מוקד העמותה

הידעת

חשוב לדעת: קיים פער משמעותי בין החוק הכתוב לבין הפסיקה בפועל, השופטים והדיינים מוטים באופן מובהק לטובת נשים גם אם מדובר בפגיעה בילדים ובעקרון טוהר המשפט וכללי הצדק.

הסיבות העיקריות בגינן פנו למוקד

שאלות נפוצות

המידע אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. המידע בעמוד זה מבוסס על 20 שנות ניסיון של חברי העמותה.

עמותת אבות למען צדק

חייך אכלת אותה, מהיום תגלה שכגבר הינך נטול זכויות אדם, אנו ממליצים לך לעשות ככל יכולתך להימנע מהגעה לבית משפט מאחר ובתי המשפט בישראל ובתי הדין הרבניים פועלים בניגוד לחוק, בניגוד לאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהם, מפלים גברים רק בשל מינם ובניגוד לכללי המוסר והצדק.

הודעה על גירושין או פרידה יכולה ליצור הלם ובלבול, ולכן מוטב שתעצור ותעשה הערכה של המצב בטרם אתה בוחר בדרך תגובה כזו או אחרת. במהלך אותה הערכה, ייתכן ותגלה שהיו סימנים אזהרה שפספסת לאורך הדרך.

לדוגמא: יכול להיות שתגלה שאשתך רוקנה במשך זמן מה את החשבון המשותף או שהיא כבר שכרה ייעוץ משפטי שמנחה אותה.

מנגד יכול להיות שתגלה שאשתך מעוניינת בפרידה הוגנת ומכבדת. שקילה זהירה של המצב והשלכותיו תעזור לך לגבש את העמדה הנכונה ביותר עבורך.

במסגרת ההערכות, כדאי לשקול את האינטרסיים שלך מול אלו של בת הזוג (מבחינת הרכוש, זמני שהות עם הילדים, גובה המזונות).

נקיטה בהליכים משפטיים נמרציים היא לא בהכרח הפתרון הנכון והמתאים. בדומה לכך, דרך פעולה פייסנית כלפי הצד שכנגד לא תמיד תביא לתוצאה הרצוייה.

חשוב לקבל עצה מעורך דין, מבלי למהר לשכור את שירותיו. גם אם העורך דין שפגשת הרשים אותך מאוד, כגבר יהודי בישראל הנך במצב נחיתות בבתי המשפט למשפחה וברבני, אל תתרשם מדברי הרהב של עורך דין אשר מבטיח לך גדולות ונצורות, הסיכוי שלו לקיים הבטחות אלה נמוך מאוד. עדיף לא למהר לקבל החלטה ואל תמהר לחתום על הסכם יצוג, תגדיר לעצמך טווח זמן לבחור את עורך הדין שמתאים לך , תן לדברים לשקוע קצת לפני שאתה חותם על הסכם שכר טרחה.

מומלץ ביותר להתייעץ ולשתף משפחה וחברים כמובן עם אנשים בסביבה הקרובה שאתה יכול לבטוח בהם. שתף גם בנוגע לתחושות שלך, אל תנסה להתמודד לבד, הליך גירושין טומן בחובו תחושות רבות, תהליך הגירושין יכול להיות ארוך ומכאיב ורצוי שלא תעבור אותו לבדך. על כן שיתוף באתגר יכול מאוד להקל על ההתמודדות ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים ומועילים למצב

אנו ממליצים לך לעשות ככל הניתן להימנע מהגעה לבית משפט מאחר ובתי המשפט בישראל ובתי הדין הרבניים פועלים בניגוד לחוק מפלים גברים רק בשל מינם ובניגוד לכללי המוסר והצדק.

מרגע שנכנסת לבית המשפט, התוצאה ידועה מראש, גם אם הנך מסוגל לממן את עורך הדין היקר ביותר והמיומן ביותר.

