תיקון היסטורי: החוק הישראלי מכיר מעתה בגברים כקורבנות אונס

חוק אינוס בגברים נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל! לימור סון הר מלך.

השדולה למניעת פגיעות מיניות הצליחה לקדם צעד חקיקתי משמעותי, היום אישרה הכנסת את תיקון מס' 152 לחוק העונשין, המכיר באופן רשמי בגברים כקורבנות פוטנציאליים של אונס על פי החוק הישראלי.

התיקון, בהובלתה של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, מסמן את סופה של הגדרה מגדרית שהתייחסה עד כה לנשים בלבד.

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 155) (איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), התשפ"ה–2025.

שינוי היסטורי בחקיקה הישראלית

החוק שעבר בקריאה השלישית והאחרונה, מייצג מה שרבים מהתומכים מכנים "תיקון היסטורי" לקוד העונשין של ישראל.

עד היום, סעיף 345 בחוק העונשין משנת 1977 הגדיר אונס באופן ספציפי כמעשה המבוצע נגד נשים, תוך שימוש במינוח שהדיר קורבנות גברים ממסגרת החוק בהקשר של תביעות אונס.

התיקון החדש מחליף את השפה המגדרית בחוק, משנה ביטויים כמו "הבועל אישה" ל"החודר לגוף של אישה או גבר". בנוסף, מעדכן התיקון את הגדרת החדירה לכלול צורות שונות של מעשים מיניים ללא הסכמה, ללא קשר למגדרו של הקורבן.

השינויים המרכזיים בחוק

התיקון כולל מספר שינויים מהותיים בחוק העונשין:שינוי הגדרת האונס – החלפת המונח "בעילה" ב"חדירה", והגדרה מחדש של המעשה כ"החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר מינה של אישה או לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם".

ביטול סעיף 347 – ביטול הסעיף שהתייחס ל"מעשה סדום" ואיחוד ההתייחסות לכלל המעשים תחת הגדרה אחידה של "חדירה".

שינוי בסעיף 346 – שינוי כותרת השוליים מ"בעילה אסורה בהסכמה" ל"חדירה אסורה", והתאמת הניסוח לכלול גם גברים וקטינים ממין זכר.התאמת חוקים נוספים – התיקון כולל התאמות בחוקים נוספים כגון חוק ההסגרה, חוק השיפוט הצבאי, חוק ההתיישנות וחוק המאבק בטרור, כדי לשקף את השינויים בהגדרות.

התגברות על התנגדויות

הדרך לשינוי חקיקתי זה לא הייתה ללא אתגרים. על פי תומכי התיקון, הרפורמה נתקלה בהתנגדות מגורמים שונים, כולל חלק מארגוני הנשים שהביעו חשש מפני השפעות אפשריות על התביעה של אלימות כלפי נשים.

עם זאת, התומכים בשינוי, טענו כי חוקי אונס ניטרליים מבחינה מגדרית מחזקים ולא מחלישים את ההגנות המשפטיות, ומיישרים קו בין החקיקה הישראלית לבין הבנות מודרניות של אלימות מינית וסטנדרטים משפטיים בינלאומיים.

השלכות מעשיות של התיקון

לתיקון יהיו מספר השלכות מעשיות חשובות:

הכרה משפטית – גברים ונערים שחווים אלימות מינית מקבלים כעת הכרה משפטית שמתאימה את מינוח החוק לטראומה שהם חווים.

התאמת המערכת המשפטית – המערכת המשפטית תצטרך להתאים את גישתה למקרים אלה, דבר שעשוי לדרוש הכשרה ייעודית לגורמי אכיפת החוק, תובעים ושופטים.

מעקב סטטיסטי – המעקב הסטטיסטי אחר אלימות מינית צפוי להשתנות כדי לשקף את ההגדרה הרחבה יותר, ולספק תמונה מקיפה יותר של פשעים מיניים בישראל.

הקשר בינלאומי

עם תיקון זה, ישראל מצטרפת למדינות רבות אחרות שאימצו הגדרות ניטרליות מבחינה מגדרית של אונס בעשורים האחרונים, כולל בריטניה, קנדה, ומדינות אירופיות רבות.

"מדובר בשוויון בפני החוק," אמר דובר מטעם עמותת "אבות למען צדק". "אלימות מינית היא סוגיה של זכויות אדם שחוצה מגדר. התיקון הזה מכיר במציאות זו תוך שמירה על הגנות חזקות לכל הקורבנות."

לעיון בהצעת החוק שקידמה חברת הכנסת לימור סון הר מלך מלך הצעת חוק העונשין (תיקון – איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), התשפ"ה–2024.

אבות למען צדק.