חייך אכלת אותה, מהיום תגלה שכגבר הינך נטול זכויות אדם, אנו ממליצים לך לעשות ככל יכולתך להימנע מהגעה לבית משפט מאחר ובתי המשפט בישראל ובתי הדין הרבניים פועלים בניגוד לכתוב בחוק, בניגוד לאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהם, מפלים גברים רק בשל מינם ובניגוד לכללי המוסר והצדק. הודעה על גירושין או פרידה יכולה ליצור הלם ובלבול, ולכן מוטב שתעצור ותעשה הערכת מצב בטרם אתה בוחר בדרך תגובה כזו או אחרת. עליך להבין שמדובר בתהליך ארוך ומתמשך שיכול לקחת במינימום שנה ובמרבית המקרים נמשך מספר שנים. כל החלטה פזיזה עלולה לגרום לך לנזקים עצומים בהמשך – עצור, תתלבט, תתייעץ ולא רק עם עורכי דין בטרם תחליט על דרך פעולה. במהלך אותה הערכה, ייתכן ותגלה שהיו סימני אזהרה שפספסת לאורך הדרך. שים לב: אסור לך בשום דרך להשמיע איום כלשהו, גם אמירה שאינה באמת איום אמיתי אתה יכול למצוא את עצמך עצור בגלל שאשתך מרגישה מאוימת. לדוגמא: יכול להיות שתגלה שאשתך רוקנה במשך זמן מה את החשבון המשותף או שהיא כבר שכרה ייעוץ משפטי שמנחה אותה. מנגד יכול להיות שתגלה שאשתך מעוניינת בפרידה הוגנת ומכבדת שקול בזהירות את המצב והשלכותיו, במסגרת ההערכות, כדאי לשקול את האינטרסים שלך מול אלו של בת הזוג )מבחינת הרכוש, זמני שהות עם הילדים, גובה המזונות( – זכור תהליך הגירושין משמעותו שכל אחד לעצמו, אתה כבר לא מחויב או חייב לה דבר, שים לב יש שוני בין חובתך לילדים לגרושתך. נקיטה בהליכים משפטיים נמרצים היא לא בהכרח הפתרון הנכון והמתאים – כל מקרה לגופו. בדומה לכך, דרך פעולה פייסנית כלפי הצד שכנגד לא תמיד תביא לתוצאה הרצויה. חשוב לקבל עצה מעורך דין, מבלי למהר לשכור את שירותיו. תתייעץ עם מספר עורכי דין, בדרך כלל יתנו לך פגישה ראשונית ליעוץ בעלות יחסית נמוכה – זה שווה לך. גם אם העורך דין שפגשת הרשים אותך מאוד, כגבר יהודי בישראל הנך במצב נחיתות בבתי המשפט למשפחה וברבני. אל תתרשם מדברי הרהב של עורך דין אשר מבטיח לך גדולות ונצורות, הסיכוי שלו לקיים הבטחות אלה נמוך מאוד. עדיף לא למהר לקבל החלטה ולא למהר לחתום על הסכם יצוג, תגדיר לעצמך טווח זמן לבחור את עורך הדין שמתאים לך , תן לדברים לשקוע קצת לפני שאתה חותם על הסכם שכר טרחה אם החלטת שעורך דין מסוים מתאים לך, אנחנו ממליצים להוסיף סעיף בכתב ידיך בהסכם הייצוג שמגדיר חד משמעית שכל פעולה בתיק מחייבת את אישורה והסכמתך בכתב. מומלץ ביותר להתייעץ ולשתף משפחה וחברים כמובן עם אנשים בסביבה הקרובה שאתה יכול לבטוח בהם. שתף גם בנוגע לתחושות שלך, אל תנסה להתמודד לבד, הליך גירושין טומן בחובו תחושות רבות, רגשיות , כעס, תסכול, תהליך הגירושין יכול להיות ארוך ומכאיב ורצוי שלא תעבור אותו לבדך. על כן שיתוף באתגר יכול מאוד להקל על ההתמודדות ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים ומועילים למצב. יתכן שהנכסים הכלכליים שלך יעוקלו, ימנעו ממך להשתמש בכסף נזיל ואחר – זכור מדובר באמצעי שאמור להכניס אותך ללחץ על מנת שתעשה טעויות שהנך צפוי להתחרט עליהם בעתיד. תלונת שווא בגין אלימות בין בני זוג, נגד הילדים, או על על עבירת מין אינן מעשה נדיר! . זכור תמיד, לתעד, לצלם, להקליט את כל מה שמתרחש עם אשתך/זוגתך

וברבני בחודש אוגוסט 2017 פרסמנו חוות דעת משפטית שהוכנה על ידי עורך הדין היועץ המשפטי לעמותה העוסקת בהקלטת דיונים. קישור במדינת ישראל, לא קיים עיקרון פירות העץ המורעל, קרי: שראיות שהושגו לכאורה בניגוד לדין: אינן תקפות; להיפך: משתמשים בהן ולכל היותר נגרע ממשקלן )שזו הערה שיפוטית חסרת משמעות בהתחשב בהקלטות(. ונוכח העובדה שמדובר בעבור האבות והילדים בדיני נפשות והצלת חיים כך ממש! חובה למי ששומר נפשו ונפש ילדיו להקליט; ולא לפרסם טרם היוועצות בעו"ד, אך בוודאי להקליט. להקלטה חשיבות היסטורית במאבק שלנו לשוויון המיוחל. להרחבה – קישור להורדת חוות דעת משפטית המתירה הקלטת דיונים. לסיכום: מותר להקליט.

בשל קיומה של סמכות מקבילה בנושאים שקשורים לגירושין בין בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה, נוצר מרוץ סמכויות בין הערכאות. העיקרון הוא שהצד שהקדים והגיש ראשון של תביעותיו לערכאה העדיפה עליו יגרור את הצד השני להתנהל בערכאה זו. עם זאת, כדי להתנהל בבית הדין הרבני צריך לעמוד בתנאים שקשורים לכריכת תביעות בנושאי הגירושין לתביעת הגירושין הראשית

הליך הגירושין נחווה אצל ילדים כמשבר של ממש, גם אם ההורים רבו לפני, והאווירה בבית היתה קשה, הילדים לא חשים את ההקלה שחשים המבוגרים לאחר הגירושין. ילדים שונים מגיבים באופן שונה בהתאם לגילם שכן הבעת הרגש לא תמיד יכולה לעשות באופן מילולי. תגובות נפוצות הן תגובות של כעס, עצב, שתיקה מרובה, הסתגרות בחדר, נסיגה התפתחותית כמו למשל הרטבה במיטה, היעדרות מבית ספר, סירוב להיפגש עם חברים ועוד. במקרים רבים ילדים חשים פגועים ממהלך זה, הם חשים שנטשו אותם או בגדו באמונם. לצערנו נשים רבות משתמשות בילד על מנת להעביר מסרים לאבא במקרה של סכסוך, מגייסים אותו ובמקרים חמורים יותר מסיתים אותו נגד האב. חשוב להבין כי הילד עובר תהליך של אבל, ועליו להתרגל למצב חדש לא מוכר ומאיים. רוב הילדים מתגברים על תקופה זו, אך על מנת להבטיח זאת חשוב לזכור תמיד את טובת הילד. לא להשתמש בו, להקשיב לו, להביע אהבה ותמיכה, להיות סובלניים גם לנסיגות ההתפתחותיות, לכעס, לשנאה כלפיכם

