סנקציות דרמטיות נגד הורה מנכר

נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב דוד יוסף, חתם על נוהל חדש ומחייב שמטרתו להבטיח טיפול מהיר ותקיף במקרי ניכור הורי ופגיעה במוגנות ילדים, כולל לוחות זמנים קשיחים, פיקוח הדוק וסנקציות משמעותיות נגד הורה מנכר.

רקע לתופעת ניכור הורי.

תסמונת ניכור הורי היא תופעה של התנכרות הילד לאחד ההורים, כאשר האחראי להתנכרות הוא ההורה האחר. התופעה מאופיינת בדחייה חריפה מצד הילד את ההורה הלא משמורן, במרבית המקרים מדובר במסע של הכפשות כלפי אותו הורה, כאשר אין לתוכן הטענות יסוד סביר במציאות ובהיסטוריית היחסים טרם הגירושין, ומתקיים נתק מתמשך על פני תקופה ארוכה.

למעשה מדובר בהתעללות נפשית בקטין. האינטנסיביות הרגשית שחווים ילדים השותפים בעל כורחם להליך של ניכור לאורך זמן ממושך מציפה את עולמם הפנימי וגובה מהם מחירים כבדים בעודם ילדים או בני נוער, וגם מאוחר יותר, כאנשים בוגרים. קיים סיכוי שילדים שחוו גירושין בעצימות גבוהה עד כדי מצב של ניכור יתקשו לנהל חיים נורמטיביים וזוגיים משל עצמם.

בשנים האחרונות, תיקי ניכור הורי הפכו למורכבים ביותר בדיני המשפחה בישראל. הורים נאבקו על הקשר עם ילדיהם, ילדים מצאו עצמם בלב סכסוכים מתמשכים, ובתי המשפט ובתי הדין נדרשו להתמודד עם מצבים שבהם כל יום נפשו של הילד ניזוקה. נחזה כי בתי הדין הרבניים החליטו לשנות את כללי המשחק.

ברקע, פורסם נוהל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לחידוש קשר (הידוע כנוהל 2-20) הוא הנחיה מחייבת שפורסמה. מטרת הנוהל היא לתת מענה דחוף, אחיד ומהיר למקרים של ניכור הורי וסירוב קשר. כפי שפורסם באתר לאחר מאבק ממושך לקידום נוהל אחיד.

זאת ועוד, במחקר "הקשר שבין ניכור הורי בילדות לבין מוטיבציה להתנהגות בבגרות בתיווכו של המשתנה רגישות לדחייה" נכתב על ידי יפעת אהרון ויעל וילצ'יק-אביעד ופורסם ביוני 2025 בגיליון 58 של כתב העת "מפגש – סוציאלית לעבודה חינוכית" – נחשפו השפעות ארוכות הטווח על חייו של הקטין המנוכר בבגרותו.

הספר "תיאוריית הניכור ההורי: סיכום רשמי" (Parental Alienation Theory: Official Synopsis). מנתץ מיתוסים בנוגע לניכור הורי, והספר מאגד מידעים מ-16 מהמומחים המובילים בעולם בתחום הניכור ההורי, ומהווה אבן דרך משמעותית בהבנת התופעה המורכבת הזו.

נוהל נשיא בית הדין הרבני הגדול.

על פי ההנחיות החדשות, בבקשות לסעד דחוף למניעת נתק, בית הדין יקיים דיון במעמד הצדדים תוך 7 ימים בלבד, או ייתן החלטה מנומקת על בסיס הבקשות בתיק בתוך 72 שעות. מדובר בשינוי משמעותי במערכת בתי הדין הרבניים, שנועד למנוע מצבים בהם ילדים נמצאים בחוסר ודאות ממושך ונוצר נתק בין הילד לאחד ההורים.

