משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים פרסמו את תזכיר חוק למניעת אלימות במשפחה, למרות התנגדות ארגוני חברה אזרחית בהם אבות למען צדק בוחרים במשפחה ה.ל.ב העמותה לשוויון בהורות, לאחר מאמצים ממושכים של מרכז רקמן וארגוני נשים נוספים, שנמשכו קרוב לעשור, אישרה הכנסת ביולי 2023 את תיקון מס' 19 לחוק למניעת אלימות במשפחה, הידוע בכינויו "חוק האיזוק האלקטרוני" .כעת, במסגרת בקשת חופש מידע, מספר 4700-1012-2025-002245, נחזה כי ב- 20% מהבקשות נעשה שימוש לרעה בהליכים משפטיים, משמע תלונות שווא.
רקע חוק האיזוק האלקטרוני
ביוני 2022 פורסם לציבור תזכיר חוק למניעת אלימות במשפחה, תיקון מס' 19 – הוראת שעה, פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה), התשפ"ב-2022. על פי התזכיר, השימוש בפיקוח אלקטרוני, נגד גברים בלבד, יתקיים במקרה שקיים צו הגנה נגד אדם (כ – 6000 גברים בשנה) החשוד באלימות במשפחה או נטען נגדו שהיה אלים, במקרים הללו יחויב לשאת על גופו צמיד אלקטרוני, באמצעותו תבצע המשטרה מעקב כדי לפקח שהוא אכן עומד בתנאי הצו שהוצא נגדו. במקרה של הפרת הצו תקבל המשטרה התרעה על גישה אסורה של הגורם לקורבן.
חוק האיזוק האלקטרוני למניעת אלימות במשפחה, מאפשר לבית המשפט להורות על פיקוח טכנולוגי לאכיפת צווי הגנה – החוק למניעת אלימות במשפחה מגדיר כי פיקוח טכנולוגי (איזוק אלקטרוני) חל על כל אדם שנגדו ניתן צו הגנה, ללא הבדל בין המינים. הטענה מבוססת אג'נדה כי איזוק אלקטרוני במסגרת צוו הגנה, מיועד נגד גברים נובע מהטיה ולא מנוסח החוק, העובדה שרשויות המשטרה, משרד הרווחה מיישמים אג'נדה ואת החוק באופן סלקטיבי ומגמתי, מהווה הטיה מובנית נגד גברים ופוגעת בעקרון השוויון בפני החוק
השר בן גביר, שקיים דיון בנושא ב-2 במרץ 2023, היה קשוב לטיעוני ארגוני הגברים והבטיח שתיבחן לעומק הצעתם להחיל את חוק האיזוק האלקטרוני רק על מי שכבר הורשע פעמיים באלימות, במסגרת הדיונים הגישה עמותת אבות למען צדק נייר עמדה אשר חשף את הליקויים המהותיים בחוק איזוק אלקטרוני. בעקבות זאת, הודיע בן גביר על דחיית הדיון בוועדת השרים לצורך הבאת "נוסח מאוזן יותר", שתוצאתו לא עמדה ברף המוצע.
עמותת אבות למען צדק, טענה כי קידום חוק האיזוק האלקטרוני לגברים, תוך התעלמות מוחלטת מאלימות נשים, בטרם ביטול 'דה יורא' ו– 'דה פקטו' של הנחיה 2.5 ,המונעת הגשת כתבי אישום כנגד נשים בגין תלונות שווא, תעודד הגשת תלונות שווא, תביא לאיזוק, על כל פגיעתו המשפילה והפוגענית בכבוד האדם, תהרוס חייהם של אלפי גברים ובוודאי, תעצים הסכסוך וכפועל יוצא תפגע גם בילדים המשותפים.
עם זאת, מליאת הכנסת אישרה את החוק בחודש יולי 2023 תוך מחאה מצד ארגוני חברה אזרחית, ובהם עמותת אבות למען צדק בוחרים במשפחה ה.ל.ב העמותה לשוויון בהורות . טענתם המרכזית של ארגונים אלו הייתה חשש מפני הגדלת היקף תלונות השווא, והם ביקשו להתנות את קידום החוק בהוספת סעיף שיחייב הגשת כתב אישום נגד מי שביקשה צו הגנה והתגלה כעלילה.
כאמור, לאחר מאמצים ממושכים של מרכז רקמן וארגוני נשים נוספים, שנמשכו קרוב לעשור, אישרה הכנסת בחודש יולי 2023, את תיקון החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, ברוב של 44 וללא מתנגדים. הידוע בכינויו "חוק האיזוק האלקטרוני" . מבחינתן מדובר היה בציון דרך משמעותי במאבק להגנה על נפגעות ונפגעי אלימות במשפחה, המאפשר לראשונה פיקוח טכנולוגי על קיום צווי הגנה באמצעות אמצעי מעקב אלקטרוני .