ניכור הורי מופיע ברוב המקרים כאשר ישנם סכסוכי משמורת קשים ומורכבים בין בני הזוג. ניכור הורי הינו מצב בו מתפתח יחס של ניכור של ילד כלפי אחד מהוריו וזאת כאשר אין סיבה מוצדקת, במרבית המקרים האם היא זאת המסיתה את הילדים נגד האב ובמיעוט המקרים מדובר באב. ניכור הורי כלפי אבות מתחיל באמצעות עלילות שווא וטענות מופרחות כנגד האב בחלק ניכר מהמקרים האב ימצא עצמו במרכז קשר. מקרים אלה מוגדרים כתסמונת ניכור הורי אשר מזינה את עצמה נוכח הסתה של הילד על ידי אחד ההורים הגורמת לו להדחיק כל רגש חיובי כלפי ההורה השני. מצב של ניכור הורי מגיע עד לידי כך שהילד בעצמו תורם לתחושת הניכור וזאת על ידי השמצת ההורה האחר והצגת טענות והאשמות כלפיו וזאת ללא ביסוס ואחיזה במציאות. בחלק ממדינות העולם הוגדר ניכור הורי כעבירה פלילית, אולם בישראל מסרבים להכיר בתופעה

אלפי אבות בכל שנה, מעולם לא הורשעו בעבירה כלשהי, מעולם לא פגעו בילדים או בנשותיהם – ובכל זאת הם נשלחים למרכז הקשר ברווחה כאחרון העבריינים המסוכנים. בניגוד לדעה הרווחת בציבור, במרבית המקרים, מרכזי קשר לא נועדו למקרי אלימות כלפי קטינים או אלימות במשפחה, מרכז קשר מטפל בתופעההקרויה "גירושין בעצימות גבוהה", ביטוי מכובס לצורך הצדקת הפגיעה באבות הגרושים, בשפה פשוטה האמא רוצה לכסח את אבי ילדיה וזאת הדרך. למעשה, משרד הרווחה מאשר במסמכיו הרשמיים כי 85% מהאבות במרכז קשר מנוכרים מילדיהם, לבקשת האמא, בשיתוף פעולה של הרווחה והשופט. מינימום( ילד יורחק מאביו ויזכה לקיים קשר בהשגחה צמודה של שעה בשבוע ! ）במשך 9 חודשים שעה בשבוע כמו חיה בכלוב, זאת התעללות בקטין, פגיעה נפשית בקטין, מדובר על ניכור אבות ופגיעה באלפי ילדים בשנה, פגיעה נפשית בלתי הפיכה. 85% מהילדים – חיים בבית האם ונמנע מהם קשר אבהי חם ואוהב. ילדים החווים העדר דמות אב בחייהם חשופים יותר לסיכונים הבאים: 63% מהם בסבירות גבוהה להיות אובדניים. 71% בסבירות גבוהה לנשירה מבית הספר 90% בסבירות גבוהה לברוח מהבית. אנחנו ממליצים : לא להתקרב לא להסכים בשום מקרה למרכז קשר אלא אם הינך יודע שהיית אלים או מסוכן לילדיך

אנו ממליצים לך לעשות ככל הניתן להימנע מהגעה לבית משפט מאחר ובתי המשפט בישראל ובתי הדין הרבניים פועלים בניגוד לחוק מפלים גברים רק בשל מינם ובניגוד לכללי המוסר והצדק. מרגע שנכנסת לבית המשפט, התוצאה ידועה מראש, גם אם הנך מסוגל לממן את עורך הדין היקר ביותר והמיומן ביותר. לכן, במצב ברור וידוע של נחיתות מאחר והנך גבר, לגישור יש יתרונות רבים בולטים, ובהם פתרון הסכסוך בדרכי שלום תוך הדברות ותקשורת, מזעור של פגיעה בילדים ובשאר בני המשפחה, ההליך זול וקצר יותר מהליך משפטי, מפחית לחצים ומתחים הקשורים בגירושין, ומאפשר לבני הזוג לשמור על קשר טוב גם אחרי ההסכםך

אם האהבה נגמרה אין בכך עילה מספקת לגירושין. יחד עם זאת , אם קיימת הסכמה הדדית של שני הצדדים לגירושין, זו עילה מספקת וההליך יהיה קצר ופשוט. אולם בדרך כלל המצב אינו קל כל כך. לעיתים אחד מבני הזוג מביע התנגדות להליך גירושין, ובמקרה זה יהיה על הצד המעוניין בגירושין להוכיח את אחת מהעילות לביצוע גירושין המוכרות בדין העברי. מחלות ומומים: מחלה או פגם באיברי המין שמונעים מהאישה לקיים יחסי מין. כמו כן ישנם מומים רבים, אשר יש בהם כדי הסיר מהבעל את החיוב לקיים יחסי מין עם האשה, כמו ריח רע, גודל החזה, צלקות וכן הלאה. אולם חשוב לסייג ולומר כי בדרך כלל מדובר במומים שהיה קיימים לפני הנישואים, אלא, שהבעל לא ידע עליהם ולא יכל לדעת עליהם. יודגש כי נטל ההוכחה על הבעל להראות שלא ידע על המומים. במקרה של מומים שנוצרו לאחר הנישואים אין לבעל כל עילה לבקש גירושין, זה רצון הגורל ואין לבעל כל זכות "לבוא בטענות" לאשה. זאת למעט מקרים שיש במומים סכנת נפשות כמו מחלות מדבקות, או במקרה שהאשה לא יכולה לקיים יחסי מין, שאז ורק אז יכול הבעל לבקש גירושין גם אם המחלה נוצרה לאחר הנישואים. עקרות: לאחר 10 שנות נישואין יש עילה לגירושין במידה והאישה עקרה. אישה שעוברת על דת משה: אישה המקיימת יחסים בזמן נידה, מאכילה את בעלה באוכל לא כשר, וגורמת לגבר לעבור על דיני הדת. עוברת על דת יהודית: מתלבשת שלא בצניעות, מתנהגת בפריצות, מקללת, מעליבה, או מכה את הבעל. אישה שזנתה תחת בעלה: קיימה יחסי מין עם גבר אחר. עילה זו לגירושין מחייבת הוכחות מוצקות. במקרה זה אסור לבעל להמשיך ולחיות עם אשתו, הוא מחוייב לתת לה גט – גם אם סלח לה , אין מקום למחילה מצדו. טענת מורדת: במידה והאישה אינה מקיימת יחסי אישות מעל לשישה חודשים, וממשיכה בסירובה לאחר שבעלה מתרה בה, זו עילה מספקת לביצוע גירושין. מעשי כיעור: במקרה שאין הוכחה ממשית שהאשה קיימי יחסי מין עם אחר, אבל עשתה מעשים שמעלים חשד כבד וחמור שהאשה קיימה יחסים עם אחר. זוהי עילה מספקת לגירושין מטעם הבעל. בעילה זו, מעשי כיעור אין הבעל חייב לגרש את האשה והוא יכול לסלוח לה ולחיות עימה