לכן, במצב ברור וידוע של נחיתות מאחר והנך גבר, לגישור יש יתרונות רבים בולטים, ובהם פתרון הסכסוך בדרכי שלום תוך הדברות ותקשורת, מזעור של פגיעה בילדים ובשאר בני המשפחה, ההליך זול וקצר יותר מהליך משפטי, מפחית לחצים ומתחים הקשורים בגירושין, ומאפשר לבני הזוג לשמור על קשר טוב גם אחרי ההסכם.

אם האהבה נגמרה אין בכך עילה מספקת לגירושין. יחד עם זאת , אם קיימת הסכמה הדדית של שני הצדדים לגירושין, זו עילה מספקת וההליך יהיה קצר ופשוט. אולם בדרך כלל המצב אינו קל כל כך. לעיתים אחד מבני הזוג מביע התנגדות להליך גירושין, ובמקרה זה יהיה על הצד המעוניין בגירושין להוכיח את אחת מהעילות לביצוע גירושין המוכרות בדין העברי. 

מחלות ומומים: מחלה או פגם באיברי המין שמונעים מהאישה לקיים יחסי מין. כמו כן ישנם מומים רבים, אשר יש בהם כדי הסיר מהבעל את החיוב לקיים יחסי מין עם האשה, כמו ריח רע, גודל החזה, צלקות וכן הלאה.

אולם חשוב לסייג ולומר כי בדרך כלל מדובר במומים שהיה קיימים לפני הנישואים, אלא, שהבעל לא ידע עליהם ולא יכל לדעת עליהם. יודגש כי נטל ההוכחה על הבעל להראות שלא ידע על המומים.

במקרה של מומים שנוצרו לאחר הנישואים אין לבעל כל עילה לבקש גירושין, זה רצון הגורל ואין לבעל כל זכות "לבוא בטענות" לאשה. זאת למעט מקרים שיש במומים סכנת נפשות כמו מחלות מדבקות, או במקרה שהאשה לא יכולה לקיים יחסי מין, שאז ורק אז יכול הבעל לבקש גירושין גם אם המחלה נוצרה לאחר הנישואים.

עקרות: לאחר 10 שנות נישואין יש עילה לגירושין במידה והאישה עקרה.

אישה שעוברת על דת משה: אישה המקיימת יחסים בזמן נידה, מאכילה את בעלה באוכל לא כשר, וגורמת לגבר לעבור על דיני הדת.

עוברת על דת יהודית: מתלבשת שלא בצניעות, מתנהגת בפריצות, מקללת, מעליבה, או מכה את הבעל.

אישה שזנתה תחת בעלה: קיימה יחסי מין עם גבר אחר. עילה זו לגירושין מחייבת הוכחות מוצקות. במקרה זה אסור לבעל להמשיך ולחיות עם אשתו, הוא מחוייב לתת לה גט – גם אם סלח לה , אין מקום למחילה מצדו.

טענת מורדת: במידה והאישה אינה מקיימת יחסי אישות מעל לשישה חודשים, וממשיכה בסירובה לאחר שבעלה מתרה בה, זו עילה מספקת לביצוע גירושין.

מעשי כיעור: במקרה שאין הוכחה ממשית שהאשה קיימי יחסי מין עם אחר, אבל עשתה מעשים שמעלים חשד כבד וחמור שהאשה קיימה יחסים עם אחר. זוהי עילה מספקת לגירושין מטעם הבעל. בעילה זו, מעשי כיעור אין הבעל חייב לגרש את האשה והוא יכול לסלוח לה ולחיות עימה.

בשנת 2014  נקבע החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה אשר נועד לסייע למתגרשים לסיים את הנישואין בדרכי נועם בהסכמה ולמנוע מהם את הצורך לקיים הליך משפטי אשר מטבעו מעצים את הסכסוך.

הליך משפטי משמעותו עלות כספית גבוהה , השלכות הרגשיות, דיונים ארוכים אשר יכולים להמשך על פני מספר שנים. כמובן שהתוצאה תהיה נזק להורים ולילדים.

למעשה מדובר בניסיון גישור בין בני הזוג להגעה להסכם גירושין, אלא שלאור ההטיה המגדרית המובהקת גם בקרב העובדים הסוציאלים עליך להיות זהיר וקשוב היטב ולא ללכת שבי אחר מקסם שווא.

