family Therapy; Independent Practice, Dallas, Texas
  11. Malin Bergtröm, Ph.D., Clinical Child Psychologist and Researcher, Centre for Health Equity Studies, Karolinska Institute, Stockholm University, Sweden
  12. William Bernet, M.D., DLFAPA, Professor Emeritus, Department of Psychiatry, Vanderbilt University School of Medicine
  13. Thoroddur Bjarnason, Ph. D., Professor of Sociology, University of Akureyi, Iceland
  14. James H. Bray, Ph.D., former American Psychological Association President; Associate Professor, Department of Family and Community Medicine, Baylor College of Medicine
  15. Glenn Ross Caddy, PhD., ABPP, Founder and Chairman, Mind Experts International LLC; Independent Practice, Fort Lauderdale, Florida
  16. Terence W. Campbell, Ph.D., ABPP, Independent Practice, Sterling Heights, Michigan
  17. Asa Carlsund, Ph.D., Lecturer, Mid Sweden University, Östersund, Sweden
  18. Judith Cashmore, Ph.D., Associate Professor, University of Sydney Law School, Australia
  19. Marco Casonato, Psy.D., Professor of Psychodynamics, Senior Researcher, University of Milano-Bicocca, Milan, Italy
  20. K. Alison Clarke-Stewart, Ph.D., Research Professor and Professor Emerita, Department of Psychology and Social Behavior, University of California, Irvine
  21. Hugh Clarkson, MCChB, FRANZCP, Child and Adolescent Psychiatrist, Practice 92, Auckland, New Zealand
  22. Marilyn Coleman, Ed.D., Curators’ Professor Emerita, Hu- man Development and Family Studies, University of Missouri
  23. Scott Coltrane, Ph.D., Interim Senior Vice President and Provost, University of Oregon
  24. Mary Connell, Ed.D., ABPP, Independent Practice in Clinical and Forensic Psychology, Fort Worth, Texas
  25. Jeffrey T. Cookston, Ph.D., Professor and Chair, Department of Psychology, San Francisco State University
  26. James W. Croake, Ph.D., ABPP, Professor Emeritus of Psychiatry, University of South Alabama College of Medicine; Independent Practice, Edmonds, WA
  27. Mick Cunningham, Ph.D., Professor and Chair, Department of Sociology, Western Washington University
  28. David H. Demo, Ph.D., Associate Dean for Graduate Pro- grams, School of Health and Human Sciences, University of North Carolina at Greensboro
  29. Emily M. Douglas, Ph.D., Associate Professor, School of Social Work, Bridgewater State University; Chair, National Research Conference on Child and Family Programs and Policy
  30. James R. Dudley, Ph.D., Professor Emeritus, Department of Social Work, College of Health and Human Services, University of North Carolina at Charlotte
  31. Don Edgar, Ph.D., Foundation Director of the Australian Institute of Family Studies
  32. Mark A. Fine, Ph.D., Professor and Chair, Department of Human Development and Family Studies, University of North Carolina at Greensboro
  33. Gordon Finley, Ph.D., Professor Emeritus, Department of Psychology, Florida International University
  34. Lluís Flaquer, Ph.D., Professor of Sociology, Universitat Autonoma de Barcelona, Spain
  35. Emma Fransson, Ph.D., Psychologist, Karolinska Institutet/ Stockholm University; Centre for Health Equity Studies (CHESS), Stockholm, Sweden
  36. Frank F. Furstenberg, Jr., Ph.D., Emeritus Zellerbach Family Professor of Sociology, University of Pennsylvania
  37. Lawrence Ganong, Ph.D., Professor and Co-Chair, Department of Human Development and Family Studies, University of Missouri
  38. Donald A. Gordon, Ph.D., Professor of Psychology, Emeritus, Ohio University
  39. Michael C. Gottlieb, Ph.D., ABPP, Independent Practice, Dallas, Texas
  40. Geoffrey L. Greif, Ph.D., Professor, School of Social Work, University of Maryland
  41. Neil S. Grossman, Ph.D., ABPP, President, Division of Forensic Psychology, New York State Psychological Association; Independent Practice, Dix Hills, New York
  42. Karin Grossmann, Ph.D., Senior Scientist, associated at the Department of Psychology, University of Regensburg, Germany
  43. Per Gustafsson, M.D., Ph.D., Professor of Child and Adolescent Psychiatry, Department of Clinical and Experimental Medicine, University Hospital, Linkoping, Sweden
  44. Melvin J. Guyer, Ph.D., J.D., Professor of Psychology, Department of Psychiatry, University of Michigan Medical School
  45. John Harvey, Ph.D., Professor, Department of Psychology, University of Iowa
  46. Carolyn S. Henry, Ph.D., Professor, Human Development and Family Science, Oklahoma State University
  47. Lisa Herrick, Ph.D., Founder and Principal, Collaborative Practice Center of Greater Washington; former President and co-founder, DC Academy of Collaborative Professionals; Founding Faculty, Collaborative Practice Training Institute; Independent practice, Washington, D. C. and Falls Church, Virginia
  48. E. Mavis Hetherington, Ph.D., Emerita Professor of Psychology (retired), University of Virginia
  49. Denise A. Hines, Ph.D., Associate Research Professor, Department of Psychology, Clark University; Director, Family Impact Seminars; Co-Director, Clark Anti-Violence Education Program
  50. Anders Hjern, M.D., Ph.D., Professor of Social Epidemiology of Children and Youth, Clinical Epidemiology, Department of Medicine, Karolinska Institutet and Centre for Health Equity Studies (CHESS), Stockholm, Sweden
  51. Tirtsa Joels, Ph.D., Head, Interdisciplinary MA Program in Child Development, and Senior Lecturer in Psychology, University of Haifa, Israel
  52. Scott Johnson, Ph.D., former President of the American Association for Marriage and Family Therapy; Associate Professor and Program Director, Marriage and Family Therapy PhD Program, Virginia Tech
  53. Florence W. Kaslow, Ph.D., ABPP, Kaslow Associates, Palm Beach Gardens, Florida
  54. Robert A. Kenedy, Ph.D., Associate Professor, Department of Sociology, York University, Canada
  55. H. D. Kirkpatrick, Ph.D., ABPP, Independent Practice, Charlotte, North Carolina
  56. Louis Kraus, M.D., DFAPA, FAACAP, Woman’s Board Professor and Chief of Child and Adolescent Psychiatry, Rush University Medical Center
  57. Edward Kruk, Ph.D., Associate Professor, School of Social Work, University of British Columbia, Canada
  58. Luciano L’Abate, Ph.D., ABPP, Professor Emeritus (retired), Georgia State University
  59. Jeffry Larson, Ph.D., Alumni Professor of Marriage and Family Therapy, School of Family Life, Brigham Young University
  60. Jay Lebow, Ph.D., ABPP, Clinical Professor of Psychology, Family Institute, Northwestern University
  61. Werner Leitner, Ph.D., Associate Professor, Special Education Psychology, University of Oldenburg, Germany
  62. Ronald F. Levant, Ed.D., ABPP, former American Psychological Association President; Professor of Psychology, University of Akron
  63. Charlie Lewis, Ph.D., Head of Department and Professor of Family and Developmental Psychology, Lancaster University, United Kingdom
  64. Ken Lewis, Ph.D., Director of Child Custody Evaluation Services, Philadelphia, PA
  65. Colleen Logan, Ph.D., Former President of the American Counseling Association; Program Director, Marriage, Couple and Family Counseling, College of Social and Behavioral Sciences, Walden University; Independent Practice, Dallas, Texas
  66. Pamela S. Ludolph, Ph.D., Independent Practice, Ann Arbor, Michigan
  67. William Marsiglio, Ph.D., Professor, Sociology and Criminology & Law, University of Florida
  68. Robert Milardo, Ph.D., Professor of Family Relations, University of Maine
  69. Paul Millar, Ph.D., Assistant Professor, Nipissing University, Canada
  70. W. Roger Mills-Koonce, Ph.D., Associate Professor, Department of Human Development and Family Studies, University of North Carolina at Greensboro
  71. Bert S. Moore, Ph.D., Aage and Margareta Møller Distinguished Professor and Dean of the School of Behavioral and Brain Sciences, University of Texas at Dallas
  72. John Moran, Ph.D., Independent Practice, Phoenix, Arizona
  73. A. Bame Nsamenang, Ph.D., Professor of Psychology and Counseling, University of Bamenda, Cameroon
  74. Lisa A. Newland, Ph.D., Professor of Human Development, University of South Dakota
  75. Linda Nielsen, Ed.D., Professor of Adolescent and Educational Psychology, Wake Forest University
  76. Barry Nurcombe, M.D., Emeritus Professor of Child & Adolescent Psychiatry, University of Queensland, Australia, and Vanderbilt University
  77. Edward Oklan, M.D., M.P.H., Independent Practice, San Anselmo and Petaluma, California
  78. Mark R. Otis, Ph.D., Independent Practice, Denver, Colorado
  79. Rob Palkovitz, Ph.D., Professor, Human Development and Family Studies, University of Delaware
  80. Ross D. Parke, Ph.D., Professor Emeritus, Department of Psychology, University of California – Riverside
  81. Kay Pasley, Ed.D., Norejane Hendrickson Professor and Chair, Department of Family and Child Sciences, Florida State University
  82. Pekka Pere, Ph.D., University Lecturer, Department of Social Research, University of Helsinki, Finland
  83. William S. Pollack, Ph.D., ABPP, Associate Clinical Professor, Harvard Medical School; former President of the Massachusetts Psychological Association
  84. Debra Ann Poole, Ph.D., Professor, Department of Psychology, Central Michigan University
  85. Karen J. Prager, Ph.D., ABPP, Professor of Psychology and Program Head in Gender Studies, University of Texas at Dallas
  86. Deirdre Rand, Ph.D., Independent Practice, Mill Valley, California
  87. Barbara Risman, Ph.D., Professor and Head, Department of Sociology, University of Illinois at Chicago
  88. Jaipaul L. Roopnarine, Ph.D., Jack Reilly Professor of Child and Family Studies, Syracuse University
  89. Hilary A. Rose, Ph.D., Associate Professor, Department of Applied Human Sciences, Concordia University, Canada
  90. Kevin M. Roy, Ph.D., Associate Professor, Department of Family Science, School of Public Health, University of Maryland, College Park
  91. Abraham Sagi-Schwartz, Ph.D., Director, Center for the Study of Child Development, and Professor of Psychology, University of Haifa, Israel
  92. John W. Santrock, Ph.D., Professor, School of Behavior and Brain Sciences, University of Texas at Dallas
  93. S. Richard Sauber, Ph.D., ABPP, Independent Practice, Boca Raton, Florida
  94. David E. Scharff, M.D., Chair of the Board and former Director, International Psychotherapy Institute; Clinical Professor of Psychiatry, Georgetown University; Teaching Analyst, Washington Psychoanalytic Institute; Chair, International Psychoanalytic Association’s Working Group on Family and Couple Psycho- analysis; former President, American Association of Sex Educators, Counselors and Therapists
  95. Jill Savege Scharff, M.D., ABPN Board Certified Child Psychiatrist and APSaA Certified Child Analyst; Co-founder, International Psychotherapy Institute; Clinical Professor of Psychiatry, Georgetown University; Supervising analyst, International Institute for Psychoanalytic Training, Chevy Chase, Maryland
  96. Kate Scharff, M.S.W., Founder and Principal, Collaborative Practice Center of Greater Washington; former President and co-founder, DC Academy of Collaborative Professionals; Faculty and Co-Founder, Collaborative Practice Training Institute; Independent Practice, Washington, DC and Bethesda, Maryland
  97. David G. Schramm, Ph.D., Associate Professor, Department of Human Development and Family Studies, University of Missouri
  98. Seth Schwartz, Ph.D., Associate Professor, Department of Public Health Sciences, Leonard M. Miller School of Medicine, University of Miami
  99. Len Sperry, M.D., Ph.D., ABPP, Clinical Professor of Psychiatry and Behavioral Medicine, Medical College of Wisconsin; Professor of Mental Health Counseling, Florida Atlantic University
  100. Louise Bordeaux Silverstein, Ph.D., former President of the American Psychological Association’s Division of Family Psychology and former Chair of the APA Committee on Women in Psychology; Professor, Ferkauf Graduate School of Psychology, Yeshiva University
  101. Howard Steele, Ph.D., Professor and Director of Graduate Studies, Department of Psychology, New School for Social Research
  102. Miriam Steele, Ph.D., Professor and Director of Clinical Training, Department of Psychology, New School for Social Research
  103. Catherine S. Tamis-LeMonda, Ph.D., Professor of Applied Psychology, New York University
  104. Ross A. Thompson, Ph.D., Distinguished Professor of Psychology, University of California, Davis
  105. Deborah Lowe Vandell, Ph.D., Professor and Founding Dean, School of Education, University of California, Irvine
  106. Sandra L. Warshak, Ph.D., Clinical Associate Professor, Department of Psychiatry, Division of Psychology, University of Texas Southwestern Medical Center; Independent Practice, Dallas, Texas
  107. Sharlene A. Wolchik, Ph.D., Professor, Department of Psychology, Arizona State University
  108. Abraham C. Worenklein, Ph.D., Professor, Dawson College; Sessional Lecturer, Concordia University, Canada; Independent Practice, Montreal, Quebec, Canada
  109. Lise M. Youngblade, Ph.D., Professor and Department Head, Human Development and Family Studies; Associate Dean for Research and Graduate Programs, College of Health and Human Sciences, Colorado State University
  110. John A. Zervopoulos, Ph.D., J.D., ABPP, Psychology Law Partners, Dallas, Texas
פורסם ב אבות למען צדק, אלימות נשים, הטרדה מינית, זכויות הגבר