בשנת 2014 נקבע החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה אשר נועד לסייע למתגרשים לסיים את הנישואין בדרכי נועם בהסכמה ולמנוע מהם את הצורך לקיים הליך משפטי אשר מטבעו מעצים את הסכסוך. הליך משפטי משמעותו עלות כספית גבוהה , השלכות הרגשיות, דיונים ארוכים אשר יכולים להמשך על פני מספר שנים. כמובן שהתוצאה תהיה נזק להורים ולילדים. למעשה מדובר בניסיון גישור בין בני הזוג להגעה להסכם גירושין, אלא שלאור ההטיה המגדרית המובהקת גם בקרב העובדים הסוציאלים עליך להיות זהיר וקשוב היטב ולא ללכת שבי אחר מקסם שווא. כדאי לפגישות ברצון להצליח, להקשיב, ולנסות להגיע להסכמות ויחד עם זאת לזכור שאינכם יותר בני זוג. אם תצליחו ההליך יהיה קצר יותר, מכבד יותר וסיכוי סביר יאפשר מערכת יחסים טובה גם בהמשך בעיקר לטובת הילדים אתם תוזמנו לעד ארבע פגישת ביחידת הסיוע. הפגישות הן ללא עלות – חובה להגיע אליהן. הפגישות מתקיימות תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. בפגישה הראשונה לא אמורים לחתום על שום מסמכים של הסכמות כאלו או אחרות. מה שנאמר בפגישות אלו לא מחייב אף צד, אך חשוב לשקול בכובד ראש את דבריך ובעיקר רצוי לבוא להקשיב. הפגישה הראשונה מתקיימת ללא עורך דין כך שלפגישות הנוספות אפשר לבוא מיוצגים. במידה והתהליך לא צלח, אז ניתנת לצדדים אפשרות להגיש תביעות בבית המשפט

בית הדין הרבני הוא הערכאה המוסמכת לדון באופן בלעדי בתביעות לגירושין בין בני זוג יהודים, והוא גם מוסמך באופן בלעדי לערוך סידור גט בין בני הזוג ולהתיר את קשר הנישואין. לבית המשפט לענייני משפחה אין כל סמכות לדון בסידור הגט

תלונות שווא הן כלי נפוץ המנוצל לרעה במטרה להרחיק אבות מהבית וליצור יתרון משפטי טקטי. אם מצאת את עצמך במצב זה, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על קור רוח מוחלט, לא ליצור שום עימות פיזי או מילולי, ולהבהיר לחוקרים את האמת מגובת בראיות. זכור: זכותך להתייעץ עם עורך דין בטרם חקירה – אל תוותר עליה. דאג לתעד כל פרט, להקליט שיחות רלוונטיות, ולפנות מיד למוקד העמותה לקבלת הכוונה וליווי מקצועי.

כן, לקצין משטרה יש סמכות להורות על הרחקה מתחנת המשטרה למספר ימים במקרה של חשד לאלימות, ולבית המשפט יש סמכות להאריך צווי הגנה והרחקה. למרות הקושי העצום והתחושה הקשה של נישול מהבית ומזכויות בסיסיות, חובה להיצמד להחלטות החוקיות ולא להפר את צו ההרחקה אפילו בדקה אחת, גם אם אישתך/בת הזוג מבקשת ממך בתמימות מעושה עזרה כלשהי, שכן הפרה כזו מובילה למעצר מיידי ולפלילים. פנה אלינו מיד כדי שנבחן את הצעדים המשפטיים להחזרת האיזון.

אם הותקפת או אם יש בידיך ראיות לכך שבת הזוג נוקטת באלימות כלפיך או כלפי הילדים, חובה עליך לתעד זאת ולהתלונן במשטרה למרות המורכבות. עם זאת, יש לעשות זאת בצורה מושכלת ולא פזיזה, רצוי לאחר התייעצות משפטית, כדי לוודא שהתלונה מוגשת בצורה שתגן עליך ותמנע מצב שבו המערכת מטה את הדברים לרעתך. אל תבליג על אלימות מכל סוג שהוא.

מעצר בית הוא תקופה קשה ומתישה, שבה לעיתים קרובות האב מורחק מבית ומילדים ונדרש לשהות בכתובת חלופית בפיקוח ערבים. מבחינה משפטית, חשוב להקפיד על תנאי השחרור בצורה קפדנית ביותר, שכן כל הפרה קטנה עלולה לשלוח אותך למעצר מאחורי סורג ובריח. במקביל, יש לפעול יחד עם עורך הדין להקלה תנאים ולביטול ההגבלות המיותרות בהקדם האפשרי.

כן. שלב ראשון אם מדובר בתיק שנסגר חובה עליך לפעול לוודא שיסגר : “בעילת חוסר אשמה” או זיכוי מוחלק במידה והתנהל משפט, החוק בישראל מאפשר להגיש תביעת נזיקין אזרחית בגין נזקים שנגרמו עקב הגשת תלונת שווא זדונית במשטרה (עוולת נגישה או לשון הרע). אמנם בתי המשפט נוטים לעיתים להקשות בהוכחת זדון, אך הגשת תביעה כזו מהווה כלי הרתעה משמעותי ומציגה לערכאות את חוסרת תום הלב של הצד השני. מומלץ לאסוף את כל מסמכי סגירת התיק במשטרה ("חוסר אשמה") כבסיס לתביעה.

כאשר משטרה סגרה תיק תלונה נגדך בעילה של "חוסר אשמה" (ולא "חוסר ראיות"), הדבר מהווה הוכחה חזקה לכך שהתלונה הייתה מופרכת מיסודה. יש להציג מיד את ההחלטה הזו בפני בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני כדי לחשוף את ניסיונות ההכפשה של האם, ולדרוש את תיקון העוול וחידוש קשר מלא עם הילדים ללא מגבלות.

צו הגנה במעמד צד אחד ניתן לעיתים קרובות על בסיס טענות חד-צדדיות ודרמטיות של האם מבלי שהאב יכול להשמיע את גרסתו. הצו תקף בדרך כלל למספר ימים בלבד עד לדיון במעמד שני הצדדים. חובה להגיע לדיון הקרוב מוכן, מיוצג היטב, ולהציג ראיות והקלטות שיוכיחו את האמת ויבטלו את רוע הגזירה.

כן, קיים חשש מבוסס והטיה מגדרית מובנית בקרב גורמי הרווחה ופקידי הסעד, הנוטים פעמים רבות לקבל את גרסת האם כאמת מוחלטת ולראות באב גורם סיכון פוטנציאלי. מסיבה זו, אנו ממליצים לא להגיע לבד לפגישות ברווחה, לתעד כל פגישה, להקליט כחוק, ולהגיע עם ייעוץ והכוונה מדויקים מאיתנו כדי שלא ליפול למלכודות מנהליות.

האשמות שקריות הקשורות לפגיעה בילדים הן הנשק ההרסני ביותר שמופעל בסכסוכי גירושין קשים. ההגנה הטובה ביותר היא תיעוד רציף, הימצאות במרחבים ציבוריים או בנוכחות עד ניטרלי בזמן מפגשים עם הילדים כל עוד אין הסדרי שהות מוסדרים, ותגובה משפטית מיידית ונוקשה לכל ניסיון השמצה. אל תתמודד עם מקרים כאלה לבד לרגע אחד.

זמני שהות שוויוניים משמעותם חלוקה שווה או כמעט שווה של ימי הלינה והטיפול בילדים בין שני ההורים (למשל הסדר של אמצע שבוע מתחלף וסופי שבוע לסירוגין). זכותו הטבעית והחוקתית של כל אב להיות מעורב בחיי ילדיו בשיעור שווה. למרות התנגדות מצד גורמים שונים במערכת הרווחה המנסים לשמר את מודל "המשמורת הבלעדית לאם", פסיקות רבות מכירות כיום בחשיבות האב ודורשות זמני שהות רחבים ושוויוניים.