כדאי לפגישות ברצון להצליח, להקשיב, ולנסות להגיע להסכמות ויחד עם זאת לזכור שאינכם יותר בני זוג. אם תצליחו ההליך יהיה קצר יותר, מכבד יותר וסיכוי סביר יאפשר מערכת יחסים טובה גם בהמשך בעיקר לטובת הילדים

אתם תוזמנו לעד ארבע פגישת ביחידת הסיוע. הפגישות הן ללא עלות – חובה להגיע אליהן. הפגישות מתקיימות תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. בפגישה הראשונה לא אמורים לחתום על שום מסמכים של הסכמות כאלו או אחרות.

מה שנאמר בפגישות אלו לא מחייב אף צד, אך חשוב לשקול בכובד ראש את דבריך ובעיקר רצוי לבוא להקשיב. הפגישה הראשונה מתקיימת ללא עורך דין כך שלפגישות הנוספות אפשר לבוא מיוצגים. במידה והתהליך לא צלח, אז ניתנת לצדדים אפשרות להגיש תביעות בבית המשפט.

בית הדין הרבני הוא הערכאה המוסמכת לדון באופן בלעדי בתביעות לגירושין בין בני זוג יהודים, והוא גם מוסמך באופן בלעדי לערוך סידור גט בין בני הזוג ולהתיר את קשר הנישואין. לבית המשפט לענייני משפחה אין כל סמכות לדון בסידור הגט.

ההסדרים שהתקיימו בין בני הזוג במהלך הנישואין כבר אינם תקפים בגירושין ועל כן גם אם היית אב שנוכח פחות בגלל ההסכמה בניכם שהנך ממונה על הפרנסה והאישה על גידול הילדים – זכור הנך גרוש לא נשוי.

משמורת היא הסוגיה המורכבת ביותר בגירושין, בעיקר בשל ההתניה ההזויה שהוגדרה בבתי המשפט בדמות של פחות משמורת לאב יותר כסף לאם. התניה זו גוררת נשים למעשים הזויים תמורת בצע כסף.

ברור וידוע לכל מדינות המערב כי משמורת משותפת חשובה והיא טובת הילד, ראה מאמר הקונצנזוס של ווארשק אשר אומץ על ידי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.

משמורת משותפת הינה המפתח לאבות לבניית יחסים משמעותיים עם ילדיהם לאורך שנים.

לאחרונה, נוצרה הזדמנות חדשה, המשפרת רבות את ההתכנות הכלכלית של השגת משמורת משותפת עבור אותם אבות הכמהים לכך.

ביולי 2017 במסגרת בע"מ 919 נפתחה הזדמנות לשפר את סיכויו של אב גרוש בישראל לשרוד כלכלית את המשמורת המשותפת.

פסיקה זו מאפשרת לאבות לנסות לזכות במשמורת משותפת על ילדיהם, מבלי שיידרשו לשלם על כך מחיר כלכלי בלתי אפשרי, כפי שהיה עד כה – לצערנו מדובר בתהליך אחור וממושך הטומן בחובו סיכונים רבים.

בתנאים אובייקטיבים מה שנדרש על מנת שבית המשפט יפסוק משמורת משותפת: מסוגלות הורית טובה, דומה או שווה, של שני ההורים. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים ותקשורת טובה ביניהם. רצון הילדים לחוות זמן דומה עם שני ההורים. מעורבות סבירה של שני ההורים בחיי הילדים. קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים. ההורים גרים בסמיכות זה לזו, והילדים חווים את שני הבתים כמרכזיים בחייהם.

קיום מרבית תנאים אלו ברמה סבירה יביא, בדרך כלל, לפסיקת משמורת משותפת. יחד עם זאת, כיוון שהאם יכולה להכשיל את מרבית התנאים, לא אחת, האב לא יזכה במשמורת משותפת או מורחבת.

באפליה נגד גברים הנהוגה בבתי המשפט למשפחה, הסכם ממון בלתי מחייב במקרים בהם הגבר הוא האמיד, במקרים אלו השופטים יפסקו לרעת הגבר ובניגוד להסכם שנכרת.