תהיה מוטרד ותשתוק

תהיה מוטרד ותשתוק – 25,515 בשנה.

מלבד אפליה על רקע מיני של גברים, תופעה נפוצה ומכוערת, הטרדות מיניות בין עובדים ובמיוחד הטרדות מיניות תוך ניצול יחסי מרות, הפכו לשכיחות.

שיעור הגברים המוטרדים מינית בעבודה ובכלל גבוה הרבה יותר מהיקף פרסום התופעה.

רק כדי לסבר את האוזן, למי שלא מודע לנתונים המספריים, בדוח שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת המבוסס על נתוני הלמ"ס, נחשפה "בטעות" התופעה של הטרדה מינית נגד גברים – בשנה מוטרדים מינית 25,515 גברים!

25,515 גברים הוטרדו, למרות זאת התופעה של הטרדות מינית כלפי גברים נעלמת ונאלמת מהשיח הציבורי.

למה זה כמעט לא מדווח?

למה הטרדות מיניות של גברים בעבודה ומחוצה לה כמעט ולא מדווחות – התשובה היא שגברים כמעט ולא מדווחים על הטרדה מינית וגם במקרים שההטרדה כן מדווחת, לא תמיד הגורם האחראי מתייחס לתלונה ברצינות הראויה.

בתודעה הציבורית , קיימת הנחה שכל גבר היה שמח להרגיש מוטרד על ידי אישה במקום העבודה.העניין הוא, שממש לא כולם היו רוצים לקבל "מחמאות" על המראה החיצוני שלהם ובוודאי שלא רמיזות מיניות והצעות מגונות, כפי שקורה.

על אחת כמה לא כשאתה נשוי והאינטראקציה הזו גורמת לך תחושת חוסר נוחות ובושה בעבודה ובהמשך גם בעיות בבית.

עובדתית, גברים מתביישים וחוששים להתלונן על הטרדות מיניות וכך קורה שהם סופגים את הפגיעה בפרטיותם ובכבודם בדממה.

הפחד להרוס לעצמם את הקריירה, לא לקבל קידום, לסבול מהרעת תנאים, לאבד את התפקיד, הפחד מהתגובה של הסובבים וגרוע מכך – הפחד שלא יאמינו לך ושהאישה שעליה התלוננת תנסה להפוך את הסיטואציה עליך.

על פי ההערכות, רק 10% מהתלונות על הטרדה מינית של גברים מדווחות!!!

האם משפט שנאמר במסגרת יחסי עבודה כמו למשל "המכנס יפה עליך, מבליט לך את החבילה" מהווה מחמאה או שמא זו הטרדה מינית?

במציאות – אין לגברים אופציה להתלונן, בעיקר לאור פערי המעמדות בין המינים, מגברים מצפים להיות "גברים".

תהיה מוטרד ותשתוק.

אבות למען צדק.

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות נשים, זכויות הילד, ניכור הורי

אמא מנכרת – אמא נרקסיסטית

אמא מנכרת – אמא נרקסיסטית

את לא מאפשרת לילד לדבר בחופשיות על האבא ולהביע רגשות אליו – את מנכרת.

את מאלצת את הילד לבחור את מי הוא אוהב – את מנכרת.

את גורמת לילד לדחייה כלפי האבא או לשנוא את האבא – את מנכרת.

את גורמת לילד לפחד מאבא שלו – את מנכרת.

את גורמת לילד להרגיש אשם על רצונו לשהות עם אביו – את מנכרת.

את מדברת עם הילד ומספרת לו כמה אבא שלך רע – את מנכרת.

את מגבילה ומונעת זמני שהות בין הילד לאביו – את מנכרת.

את מונעת מידע מאבי הילד על כל דבר וענין הקשור בילד – את מנכרת.

את מוחקת כל זכר לאבא, בתמונות, מזכרות, מתנות – את מנכרת.

את עושה מניפולציה רגשית על הילד נגד אביו – את מנכרת.

את עושה לילד שטיפת מוח – את מנכרת.

אבות למען צדק.

אמא מנכרת – מקומך בכלא

פורסם ב אבות למען צדק, הסתה נגד גברים

אוניברסיטת תל אביב נותנת במה לרוצחות

אוניברסיטת תל אביב נותנת במה לרוצחות.

ביום שלישי 25.2.2020 תוענק במת כבוד, במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל אביב לנשים שנשפטו והורשעו ברצח בעליהן.

רוצחות מורשעות של מערכת המשפט – הן גיבורות האקדמייה התל אביבית ובית הספר לעבודה סוציאלית.

בית הספר לעבודה סוציאלית ואוניברסיטת תל אביב בכנס האמור, מהללים רצח גברים ומעניקים במה לרוצחותיהן המורשעות בשיתוף עם נציגות בכירה של מערכת המשפט, שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל!

לא תהא אקדמייה שתתן לארגוני גברים ומלכתחילה לא יעלה בדעתם של ארגוני גברים, לזמן אותם מתי מעט שרצחו נשותיהם .

עמותת אבות למען צדק באמצעות יועצה המשפטי, עורך הדין ירון מידן פנו למשרד המשפטים מחלקת החנינות, ללשכת נשיא המדינה, לנשיא אוניברסיטת תל אביב, להביע דעתם נוכח מה שנחזה כעידוד רצח גברים בידי נשים בכסות אקדמית.