הפרת הסדרי שהות מצד האם היא עבירה על החלטת שיפוט. במקרה כזה, עליך לתעד מיד כל הפרה (לרבות הודעות וואטסאפ, הקלטות, הגעה למקום המפגש וצילום), ולדווח על כך מיד לעורך הדין שלך כדי להגיש בקשה להטלת קנסות כספיים או הוצאה לפועל של צווי בית המשפט. אל תפעיל כוח ואל תבצע פעולות שיפגעו בך, אלא פעל בדרכים משפטיות נחושות.

כן. במקרים שבהם מוכח כי האם סובלת מבעיות נפשיות קשות, התמכרויות, הזנחה חמורה או מסוכנות מוכחת לילדים, בית המשפט מוסמך להעביר את המשמורת הפיזית והמשפטית לידי האב. הוכחת כשירות ואבהות מסורה היא קריטית במקרים כאלה, ויש לפעול בדחיפות למינוי מומחים רפואיים או פסיכולוגיים לבדיקת מצב המסוגלות ההורית.

סירוב פתאומי של ילד לפגוש את אביו הוא תסמין קלאסי של ניכור הורי והסתה סמויה או גלויה מצד האם. חשוב שלא לכעוס על הילד ולא להפעיל עליו לחץ רגשי שילחיץ אותו עוד יותר, אלא לפנות מיד לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס לדין לילד, פסיכולוג מומחה או טיפול משפחתי מחייב שיעצור את ההסתה וישקם את הקשר.

לא. כל עוד אין פסק דין או הסכם מפורש המתיר זאת, או אישור בכתב מהאם, חל איסור חוקי מוחלט להוציא קטין אזרח ישראל לחו"ל (קיים צו עיכוב יציאה אוטומטי על כל קטין בישראל עד גיל 18). הוצאת ילד ללא אישור עלולה להיחשב כחטיפה משפטית פלילית. יש להגיש בקשה מסודרת לבית המשפט למתן אישור יציאה, תוך מתן ערובות כספיות מתאימות להבטחת חזרת הילדים.

כאפוטרופוס שותף (זכות המוקנית לכל הורה בישראל מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אלא אם כן נשללה במפורש), אתה זכאי לקבל גישה מלאה וישירה לכל מידע רפואי בקופת החולים, בבתי חולים, ובמוסדות החינוך (ציונים, יועצות, מורים). אם גורם כלשהו בבית הספר או במרפאה מסרב לספק לך מידע בטענה שהאם מתנגדת – זו עבירה על החוק, וניתן לדרוש זאת בצו שיפוטי מיידי.

מעבר מקום מגורים של האם יחד עם הילדים למרחק משמעותי הפוגע באופן מהותי בהסדרי השהות וביכולתו של האב לפגוש את ילדיו, דורש את הסכמתו של האב או אישור של בית המשפט. אם האם עוברת באופן חד-צדדי ומסכלת את יכולתך לראות את הילדים, יש להגיש בקשה דחופה לצו מניעה ולחייב אותה לשמור על מקום המגורים הקודם או להתאים את זמני השהות באחריותה המלאה.

למרות קיומה של "חזקת הגיל הרך" (הקובעת לכאורה שילדים עד גיל 6 יהיו בהחזקת האם), בפועל בתי המשפט פוסקים בשנים האחרונות יותר ויותר על משמורת משותפת וזמני שהות רחבים ושוויוניים גם לפעוטות מגיל אפס, במיוחד כאשר האב הוכיח מעורבות גבוהה בגידולם מתחילת דרכם. אין לקйבל גזירה משפטית מראש ויש להילחם על זכויותיך כהורה שווה-ערך.

קשר יומי רציף בין אב לילדיו באמצעות טלפון או שיחות וידאו הוא זכות בסיסית שאין לפגוע בה. אם האם מנתקת את הטלפון, מתעלמת או מונעת מהילדים ליצור קשר עם אביהם, יש לתעד את הניסיונות החוזרים ונשנים (צילומי מסך של שיחות שלא נענו, הודעות) ולעדכן את עורך הדין להגשת בקשה להטלת סנקציות כלכליות על האם בגין הפרת הסדרי קשר טלפוניים.

במחלוקות משמורת קשות, בית המשפט ממנה לעיתים קרובות פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני כמומחה מטעמו שיבחן את מסוגלות ההורים ואת טובת הילד. הליך זה כולל מבחנים, תצפיות אינטראקציה שלך ושל האם עם הילדים, וראיונות עומק. חשוב להגיע לפגישות הללו ברוגע, להציג אבהות חמה, מכילה ומסורה, ולהימנע מהתקפות ישירות על האם שעלולות להתפרש כחוסר שיתוף פעולה.

כן. אם האם עזבה את הבית ונטשה את הילדים או אינה מטפלת בהם בפועל, על האב לפעול מיד ולבקש צו משפטי דחוף למתן משמורת חירום זמנית בידיו. במקרה כזה, יש לתעד את כל עובדות השטח, להוכיח שהילדים נמצאים תחת טיפולו הבלעדי והמסור, ולמנוע מצב שבו האם מנסה להשתמש בילדים בדיעבד לצורכי מיקוח משפטי.

אפוטרופוס לדין הוא עורך דין שמונה על ידי בית המשפט לייצג אך ורק את האינטרסים וטובתם של הילדים עצמם, בנפרד מעמדות ההורים. במצבים של סכסוך חריף או ניכור הורי, אפוטרופוס לדין יכול להיות גורם מכריע שרואה את האמת בשטח. חשוב לשתף איתו פעולה בשקיפות מלאה ולהציג בפניו את המסירות שלך כאב ואת הקשר החם עם הילדים.

כאפוטרופוס שותף, לכל החלטה חינוכית מרכזית (כגון בחירת בית ספר, גן או מסגרת חינוך מיוחדת) נדרשת הסכמה משותפת של שני ההורים. אם האם רושמת את הילדים למוסד חדש במרחק רב ללא הסכמתך ובניגוד לזכויותיך האפוטרופסיות, יש להגיש בקשה דחופה לצו מניעה בבית המשפט כדי לעצור את המהלך עד לקבלת הכרעה שיפוטית.

החוק בישראל מכיר בזכותם של סבים וסבתות להגיש בקשה עצמאית לבית המשפט לענייני משפחה לקביעת הסדרי קשר ופגישה עם נכדיהם, במיוחד כאשר האם מונעת קשר זה עקב הסכסוך עם האב. בתי המשפט נוטים לעיתים קרובות להכיר בחשיבות הקשר הבין-דורי עבור הילדים ולפסוק מפגשים סדירים גם עבור הסבים והסבתות.

לא. כל עוד לא נשללה אפוטרופסותך המשפטית בצו שיפוטי מפורש, זכותך המלאה להשתתף באספות הורים, מסיבות בגן, אירועי בית ספר, ביקורים רפואיים וטיפולים של הילדים. אם המוסד החינוכי או הרפואי משתף פעולה עם חסימה כזו מצד האם, יש להציג להם את תעודת הזהות וצו האפוטרופסות הכללי, ואנו נעזור לך לנסח מכתב התראה משפטי מתאים.