זאת ועוד, מרגע שלבני הזוג נולדו למעשה כל הנאמר בהסכם הממון בטל ומבוטל ובניגוד לחוק.

הסכם ממון הוא הסכם שמטרתו להסדיר את ניהול הרכוש שלהם ואת חלוקתו, במקרה של גירושין או פרידה.

חוק יחסי ממון מגדיר "יחסי ממון" בתור:"הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון) ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב".

הסכם ממון יכול להיחתם ע"י בני הזוג גם במהלך חיי הנישואין או הזוגיות, לא רק לפני שמתחתנים!

הסכם ממון לפרק ב' או זוגיות שנייה – שהינו חובה ממש!

הסכם ממון הוא הסכם משפטי חשוב ביותר.

חוק יחסי ממון קובע, כי יש לאשרו בפני בית המשפט לענייני משפחה, במידה והסכם הממון נחתם במהלך חיי הנישואין.

מנגד, קובע חוק יחסי ממון, כי במידה והסכם יחסי ממון נחתם ע"י בני זוג לפני נישואין או בין בני זוג ידועים בציבור, אזי אפשר להסתפק באישור אצל עורך דין שהוא נוטריון.

היות והסכם ממון הוא הסכם בעל השפעה עתידית מהותית, קובע חוק יחסי ממון בסעיף 2ב', כי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני או נוטריון המאשר הסכם, לא יאשרו הסכם זה מבלי שהשתכנעו כי בני הזוג ערכו את ההסכם בהסכמה חופשית והבינו את משמעותו והשלכותיו.

אישור ההסכם על ידי ערכאה שיפוטית, קובע חוק יחסי ממון, כי יהיה זה הסכם שתוקפו כפסק דין.

בעת המודרנית, במקביל לחיזוק מעמדו של הילד והכרה בצורך להגן ולשמור על כבודו וזכותו לחיים והתפתחות תקינה, נקבעה אמנת האו"ם להסכמה לנישואין, גיל מינימלי לנישואין ורישום נישואין משנת 1962, עליה חתומה גם מדינה ישראל, אמנה אשר פועלת לעיגון של גיל מינימלי לנישואין. עוד לפני כן, בשנת 1950, נקבע בישראל חוק המתיר נישואין מגיל 17 בלבד, פרט למקרים חריגים כגון הריון, מתוך התפיסה כי נישואי קטינים מהווים פגיעה חמורה בזכויות היסוד של הקטין, בהיותם נעשים מתוך חוסר בשלות, ואף כפייה במקרים רבים.

התיקון בחוק משנת 2013 אישר את העלאת גיל הנישואין המינימלי מ-17 ל-18. על פי החוק המקורי, גיל הנישואין המותר בישראל הוא 17 שנים לפחות. נישואיהם או עריכת נישואיהם של מי שטרם מלאו להם 17 שנים הם עבירה פלילית שעונשה שנתיים מאסר .

מטרת התיקון היא למנוע נישואין בגיל צעיר בו יש חשש כי הנישואין נערכים שלא ברצונם החופשי של הנער או הנערה ושלא במצב בו הם בשלים לקבל החלטה בעלת משקל שכזו.

בית משפט או בית הדין הרבני יכולים להורות על ביצוע בדיקת רקמות – בניגוד לחוק ובהתאם לנהוג בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים לגבר אין זכות על גופו.

בדיקת אבהות היא למעשה בדיקת רקמות, שבאמצעותה נערכת התאמת דנ"א, שלאורה ניתן לברר האם הגבר הוא אכן אביו של הילד שנולד.

במידה והגבר לא מתייצב לבדיקה זו ולמעשה נמנע מלבצע אותה, הוא קודם כל חושף את עצמו לסנקציות מטעם בית המשפט, שהרי מדובר בהפרה של צו. עם זאת, בהנחה ואב לא מתייצב לעריכת בדיקת אבהות, הרי שאז בית המשפט יכול לקבוע כי הוא אב, על סמך סירובו. כלומר, סירוב של האב מעיד לכאורה על חשש ולכן החשש הזה מהווה אינדיקציה מספיקה לבית המשפט לפסוק כי מבחינה משפטית לרבות לצורך הטלת חובה לשאת במזונות ילדים, האב הוא אכן אביו של הילד – גם כאן ניתן לראות שלגבר לא נתונות זכויות אדם כמו לאישה.