קישור למכתב הרשמי

אבות למען צדק.

פורסם ב אבות למען צדק, אובדנות, משרד הבריאות

מבקר המדינה – כשלון משרד הבריאות במניעת אובדנות

מבקר המדינה – כשלון משרד הבריאות במניעת אובדנות.

מבקר המדינה צפוי לפרסם דו"ח חמור על כשלי משרד הבריאות בניהול תוכנית למניעת אובדנות.

הדו"ח צפוי לחשוף קטסטרופה, חוסר תיאום בין משרדי הממשלה השונים, כשלים מהותיים בישום התכנית הלאומית למניעת אובדנות אשר את המחיר משלמים מאות משפחות בשנה.

בשנה מתאבדים -321 גברים המהווים 82%

מסך האובדנות , מרביתם גברים גרושים או גברים בתהליך גירושין.

בהתאם לנתוני משרד הבריאות מדובר בהערכת חסר של כ-25% נתון מדאיג עוסק בגברים גרושים

המתאבדים פי 7.2 יותר.

משרד הבריאות כשל בניהול תקציב בסך 55 מיליון ₪ מהחלטת הממשלה 1091 בשנת 2013 אשר נועד להציל חיי אדם.

משרד הבריאות כשל ביצירת מענים לגברים במצוקה, אין בישראל מרכזי סיוע.

אבות למען צדק.

פורסם ב אבות למען צדק, זכויות הגבר, יואב לוין

פער מגדרי שהורג גברים

הפער המגדרי שהורג גברים

למרות שתוחלת החיים של גברים נמוכה יותר מנשים מחקר אוסטרלי הראה שבריאות גברים מקבלת רק רבע מן המימון שמקבלות נשים על בריאות. המחקר האוסטרלי הראה גם שהדינמיקה הזו נכונה לגבי שאר העולם המערבי וזה אומר גם בישראל כאשר אפילו מחקרים בבריאות נשים ממומנים פי ארבע מאלו של גברים.

ומה הנתונים לגבי איכות ותחולת חיים בישראל בבחינת הפער המגדרי הזה?

איכות ותוחלת חיים:
• אחד מחמישה גברים ימות עד גיל 65.
• גברים חיים חמש שנים פחות מנשים בממוצע.

אפליית גברים ובנים במערכת הבריאות:
• לגברים אין רפואה ייעודית.
• כ 80% מתקציב הרפואה מופנה לנשים; כ 20% לגברים!
• אפליית גברים בביטוח רפואי: נשים מהוות 53%: גברים מהווים 47%.
• גברים מופלים ברפואה למשל בתחום סרטן הערמונית.
• תוחלת החיים של גברים נמוכה יותר מנשים.
• גברים מופלים במחקר רפואי.
• גברים מופלים בגיוס כספים.
• גברים נמצאים בסבירות של 37% יותר מנשים למות מסרטן.
• 56% יותר לפתח מחלה סרטנית לא תלוית מגדר.
• 67% יותר סיכוי למות ממנה.
• 75% מהמיתות בטרם עת כתוצאה מסיבוכי מחלות לב, הן של גברים.
• גברים מובילים ב 72 מהקטגוריות המוות הידועות, רק בחמש נשים "מובילות" (לדוגמה, מסרטן שד ומסיבוכי היריון).
• גברים נמצאים במקום הראשון במוות מ-15 סיבות המוות המובילות בעולם.
• גברים בגיל העמידה נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לפתח סכרת

למרות הנתונים הקשים, וכפי שמוכיח המחקר האוסטרלי, גם בישראל בריאות הגברים לא עומדת באמת במקום גבוה מבחינת סדר העדיפות הממשלתית, הציבורית והמחקרית.

איזה דינמיקה עומדת בבסיס התופעה הזו?

כנראה שילוב של מספר גורמים.

פער החמלה המגדרי, קוד האבירות הגברי וערך חייו המופחת של הגבר הם כנראה העיקריים שבהם!

יואב לוין, מחלקת מחקר אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות נשים, זכויות הילד

160 מטפלות מסוכנות לילדים

160 מטפלות מסוכנות לילדים,משרד הרווחה מסתיר את שמות הנשים המסוכנות.

160 נשים מסוכנות לילדים אותרו בגני ילדים ובפעוטונים, מטפלות נמצאו עם עבר פלילי שלא מאפשר עבודה עם פעוטות.

ומשרד הרווחה מסרב לחשוף לציבור את השמות.

במסגרת חובת ידוע הקהילה -נפרסם שוב את השמות, לצערנו ברשותנו רק חלק משמות הנשים המסוכנות לילדים.

https://www.israelhayom.co.il/article/727537

פורסם ב אבות למען צדק, אפליית גברים, זכויות הגבר, ניכור הורי

ניכור הורי – עבירה פלילית

ניכור הורי – עבירה פלילית.

אבות למען צדק, קוראים לכם לחתום על עצומה, מטרתה תיקון חוק העונשין, כך שניכור הורי יוכר כעבירת התעללות בקטין שדינה 7 שנות מאסר.

ניכור הורי הפך לרעה חולה והיקפה גדל ביחס ישיר לגידול בהיקף המשפחות המתגרשות.

ניכור הורי הוא אמצעי בלתי חוקי, בלתי מוסרי, מישום פגיעתו ההרסנית בנפשם של הילדים.

אימהות ואבות מנכרים, יחד עם זאת הנפגעים העיקריים מניכור הורי הם גברים, נשים נפגעות מניכור הורי אך היחס הוא שנשים מנכרות הרבה יותר מגברים. אחת הסיבות לכך היא האפליה כנגד גברים באמצעות "חזקת הגיל הרך" הנהוגה בישראל והיעדר זכות שווה להורות בעת גירושין.

בחלק מהעולם הנאור, הכירו בניכור הורי כהתעללות נפשית בקטין, התעללות המוכרת כעבירה פלילית.

בכנסת הבאה בעזרתכם נקדם את תיקון חוק העונשין, כך שניכור הורי יוכר כעבירת התעללות בקטין שדינה 7 שנות מאסר.

אבות למען צדק

https://drove.com/.26yF

פורסם ב אבות למען צדק, זכויות הגבר, נשים אלימות, סרבנית גט

427 סרבניות גט

סרבנית גט – תופעה שלא מדברים אודותיה.

427 סרבניות גט.

בניגוד לפרסומים חדשות לבקרים אודות גבר אשר סרב ליתן גט לאישתו ובעקבות זאת הופעלו נגדו סנקציות חמורות כולל מעצר והעמדה לדין פלילי.

בישראל התקשורת מסרבת בתוקף לפרסם את האמת אודות נשים סרבניות גט!!

בהתאם לדיווח השנתי של הנהלת בתי הדין הרבניים, ישנן הרבה יותר נשים סרבניות גט מאשר גברים – לא שמעתם על זה?

427 סרבניות גט.

בניגוד למקובל לחשוב – גם אישה יכולה לסרב לגט!

האם נגד נשים אלה הופעלו סנקציות חמורות? האם נשלחה אישה אחת לכלא בגין סרבנות גט?

הכתבה בגלובס בקישור, שפורסמה ביום 24,1,2020 היא עוד חלק בפאזל התעמולה שמטרתו – דמוניזציה של גברים.

נשים סרבניות גט, מפעילות אלימות כלכלית נפשית ופיזית כלפי הגבר.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001316026

לשנתון הנהלת בתי הדין הרבניים:

https://foi.gov.il/sites/default/files/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F%20%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D%202012%20%E2%80%932016%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%20%D7%A1%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%92%D7%98.pdf

שתפו בכל מקום את הפרסום שלנו, הגיע העת לחשיפת האמת אודות סרבנות גט.

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות נשים, רצח

אישה דקרה אישה

אישה דקרה אישה, אלימות נשים.

השבוע, שוב נחשף קצה הקרחון של אלימות נשים בחברה הישראלית.

ארגוני הנשים, תשתדלו לא לצרף את האירוע הזה בתעמולה שלכן.

קרדיט: קול העיר.

עין כרם: אישה נדקרה ופונתה במצב קשה; הרקע פלילי

פורסם ב אבות למען צדק, ד"ר עופר קצ'רגין, זכויות הגבר, יואב לוין

גיוס נשים לשירות קרבי

גיוס נשים לשירות קרבי – קריאה למבט ביקורתי על השיח הפמיניסטי והאנטי-פמיניסטי בסוגייה זו

מאת: לוין יואב וד"ר קצ'רגין עופר

התרבות בת ימינו מתאפיינת בסטנדרטים כפולים ככל שדברים אמורים בערכם של חיי אדם. סטנדרטים כפולים אלה באים לידי ביטוי באירועים מסכני חיים, במלחמות, ובפרט בשאלת הגיוס לצבא. גברים הם אלה הנדרשים להתגייס לשירות קרבי כחובה, ולהקריב את עצמם למען הקולקטיב (הכולל כמובן גם נשים). ההבנייה המגדרית המסורתית של 'גברים אמיתיים' תבעה מהם נורמטיבית לא רק להתגייס, אלא גם לעשות זאת מתוך 'רצון טבעי'. בכך הם הפגינו לא רק את נכונותם להלחם (ופעמים אף למות) למען השליטים או הקולקטיב הפוליטי או הלאומי, אלא אף הדגימו, לכאורה, שהם עומדים ב'מבחן הגבריות' שלהם. בעוד שגברים עוצבו בתהליכי תירבות וחברות כלוחמים, נשים עוצבו שלא לראות עצמן כלוחמות או להיות כאלה. ואולם, במקביל מערכת הציפיות התרבותית מנשים תבעה מהן לעודד 'כנשים טובות' את 'הגברים הטובים' להתגייס ולהלחם. גברים שמיאנו או שחששו מתביעה סקסיסטית זו ביחס אליהם סומנו 'כלא גברים' וכ'פחדנים'. נשים על-פי-רוב לא נתבעו לעמוד 'במבחן אומץ' חברתי שכזה.