הלכת העליון (בע"מ 919/15) קבעה מהפכה חלקית לפיה עבור ילדים מגיל 6 ומעלה, דמי המזונות נקבעים בהתחשב ביכולותיהם הכלכליות היחסיות של שני ההורים (הכנסות מכל המקורות) וכן בהתאם לחלוקת זמני השהות בפועל. עם זאת, אבות רבים עדיין נדרשים לשאת בנטל כבד בלתי פרופורציונלי. חשוב לבצע חישוב מדויק של ההכנסות וההוצאות ולהיעזר במומחים כדי למנוע קביעת סכומים דרקוניים.

כן. שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי (כגון פיטורין, ירידה דרסטית בשכר, מחלה קשה או הקמת משפחה חדשה והולדת ילדים נוספים) מהווה עילה חוקית להגיש לבית המשפט תביעה להפחתת דמי מזונות. חשוב לא להפסיק לשלם על דעת עצמך אלא להגיש בקשה רשמית מיד, שכן חוב מזונות צובר ריביות גבוהות מאוד בהוצאה לפועל.

בדין העברי, בעל חייב במזונות אשתו כל עוד קשר הנישואין לא הותר רשמית (מתן גט). יחד עם זאת, הפסיקה קבעה חריגים חשובים, ובראשם הכלל "מעשה ידי אשה תחת מזונותיה" – כלומר, אם האישה עובדת ומרוויחה למחייתה ויכולה לספק את צרכיה, או אם היא עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת ("אשה מורדת"), חובת מזונות האשה עשויה להתבטל או לקוזז משמעותית.

דמי מדור הם רכיב מתוך דמי המזונות שנועד לכסות את עלות המגורים (שכר דירה או משכנתא והוצאות נלוות) עבור הילדים ואמם. שיעור ההשתתפות של האב במדור נקבע בהתאם למספר הילדים, יכולותיו הכלכליות וחלוקת זמני השהות. במשמורת משותפת או זמני שהות רחבים, בתי המשפט נוטים לצמצם או לקזז את רכיב המדור באופן משמעותי.

עם פרוץ הליך הגירושין, קיים חשש תמידי שצד אחד ירוקן את החשבונות או ייקח את מלוא הכספים המשותפים (קרנות השתלמות, חסכונות, פנסיות). אנו ממליצים לבצע מעקב שוטף, לשמור העתקים של כל דפי חשבון הבנק, ובמידת הצורך להגיש בקשה דחופה לבית המשפט לצו עיקול זמני או הגבלה על עובר ושב בחשבונות המשותפים כדי למנוע הברחת רכוש.

ככלל, לכל בן זוג יש זכות לדרוש את פירוק השיתוף בנכסים המשותפים ובכלל זה דירת המגורים. יחד עם זאת, אם יש ילדים קטינים הזקוקים למדור (קורת גג), בית המשפט עשוי לעכב את מכירת הדירה עד להגעת הילדים לגיל בגרות או עד לסיום הליכי הגירושין המרכזיים. יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם למצבת החובות והמשכנתא.

לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, ברירת המחדל היא "איזון משאבים" שוויוני של כל הנכסים שנצברו במהלך שנות הנישואין (למעט ירושות ומתנות אישיות או נכסים שהיו לפני הנישואין אם נחתם הסכם ממון). עם זאת, במקרים חריגים ניתן לבקש מבית המשפט חלוקה לא שוויונית עקב "נסיבות מיוחדות" (כגון הברחת רכוש קיצונית, בגידה כלכלית עמוקה או אלימות חריגה), אם כי מדובר בטענה שקשה להוכיח.

זכויות סוציאליות, פנסיוניות וקרנות השתלמות שנצברו על ידי מי מבני הזוג במהלך שנות הנישואין נחשבות כרכוש משותף לכל דבר ועניין, והן חלק מאיזון המשאבים הכולל. ניתן למנות אקטוארי (מומחה כלכלי) שיחשב את השווי הנוכחי של זכויות אלו כדי להגיע להסדר הוגן, או להשתמש ב"פסיקתה לחלוקת חיסכון פנסיוני" לביצוע ההעברה בקרנות לאחר מתן הגט.

ככלל, חובות שנצברו במהלך הנישואין לצורך משק הבית המשותף מתחלקים בין בני הזוג. אולם, אם בת הזוג לקחה הלוואות בסתר, הימורים, הוצאות פרטיות חריגות או חובות שלא קשורים למשפחה ללא ידיעתך והסכמתך, תוכל לבקש מבית המשפט להטיל את מלוא האחריות עליה בלבד (חובות אישיים שאינם משותפים).

הברחת רכוש (מכירת רכוש, העברת בעלות על רכבים או נדל"ן לקרובי משפחה, משיכת כספים גדולה) היא תופעה אסורה בחוק. אם יש חשד שבת הזוג מבצעת פעולות כאלה, יש לפעול מיד ולהגיש בקשה דחופה לצו מניעה ארעי במעמד צד אחד שיאסור על כל דיספוזיציה (פעולה קניינית) בנכסים, ולדרוש חקירה כלכלית.

הסכם ממון שאושר כדין בבתי המשפט לענייני משפחה או בפני נוטריון (לפני הנישואין) או בית הדין הרבני (אחרי הנישואין) יש לו תוקף משפטי חזק מאוד, והוא גובר על ברירת המחדל של חוק יחסי ממון. יחד עם זאת, אם חלו שינויים קיצוניים או אם ישנן עילות לביטול הסכם (כגון הטעיה, עושק או חוסר תום לב קיצוני בעת חתימתו), ניתן לנסות לתקוף אותו משפטית.

הפסקת תשלום משכנתא על ידי אחד הצדדים פוגעת אנושות בדירוג האשראי של שני בני הזוג ומסכנת את הנכס בעיקול או מימוש על ידי הבנק. גם אם עזבת את הדירה בפועל עקב פרידה או צו הרחקה, מומלץ לוודא שהמשכנתא משולמת כסדרה, ולדאוג שכל תשלום שאתה משלי לבד יתועד בקפידה כדי שיושב לך או יקוזז מחלוקת הרכוש הסופית.

הוצאות חריגות עבור הילדים (חינוך ממלכתי, חוגים סבירים, טיפולים רפואיים שאינם סובסדו במלואם בקופת חולים, משקפיים וכדומה) אינן כלולות בדרך כלל בדמי המזונות הבסיסיים, אלא משולמות בחלקים שווים (50-50 או בהתאם ליחס ההכנסות) כנגד הצגת קבלות מקוריות בלבד. חשוב להקפיד על העברת קבלות מסודרת ולתעד את כל ההתחשבנויות מראש.

יחידת הסיוע פועלת לצד בתי המשפט למשפחה ותפקידה לסייע בהגעה להסכמות בדרכי שלום טרם ניהול דיונים משפטיים נוקשים. פגישות אלו (המהو"ת) הן חובה על פי חוק. למרות שהן נועדו לסייע, יש לזכור שהעובדים הסוציאליים ביחידה מוטים לעיתים קרובות מגדרית. לכן יש לבוא אליהן ברוגע, לשמור על עמדה מכובדת, לא לחתום על שום הסכם במקום מבלי להתייעץ, ולהקפיד לא להתפתות להבטחות שווא.

למרבה הצער, קיימים עורכי דין בשוק המשפטי המנצלים את הרגישות הרגשית והמלחמה בין בני זוג כדי לגרור אותם לדיונים אינסופיים, הבטחות שווא ותשלומי שכר טרחה מופרזים מבלי להגיע לתוצאה אמיתית. אנו ממליצים תמיד להתייעץ איתנו לפני חתימה על הסכם ייצוג, לבדוק מספר הצעות מחיר, ולהוסיף סעיף שדורש את אישורך לכל פעולה מהותית בתיק.

