בג"ץ 2511/17
עתירה לבג"ץ 2511/17
עורך הדין ירון מידן ייצג את העמותה בעתירה לבית המשפט העליון בתיק בג"ץ 2511/17.
חשפנו את תצהיר ח"כ עקיבא נוף המוכיח כי חוק המזונות תוקן לשוויון כבר ב-1981.
בג"ץ 2511/17 שהוגש על ידי עמותת "אבות למען צדק", במסגרתו נדרש סעד מבית המשפט העליון לביטול חזקת הגיל הרך ולביטול חובת המזונות המוטלת על האב בניגוד לחוק. העתירה נשענת בין היתר על תצהירו של חברי הכנסת לשעבר עקיבא נוף על כך שבתי המשפט מפרשים את החוק הפוך מכוונת המחוקק, על מאמר הקונצנזוס של ווארשק אודות חשיבות לינת לילה אצל שני ההורים, והמלצות ועדת שניט, על הדה-הומניזציה של אבות גרושים, ומוקעת הטענה בדבר פערי שכר כמיתוס, ונסתרת פסיקת בתי המשפט המפלה אבות באמצעות מנגנון "פוטנציאל השתכרות" להביא סוף לאפלייתם המגדרית ו"גזעית" של אינספור אבות גרושים וילדיהם. אפלייה, המכונה בקרב יותר ויותר אבות, ילדיהם, קרוביהם, חבריהם ומכריהם ולמרבה הכאב מתפשטת בציבוריות הישראלית בכינוי הנורא: "שואת האבות הגרושים וילדיהם".
עיקרי העתירה במסגרת בג"ץ 2511/17
- משמעות האפליה: הצגת נתוני האובדנות בקרב אבות גרושים.
- כשל הפרשנות: הוכחה כי האפליה נובעת מפרשנות בתי המשפט ולא מלשון החוק.
- אגדת פערי השכר: ניתוח פוטנציאל השתכרות מול מציאות וכלכלת משק בית.
- אמון הציבור: התרעה מפני קריסת המערכת המשפטית בשל חוסר שוויון מובנה.
- טובת הילד: מאבק להצלת ילדים מיתמות רגשית וניתוק מהאב.
- השפה המשפטית: חשיפת מונחים מומצאים להצדקת אפליה מגדרית.
- תיקון חוק המזונות (1981): יזם והעביר ח"כ לשעבר עקיבא נוף במטרה לקבוע שוויון מלא בחובת המזונות ובכלכלת הילדים בין אימהות לאבות.
- דרישה לביטול חזקת הגיל הרך: לפי עקרון טובת הילד, במסגרת בקשות האו"ם וחוות דעת מומחים.
- חשיפת "אגדת פערי השכר": העתירה תוקפת חזיתית את הנתונים בדבר פערי שכר בין גברים לנשים ומגדירה אותם כשיקר.
- קביעת חיובים לפי "פוטנציאל השתכרות": העתירה יוצאת נגד פרקטיקת בתי המשפט המפלה אבות גרושים על ידי חישוב חיוביהם לפי פוטנציאל השתכרות ערטילאי חלף השתכרותם בפועל.
- שוויון פורמלי מול אי-שוויון מהותי: נטען כי מתחת לכסות של שוויון פורמלי לנשים, מופעלת דרישה לאי-שוויון מהותי המנציח את אפליית האבות.
- אפליה באמצעות דיאלקטיקה ומכבסת מילים: העותרים מציגים כיצד נוצרה שפה המקדמת אפליית אבות, המודגמת באמצעות ביטויים כמו "אם חד-הורית" – ביטוי המוחק את נוכחות האב ומציג מצג שווא כאילו "האב מת".
תצהיר ח"כ עקיבא נוף וחוק המזונות 1981
לטענת העותרים, החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון מס' 2), התשמ"א-1981 קבע: אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו, בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין, יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.
טרם קריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת, נדון במספר רב של דיונים בועדת החוקה (שימו לב 1981), חוק ומשפט חברי הכנסת היוזמים: אמנון לין, עקיבא נוף, משה עמאר. מעיון בדבר הכנסת ניתן לראות שחברי הכנסת היו בטוחים שהם מתקנים את העדר השוויון ואפליית אבות בתשלום מזונות.
העותרים הניחו בפני בית המשפט את תצהירו של חבר הכנסת (לשעבר) עקיבא נוף, אשר קידם בשנת 1981 את התיקון לחוק דיני המשפחה (מזונות) (תיקון מס' 2), התשמ"א-1981.
