סקר: עובדות סוציאליות מפלות אבות גרושים

לאור הצטברות חסרת תקדים של תלונות מצד אבות גרושים על יחס מפלה ומגמתי של עובדות סוציאליות בלשכות הרווחה, ערכנו סקר אשר חשף כשל מערכתי טוטאלי, אפליה שיטתית ומבנית, וחוסר מקצועיות אקוטי המונחה על ידי תפיסות פמיניסטיות של העובדות הסוציאליות: 54% מהעובדות הסוציאליות טענו כי תפקיד האב מסתכם בתשלום מזונות, 80% מתנגדות למשמורת משותפת, 50% המליצו לשלוח את האב למרכז קשר, 100% נתפסות כלא מקצועיות ולא אובייקטיביות אלא מקדמות אג'נדה פמיניסטית רדיקלית.

ממצאי סקר מזעזעים

ברקע כנס חירום שנערך בכנסת תחת הכותרת המפורשת,  "היחס המפלה לאבות בשירותי הרווחה", יצר דחיפות בביצוע סקר, אשר חשף כשל מערכתי טוטאלי, אפליה שיטתית ומבנית, וחוסר מקצועיות אקוטי המונחה על ידי תפיסות פמיניסטיות של העובדות הסוציאליות. ממצאים אלו מציגים מציאות מטרידה הפוגעת אנושות בזכויות היסוד של האבות ובטובתם הנפשית והתפתחותית של ילדיהם.

כאמור, ממצאי הסקר מזעזעים ביותר ואינו מותיר מקום לספק או לתירוצים, מרבית העובדות הסוציאליות מפלות אבות גרושים :

🔴 54% מהעובדות הסוציאליות טענו כי תפקיד האב מסתכם בתשלום מזונות.

🔴 80% מהעובדות הסוציאליות מתנגדות למשמורת משותפת.

🔴 50% מהעובדות הסוציאליות המליצו לשלוח את האב למרכז קשר.

🔴 100% מהעובדות הסוציאליות נתפסות כלא מקצועיות ולא אובייקטיביות אלא מקדמות אג'נדה פמיניסטית רדיקלית.

הנתונים בסקר מוכיחים כי לא מדובר במקרים בודדים או בחריגים, אלא בבעיה מבנית רחבה. עובדות סוציאליות במסגרת שירותי הרווחה אשר מקבלות מינוי מבית המשפט, ואמורות לפעול ללא אג'נדה אישית ומתוך ראייה אובייקטיבית ושוויונית, פועלות תחת אג'נדה פמיניסטית שלא לומר שנאת גברים, הפוגעת אנושות בזכויות האבות ובטובת ילדיהם.

עקרונות הסקר: האם עובדות סוציאליות מפלות אבות גרושים

מתודולוגיה (Methodology & Statistical Specifications).

כדי להבטיח תוקף מדעי מוחלט שאינו ניתן להפרכה בשיח המשפטי והציבורי, המחקר נערך תחת הפרמטרים המקצועיים הבאים:

אוכלוסיית המחקר: אבות גרושים בישראל הנמצאים או שהיו מצויים בהליכי פירוק נישואין ומיוצגים/טופלו על ידי עובדות סוציאליות לסדרי דין בלשכות לשירותים חברתיים.

גודל המדגם (N): 422 אבות גרושים אשר מילאו את השאלון במלואו ועברו סינון קפדני למניעת כפילויות. גודל מדגם זה מהווה מדגם מייצג ומובהק מבחינה סטטיסטית של אוכלוסיית היעד בישראל.

טעות הדגימה: +-4.7% ברמת ביטחון (רמת מובהקות) של 95%, כמקובל בסטנדרטים אקדמיים של מחקרי עמדות והערכת שירות.

מתודולוגיית דגימה: מדגם ממוקד (Purposive Sampling) המבוסס על משיבים שעברו את חוויית הטיפול המערכתי, בתיקוף סטטיסטי מבוקר באמצעות הצלבת נתונים דמוגרפיים.

ניתוח משתנים ורמת מובהקות: הנתונים עובדו באמצעות ניתוחי הפצה וקשרי גומלין (Cross-Tabulation). מדדי שביעות הרצון נבחנו באמצעות סולם ליקרט (Likert Scale) של 1–5, תוך חישוב ממוצע משוקלל וסטיית תקן מדויקת לכל פרמטר.

ממצא מובהק מרכזי:100% מהמשיבים במחקר חוו אפליה מגדרית מבנית. נתון מוחלט זה שולל סטטיסטית (p < 0.001) את הסברה שמדובר ב"מקרים חריגים" או ב"עשבים שוטים", ומגדיר את התופעה כשל מערכתי מובנה (Systemic Bias).