בתי המשפט ובתי הדין הרבניים לא מאפשרים ביצוע בדיקת אבהות כאשר קיים חשש שילד נולד כתוצאה מיחסי מין בין אישה נשואה לגבר אחר שהוא לא בעלה מחשש שהילד יוכר כממזר – למעשה במקרה כזה שוב הגבר נפגע מהטיה מגדרית וישלם מזונות.

גניבת זרע הינה עבירה פלילית כמוגדר בחוק, גניבה לכל דבר וענין – עבירת הגניבה היחידה הקיימת במסגרתה קורבן העבירה (הגבר) משלם למבצעת העבירה (האישה) משכורת למשך 21 שנה.

גניבת זרעו של הגבר, היא הטעיה באשר ליכולתה של האישה להיכנס להיריון.

גניבת זרע יכולה להתקיים בסיטואציה שבה, כפי שתיארנו, אישה מטעה את הגבר לקראת קיום יחסי מין, באופן שבו היא מציגה מצג שווא שלפיו היא נוטלת גלולות.

גניבת זרע יכולה להתקיים גם בסיטואציה שבה אישה טוענת לקראת יחסי מין, כי היא נושאת התקן רחמי, שמונע ממנה להיכנס להיריון.

בין המאפיינים של מקרים של גניבת זרע, הוא היכרות שטחית. כלומר – לא אחת, מקרים של גניבה כזאת נעשים בין שני אנשים שאין ביניהם היכרות ארוכה או זוגיות ארוכה.

מנגד, היו וישנם מקרים שגניבת זרע נעשית בין שני אנשים שאכן קיימו רומן לתקופה ארוכה.

התשובה היא שלילית.

זכות האישה על גופה גובר על רצונו של הגבר שלא להיות אב – זאת על פי בפרקטיקה הפסולה הנהוגה בבתי המשפט ובתי הדין הרבניים.

למרבה הצער "בתי המשפט" מתגמלים נשים על עבירה פלילית בניגוד לכללי טוהר המשפט והצדק.

התשובה לשאלה היא חיובית. דהיינו, במקרה של גניבת זרע, יחויב האב במזונות הילד.

עם זאת, במקרים שבהם אכן מוכחת גניבת זרע, הפסיקה לרוב נוטה להפחית מגובה המזונות.

צריך לזכור, לא פשוט להוכיח גניבת זרע, אך כאשר היא מוכחת, האפשרות של האב לעתור להפחתת מזונות, תמיד קיימת אלא שבפרקטיקה הפסולה הסיכוי להצליח נדיר.

במקרה של גניבת זרע, רשאי האב להגיש תביעה נזיקית נגד האישה, במיוחד במקרים שבהם האב מחויב במזונות בגין נזק ממוני – יחד עם זאת לאור האפליה נגד גברים הנהוגה בבתי המשפט בישראל, הסיכוי של גבר בישראל לזכות בתביעה שכזאת נמוך ביותר.

האב יכול להגיש תביעה בגין עוולת ההטעיה הקבועה בפקודת הנזיקין.

האב יכול להגיש תביעה נזיקית בגין הפרת חובה חקוקה, האיסור הפלילי החל על גניבה.

עילת תביעה נוספת בנזיקין, במקרה של גניבת זרע, היא עוולת הרשלנות.

חשוב לזכור, במסגרת תביעה נזיקית, מוטלת על האב החובה להוכיח את יסודות העוולה וכן את הקשר הסיבתי בין העוולה לבין נזק כספי שנגרם לאב.

תלונת שווא, כשמה כן היא: האשמה כוזבת המוגשת למשטרה על מקרה שלא התרחש.