תסקיר שגוי ומגמתי של הרווחה הוא מכשול קשה אך ניתן להתמודדות. אסור להשלים איתו. יש לדרוש מיד באמצעות עורך הדין לחקור את פקידת הסעד על דוכן העדים בבית המשפט, להציג ראיות והקלטות שסותרות את טענותיה, ולעיתים קרובות לדרוש מינוי ועדה מקצועית בדרג גבוה יותר או חוות דעת נגדית ממומחה פרטי אובייקטיבי.

כן. ניתן להגיש ערעור על פסקי דין של בית המשפט למשפחה לבית המשפט המחוזי, ועל פסקי דין של בתי הדין האזוריים לבית הדין הרבני הגדול. עם זאת, יש לעשות זאת בלוחות זמנים קצרים מאוד (בדרך כלל תוך 45 ימים ממתן פסק הדין), ונדרש להוכיח טעות משפטית מהותית או עיוות דין חמור כדי שערכאת הערעור תתערב בהחלטה.

בתוך אולם הדיונים, עליך לשמור על איפוק מוחלט, להקשיב בשקט, לא להפריע לדברי הצד השני או השופט, ולהימנע מתגובות רגשיות גלויות (כמו התפרצויות או הרמת קול). השופטים מתרשמים עמוקות מהתנהגות הצדדים. תן לעורך הדין לדבר ולייצג אותך, ושמור על תדמית של אדם ממוקד, רגוע ושקול שדואג אך ורק לטובת ילדיו.

ידועים בציבור זכאים לזכויות רכושיות דומות לבני זוג נשואים (הלכת השיתוף בנכסים, בהתאם להוכחת חיים משותפים וניהול משק בית משותף לאורך זמן), וילדיהם זכאים לאותן זכויות מזונות והסדרי שהות. יחד עם זאת, היעדר נישואים רשמיים מקשה לעיתים על הוכחת כוונת שיתוף בנכסים ספציפיים, ולכן נדרשת בניית תיק ראייתי חזק מאוד בעזרת אנשי מקצוע.

כן! על פי חוק האזנת סתר בישראל, מותר לאדם להקליט כל שיחה שבה **הוא עצמו משתתף** (הקלטת צד א' לשיחה) מבלי ליידע את הצד השני. הקלטות אלו מהוות ראיות מזהב בבתי המשפט למשפחה וברבני, במיוחד במלחמה נגד תלונות שווא, הוכחת הסתה או חשיפת האמת מאחורי טענות האם. הקפד להקליט כל שיחה רלוונטית מרגע שמתחיל משבר.

אם אתה סובל מניתוק מוחלט מילדיך ואין לך אמצעים כלכליים לממן עורך דין פרטי יקר, אינך לבד. באפשרותך לפנות לסיוע המשפטי במשרד המשפטים לקבלת ייצוג ציבורי מסובסד או חינמי (בכפוף למבחני הכנסה). כמו כן, פנה אלינו למוקד עמותת "אבות למען צדק" ואנו נכוון אותך לגורמים המתאימים ולדרכי פעולה קהילתיות ומשפטיות שיסייעו לך להחזיר את הקשר עם הילדים.

כן, אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק שירותי ייצוג משפטי בתחומי המעמד האישי, משמורת ומזונות לאזרחים העומדים במבחני זכאות כלכלית (הכנסות מתחת לסף מסוים). עם זאת, ההליך הבירוקרטי לעיתים איטי, ולכן מומלץ לפנות אלינו לקבלת הכוונה כיצד להגיש את הבקשה בצורה המהירה והיעילה ביותר.

משבר גירושין, תלונות שווא וניתוק מילדים גובים מחיר נפשי עצום וכבד מאבות רבים, ואין שום בושה לבקש עזרה. מוקד עמותת "אבות למען צדק" נמצא כאן בשבילך לא רק ברwיד המשפטי אלא גם כאוזן קשבת, תמיכה קהילתית, חיבור לקבוצות תמיכה של אבות במצוקה, והפניה לאנשי מקצוע רפואיים ונפשיים שיעזרו לך לעבור את התקופה הקשה הזו ולשמור על איתנותך.

ככלל, לפקיד סעד אין סמכות להיכנס לבית פרטי או להוציא קטין מחזקת הוריו ללא צו שופט (צו הפסקה זמני או צו חירום), אלא אם כן מתקיים מצב חירום קיצוני ומידי המעמיד את הקטין בסכנת חיים מיידית או פגיעה גופנית חמורה ומיידית, שבה אין שהות לפנות לבית המשפט.

ועדה לתכנון טיפול והערכה היא ועדה סטטוטורית פנימית של משרד הרווחה המתכנסת לדון במצבו של קטין ובדרכי הטיפול במשפחה. להורים זכות מלאה להופיע בוועדה, להשמיע את טענותיהם, להיות מיוצגים או מלווים באיש מקצוע או עורך דין, ולדרוש לקבל את סיכומי הדיון וההמלצות בכתב.

כן. בהתאם לחוק ולנהלים, להורים יש זכות עיון בתיקי הרווחה הנוגעים לילדיהם ולקבלת תסקירים והערכות שנכתבו עליהם, בכפוף להסתייגויות מעטות המוגנות בחוק (כגון חיסיון מקורות מידע מסוימים שמסירתם עלולה לסכן צד שלישי). מומלץ להגיש בקשה בכתב לקבלת החומרים טרם דיונים משמעותיים.

ניתן להגיש השגה מנהלית על החלטות פקיד סעד בפני מנהל המחוז במשרד הרווחה. במקביל, כאשר מתנהל הליך משפטי או כאשר מוגשת בקשה לצו בנוגע לקטינים במסגרת חוק הנוער (טיפול והשגחה), הסמכות המכרעת להכריע במחלוקת נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לפקיד הסעד לבדו.

פקיד סעד רשאי להמליץ על טיפול או לנסות להגיע להסכמה וולונטרית. עם זאת, חיוב משפטי כפוי להשתתפות בטיפול או התערבות פולשנית בתוך תא משפחתי נשוא ומתפקד מחייב בדרך כלל הסדרה פורמלית או פנייה לערכאות משפטיות, ולא סמכות בלעדית של הפעלת לחץ מנהלי.

הוצאת קטין מחזקת הוריו נעשית בדרך כלל באמצעות צו של בית המשפט לענייני משפחה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תשכ"ב-1960, רק לאחר שהוכח כי קטין נמצא במצב של סכנה ממשית לשלומו הגופני או הנפשי, ושכל דרכי הטיפול והתמיכה בקהילה מוצו או שאינן מעשיות.

צו חירום הוא צו דחוף הניתן על ידי שופט ללא נוכחות ההורים, במקרים קיצוניים של סכנה מיידית וממדית לחיי הקטין או לשלומו הפיזי. תוקפו של צו חירום קצר מאוד על פי חוק (לרוב עד 7 ימים, וניתן להארכה מוגבלת בלבד), ובמהלכו חייבת המדינה להגיש בקשה מסודרת לקיומו של דיון במעמד הצדדים.

להורים עומדת הזכות המלאה להיות מיוצגים על ידי ייצוג משפטי (לרבות זכות לסיוע משפטי מהמדינה בהתאם למבחני זכאות), להביא עדים וחוות דעת מקצועיות נגדיות, לדרוש קיום ביקורים סדירים (קשר הורי) עם הילד, ולדרוש בחינה מחודשת של תנאי ההשמה.