"התיקון על פי האמור בו ועל פי דברי ההסבר הנילווים להצעה, כמו גם על-פי דברי המשתתפים בדיון במליאת הכנסת ובוועדת החוקה, חוק ומשפט, בה נדון, בא לשים קץ לעוול הכפול שבשיטה שקדמה לתיקון, אשר הפלתה לרעה את האב מול האם, ואת האשה המשתכרת מעבודה מול אשה הנהנית מהכנסות שלא מעבודה.
עפ"י התיקון יהיו תשלומי המזונות לילדים תשלומים פרוגרסיביים, כך שיחולו על שני בני זוג ההורים באופן יחסי להכנסות כל אחד מהם, מכל מקור שהוא.
על פי ידיעתי והבנתי, רוח המחוקק, ביודעו כי כמעט כל אזרחי ישראל הם נושאי דין אישי – היתה, בבירור, כי החוק יחול על כלל האזרחים ולא על הקומץ, אם קיים, שאין עליו דין אישי.
כך עולה במפורש מדברי ההסבר לחוק ומפרוטוקולי כל הדיונים.
כל פרשנות אחרת היא ריקונו מתוכן של סעיף – 3 א., ב – חוק המתוקן, וככל שקיימת התנגשות בינו לבין סעיף אחר, מחייב, ע"פ היכרותי, להעדיף את הפרשנות הסבירה, זו השומרת על מהות התיקון, על מימוש תכליתו ועל רוח המחוקק וכוונתו, כפי שהייתי עד לקיומם בזמן אמת של הליך החקיקה."
ח"כ לשעבר עקיבא נוף
דבר הכנסת והעתק הצעות החוק המקוריות
פסק דין "פורטוגז" (ע"א 591/81)
העותרים, לחיזוק טענתם, הניחו בפני בית המשפט את פסק דין "פורטוגז" (ע"א 591/81) אשר ניתן בסמוך ולאחר תיקון חוק המזונות בשנת 1981: בסמוך לחקיקת תיקון חוק המזונות בשנת 1981, ניתן פסק הדין הידוע בתיק ע"א 591/81 (פסק דין פורטוגז) בהרכב של שלושה שופטים. רבים נוטים לצטט בטעות את פסק דין פורטוגז בטענה כי נקבע שהתיקון לחוק אינו תקף לאב או אם יהודיים – אך האמת והתיקון של העוול ההיסטורי הם בדיוק ההפך.
בפסק דין ע"א 591/81 שופטי בית המשפט העליון: שמגר ובך כנגד שינבוים, ציינו כי יש לפעול בהתאם לסעיף 3א המתוקן בחוק החדש משנת 1981, וכי אך ורק משום שהתוצאה של פרשנות על פי הדין העברי – זהה באותו מקרה – כפי הוראות סעיף 3א, הם מקבלים פרשנותו של שינבוים.
דרישה לביטול חזקת הגיל הרך
העותרים הציגו בפני בית המשפט כי מדינת ישראל נותרה היחידה בעולם המערבי בה החזקה עדיין שרירה וקיימת ומהווה חלק מן החוק המפלה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים, לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
כידוע ס' 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הנו הבסיס לקביעה האפריורית, שנשים יקבלו המשמורת על הילדים המשותפים במקרה של פירוק הקשר המשפחתי. מדובר כמובן בחזקה הניתנת לסתירה, ומשום שהחוק קובע "רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין" ו"אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת" – ללמדך שבית המשפט רשאי וייטען כי מחויב לקבוע כפי הטובת הקטין ובנסיבות מיוחדות להורות אחרת.
בפשטות, החזקה עצמה נסתרה, קרי: אם משום מאמר הקונצנזוס הקובע כי טובתו של הילד ומגיל אפס מחייבת לינה עם אביו, ומשום מסקנות ועדת שניט, המחייבות החלפת המשמורת המועברת כיום לידי האם כשגרה משום "חזקת הגיל הרך" במודל של אחריות הורית משותפת ובראיית טובת הקטינים. יוטעם, כי למעשה עושים המשיבים מלאכתם קלה, ומעבירים האחריות בסוגיה זו לידי עובדי הרווחה והעובדים הסוציאליים, אלא שגם הללו אינם מומחים בתחום גידול הילדים. למעשה עמדת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, הגוף שלו המומחיות עומדת בסתירה מוחלטת לזו של עמדת הרווחה והמשיבים.
אמנות בינלאומיות והחלטות האו"ם
- אמנת האו"ם לזכויות הילד 1989, אמנת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות 1966, סעיף 8 באמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד – כל האמנות הבינלאומיות ברורות: לכל ילד זכות לקשר משמעותי עם שני הוריו, גבר ואישה שווים זה לזה גם במישור של דיני משפחה.