עליך לדעת, במסגרת הליכי גירושין בישראל תופעת תלונת השווא בטענה לאלימות הינה נפוצה ביותר, רצוי להיערך מבעוד מועד ולא להיות מופתע כאשר אירוע שכזה יתרחש, תמיד להקליט שיחות, תמיד לצלם ולתעד כל אירוע שיכול להתפרש נגדך.

תלונת שווא יכולה לבוא לידי ביטוי במקרים שבהם עובדות המקרה תהיינה מומצאות לחלוטין.

דע: בישראל מוגשות אלפי תלונות שווא בשנה, כאשר רק במקרים בודדים יוגש כתב אישום נגד המעלילה שהרסה לגבר את חייו ושמו הטוב, גם במקרה של הרשעת המעלילה העונש צפוי להיות מינורי.

דוגמא: כאשר אישה טוענת לתקיפה, כאשר זו כלל לא התקיימה. מנגד, תלונת שווא יכולה להתבטא במקרים שבהם עובדות המקרה סולפו על ידי מגישת התלונה.

דוגמא: כאשר אישה טוענת שהותקפה על ידי בעלה, כשבפועל הבעל, למעשה התגונן מאלימות מצד האישה.

בישראל אין כתבי אישום על תלונות שווא למרות שבפועל קיימות אלפי תלונות בכל שנה.

נשמע לך מוזר? בישראל קיימת אפליה מובנית בחקיקה ובפסיקה ובכל הרשויות נגד גברים, קצרה היריעה לפרט כאן בנושא.

על פי החוק, תלונת שווא תוגדר ככזו, רק כאשר יגדירו אותה כך בית המשפט או המשטרה. זאת כאשר תימצאנה סתירות קשות בגרסת המתלוננת.

היעדר הרשעה בהליך הפלילי או חוסר בראיות, לא בהכרח מסווגות כתלונת שווא, משום שאדם יכול להיות מזוכה בהליך פלילי, בשל ראיות לא מספיקות , במסגרת ההליך הפלילי, יש צורך בהוכחה של מעבר לספק סביר.

נדיר שתלונת שווא נגד גבר תסווג כתלונת שווא, גם אם קיימות סתירות קשות בפרטי התלונה וראיות ברורות לכך שהתלונה הייתה שקרית.

הליך הגירושין נחווה אצל ילדים כמשבר של ממש, גם אם ההורים רבו לפני, והאווירה בבית היתה קשה, הילדים לא חשים את ההקלה שחשים המבוגרים לאחר הגירושין.

ילדים שונים מגיבים באופן שונה בהתאם לגילם שכן הבעת הרגש לא תמיד יכולה לעשות באופן מילולי. תגובות נפוצות הן תגובות של  כעס, עצב, שתיקה מרובה, הסתגרות בחדר, נסיגה התפתחותית כמו למשל הרטבה במיטה, היעדרות מבית ספר, סירוב להיפגש עם חברים ועוד.

במקרים רבים ילדים חשים פגועים ממהלך זה, הם חשים שנטשו אותם או בגדו באמונם.

לצערנו נשים רבות משתמשות בילד על מנת להעביר מסרים לאבא במקרה של סכסוך, מגייסים אותו ובמקרים חמורים יותר מסיתים אותו נגד האב.

חשוב להבין כי הילד עובר תהליך של אבל, ועליו להתרגל למצב חדש לא מוכר ומאיים.

רוב הילדים מתגברים על תקופה זו, אך על מנת להבטיח זאת חשוב לזכור תמיד את טובת הילד.

לא להשתמש בו, להקשיב לו, להביע אהבה ותמיכה, להיות סובלניים גם לנסיגות ההתפתחותיות, לכעס, לשנאה כלפיכם.

ניכור הורי מופיע ברוב המקרים כאשר ישנם סכסוכי משמורת קשים ומורכבים בין בני הזוג.

ניכור הורי הינו מצב בו מתפתח יחס של ניכור של ילד כלפי אחד מהוריו וזאת כאשר אין סיבה מוצדקת, במרבית המקרים האם היא זאת המסיתה את הילדים נגד האב ובמיעוט המקרים מדובר באב. ניכור הורי כלפי אבות מתחיל באמצעות עלילות שווא וטענות מופרחות כנגד האב בחלק ניכר מהמקרים האב ימצא עצמו במרכז קשר.