מעניין, שבניגוד למה שנהוג לחשוב, גם הפמיניסטיות של ראשית המאה העשרים ('גל ראשון של פמיניזם' בלשון השיח המגדרי) אימצו בהתלהבות חלוקת תפקידים סקסיסטית זו. מי שסבור שראשונות הפמיניסטיות פעלו לקדם שוויון מגדרי כמו גם קידום וזכויות נשים כחלק מקידום זכויות אדם (כך נהוג להציגן כיום פעמים רבות) עתיד להיות מופתע. כך לדוגמא, בזמן מלחמת העולם הראשונה הייתה באנגליה תנועה בשם White Feather (הנוצה הלבנה). נשות התנועה, שהיו ממנהיגות הפמיניזם האנגלי של הגל הראשון (כדוגמת האחיות פנקהארסט) עסקו בשיימינג ציבורי של גברים אנגלים שלא התגייסו לצבא מסיבות שונות (ובכללם גברים ונערים צעירים שפחדו מהיציאה לחזית). נשים אלו היו לוקחות נוצה לבנה ומגישות אותה בפומבי לגברים ברחובות לונדון, וזאת על כסמל לפחדנותם של הגברים שהסתובבו ברחובות לונדון ללא מדים.

בה בשעה הן עמלו במרץ בתביעתן לקבלת זכויות פוליטיות (זכות הצבעה), ואולם יש לזכור שבאותה עת מרבית הגברים האנגלים, ובכללם מיליוני החיילים הצעירים שבחזית, גם הם היו נעדרי זכות הצבעה. הפמיניסטיות הללו לא תבעו שגם הללו יקבלו זכויות הצבעה, ובוודאי שלא תבעו גיוס נשים לחזית. תהא אשר תהא תרומתן של הסופראג'יסטיות בהובלת הפנקהארסטיות – 'שוויון מגדרי' ו-'זכויות אדם' לא היו חלק מהאג'דנה שלהן. קבלת פריווילגיות בדמותן של זכויות הצבעה לנשים (בלבד), כמו גם תביעה מגברים (באשר הם. בלא תירוץ ובלא פטור על בסיס פחד או מצפון) להתגייס ולהקריב עצמם, היו חלק מרכזי של עשייתן.

כעת, שוויון מגדרי אמיתי פירושו חתירה מתמדת לחיסול אפליות, פערים וחסמים על בסיס מגדרי באשר הם. חובת הגיוס לקרבי (ונגזרותיה בדמות משך שירות בסדיר ושירות מילואים) משמשים אפליה מגדרית תשתיתית בחברה הישראלית בת ימינו, אפליה שבאופן מעניין פוגעת הן בגברים והן בנשים. ההבחנה המגדרית הקטגורית בנושא חובת הגיוס לקרבי בישראל פוגעת בגברים, היות שהיא מסמנת אותם כאזרחים שעליהם לסכן חייהם בעבור המדינה, העם וציבור האזרחים (בה בשעה שנשים אינן נדרשות לעשות כן). ציבור האזרחים נחלק, אם כן, לכאלו שנדרשים להגן בחייהם על אחרים, ובכללם כאלו שאינם נדרשים לעשות כן (במקרה זה החסינות מפני התביעה להקרבה הינה פריוויליגיה נשית מובהקת). בימים בהם אנו שומעים חדשות לבקרים על פריווילגיות מפריווילגיות שונות מהן נהנים, לכאורה, גברים, ראוי שפריוויליגיה זו של נשים בישראל – הפריווילגיה האולטימטיבית – תונכח בדיון ותוכר ככזאת.

זאת ועוד, ההבחנה המגדרית הקטגורית בנושא חובת הגיוס לקרבי בישראל פוגעת גם בנשים. שירות צבאי משמעותי, ופרט בתפקידים קרביים, הוא 'כרטיס הכניסה' כמו גם 'קרש קפיצה' של התקבלות למיינסטרים של החברה הישראלית. כך, על כל פנים, נהוג להתייחס אליו בשיחים התקשורתי והאקדמי בני ימינו. עצם השירות, כמו גם ההשלכות שלו על 'החיים באזרחות' הם 'פריווילגיות' השמורות לגברים. שוב, זהו 'המובן מאליו' של השיחים האקדמיים והתקשורתיים הנהוגים כיום. במידה וזה המצב, הרי שפריווילגיית החסינות ממנה נהנות כיום נשים, משמשת בעבורן (ולו מבלי משים) בחינת חרב פיפיות בשימה חסמים ומגבלות על מנעד התפקידים החברתיים בהם הן יכולות לממש עצמן הן בצבא והן באזרחות. כמובן, שבנוסף, העובדה שמנשים נמנעות דרגות החופש של גיוס לתפקידים קרביים מהווה הסללה מגדרית מצמצמת בעבורן ופגיעה עקרונית בערכי השוויון המגדרי ושוויון ההזדמנויות, ערכים שרבות מהן (שלא לומר מרביתן) מזדהות עימם להלכה.

על רקע זה, דווקא בשם קידום שוויון מגדרי אמיתי ודווקא על מנת להאבק בסקסיזם על שני מופעיו (הן זה המבנה 'גברים אמיתיים' ככאלה הצריכים להלחם ולהקריב עצמם 'משום טבעם המגדרי', והן זה המבנה 'נשים אמיתיות' ככאלה שמיומנויות וכישורים צבאיים 'אינם לפי טבען המגדרי') – אנו קוראים לשינוי 'המובן מאליו' של השיח המגדרי בסוגיית גיוס נשים לשירות קרבי בצה"ל. אנו דורשים שוויון חוקי ושוויון הזדמנויות שקופים למגדר מוחלטים בעניין זה! כלומר, גברים ונשים כאחד יגוייסו באופן עקרוני לכלל התפקידים הצבאיים. ואולם, יש להדגיש שגיוס זה יהא כמובן תחת סייג, שכל מתגייס ומתגייסת ידרשו לעבור מבחנים פיזיים מתאימים ולפי קריטריונים אחידים לגברים ולנשים. שוויון הזדמנויות בעניין זה אין פירושו לפיכך הורדת סטנדרטים בעבור מימושה של איזושהיא פנטזיה מגדרית. רק אלו שימצאו כשירים וכשירות יגוייסו בפועל.

עמדה כזו שמחייבת שוויון מגדרי אמיתי מזה ומקפידה על אי הורדת סטנדרטים וקריטריונים צבאיים מזה, אמורה להלכה להיות מאומצת על ידי החוגים השוויוניסטים והפמיניסטיים בישראל. ואולם, לדעתנו, החוגים הפמיניסטיים המזוהים עם רטוריקת 'השוויון המגדרי' אינם מעוניינים בפועל לקדם שוויון מגדרי אמיתי בעניין גיוס נשים לצבא (ממש כפי שהם אינם מעוניינים לממש שוויון מגדרי אמיתי בפועל בהקשרים רבים אחרים). הויכוחים העכשוויים סביב סוגיית מתן אפשרות לנשים נלהבות להתגייס לשריון רק ממחישים, לדעתנו, את האמביוולנטיות של הארגונים הפמיניסטיים. נדגיש – קריאה לאפשור גיוס של מספר נשים לטנקים על בסיס וולונטרי (ותוך דאגה לשלומן בעת מלחמה, להבדיל מהמובן מאליו באשר לחבריהן הגברים – הללו נדרשים כמובן להקריב עצמם בעת מלחמה) איננה חתירה מלאה, מפורשת וכנה למימוש אמיתי של שוויון מגדרי בשדה מהותי זה.

בין אם אתן ואתם תומכים בגיוס נשים לשירותים קרביים ובין אם לאו, אין ספק שהשתיקה של הארגונים הפמיניסטיים בנושא זה מעוררת תהיות: שמא 'שוויון מגדרי' בעבורם הינו אך כלי רטורי ופוליטי?! אנו קוראים לארגונים הפמיניסטיים להבהיר נקודה חשובה זו. דווקא מתוך מחויבותנו לשוויון מגדרי ומתוך הבנה שחסמים מגדריים מבניים משמעותיים לא יוכלו להתפרק ללא פירוק ההבניה המגדרית המפלה הן נשים והן גברים בסוגיית הגיוס לשירות קרבי, אנו קוראים לארגונים הפמיניסטיים לחבור אלינו בקריאה ברורה בעניין זה: גיוס לנשים ולגברים לכלל תפקידים הצבאיים באופן שוויוני ומלא כחובה אזרחית! (לאלו שעומדים בתהליכי ההכשרה המקצועיים ללא פשרות וללא הנחות).

