ביום 6/3/2024 הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ 1893/24 מיכאל פואה ואחרים נגד היועצת המשפטית לממשלה, העתירה באה לעולם לאור חשיפת כ-100 מקרי קצירת זרע מגברים שנפטרו מתחילת מלחמת חרבות ברזל, וזאת ללא הסכמה מדעת של הגברים שנפטרו.
במשך שנים רבות, המדיניות המשפטית והציבורית בישראל, בכל הנוגע לשימוש בזרעו של נפטר, נשענה על "חזקת הרצון המשוער". חזקה משפטית זו, שנוסחה בין היתר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003, ובעקבותיה בשנת 2015 במסגרת בע"מ 7141/15 פלונית נ' פלונית בפני כבוד השופטת א' חיות, כבוד השופט ח' מלצר, כבוד השופט י' דנציגר, כבוד השופט י' עמית, כבוד השופט מ' מזוז – קיבלה תוקף משפטי.
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בסוף שנת 2023, בימיה הראשונים של המלחמה, לכאורה פרסם משרד הבריאות באישור היעוץ המשפטי לממשלה, "הוראת שעה" אשר הרחיבה ושינתה לחלוטין את הפרקטיקה הנהוגה: מעתה, הותר לבצע את קצירת הזרע באופן מיידי בבתי החולים, וזאת על סמך בקשת בני המשפחה (בת-זוג או הורים) והצהרתם כי אינם מודעים להתנגדות מצד המנוח .וזאת, ללא צורך בקבלת אישור שיפוטי מוקדם. מתחילת המלחמה כל בקשה לקצירת זרע של נפטר בוצעה ללא שום בקרה שיפוטית. משרד הבריאות דיווח על פרסום הוראת שעה במסגרתה לכאורה ניתנה בחריגה מסמכות ובניגוד להוראות הדין הקיים, מדובר על מאות מקרים בהם בוצעה קצירת זרע של חיילים ואזרחים, רובם על פי בקשת הורי הנפטר ומיעוטם על ידי בנות זוגן.
הליך בגדרו הוגשה העתירה, כולל פעולה כירורגית של כריתת אשך מהנפטר, דבר המנוגד לחוק האנטומיה והפתולוגיה ואסור על פי ההלכה. בג"ץ הורה למדינה להסביר מדוע הליך זה אינו נחשב לנתיחת מתים האסורה על פי חוק.
הכנסת ניסתה לקדם את הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג-2022 .
במסגרת הדיון בוועדת הבריאות של הכנסת בהצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג-2022 , דיווחה פרופ' טליה אלדר גבע ממשרד הבריאות כי מיום ה-7 לאוקטובר בוצעה הצלת זרע ל-87 אנשים, מתוכם 77 חיילים ועשרה אזרחים. ב-65 מהמקרים הבקשה הוגשה על ידי ההורים.
לאחר דיונים מרובים בוועדת הבריאות: ח"כ מירב בן ארי הודיעה לשרים גלנט, לוין ובוסו, כי היא עוצרת את חקיקת חוק שימוש בזרעו של נפטר, עקב מחלוקת עקרונית בעניין הצורך בהסכמה מראש של הנפטר.
מחקר עדכני: פרופ' בלה סביצקי פרסמה יחד עם ד"ר רחל שוורצור ופרופ' טליה אלדר-גבע. לאחרונה, פרסמה מחקר אשר בחן את עמדותיהם של 600 גברים יהודים בישראל בגילאי 18–50 לגבי נטילת זרע לאחר המוות (PSR) ושימוש בו (PAR) על רקע השינויים במדיניות ומלחמת חרבות ברזל. הממצאים בלתי משתמעים לשני פנים, רוב מוחלט של הגברים מתנגדים לרביה לאחר מותם.
המחקר פורסם על ידי, פרופ' בלה סביצקי, ד"ר רחל שוורצור פרופ' טליה אלדר-גבע, ובחן את עמדותיהם של גברים ישראלים כלפי רבייה לאחר המוות והסכמה מוקדמת על רקע סכסוך מזוין מתמשך.