- החזקה בוטלה בכל מדינות המערב משתי סיבות מרכזיות:
- פגיעה חוקתית בעיקרון השוויון ואיסור האפלייה על רקע מגדרי, דוגמת התיקון ה-19 והתיקון ה-14 לחוקה האמריקאית. זאת בהתאם לפסקי הדין שניתנו בראשית שנות ה-70 במדינות השונות בארה"ב. עד ראשית אמצע שנות ה-80, ברוב אם לא כל מדינות ארה"ב בוטלה החזקה.
- 'עיקרון טובת הילדים' – הוכרע באופן חד משמעי על ידי כל חוקרי הילדים המובילים בעולם להתפתחות הילד. למעשה בכל העולם המערבי, גם במדינות שלא ניתן לטעון כי הושפעו מהמשפט המקובל, השתלט, ורבים יטענו כי בצדק רב, 'עיקרון טובת הילדים – best interests of the child'. שפע מחקרים בזמן קיום החזקה הוכיחו כי החזקה פוגעת בהתפתחות ילדים באינספור צורות. מאמר הקונצנזוס של ד"ר וורשק מסכם עמדתם של 111 חוקרים מובילים בעולם בתחום התפתחות הילד, הקובעים כי החזקה פוגעת בילדים. המאמר אומץ כמובן גם על ידי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.
ועדות שניט ושיפמן – מסתמכות על הפגיעה בילדים עקב החזקה ומציינות השימוש שנעשה בחזקה לצורך המזונות. עם פרסום מאמר הקונצנזוס, שלמעשה גם הביע ביקורת על מי שנחשבה אחרונת המצדדות בחזקה ושימשה אסמכתא לאפלייה בישראל בידי הרווחה וארגוני הנשים – החוקרת ג'ניפר מקינטוש (אשר התנצלה וחזרה בה) – נטשו ארגוני הנשים את 'עיקרון טובת הילד' לטובת 'עיקרון טובת האשה', על מנת שנשים תוכלנה להמשיך ולקבל מזונות ילדים ולהתקיים מהם למרות הפגיעה בילדים.
החלטות האו"ם לביטול חזקת הגיל הרך
ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות – ישראל, 2011, סעיף 22: הוועדה חוששת כי במקרה של גירושין, משמורת על ילדים עד גיל שש ניתנת תמיד לאמהות, וכי אבות נדרשים לעתים קרובות לשלם סכומי מזונות ילדים העולים על הכנסתם, ואם לא, אזי חופש התנועה שלהם מוגבל באופן חמור. הוועדה חוששת כי אבות גרושים נדרשים (כ-4000 בשנה) לפגוש את ילדיהם במרכזי קשר, במרכזי ביקור בפיקוח בשעות עבודתם, מה שמוביל לצבירת היעדרות בעבודה ולסיכון בפיטורים. הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כך שמשמורת על ילדים עד גיל שש לא תמיד תינתן לאמהות, ותוודא כי סכומי מזונות ילדים לא יובילו לרמת חיים לא מספקת עבור האב.
החלטות וועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, 2019, סעיפים 36-37: הוועדה מודאגת שלמרות המלצתה הקודמת, עדיין נותרה חזקת "הגיל הרך" בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 (סעיפים 3 ו-10 לאמנה לזכויות הילד). הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 במטרה לבטל את חזקת הגיל הרך ולהבטיח שכל ההחלטות על משמורת ילדים יתקבלו בהתאם לעיקרון טובת הילד.
אפליה באמצעות דיאלקטיקה ומכבסת מילים
- "כושר השתכרות פוטנציאלי" מול "השתכרות בפועל": הקובע לגבר כושר השתכרות כפי ראות עיניו של השופט במשיב, גם אם אין קשר בין קביעתו של השופט/דיין לבין השתכרותו בפועל של האב. ובוודאי שבמרבית המקרים אין לדיין/שופט היושב בדין הכישורים כבסיס להצדקת תשלום מזונות מידי עותר המשתכר פחות לידי ההורה השני המשתכר יותר, ואפילו עת צלח מזלו והקטינים במשמורת משותפת ותחת הטענה כי פוטנציאל השתכרותו הרבה יותר גבוה משכרו בפועל. קביעות אלו של "השתכרות בפועל" שרירותיות לחלוטין ותלויות גחמותיו של השופט.
- 'שוויון מהותי' מול 'שוויון פורמאלי': בכדי להצדיק העיוות ואפליית הזכר, בדרך של השלכה מסטריאוטיפ בדבר השתכרות נמוכה יותר של המגדר הנשי, ויישומו על מנת לאפשר פגיעה במקרה של עותר-פלוני-פרטי, גם אם השתכרותו נמוכה יותר משל בת זוגתו לשעבר.