באופן מעניין, בנוסף לחוגים הפמיניסטיים, שבניגוד למצופה מהם, אינם מבטאים עמדה ברורה בעניין זה, ישנם חוגים נוספים שנמצאים נעדרי כנות לגביו: הללו הם חוגים 'שוויוניסטים' המסמנים עצמם דווקא כ'אנטי-פמיניסטיים'. בשנים האחרונות ישנה פריחה של כוחות ביקורתיים ביחס ל'פמיניזם' , כוחות העושים גם הם שימוש ברטוריקה של 'שוויון מגדרי'. הללו הבינו זה מכבר שחלק מרכזי בפמיניזם אינו מקדם שוויון מגדרי, אלא נעשה לתנועה אנטי שוויונית מובהקת, כזו המקדמת אפליית גברים על-פי-רוב. ואולם, באופן מעניין, דווקא בשדה חברתי כה חשוב – השדה הצבאי, מקום בו אפליית נשים ואפליית גברים מתחזקות זו את זו הדדית באופן בוטה וצורמני – מחרישים כוחות 'השוויוניסטים האנטי-פמיניסטיים' אלה.

למעלה מזה, הללו המזהים עצמם דווקא עם 'שוויון מגדרי', מאמצים מפורשות, ככל שדברים אמורים בשדה הצבאי, ש'בעניין זה' הם מקבלים קטגורית את חלוקת התפקידים המגדרית ההיסטורית. לדידם, 'גברים הם לוחמים מטבעם' ואילו 'נשים אמורות להיות מחוץ לזירה הצבאית (על שלל המיומנויות, הכישורים והתגמולים שבה) 'מטבען'. חלקם אף מחיים את 'קוד האבירות' – אותו קוד מגדרי סקסיסטי ימי-ביינמי שבשמו שלחו עצמם גברים אל מותם בשדה הקרב (או נשלחו לשם על ידי אחרים בצר להם), ושבשמו גם כן הועידו נשים להיות דמויות פסיביות ומשניות – הן הפכו סמלית ל'פרס' של האביר. הפרסים בדמות פיתוח מיומנויות וכישורים צבאיים, כמו גם ההון הפוליטי, הסימבולי והכלכלי שנלווה לזירה זו – נותרו מחוץ להישג ידן. האירוניה פה היא כפולה: ראשית, הכוחות 'השוויוניסטים' הללו אינם שוויוניסטים (פרט, כמובן, לרטוריקה חלולה של 'שוויון מגדרי'). שנית, באמצם את חלוקת התפקידים המגדרית הם משמרים את האפליה הכפולה בעניין זה: הן את אפליית הגברים והן את אפליית הנשים. בכך הם חוברים למרבית הפמיניסטיות והפמיניסטים.

לסיכום, ברמה העקרונית אי-גיוס של נשים לשירות קרבי (תחת אותם תנאי גיוס ושירות של גברים) הוא אינו חוקתי ואינו דמוקרטי. חרף זאת, מרבית הכוחות הפוליטיים בישראל של ימינו אינם מעוניינים לקדם באמת גיוס נשים לכלל התפקידים הצבאיים, ובמובן זה הם אינם פועלים למיגור האפליה הכפולה המתבטאת בהסללה של גברים ושל נשים לתפקידים מוגדרים מצמצמים על בסיס שיוכם המגדרי ולא על בסיס כישוריהם ומאמציהם. מי מכן ומכם שמעוניין באמת בגיוס של נשים לכלל התפקידים בצבא, ומי שמבין שרק כך יפתחו דרגות חופש נוספות להללו בהמשך , צריך להיות טרוד מהברית הקיימת כיום, לדעתנו, בין הכוחות השונים שתיארנו – פמיניסטיים ואנטי-פמיניסטיים גם יחד. אלו גם אלו כך נדמה, מעוניינים ש'האדם שבטנק ינצח' (כל עוד הוא גבר. לא אישה). זה היה פוסט ראשון בנושא 'גיוס נשים לשירות קרבי – מבט ביקורתי' בסדרה בת שלושה פוסטים.

בהמשך נפרסם שני פוסטים נוספים לעניין זה: פוסט שני יעסוק בתרבות הגינוצנטרית (הממוקדת בנקודת המבט 'הנשית' ובנשים) שמהווה את התשתית ההיסטורית והרעיונית למיסוד הרעיון שגברים (להבדיל מנשים) אמורים לשמש כ'מגנים הטבעיים' של קולקטיבים הם, כמו גם של נשים זרות, תהיינה איכויותיהן אשר תהיינה (רעיון המתמצה במונח male disposability).

פוסט שלישי יעשה פרובלמטיזציה של השיח העכשווי ביחס לגיוס נשים לשירות קרבי, תוך שהוא מנתח את תצלובת הבריתות המורכבת בעניין זה בין שמאל לימין, בין פמיניסטיות/ים לבין אנטי פמיניסטים (הן מהזרם הדתי/חרדי והן מהזרם המזהה עצמו כחילוני ושוויוניסטי). וכמו כן נעמוד על אפליית הגברים המובנית בחוק הגיוס ופגיעה בזכויות יסוד שלהם.

יואב לוין
ד"ר עופר קצ'רגין

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות נשים, זכויות הגבר, נשים אלימות, תלונת שווא

תלונת שווא בעבירת מין

תלונת שווא בעבירת מין.

אחרי שהם גמרו לו את החיים והנשמה!!!

הפרקליטות ביטלה כתב אישום נגד אב שהואשם באונס בתו לאורך שנים!!!

תושב איזור המרכז זוכה (שלישי, 7.1) מעבירות מין בבתו בת ה-14 במשך שש שנים.

סנגוריו של האב ערכו מחקר תקשורת ואיכונים עצמאי שהפריך את הטענות, והציגו עוד בשלב החקירה תלונות שווא קודמות של האם הגרושה והבת, אבל הפרקליטות הגישה כתב אישום בלי לבדוק את ראיות ההגנה.

הפרקליטות הודיעה לבית המשפט כי היא חוזרת בה ומבטלת את כתב האישום, מבלי שהנאשם יידרש למסור את תשובתו אליו.

קרדיט: אתר פוסטה.

https://posta.co.il/article/45353453/

פורסם ב אבות למען צדק, אלימות נשים, תלונת שווא

תלונות שווא – אמרנו?

תלונות שווא – אמרנו?

הגרושה ובנותיה תפרו לאבא תיק על איום !

איום שלא היה ולא נברא, האבא הורשע וזוכה לחלוטין בבית המשפט המחוזי!

מה עם כתב אישום – נגד המעלילות?

קרדיט: אתר פוסטה.

https://posta.co.il/article/786876767/

פורסם ב אבות למען צדק

קפריסין – לא היה אונס

בקפריסין לא היה אונס.

גילויים חדשים מתוך פסק הדין של בית המשפט הקפריסאי בנוגע למתלוננת השווא הבריטית שהורשעה בקפריסין.

כאן נחשוף את המניעים האנטישמיים והמיאזנדריים שעומדים בבסיס מסע התעמולה השקרי שמנוהל על ידי עורכי דינה והארגונים שהם מייצגים!

2 לינואר 2020, בית המשפט המחוזי בקפריסין הרשיע את מתלוננת השווא בכך שרקמה עלילה נגד 12 הנערים הישראלים, מספר ימים לאחר מכן, גזר עליה מאסר על תנאי וקנס כספי.

התקשורת המערבית כמו גם הישראלית נרתמה לקמפיין שמטרתו להוכיח שמתלוננת השווא אשר הורשעה, לא זכתה כביכול למשפט צדק וגם הורשעה שלא כדין.

זאת ועוד, בקמפיין השקרים אף טענו שהמעלילה עברה אונס קבוצתי כאשר רק בזכות הודעה שנלקחה ממנה בכוח תוך הפרת זכויותיה היא נאלצה/אולצה לחזור בה מההאשמה המקורית.

חשוב, לציין שאף אחד מהטיעונים לא היה מבוסס על ראיות אלא מדובר במניפולציה ודיסאינפורמציה שפורסמה על ידי עורכי דינה שהינם אמונים על הפצת הנרטיב הפמיניסטי המיזאנדרי באופן המזכיר ימים אפלים בהם אלפי גברים בארצות הברית עברו לינץ' ציבורי וקיפחו את חייהם על בסיס שמועות לא מבוססות ותלונות שווא של נשים.

בהיסטרית ההמונים הזו לקחו כאמור גם חלק עיתונאים ועיתונאיות מישראל, פעילות פמיניסטיות מוכרות וגברים מופנמי שנאה עצמית מיזאנדרית, עיתונים פמיניסטיים שונים לרבות ארגונים ממוסדים שלהן כגון איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ועוד.

כל זה נתמך גם על ידי להקה צבועה ודו פרצופית במיוחד של אבירים לבנים מהצד הדתי של המפה שתקפו את הנערים בעזרת טיעונים פסבדו מוסריים תוך שהם עושים עבור הפמיניסטיות את העבודה המלוכלכת של הכשרת השרץ המיזאנדרי האנטי גברי הזה.

השמועות הללו הופצו כ"חדשות" כאשר העיתונות פרסמה את "הסיפורים" של המעלילה במופעים חוזרים בהנחה שאם יחזרו על שקר מספיק פעמים הציבור יאמין שמדובר באמת.

מסע יחסי הציבור תוזמן היטב על ידי עורכי דינה של מתלוננת השווא. עם זאת, אף אחד מאותם מקורות חדשות בריטיים, מערביים וישראליים לא הצהיר או פרסם דבר שהיה קרוב למציאות.

עורכי דינה של מתלוננת השווא החלו להפיץ את השמועה שהיא לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין.

בית המשפט הקפריסאי ציין כי המתלוננת הייתה מיוצגת על ידי הקונסול הכללי הבריטי מהשגרירות האנגלית במדינה (וזאת בנוסף לעורך דין מקומי שהתפטר מייצוגה).