הנוהל מגדיר במפורש את ניכור הורי כפגיעה בנפשו של הקטין, ומקנה לבתי הדין ארגז כלים רחב להרתעה ואכיפה. בין הסנקציות: הטלת קנסות כספיים, השתת הוצאות משפט, ואפשרות להפחית או לבטל את דמי המזונות במקרה של סרבנות קשר. במקרים חריגים, הניכור ייראה כבעיה במסוגלות הורית, ותיבחן אף העברת הילד להורה המנוכר או השמתו במסגרת טיפולית.

זאת ועוד, הוטלה חובה על ראשי בתי הדין האזוריים לדווח אחת לחצי שנה לנשיא בית הדין הגדול ולמנהל בתי הדין על חריגות מהנוהל ונימוקיהן. צעד זה נועד להבטיח שהנוהל אכן ייושם בפועל ולא יישאר אות מתה.

הנוהל אינו מגיע בחלל ריק, אלא בעקבות מודעות הולכת וגוברת לתופעת הניכור ההורי בציבור, ניכור הורי אינו מוגבל לגירושין אלא קיים גם אצל משפחות נשואות.

תגובות אבות למען צדק לנוהל החדש.

אבות למען צדק, מברכים ומחזקים את כבוד נשיא בית הדין הרבני הגדול, כבוד הרב דוד יוסף, על פרסום הנוהל החדש והנחרץ לטיפול בתופעת הניכור ההורי. מדובר בצעד חיוני ומתבקש במלחמה בטרור הפסיכולוגי המופנה כלפי ילדים וכלפי ההורה המורחק. הניסיון מלמד כי סחבת דיונית היא האויב הגדול ביותר של הקשר ההורי, וקביעת לוחות זמנים קשיחים לצד סנקציות כלכליות משמעותיות הן הדרכים היחידות לעצור את הפגיעה הממושכת בנפשם של הילדים.

עם זאת, אנו מדגישים כי המבחן האמיתי יהיה במבחן התוצאה ובאופן יישום הנוהל על ידי הדיינים בבתי הדין האזוריים. אנו מצפים ומקווים כי הטיפול במקרים אלו יהיה אובייקטיבי, ענייני, ומעל לכל ללא הבדל בין המינים. ניכור הורי הוא הרסני באותה המידה בין אם הוא מבוצע על ידי אם ובין אם על ידי אב, וטובת הילד מחייבת הגנה מלאה על זכותו לקשר יציב ובריא עם שני הוריו, ללא כל הבדל בין המינים.

החלטות שניתנו בבית הדין ירושלים בעניין ניכור הורי:

• תיק 1027470/24 – לא תישמע טענה שהילד לא רוצה לפגוש בהורה השני.
• תיק 1061478/3 – דחיית טענה לפגיעה מינית לאחר דיון מעמיק וירידה לפרטים.
• תיק 992673/9 – פסיקת הוצאות כנגד אם היוצרת ניכור הורי תוך עלילה כי האב פגע מינית בבת.
• תיק 896815/14 – ניכור הורי – טענה שהילד לא רוצה.
• תיק 1201062/4 – דחיית טענה לפגיעה מינית, וחידוש קשר בין אב לבת אף שלא בהתאם להמלצות עו"ס הרווחה.
• תיק 995674/8 – משמורת משותפת אף בהתאם להלכה.
• תיק 1296637/9 – תיק 1312088/7 – בטענה לפגיעה מינית בילד; כשאין כל אינדיקציה לכך, נטל הוכחה הוא על הצד המאשים.
• תיק 1229721/9 – דחיית בקשה למזונות ומשמורת בנסיבות ניכור הורי חמור.
• תיק 1177971/28 – דחיית בקשה לעיכוב ביצוע החלטה לפסיקת הוצאות משפט בתיק לניכור הורי.
• תיק 1192019/2 – בית הדין הרבני הגדול,דחיית ערר האם על העברת משמורת שני הילדים לאב, מיום 1.10.2024 על רקע תלונות שווא נוראית כלפי האב.

קרדיט: ערוץ 7.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.