בקשת חופש מידע מספר 4700-1012-2025-002245
כעבור שלוש שנים בהם התקבל החוק בכנסת, ובעקבות תלונות רבות שהתקבלו, בדקנו האם קיים אכן ניצול לרעה של האמצעי החדש שנתן המחוקק, בדקנו את נתוני בקשת חוק חופש המידע (מספר 4700-1012-2025-002245) מיום 19 אוגוסט 2025. הנתונים שהתקבלו מציגים תמונה מורכבת ומעוררת דאגה, ומעלים את השאלה: האם חוק האיזוק האלקטרוני, שנועד להגן על חיים, הופך לכלי בידי גורמים העושים בו שימוש לרעה.
הנתונים חושפים מגמה חדה ומדאיגה: מספר הבקשות לצווי הגנה בפיקוח אלקטרוני במסגרת הליכי משפחה זינק מ-42 בקשות בשנת 2024 ל-89 בקשות בשנת 2025 – עלייה של כ-112% בשנה אחת.
חשוב להדגיש כי הליך הבקשה לצו הגנה עצמו אינו חדש; הוא קיים במשפט הישראלי שנים רבות. החידוש הוא הסעד הנוסף – האפשרות לבקש פיקוח אלקטרוני במעמד הבקשה לצו ההגנה. משמעות הדבר היא כי עורכי הדין, השופטים והמערכת המשפטית מכירים היטב את הליך צווי ההגנה ואת דיני הראיות הנדרשים. על כן, העלייה הדרמטית אינה יכולה להיות מוסברת בחוסר היכרות עם ההליך עצמו, אלא מצביעה על שינוי התנהגותי בקרב המגישים.
בשנת 2024, מתוך 42 תיקים, 10 תיקים (כ-24%) הסתיימו בנדחה/נמחק. בשנת 2025, מתוך 89 תיקים, 18 תיקים (כ-20%) הסתיימו בנדחה/נמחק.
בספרות המקצועית ובפרקטיקה המשפטית, שיעור הדחייה/מחיקה המקובל בצווי הגנה (ללא סעד איזוק) נע סביב 10%-15% לכל היותר. העובדה שהשיעור בבקשות הכוללות סעד איזוק גבוה משמעותית – 20%-24% – היא אינדיקציה לכך שחלק ניכר מהבקשות מוגשות מבלי לעמוד בתנאי הסף המשפטיים. במילים אחרות, קיימת סבירות גבוהה כי הסעד החדש והאטרקטיבי מושך שימוש לרעה בהליכים משפטיים.
יתרה מזאת, בעוד שמספר הבקשות הכולל זינק, שיעור הבקשות שאושרו ירד מעט מ-76% ל-72%. המשמעות: יותר בקשות מוגשות, אך שיעור ההצלחה שלהן דווקא נמוך יותר.
נתון נוסף המדגיש את הפער בין ההיקף המוגש ליכולת הביצוע: על-פי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מוגשות מדי שנה 10,000 בקשות לצווי הגנה, וכ-700 תלונות על הפרת צווים . עם זאת, מאז כניסת החוק לתוקף באוגוסט 2024 ועד יולי 2025, ניתנו רק 18 צווי הגנה בפיקוח אלקטרוני בלבד .
הפער האדיר בין היקף הבקשות (131 תוך שנה וחצי) לבין כמות הצווים שניתנו בפועל (18) מעיד על כך שרוב הבקשות לסעד האיזוק אינן עומדות בתנאים המחמירים שנקבעו בחוק. במילים אחרות, מדובר בבקשות שאינן עומדות בנדרש המשפטי לפגיעה בזכויות האדם של מי שנגדו הוגשה הבקשה.
סוף דבר
הנתונים העולים מבקשת חופש המידע מעלים חשש ממשי כי חוק האיזוק האלקטרוני, שנועד להיות כלי מציל חיים, עלול להפוך לכלי לניצול לרעה של הליכים משפטיים. שיעור הדחייה/מחיקה הגבוה (20%-24%), העלייה הדרמטית במספר הבקשות (112% בשנה), והפער העצום בין היקף הבקשות למספר הצווים שניתנו בפועל – כל אלו מצביעים על מגמה מדאיגה.
יש להכיר בכך כי קיימת תופעה של שימוש לרעה בהליכים המשפטיים, וכי יש מקום לבחון מנגנונים שיאזנו בין ההגנה על קורבנות אמת לבין מניעת ניצול לרעה של ההליך, מבלי לפגוע ביעילותו.
המידע לפרסום זה מבוסב על בקשת חופש מידע, לקבלת מידע על אודות צווי הגנה הכוללים פיקוח אלקטרוני שניתנו לפי סעיף 3(ב) לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, בקשה מספר 4700-1012-2025-002245)
פורסם על ידי: אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.