עורכי דינה הפיצו גם את השמועה שהיא "נחקרה" במשך 9 שעות.

מרישומי המשטרה הקפריסאית עולה כי הם חקרו את מתלוננת השווא ועימתו אותה עם הסרטונים שמוכיחים את חפותם של הנערים במהלך חקירה שנמשכה כשעה ו -45 דקות.

שמועה נוספת הופרכה כאשר הרישומים הוכיחו שהיא גם חתמה על הודאה במשטרה בנוכחות הקונסול הכללי הבריטי – מעמד זה ארך כרבע שעה.

אל מול מכונת השקרים הפמיניסטית המשומנת הזו התייצבה המדיה הקפריסאית ובמיוחד עיתון אחד שחשף את העובדות לאשורן במאמר שפרסם בקישור:

http://www.philenews.com/koinonia/eidiseis/article/850805/apantiseis-se-70-selides-ga-ti-19chroni-bretanida

המאמר הזה מצטט במדויק את 70 עמודי פסק הדין של השופט, פסק דין בו הרשיע את מתלוננת השווא באשמת בדיית האונס, בכך ששיקרה למשטרה, רקמה עלילת זדון כנגד 12 נערים חפים מפשע, את המניעים נחשוף מייד.

לפניכם האמת:

המבוססת על עדויות מאומתות תחת שבועה (בניגוד להיסטריה ו"הפייק ניוז" בתקשורת הפמיניסטית המערבית) הוא כדלקמן:

מתלוננת השווא קיימה יחסי מין עם גברים (רבים), כולל אחד הנערים הישראלים שהחשיבה כ"חבר שלה", לפחות יומיים או שלושה לפני שקיימה יחסי מין עם אחד מהנערים הישראלים האחרים.

הדין וחשבון הרפואי מראה כי היו לה רמות ניכרות של קוקאין בדם – בדיקת דם זו נעשתה בבריטניה.

הדין וחשבון הרפואי חשף דנ"א משלושה גברים שאיש מהם לא התאים ל- DNA של הנערים הישראלים.

מסתבר שמתלוננת השווא הזמינה גם כמה מהנערים לחדרה במלון, השקתה אותם באלכוהול, כולל הנערים הקטינים, ואז ככל הנראה תחת השפעת הקוקאין והאלכוהול החלה לתקוף מינית את אחד הנערים.

"החבר שלה" שצילם את כל יחסי המין בהסכמתה, הקליט גם את התקיפה המינית שבוצעה על ידה כלפי אחד הקטינים בטלפון שלו.

היא אמרה לכמה מהבנים לעזוב כדי שתוכל להמשיך "לקיים יחסי מין" עם הקטין, לפחות מחצית מהבנים שהיא האשימה מעולם לא נכנסו לחדרה.

על פי הקלטת הוידיאו, היא הייתה האחראית הבלעדית על האירועים ושלטה ביד רמה בכולם והורתה לכל אחד מהנערים מה לעשות.

בניגוד לשקר ה"אונס", כפי שטענה מאוחר יותר מתוך זדון, היא לא רק שלטה באירוע אלא גם באקט המיני עצמו כאשר רכנה מעל הנערים בזמן קיום יחסי המין.

מאוחר יותר התברר לה ש"החבר שלה" בעצם תיעד אותה תוקפת מינית את הקטינים, לכן כדי להימנע מאשמות של אונס סטטוטורי (בעילה אסורה בהסכמה של קטין), היא ניגשה למשטרה והאשימה באופן יזום את הנערים באונס קבוצתי.

נציין כי נשים מערביות ובעיקר בריטיות מעודדות על ידי הממסדים השונים במדינותיהן לרבות הממשלות השונות להגיש תלונות שווא נגד גברים ונערים.

נשים שמגישות תלונות כזב לא עומדות לדין, בישראל נשים ישראליות המגישות עלילות זדון מוגנות מפרסום שמן, בבריטניה הן מקבלות פרסים על תלונות השווא, כגון תגמולים כספיים, שירותי תמיכה וקיימים אף ביטוחים כנגד אונס.

נשים המגישות תלונות שווא בישראל ובעולם המערבי חסינות לחלוטין מפני אחריות על פשעי מין שהן עשויות לבצע בגבר או בנער.

זה כולל גם מקרים שבהן נשים אלו רקחו עלילת זדון והגישו נגד הגברים והבנים תלונת שווא, בדומה לישראל שבה נשים אלו לא עומדות לדין כלל גם ממשלת בריטניה מעמידה עדיין מעט נשים כאלו לדין, מעט מידי.

מתלוננת השווא, אינה אלא תוצר מיזאנדרי של החברה הפמיניסטית המערבית שחינכה אותה, גידלה אותה וממשיכה לתמוך בפשעי המין של מפלצות מהסוג של מתלוננת הכזב הבריטית.

במקרה של מתלוננת השווא בקפריסין, "התקשורת הבריטית" מיהרה לדווח באופן שקרי ולעוות את העובדות תוך שהיא מגנה על השקרנית כאילו הייתה גרסתה של הממלכה הבריטית ותיארה את הנערים הישראלים, על ידי מיחזור של מוטיבים מיזאנדריים וסטריאוטיפים אנטישמיים תוך ניסיון לשלול את הלגיטימיות של בתי המשפט הקפריסאיים שהאינגריטי שלהם גבוה בהרבה מאלו של בתי המשפט הפמיניסטיים והמיזאנדריים במערב ובישראל ששופטים לא על בסיס עובדות ואמת אלא על פי מין.

אם ברשותך אברי מין נשיים, את מעל החוק; אם ברשותך אברי מין זכריים, אתה אשם גם אם הוכחה חפותך!

דבר זה טבוע עמוק לא רק בבריטניה אלא בכל התרבות המערבית עוד מתקופת ימי הביניים ומהעידן האפל.

בעיקר התרבות בבריטניה דומה מאוד במהותה לתרבות ה- Ku Klux Klan שעל בסיס תלונות שווא כאלו גרמה למותם של למעלה מ 4700 גברים בארצות הברית במהלך של 86 שנים, כ 75% מהם שחורים וכ 25% לבנים, באחת התקופות החשוכות ביותר בהיסטוריה האמריקאית שבה שנאה על רקע גזעני שולבה עם מיזאנדריה וכוונה בעיקר כלפי גברים, בטח ובטח במהותה הרצחנית.

האשמות שווא על אונס שימשו בתקופה ההיא כדי להצדיק לינץ' בגברים, ממש כמו שבריטניה משתמשת באופן שגרתי באותם תירוצים כיום לרדיפת גברים.

ואם מדובר בגברים יהודים הרי זה משובח, מה שלא מנע ממופנמי האוטו אנטישמיות המיזאנדרית להצטרף למסע האנטישמי והמיזאנדרי הזה.

זה המצב לאשורו באירופה ובישראל שכן כפי שהראה החוקר האמריקאי ג'ון דיוויס זו המורשת הפמיניסטית וגם המקור ההיסטורי של הפמיניזם המודרני.

יואב לוין, מחלקת מחקר אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק

גירושין – פוסט טראומה בקרב גברים ונשים.

גירושין – פוסט טראומה בקרב גברים ונשים.

גירושין, אובדן קשר משמעותי, מהווים את אחד האתגרים המורכבים ביותר בחיים.

גירושין ופרידה בפרט, מגבירים את הסיכון של האדם לפתח תסמיני מצוקה פסיכולוגיים שונים.

מחקרים מראים באופן ברור, שמדובר בגורם סיכון פוטנציאלי להתנהגות אובדנית.

על פי ה- SRRS גירושין נחשב לאחד מאירועי החיים המשמעותיים ביותר. 

בראש הרשימה נמצא מותו של אדם קרוב ואהוב, בהתחשב במידע זה יש הטוענים שגירושין יכולים להוביל לאבחון של הפרעת דחק פוסט-טראומטית!

כן – זאת אינה בדיחה, פוסט טראומה.

בימים אלה, אנו פועלים לעניין גורמים שונים לחקור את הנושא ולהכיר רשמית, בגירושין במצבים מסוימים, כגורמים לפוסט טראומה.

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק

מחקר תלונות שווא

מחקר תלונות שווא, המחקר ראה אור במסגרת פורום קהלת במרץ 2016 , מחקר אקדמי ישראלי לתופעת תלונות השווא בעבירות שבינו לבינה ועבירות מין.

ד"ר יואב מזא"ה מציג את תופעת תלונות השווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה ואת התייחסות המערכת המשפטית לתופעה זו.

תקציר המלצות המחקר:

לבטל את הנחיה 2.5 להנחיות פרקליט המדינה ובמקומה יש לקבוע כי במקרים שבהם נמצא כי מתלונן הגיש תלונת שווא, או שיש חשד ממשי לכך, תגיש הפרקליטות כתב אישום בגין מעשים אלה, למעט במקרים חריגים.

יש לקבוע כי אם הוגשה תלונת השווא עקב שידול מטעם עורך הדין של המתלונן, יוגש כתב אישום אף נגד עורך הדין.

יש לקבוע כי אדם המגיש תלונה על עברת מין או אלימות במשפחה, או מבקש צו נגד הנילון בעניינים אלה, יידרש להצהיר כי הוא מודע לכך שתלונת שווא היא עברה פלילית, ושאם יימצא כי מסר תלונת שווא יינקטו נגדו צעדים והוא יהיה חשוף לתביעה של הנילון בגין הנזקים שנגרמו לו.