- עיקרון "אי הפרדת אחים": מספיק שיש לאם אחד מתחת לגיל 6, שאז גם ילדים מעל גיל 6 יהיו במשמורת האם, תוך הנצחת העיוות והנתק.
- "עיקרון הרצף": לא משנים לילד את החיים מחשש למשבר, וכך גם לאחר שהילדים עברו את גיל 6 לא משנים את המצב אליו הם רגילים.
העותרים מציגים כיצד נוצרה שפה המקדמת אפליית אבות, המודגמת באמצעות ביטויים כמו "אם חד-הורית" – ביטוי המוחק את נוכחות האב ומציג מצג שווא כאילו "האב מת".
מקורות מקצועיים ואקדמיים
- ועדת שניט (2005) – המלצות לביטול חזקת הגיל הרך ומעבר לאחריות הורית משותפת.
- מאמר הקונצנזוס של ד"ר וורשק – 111 חוקרים מובילים תומכים במשמורת משותפת מגיל אפס.
- חקת הגיל הרך – פרשנות בית המשפט העליון – ניתוח ביקורתי של הפגיעה בטובת הילד.
- הסתדרות הפסיכולוגים בישראל – מתנגדת לחזקת הגיל הרך ותומכת במשמורת משותפת.
- החלטות האו"ם 2011 ו-2019 – קריאות רשמיות לביטול חזקת הגיל הרך בישראל.
סוף דבר
בעתירה אנו טוענים ומצביעים על אובדן אמון הציבור ותהליך ההשחתה של מערכת המשפט בשל האפליה, ומציבים מראה לפיה המשך האפליה יביא למיטוט מערכת המשפט והחוק וקריסה מוחלטת של אמון הציבור, יחד עם הרצון להציל אינספור אבות מנטילת חייהם וילדים מיתמות או מהורות אב מסורסת.
העתירה הוגשה על ידי: אבות למען צדק ותמיכתם של חברים רבים וטובים שנרתמו בהתנדבות
שאלות ותשובות נפוצות – עתירה לבג"ץ 2511/17
מהי עתירה לבג"ץ 2511/17
עתירה לבג"ץ 2511/17 היא עתירה שהוגשה על ידי עמותת "אבות למען צדק" לבית המשפט העליון, בדרישה לבטל את חזקת הגיל הרך (סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) ולבטל את חובת המזונות המוטלת על האב, תוך חשיפת כשל פרשנות ואי-שוויון מגדרי.
מהי חזקת הגיל הרך ומדוע מבקשים לבטלה
חזקת הגיל הרך היא קביעה בחוק שלפיה ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אלא אם יש סיבות מיוחדות להורות אחרת. העותרים טוענים כי חזקה זו מיושנת, פוגעת בטובת הילד, מנוגדת למחקרים מובילים (כגון מאמר הקונצנזוס של ד"ר וורשק) ולהחלטות האו"ם, ולכן יש לבטלה.
מהו תצהיר עקיבא נוף
תצהירו של ח"כ לשעבר עקיבא נוף, מיוזמי תיקון חוק המזונות ב-1981, מאשר כי כוונת המחוקק הייתה להשוות את חובת המזונות בין אבות לאמהות באופן מלא, בניגוד לפרשנות המתקיימת בבתי המשפט.
מהי משמעות פסק דין "פורטוגז" (ע"א 591/81) לעתירה
פסק דין פורטוגז ניתן בסמוך לתיקון חוק המזונות, ומפרש את החוק בהתאם לדין העברי. העותרים מציגים אותו כראיה לכך שהפרשנות המקובלת היום אינה נאמנה לרוח המחוקק.
מהן ההחלטות הבינלאומיות התומכות בעתירה
ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות המליצה לישראל ב-2011 וב-2019 לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולבטל את חזקת הגיל הרך, לאור הפגיעה בטובת הילד ובזכויות האב.
מהי "אגדת פערי השכר" המוזכרת בעתירה
העותרים טוענים כי הנתונים על פערי השכר בין גברים לנשים מוצגים בצורה מטעה, וכי השימוש בהם להצדקת חיובי מזונות לפי "פוטנציאל השתכרות" מפלה לרעה אבות המשתכרים פחות.
כיצד העתירה קשורה לטובת הילד
העותרים טוענים כי הפרדת ילדים מאביהם פוגעת בהתפתחותם הרגשית, וכי משמורת משותפת וקשר משמעותי עם שני ההורים הם הדרך הטובה ביותר להבטיח את טובת הילד, כפי שעולה ממחקרים והחלטות בינלאומיות.