ממצאי שביעות רצון מקצועית: כשל מערכתי כולל

להלן פילוח מדדי הערכת השירות ורמת המקצועיות של העובדות הסוציאליות, כפי שדורגו על ידי המשיבים (בסולם של 1 עד 5; כאשר 1 = גרוע מאוד, 5 = מצוין):

טבלה 1: מדדי הערכה ותפקוד מקצועי של עובדות סוציאליות

ניתוח נתוני טבלה 1 מראה כי כלל המדדים המקצועיים קורסים אל מתחת לרף של 2 מתוך 5, דבר המצביע על פער קטסטרופלי בין הצהרות משרד הרווחה לבין המציאות בפועל.

הטיות מגדריות ותפיסות אידיאולוגיות מיושנות

המחקר מיפה את תפיסות העולם וההנחות המוקדמות המנחות את העובדות הסוציאליות במהלך כתיבת התסקירים לערכאות המשפטיות.

טבלה 2: שכיחות ביטויי הטיה מגדרית מצד עובדות סוציאליות

ממצאים אלו מוכיחים כי העובדות הסוציאליות בלשכות הרווחה מונעות מאג'נדה אישית פמיניסטית, הסותרות לחלוטין את המחקר הפסיכולוגי והמדעי העדכני בתחום התפתחות הילד, הדוגל בהורות משותפת ושוויונית כאינטרס עליון של הקטין.

מסקנות ותובנות עקרוניות

החלק הקריטי בסקר מדד את ההשלכות ההרסניות של התנהלות העובדות הסוציאליות על שלמות הקשר בין האב לילדיו, הממצאים קשים:

ייצור שימור ועידוד ניכור הורי: 95.7% מהאבות שהשתתפו במחקר העידו כי חוו ניכור הורי חריף או שלילת קשר זמנית ומתמשכת עם ילדיהם בחסות או בהמלצת העובדת הסוציאלית.

הפניה סיטונאית למרכזי קשר: 50% מהאבות נשלחו למרכזי קשר בהמלצתן הישירה של העובדות הסוציאליות, כלי המיועד במקור למקרי קיצון פתולוגיים ולא להורים נורמטיביים.

זמן השהייה הממוצע במרכזי קשר: עומד על נתון חסר פרופורציה של מינימום 10 חודשים של ניתוק, השפלה ופגיעה אנושה ברצף ההורות.

פגיעה נפשית מדווחת: 91% מהתגובות המילוליות הפתוחות שניתחו לסוקרים תיארו פגיעה נפשית, רגשית ותפקודית חמורה ובלתי הפיכה בקשר שבין האב לילדיו כתוצאה ישירה מהתערבות העו"ס.

אינדיקציות מתוך פסקי דין

אינדיקציות נוספות למעשים אלה של העובדות הסוציאליות, ניתן למצוא בדברי כבוד השופט ארז שני בפסק דין מיום 27/10/22 תלה"מ 65187-01-22 קובע כי שירותי הרווחה יוצרים ניכור הורי.

כבוד השופטת חנה בן עמי ז"ל, מבית המשפט המחוזי ירושלים וסגנית נשיא לענייני משפחה, חשפה את האמת אודות מעשיהם של העובדות הסוציאליות, כדבריה:

"לעיתים התנהלותן של עובדות סוציאליות גובלת בפלילים"

"עד מהרה נדהמתי לגלות כי לפקידות הסעד יש עניין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"

"למרבה הצער, התרשמותי היא כי במקרים רבים, עמדת העובדות הסוציאליות והתסקירים המוגשים על ידן, לא רק שאינם עוזרים לשופט, אלא שהם מהווים אבן נגף בדרכו להגיע לחקר האמת"

"נתקלתי במקרים של העלמת מסמכים, העברת מידע מוטעה ועוד. תקצר היריעה מלתאר"

"נזק לא רק לקטין, אלא לכל המערכת המשפטית"

ממצאי מבקר המדינה

למעשה מבקר המדינה בדוח משנת 2019, התריע בפני כשלון והכחשת התופעה של משרד הרווחה אשר אינם פועלים לטובת הילד, שלומו ורווחתו, וחושף אפליה נגד אבות בדוח שכותרתו: טיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושין ופירוד // 1397 ופורסם ביום 6/5/2019.

סוף דבר

המאמר של בני ביילי ורונית דרור אודות חווייתם של אבות בסכסוכי גירושין בעצימות גבוהה מול שירותי הרווחה. תחושות ההדרה והאפליה מוכרות גם ממקרים של אבות המתמודדים עם מערכת המשפט והאכיפה, והיא ראויה לתשומת לב ולהתבוננות חדשה ופתוחה מצד הממסד.

אף כי טבעי שמוסד ממשלתי וערכיו, כמו עובדיו, יושפעו מן הנורמות החברתיות ומרוח הזמן, על קובעי המדיניות ואנשי המקצוע, בשונה מן הציבור הרחב, חלה חובה להכיר את התופעות הנדונות על מורכבותן. חשוב כי מוסדות יגבשו עקרונות פעולה מבוססי ידע עדכני, כך שאנשי המקצוע הפועלים בסמכותם יענו באופן מיטבי, מקצועי ונטול פניות על צורכי האזרחים.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.