יש לקבוע כי השתלמויות מקצועיות לשוטרים, לפרקליטים ולשופטים יהיו מאוזנות ויציגו למשתתפים הן תופעות של עברות מין ואלימות במשפחה והן תופעות של תלונות שווא בנושאים אלה.

יש לקבוע בחקיקה כי אם קבע בית משפט שאדם הגיש תלונת שווא, יהיה הנילון זכאי לפיצוי סטטוטורי מהמתלונן, ללא הוכחת נזק, בסכום שבין 70,000 ל-140,000 ש"ח.

יש לקבוע בחקיקה כי אם קבע בית המשפט שמתלונן הגיש תלונת שווא, יפורסם שמו במרשם שיהיה פתוח לעיון הציבור ויכונה "מרשם מתלונני השווא".

יש לקבוע בחוק פיצוי של 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק, שאותו יקבל הנילון אם המשטרה לא תמלא תוך זמן סביר את חובתה לבדוק את טענותיו.

קישור למחקר המלא:

https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2016/04/%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91-%D7%9E%D7%96%D7%90%D7%94-%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90.pdf

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק

אישה אחת 12 תלונות שווא

אישה אחת – 12 תלונות שווא.

בקרוב – תביעה אזרחית נגד האישה שהעלילה 12 תלונות שווא על אונס! הבריטית אשר העלילה אונס נגד 12 ישראלים צפויה לחטוף תביעה אזרחית.

היעד שלנו – נשים ישראליות מעלילות יועמדו לדין .

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק

התנגדות ליישום מסקנות וועדת 'שיפמן'

התנגדות ליישום מסקנות וועדת 'שיפמן' .

וועדת שיפמן פרסמה את מסקנותיה לפני כשבע שנים, וועדה שלאחר שמיעת גורמים רבים מכל קצווי הקשת בתחום המצוי במחלוקת, הגיעו בסופו של דבר למסקנות ברורות והמלצה לה מתנגדת העמותה (היועץ המשפטי ומנהלי העמותה).

מסקנות הוועדה , להן ובכל הכבוד לא נדרש עומק משפטי ומקצועי רב: תמיכתם הכלכלית של ההורים בילדיהם חייבת להיעשות על בסיס שוויוני, לשון אחר: אסור שתהא על בסיס מגדרי כפי ההלכה הנוהגת היום בישראל.

אם כך, מה פשר התנגדות אבות למען צדק ויועצה המשפטי כותב שורות אלה?
וועדת שיפמן, הוציאה המלצה ליישום מסקנותייה, לפיה: יחס התמיכה הכלכלית ייעשה על פי יחס זמני השהות.המלצה זו משקללת ומכמתת השקעת ההורים בהסדרי הראייה והנוכחות בפועל ויישומם לתמיכתם הכלכלית.

אלא שלמעשה בהמלצה זו, גם  טמון שורש הבעייה ולמעשה הנצחת העיוות והאפלייה המגדרית ועימם הפגיעה בילדי ישראל, באבות תוך המשך השחתתה המוחלטת של מערכת המשפט.
במה דברים אמורים:מזונות הילדים היוו ומהווים במאבקי הגירושין ואין לשון אחרת לתאר זאת:  נכס מניב מזונות בעבור נשים, ככלל פוסקים בתי המשפט ובתי הדין כי על האב נטל המזונות. מי יותר מי פחות.
חלק ניכר ממאבק הגירושים, מושקע בהפחתתם (של המזונות) האב מבקש כמובן להקטינם והאם פועלת להגדלתם בכל אמצעי מבלי לבחול בתלונות שווא,מעצרים,מרכז קשר,הרחקת אבות.
ניסיון הזמן, שבעים שנה מקום המדינה, ועימם שינוי כללי המשחק של השנים האחרונות לכיוון יישום מסקנות וועדת שיפמן, קרי:גזירת קשר בין זמני השהות והנוכחות לגובה המזונות, קרי: זמני שהות ארוכים יותר בבית אחד ההורים יזכה אותו בדמי מזונות/או הפחתתם בהתאם.
יותר זמן בבית האב – פחות מזונות.יותר זמן בבית האם – יותר מזונות.
גישה זו ועימם הניסיון הנצבר, הביאו להעצמת המאבק, בוודאי שלא להפחתתו וכל זאת כמובן, בראש ובראשונה על 'חשבון הילדים'.
אל הטענות הקיימות של נשים רבות לפיהן: האבות פועלים בכל דרך להקטין מראית הכנסתם, על מנת שיושתו עליהם מזונות מופחתים.
התווספה טענה חדשה שאין לתארה אלא כחמורה ונוראה, לפיה: 
הופכים אבות רבים  "לפתע" לאבות נוכחים ואוהבים בחיי ילדיהם אך ורק לצורך אותה מראית עין של הפחתת המזונות.
זאת, תוך שלילה מוחלטת של הקשר הביולוגי האנושי והבסיסי בין אב לילדיו ובין הורה לילדיו.
כך, מועצמים המאבקים, ונדונות ביתר שאת השאלות: מי ההורה הנוכח, הטוב והמיטיב יותר בחיי הילד, באשר התמורה הכלכלית לכך מיידית בדמי מזונות.
תוך שכל צד אינו בוחל בכל אמצעי להכפיש ההורה השני ובוודאי שלא לקרבו לילדים ולסייע בידו להיות הורה נוכח ומיטיב ככל שניתן, תוך הכרה הדדית בחשיבות של שני ההורים לטובת הילדים.
באופן מדהים, לסוגיא זו, כבר מצא ונתן המחוקק דעתו ואף יצר פתרון בדמות  תיקון לחוק ב – ס' 3א לחוק לתיקון דיני מזונות משפחה וכבר בשנת 1981.
שם נקבע, כי דמי המזונות ישולמו וייקבעו לפי יחס הכנסות ההורים מכל מקור שהוא ללא קשר למגדרם ובוודאי שלא על פי עיקרון האפלייה והטיית הדין הנוהגים היום בבתי הדין ובתי המשפט למשפחה.
לשון החוק: 3א. מזונות קטין (תיקון: תשמ"א) (א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו. (ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

אבות למען צדק ועימה הח"מ אוחזים במסמך היסטורי (תצהירו של ח"כ עקיבא נוף), יוזם ומחוקק התיקון.בתצהירו הנו מבאר כפי דברי ההסבר לחוק את הנובע ממנו ושוב: דמי המזונות ישולמו וייקבעו לפי יחס הכנסות ההורים מכל מקור שהוא ללא קשר למגדרם ובוודאי שלא על פי עיקרון האפלייה והטיית הדין הנוהגים היום בבתי הדין ובתי המשפט למשפחה.

הגיונה של החקיקה מעקר לחלוטין את המאבק על זמני השהות, המוטיבציה הנוראה להכפשות הדדיות, מתוך הנחה ברורה, שהורים כאפוטרופסים טבעיים חפצים ומאושרים בגידול ילדיהם.
זה אכן הכלל, הטבע האנושי וזו הביולוגיה.זה גם בסיס כבוד האדם וחירותו וזכותו הטבעית של כל הורה ללא הבדל דת גזע ומגדר לגדל ילדיו!!!

אותם מקרים חריגים בשני הצדדים הם אלו שצריכים אולי להגיע לבית המשפט ובוודאי שלא, הקביעה הגורפת לפיה רק אימהות מגדלות והאבות משלמים.

הנאחזים בסעיף 3 המפלה בטענת "הדין האישי" נוקטים בגישה גזענית, פוגענית, מוטה, המפרה את כל עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית, המעידה על מערכת המשפט ויכולתה לאמר: צדק, שוויון, אי אפלייה ולעשות שנים על גבי שנים בדיוק  – הפוך!
זאת, תוך פגיעה קשה וחמורה בילדינו ובכלל האבות בישראל כדי חתירה תחת יסודות המדינה כדברי בית המשפט העליון: באפלייה מתמשכת יאבד עם ותשבות ממלכה!

למעשה, אנחנו מציעים במקום לפנות לערוץ של דיונים אינסופיים לצורך מימוש המלצות וועדה שרק יעצימו את מאבקי הגירושין, הדרך הנכונה והפשוטה תהיה תיקון לחוק ולא כתיבת חוק חדש – ימחק סעיף 3 ויוותר סעיף 3א ובזה יסתיימו מלחמות הגירושין.

לסיכום: החוק תוקן וקיים עימנו כבר כמעט 40 שנה, חוק שוויוני והגון שיכל לעצור את טירוף הגירושין במדינת ישראל.

חוק ממנו מתעלמים בתי הדין ובתי המשפט למשפחה ובראש כולם בית המשפט העליון, תוך הפרת הדין, אפלייה מגדרית ודתית, גזענות ופגיעה שיטתית בחסרי הפה והמגן: ילדי ישראל.
ירון מידן , עורך דין.יועץ משפטי אבות למען צדק.

פורסם ב אבות למען צדק

בתי יתומים פוגעים בילדים.

בתי יתומים אינם מגנים על ילדים, הם פוגעים בהם, לראשונה אי פעם, כל 193 המדינות החברות באו"ם הכירו רשמית כי בתי יתומים אינם מגנים על ילדים, הם פוגעים בהם וקראו לפרק באופן הדרגתי את הטיפול המוסדי ברחבי העולם.

האם בישראל שירותי הרווחה יפעלו בהתאם?