כן. חוק הנוער והפסיקה קובעים עדיפות ברורה לשיבוץ קטין אצל קרובי משפחה מתאימים (השמת קרובים) המוכרים לקטין ומסוגלים לספק לו סביבה בטוחה, טרם בחינת חלופות של אומנה מוסדית או חוץ-ביתית זרה.

הוצאת קטין מן הבית אינה שוללת את זכותם הבסיסית של ההורים לשמור על קשר עם ילדם. פקיד הסעד מחויב לקבוע תוכנית קשר סדירה (מרכזי קשר או מפגשים מפוקחים/חופשיים), אלא אם כן הוכח באופן חד-משמעי כי עצם המפגש מסכן את שלומו של הילד באופן ישיר.

בהתאם לחוק חינוך מיוחד, ההורים מהווים חלק בלתי נפרד מ'ועדת זכאות ואפיון'. יש להם זכות מלאה להשמיע את עמדתם, להציג חוות דעת רפואיות וטיפוליות פרטיות, ולהשפיע באופן מהותי על ההחלטה האם הילד זכאי לשירותי חינוך מיוחדים ובמסגרת איזה סוג מוסד.

לא. כאשר ועדת זכאות ואפיון קבעה כי קטין זכאי לסייעת או לליווי רפואי/התפתחותי במסגרת שעות הלימודים, המדינה והרשות המקומית מחויבות לממן ולספק את השירות במלואו, ולא ניתן להטיל את נטל המימון על כתפי ההורים.

השעיית תלמיד מוסדרת בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך ודורשת פרוצדורה מחייבת (שימוע להורים, מתן הודעה מוקדמת, הגבלת ימי השעיה). השעיה ללא הליך תקין או השעיה ממושכת ללא אישור מפקח מהווה הפרה של חובת החינוך ומזמינה פנייה דחופה למפקח על בית הספר ולמחלקת החינוך ברשות המקומית.

לסגלי חינוך אין סמכות משטרתית לערוך חיפושים פולשניים בחפצים אישיים או בטלפונים ניידים של תלמידים ללא הסכמתם או ללא חשש מיידי וממשי לבטחון הסביבה, ויש לפעול אך ורק בהתאם להנחיות הקפדניות של חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא שמירת פרטיות וכבוד התלמיד.

להורים זכות מלאה לקבל כל מידע תיעודי, פדגוגי ורישומי הקיים במוסד הלימודי אודות ילדם הקטין, לרבות ציונים, הערכות מורים, ופרוטוקולים של שיחות ייעוץ, למעט חומרים חסויים הנוגעים לצדדים שלישיים.

לטיפולים רפואיים שגרתיים די בחתימתו של הורה אחד מתוך חזקת האפוטרופסות המשותפת. לעומת זאת, ניתוחים אלקטיביים, פרוצדורות פולשניות מורכבות או טיפולים פסיכיאטריים מחייבים בדרך כלל את הסכמתם המדעית והחתומה של שני ההורים האפוטרופוסים.

הורים זכאים להגיש ערעור דחוף לוועדת חריגים של קופת החולים, ולאחר מכן לפנות לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות. במקרים דחופים, ניתן אף לפנות לבית הדין לעבודה או לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה או צו עשה המחייב את הקופה לספק את הטיפול.

ככלל, זכותם של הורים ללוות את ילדם הקטין בעת אשפוז רפואי מעוגנת בזכויות היסוד של המטופל ובנושאי זכויות הילד. בתי חולים רשאים להגביל שעות ביקור רק משיקולים רפואיים קפדניים או פרוטוקולים של מחלקות טיפול נמרץ, אך אינם רשאים למנוע נוכחות הורים באופן שרירותי.

משפחות זכאיות לקבלת אבחונים וטיפולים פארא-רפואיים (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה) במסגרת סל הבריאות עבור ילדים המאובחנים כזקוקים לכך. קופת החולים מחויבת לספק את השירות במסגרת זמני המתנה סבירים, או לאשר החזרים עבור מטפלים עצמאיים בהיעדר זמינות.

לא. מתן חיסונים במסגרת מערכת הבריאות הציבורית (בטיפת חלב או בבתי הספר) מחייב יידוע מוקדם של ההורים ומתן אפשרות לסירוב או הסכמה מדעת. חיסון קטין בניגוד לרצון המפורש של הוריו האפוטרופוסים מהווה פגיעה בלתי חוקית באוטונומיה המשפחתית.

משפחות אלו זכאיות להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת גמלת ילד נכה, המעניקה סיוע כספי חודשי בהתאם לחומרת המוגבלות. בנוסף, זכאיות המשפחות להטבות נלוות כגון הנחות בארנונה, מעונות יום שיקומיים, וסיוע במימון מכשור רפואי ושיקומי.

חוק דמי מחלה (העדר בשל מחלת ילד) מתיר להורים לעשות שימוש בימי המחלה הצבורים שלהם לצורך טיפול בילד חולה, לרבות זכות לזקוף ימים אלו על חשבון מכסת מחלת הילד או בן/בת הזוג, בהתאם להיקף המשרה ותנאי ההעסקה במשק.

עיקול נכסים משפחתיים או חשבונות משותפים בגין חוב ארנונה אישי מחייב עמידה בדרישות חוקיות קפדניות. כאשר מדובר בנכס רשום משותף או חשבון משפחתי, יש להוכיח זיקה ישירה של שני בני הזוג לחוב, ולבני הזוג עומדת הזכות להגיש בקשה לעיכוב הליכים או להגבלת העיקול.

משפחות העונות על קריטריונים סוציואקונומיים מוגדרים (מבחני הכנסה, מספר נפשות, מיצוי כושר השתכרות) זכאיות להגיש בקשה לתעודת זכאות לסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון, או להירשם ברשימות הממתינים לדיור ציבורי בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי.

לא. ביטוח לאומי, כגוף מנהלי ציבורי, מחויב לפעול לפי כללי הצדק הטבעי. טרם שלילת קצבה או דרישת החזר חוב כספי, חובה על המוסד למסור הודעה מפורטת למשפחה ולאפשר לה להציג את עמדתה ולהגיש מסמכים סותרים במסגרת זכות הטיעון.

תפקידה העיקרי של המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית הוא מתן סיוע, תמיכה, הכוונה וטיפול מרצון למשפחות במצוקה. אין למחלקה סמכות אכיפה פולשנית או ענישתית ללא קבלת צווים שיפוטיים מתאימים מבתי המשפט המוסמכים.

ניתן להגיש תלונה רשמית לממונה על פניות הציבור ברשות המקומית, לנציבות תלונות הציבור במשרד הרווחה, או להגיש בקשה להחלפת מטפל/ת (עובד סוציאלי לסדרי דין או לחוק נוער) עקב ניגוד עניינים או אובדן אמון מקצועי.

תשאול קטין או חקירתו על ידי גורמי רווחה מחייב בדרך כלל יידוע ההורים והסכמתם, למעט במצבים דחופים וקיצוניים שבהם יש חשש סביר מידי לפגיעה בקטין מצד הסביבה הקרובה בבית, וגם אז קיימות הנחיות פרוצדורליות קפדניות המעוגנות בנוהלי משרד הרווחה.

מרכזי קשר משמשים מסגרת מפוקחת למפגשים בין הורים לילדים במצבי משבר או מחלוקת. זכות ההורים היא לקבל שירות מקצועי, ניטרלי ואובייקטיבי, ולדרוש שדו"חות מרכז הקשר ייכתבו באופן מדויק המשקף את המציאות ויועברו לעיונם המלא.