מקרים אלה מוגדרים כתסמונת ניכור הורי אשר מזינה את עצמה נוכח הסתה של הילד על ידי אחד ההורים הגורמת לו להדחיק כל רגש חיובי כלפי ההורה השני.

מצב של ניכור הורי מגיע עד לידי כך שהילד בעצמו תורם לתחושת הניכור וזאת על ידי השמצת ההורה האחר והצגת טענות והאשמות כלפיו וזאת ללא ביסוס ואחיזה במציאות.

בחלק ממדינות העולם הוגדר ניכור הורי כעבירה פלילית, אולם בישראל מסרבים להכיר בתופעה.

ניכור של ילד כלפי מי מהוריו מהווה עילה להפחתת או הפסקת מזונות. על פי סעיף 9 בחוק המזונות נקבע כי בית המשפט רשאי, במידה והוא סבור שמין היושר והצדק לעשות כן, לפטור אדם מחובת המזונות או מחלקם וזאת מחמת התנהגות מחפירה.

אלא שלאור האפליה המערכתית בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים נגד גברים בשל מינם, הסיכוי להפחתה נמוך עד בלתי אפשרי.

מטרת הפסקת תשלום המזונות לילד המתנכר הינה הפעלת לחץ על הילד על מנת שזה יסכים להיפגש עם ההורה, שכן במקרים רבים הילד נתון ללחץ מצד ההורה השני וזאת על אף שהוא מעוניין בקשר. טרם הפסיקה בנוגע לתשלום המזונות, בית המשפט יבחן כמה שאלות אשר יקבעו האם הסנקציה הינה מוצדקת: האם האשמה כולה תלויה בילד האם צפויה השפעה שלילית על הילד נוכח שלילת המזונות. מהו מצבו הכלכלי של הילד והאם תתאפשר לו רמת חיים סבירה. האם קיימת חלופה אחרת, שכן שלילית מזונות הינה צעד קיצוני.

במקרים רבים של ניכור הורי, ההורה המנכר אינו בוחל באמצעים כגון הצגת האשמות שווא, גידופים, העברת ביקורת מופגנת, חוסר תקשורת, אלימות והגשת תלונות שווא במשטרה.

במידה ומדובר בהורה המשמורן, פעולות מסוג זה מתעצמות שכן הילד חווה וסופג את האווירה והמסרים השליליים באופן קבוע ושוטף ממקור ראשון וזאת ללא סינון ובקרה.

לניכור הורי ישנן השלכות מרחיקות לכת וחמורות ובמיוחד כאשר מדובר על ילדים בגיל הרך.

הפרשנות של הילד עשויה להיות כי ההורה המנכר מנסה להגן עליו ובעקבות כך, הוא עלול לפתח רגשות של חרדה ופחד כלפי ההורה השני.

כל אלה, מביאים את הילד ליצירת תחושת ניכור כלפי ההורה השני המתבטאת בעוינות, ביקורתיות מופרזת ואף סרבנות קשר.

ניכור הורי עלול להוביל מצב בו ההורה השני הופך בעיני הילד לאויב של ממש ובמקרים אלה ישנה חובה להוציא את הילד לסביבה נקיה בה הוא יוכל לחדש את הקשר עם ההורה אליו פיתח תחושות ניכור קשות.

בשל קיומה של סמכות מקבילה בנושאים שקשורים לגירושין בין בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה, נוצר מרוץ סמכויות בין הערכאות. העיקרון הוא שהצד שהקדים והגיש ראשון של תביעותיו לערכאה העדיפה עליו יגרור את הצד השני להתנהל בערכאה זו.

עם זאת, כדי להתנהל בבית הדין הרבני צריך לעמוד בתנאים שקשורים לכריכת תביעות בנושאי הגירושין לתביעת הגירושין הראשית.

אם לא מצאת מענה במאגר שאלות נפוצות, הנך מוזמן לפנות למוקד.