אבות למען צדק.

https://www.hopeandhomes.org/news-article/unga/?fbclid=IwAR1zraAO7iMqGdJkk97uGl4AxbLb84WgGZat-Xt9C2TYvIxQFkeLIFfqlfw

פורסם ב אבות למען צדק

משרד הרווחה – מקדם אג'נדה הנוגדת את רצון הציבור!!

משרד הרווחה – מקדם אג'נדה הנוגדת את רצון הציבור!!

הוועדה המופיעה בכתבה, הורכבה מנשים בלבד!שוב, הפמיניזם מהווה שער כניסה ללהטב!!

הפעם הפקידים ברווחה (לא השופטים) עושים זאת שוב!

פקידי משרד הרווחה יכולים להיות אקטיביסטיים בנושאים שקרובים ללבם, בגדול הם מקדמים את תאוריות "המגדר ההזויות".

על אף שהנושאים נמצאים במחלוקת בציבוריות הישראלית, בלשון המעטה.

האג'נדה שלהן ברורה- קעקוע מבנה התא המשפחתי היסודי המסורתי, עוד נדבך, בדרך להשתלטות מלאה של אג'נדה הזויה על המדינה והחברה.

כמובן,
אבהות היא רק ללהט"ב,
כי מאבות טבעיים,
נשללת האבהות בתסקרי סעד הזויים.

יונדב שטרן

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק

בית המשפט העליון – תקדים

אתם לא תאמינו להחלטה הזאת בבגצ! ואם אתם סבורים שאתם עומדים בקריטריונים אתם מוזמנים לפנות אלינו, אם אכן אתם מתאימים נשמח להגיש עתירה ציבורית.

ביום חמישי 12/12/19 נפל דבר בישראל, אם אתה לא הורה משמורן, ופוגש את ילדיך במרכז קשר, הפוסט הזה מיועד עבורך:

1.מרכז קשר – מהווה פגיעה בזכויות הורים, פגיעה נפשית בלתי הפיכה בקטינים (כך בחוות דעת של משרד הרווחה שהוגשה לבית המשפט/ הדין) .

  1. מנעו ממך קשר עם ילדיך – בגצ יתנכס בתוך 3 שבועות.
  2. בגצ יתן לך פטור מאגרה.
  3. המדינה תתן לך יצוג מלא – "סניגוריה ציבורית".
  4. הדיינים ברבני לא נראים לך, בקש מבגצ להחליפם או לעבור לבית דין אזורי אחר.
  5. אל תמתין להחלטה חלוטה, אתה יכול לערער גם על החלטה זמנית.

את האבא יצג עורך הדין ירון מידן מטעם עמותת אבות למען צדק.

■■■■■■■■■■■■■■■■

לפירוט המלא:

בעתירה נדרש בג"צ ליתן 4 צווים לבקשת המעררת.

מדובר בערעור על שתי החלטות זמניות של בית הדין הרבני אשר ליתן צו על תנאי הקובע לבטלן ולקבוע כי זמני השהות יהיו על פי תסקיר הרווחה שניתן לפני כחודש.

כמו כן, ליתן צו על תנאי המורה להעביר את הדיונים מבית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה או לבית דין אחר או להורות על החלפת הרכב בבית המשפט הרבני הנוכחי.

זאת ועוד, להוציא צו בניים הקובע כי שתי החלטות זמניות של בית הדין הרבני יעוכבו עד למתן הכרעה סופית בעתירה ולקבוע כי זמני השהות יהיו על פי תסקיר הרווחה שניתן לפני כחודש.

ולאסור על בית הדין לדון בעניינה וזאת עד למתן הכרעה סופית בעתירה.

תקציר התיק : המערערת איבדה את המשמורת המלאה לטובת משמורת משותפת תוך שהיא מקבלת (לא משלמת) מזונות קטינים ובסופו של יום לטובת משמורת מלאה לאב ללא מזונות.

העילה לכך היא שרשרת אירועים בלתי פוסקת של מאות תלונות הדדיות בין בני הזוג בשנה לביה"ד.

בשל מספר אירועים שהתרחשו, בקשת האם למינוי אפרוטופוס לקטינים (גם לי גם לך לא יהיה) ופוליגרף משותף שעברו בניה"ז החליט ביה"ד בצעד נדיר לבטל את הסדרי הראיה של המערערת עם ילדיה, האם תפגוש את הילדים במרכז קשר וזאת עד לקבלת תסקיר רווחה מקיף אודות המשפחה.

העוררת ערערה על החלטת ביה"ד הרבני לביה"ד הגדול ומשאלו דחו את ערעורה הגישה עתירה לבג"צ.

העוררת יוצגה על ידי הסנגוריה הציבורית בפטור מלא מאגרה !

בעתירה שהוגשה ביום 21.11.2019 לבג"צ הוחלט לאור דחיפות העניין להעביר את הדיון להרכב של שלושה שופטים עוד הוחלט כי עותק מהתביעה יועבר ליועמ"ש לקבלת תגובתם אשר תציג גם את עמדת הרווחה. (חסרה)

ביום 8.12.2019 העבירו שירותי הרווחה תסקיר לביה"ד אשר אומץ על ידו ומשכך ניתנה החלטת ביה"ד ביום 10.12.2019 המקבל את התסקיר ומסקנותיו והמחזיר להם את הסדרי הראיה כפי שהיו עובר לתסקיר.

ביה"ד הודיע לבג"צ כי הוא רואה את הערעור כערעור שהתייתר וכן מפציר שוב בצדדים לנהוג לטובתם של הילדים.

ביום 12.12.2019 התקיים הדיון לאחר שבג"צ הודיעו כי הם מתעקשים לדון בעתירה.

שלא במפתיע פצח ראש ההרכב במונולוג המאשים את ביה"ד בכך שעכבו את תגובתם לעתירה וזאת עד לרגע האחרון למרות שמול עניו של בג"צ עמדה תגובת ביה"ד מנומקת והמסתמכת על תסקיר הרווחה שהוגש לפניה יומיים קודם לדיון ואשר אומץ על ידי ביה"ד.

היועמ"ש טענה כי מדובר בתיק חסוי ויש לסלק את הנוכחים מהאולם ראש ההרכב התעקש כי אין טעם בכך מאחר וכל הנאמר אינו קשור לתיק לגופו אלא להתנהלות ביה"ד.

בהחלטה קבע בג"צ קבע כי התיק ישאר פתוח וכי הצדדים רשאים למסור עדכון וכן היועמ"ש אשר יציג את עמדת הרווחה בעוד שלושה חודשים.

משכך אנחנו סבורים כי החלטה זו מלמדת כי ברור כי הרווחה מנהלת את ביה"ד ואת בתי המשפט למשפחה.

יחד עם זאת, ניתן לאמץ בחום מאחר ועמדת בג"צ בתיק מלמדת מספר דברים חשובים המשליכים גם על אבות בישראל – כפי שציינו בפתיח.

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק

בניגוד לשקרים – גם הגבר צריך אישור מהאישה לגט!!!

בניגוד לשקרים – גם הגבר צריך אישור מהאישה לגט!!! מה לא סיפרו לכם בכתבה?

עובדה: בישראל יש יותר מסורבי גט מאשר מסורבות!!! כך על פי פרסומי הנהלת בתי הדין הרבניים.

בניגוד לסילוף המציאות בכתבה:

427 סרבניות גט!!!

האם הסרבניות נשלחות לכלא?
האם הסרבניות משלמות – מזונות גבר?
האם הסרבניות משלמות את כתובתן לגבר?
האם הסרבניות נשללת מהן הזכות לרשיון נהיגה?
האם הסרבניות נשללת מהן הזכות לדרכון?
האם הסרבניות נשללת מהן הזכות לחשבון בנק?

בניגוד לשקרים – גם אישה יכולה לסרב גט, גם הגבר צריך אישור מהאישה לגט!!!

התעמולה של ארגוני הנשים לא עוצרת!!!

https://m.ynet.co.il/Articles/5644275

פורסם ב אבות למען צדק

אם דקרה את בנה התינוק

אם דקרה את בנה התינוק, מצבו קשה אם מעילוט שבצפון הודיעה כי פגעה בבנה הקטן ושהיא בעצמה פצועה. התינוק, כבן שנה, נדקר בצווארו ופונה לרמב"ם כשהוא מחוסר הכרה.

https://m.ynet.co.il/Articles/5644918

ynet

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק

דרושים מתנדבים

לעמותת, אבות למען צדק דרושים מתנדבים.

המודעה מנוסחת בלשון זכר, אך פונה לנשים ולגברים כאחד.

במסגרת הרחבת הפעילות, דרושים מתנדבים:

רכז מתנדבים.
רכז פניות הציבור.
מזכיר עמותה.
דרוש לוביסט ואיש יחסי ציבור.
פסיכולוגים לקבוצות תמיכה.
עורכי דין למחלקה משפטית בהקמה.
חונכים ללווי ויעוץ .
מתנדבים רהוטים השולטים בערבית, אנגלית, רוסית – דיבור/קריאה/כתיבה.
רואה חשבון מנוסה לתחום העמותות, לניהול הכנסות העמותה והדוחות השנתיים.
מכורי פייסבוק, המוכנים לתרום שעה ביום לקדם.
סטודנטים מתחומי החינוך, הטיפול, הפסיכולוגיה להנחיית קבוצות.
מומחי תוכן לאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.

ניתן ליצור קשר במספר דרכים:

באתר האינטרנט:

https://father4justice.org

בהודעת ווטסאפ:
https://wa.me/17183040949

בדף הפייסבוק:
www.facebook.com/fathers4justice.israel

ממתינים ומצפים לפנייתך.

אבות למען צדק.