חוק לימוד חובה חל על ילדים מגיל 3 ואילך. רשות מקומית מחויבת לשבץ ולרשום כל קטין בגני השכבה המתאימה בתחומה בהתאם למקום מגוריו, ואינה רשאית להשתמש בסמכות הרישום כמנוף לחץ פוליטי או מנהלי עקב חובות כספיים או סכסוכים.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים מרגע לידתם. משמעות הדבר היא שכל החלטה מהותית הנוגעת לחיי הילד (חינוך, בריאות, נסיעות לחו"ל, טיפולים רגישים) מחייבת הסכמה והחלטה משותפת של שני ההורים.

ככלל, הורים נשואים הנושאים תעודת זהות שבה רשום הקטין נהנים מחזקת אפוטרופסות מלאה ואינם נדרשים להציג צווי בית משפט מיוחדים. דרישה להצגת צווי אפוטרופסות מתעוררת בדרך כלל רק במצבים שבהם קיימת מחלוקת רשומה במערכות או במצבי פרידה.

במשפחה נשואה ומתפקדת שבה לשני ההורים אפוטרופסות משותפת, רישום למסגרת חינוכית חדשה מהווה החלטה מהותית המחייבת הסכמה הדדית. מוסדות חינוך נדרשים לדרוש חתימת שני ההורים על טפסי הרישום הרשמיים.

הורה הסבור כי זכויות האפוטרופסות שלו נפגעו רשאי לפנות בדרישה מיידית בכתב לגורם המטפל (בית ספר, קופת חולים או רשות), להבהיר את מעמדו המשפטי, ובמידת הצורך להגיש בקשה דחופה לבית המשפט לענייני משפחה למתן צו מניעה או הצהרה על זכויותיו.

כן. האפוטרופסות כוללת את החובה והזכות לדאוג לנכסי הקטין ולנהל אותם בנאמנות. עם זאת, פעולות חריגות בנכסי קטין (כגון מכירת נדל"ן הרשום על שמו או משיכת סכומי כסף משמעותיים מחשבון החסכון שלו) מחייבות אישור מוקדם של בית המשפט לענייני משפחה.

במסגרת הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או הליכים להוצאת קטינים מהבית, זכאים הורים מעוטי יכולת כלכלית לקבל ייצוג משפטי מטעם הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בהתאם לעמידה במבחני הכנסה ורכוש.

פרוטוקולים ודו"חות פקידי סעד מהווים את הבסיס הראייתי המרכזי שעליו מתבסס בית המשפט. זכותם המלאה של ההורים היא לקבל את המסמכים הללו זמן רב מספיק טרם הדיון, על מנת שיוכלו להיערך לחקירת עדים, להגיש חוות דעת נגדיות ולהציג תמונת מצב אובייקטיבית.

כאשר מתגלעות מחלוקות מקצועיות מורכבות בין ההורים לבין רשויות הרווחה, בית המשפט רשאי (ולעיתים קרובות מתבקש) למנות מומחה מטעם בית המשפט (כגון פסיכיאטר ילדים או פסיכולוג קליני) כדי לקבל חוות דעת ניטרלית ומקצועית.

אי-הופעה לדיון משפטי מוזמן עלולה להוביל למתן פסקי דין או החלטות במעמד צד אחד, אשר עלולים לפגוע אנושות בזכויות ההורים והילדים. חובה להתייצב לכל דיון או להגיש בקשה מנומקת לדחיית מועד בצירוף אישורים מתאימים.

ניתן להגיש תלונות מפורטות לנציבות תלונות הציבור על שופטים (במקרה של התנהלות שיפוטית פסולה), לנציבות תלונות הציבור במשרד המשפטים, או באמצעות פנייה לגורמי פיקוח ארציים במשרד הרווחה ובמשרד החינוך.

חוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו מעגן את זכותו של האדם לפרטיות, לצנעת הפרט ולאוטונומיה של התא המשפחתי. רשויות המדינה אינן רשאיות לחדור למרחב הפרטי או להתערב בחיי המשפחה אלא אם כן הוסמכו לכך במפורש בחוק ומכוח צו שיפוטי כדין.

צילום או תיעוד חזותי של קטינים בתוך המרחב המשפחתי או הבית-פרטי ללא הסכמת ההורים מהווה פגיעה קשה בפרטיות, ואינו מותר לגורמי מקצוע אלא בנסיבות קיצוניות המוגדרות בחוק או בהתאם לצווים שיפוטיים ספציפיים.

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע, להורים יש זכות גישה למידע המוחזק על ידי רשויות ציבוריות אודות קטינים שבחזקתם, בכפוף למגבלות חוקיות מצומצמות כגון הגנה על שלומם של מוסרים או חיסיון רפואי מוגן.

כתבי ויתור על סודיות רפואית או טיפולית צריכים להיות מדויקים, ממוקדים בזמן ובמטרה, וניתנים לבחינה. דרישה לחתום על ויתור סודיות גורף ובלתי מוגבל מהווה פגיעה בזכות לפרטיות, ומומלץ להתייעץ טרם חתימה על טפסים מסוג זה.

מומלץ לתעד בכתב כל אירוע, פנייה, תאריך ושם של גורם רשמי מעורב, לשמור עותקים של כל התכתובת, לפנות לייעוץ משפטי מוקדם, ולהגיש דרישות רשמיות לתיקון המעוות באמצעות פניות בכתב לגורמים הבכירים בארגון או לנציבויות התלונות.

בישראל פועלות עמותות שונות (ביניהן עמותת 'אבות למען צדק' ואחרות) המספקות מידע, הכוונה, תמיכה קהילתית, סיוע במיצוי זכויות וייעוץ ראשוני להורים המתמודדים מול ביורוקרטיה מורכבת של משרד הרווחה ומערכות אכיפת החוק.

מומלץ להגיע לכל פגישה רשמית או ועדה בלוויית אדם נוסף (לתמיכה או תיעוד), להקליט את השיחות כחוק (בהתאם לחוק הישראלי המתיר הקלטה שבה הצד המקליט משתתף בשיחה), לנהל יומן תיעוד מסודר, ולדרוש לקבל פרוטוקול כתוב מיד עם תום הדיון.

שליחת מכתב התראה רשמי (למשל מכתב לפני נקיטת הליכים משפטיים או מנהליים) באמצעות עורך דין או נציגות ארגונית מאפשרת לרשות לבחון מחדש את החלטותיה, לתקן ליקויים מנהליים, ולעיתים קרובות מונעת את הצורך בפנייה יקרה וממושכת לערכאות משפטיות.

כן. חוק המשפט המנהלי וחוקים נלווים מחייבים רשויות ציבוריות לספק מידע, זימונים והסברים בשפה המובנת למקבלי השירות (לרבות עברית, ערבית, רוסית או אנגלית בהתאם לצורך), ולספק מתרגמים מוסמכים בדיונים רשמיים ובוועדות.

ניתן לעקוב באופן קבוע אחר אתרי האינטרנט הרשמיים של משרד הרווחה (קובצי תע"ס - תקנון עבודה סוציאליות), להיעזר בבקשות לפי חוק חופש המידע לקבלת נהלים פנימיים, ולהתייעץ עם גורמי מקצוע וארגוני חברה אזרחית המלווים את התחום באופן שוטף.