תלונות שווא נגד גברים ושימוש לרעה בהליכים משפטיים – תוצאות הסקר בלתי נתפסות

במדינת ישראל בשנת 2024 אין הכרה אמיתית בתופעה של תלונות שווא, על אלימות ומין במשפחה וכפועל יוצא אין אומדן להיקפה.

תופעת תלונות השווא מובאת לסדר היום הציבורי בעיקר על-ידי ארגוני גברים הנחשבים בעיני חלק מהציבור וגורמי אכיפת החוק כקיצוניים, ולא על-ידי סמכויות אכיפת החוק המעדיפים, לעיתים ממניעים פופוליסטים, להצניע תופעה זו ולא להתמודד עימה, על אף שהם מודעים לה.

בסקר מייצג שביצעה עמותת אבות למען צדק, ניכר כי נעשה שימוש לרעה בהליכים משפטיים ההבליכי גירושין נגד גברים בהליך גירושין.

• נגד 85% מהאבות הגרושים הוגשה תלונה על אלמ"ב.
• 91% מתוך אותם 85% מהאבות שהוגשה נגדם תלונה על אלמ"ב – לא הורשעו בביצוע אותה העבירה.
• נגד 72% מהאבות הגרושים הוצא צוו הגנה / הרחקה.
• 91% מתוך אותם 72% מהאבות הוצא צוו הגנה / הרחקה – לא הוגש כתב אישום בביצוע אותה העבירה.
• 72% מהאבות הגרושים נפגעו בעקבות הוצאת צוו הגנה / הרחקה נגדם.
• 70% מהאבות הגרושים נפגע הקשר שלהם עם הילדים ולו לזמן קצר בעקבות תלונת השווא או הוצאת צוו הגנה / הרחקה נגדם.

ניכר כי רוב משמעותי בקרב האבות הגרושים חווה שימוש לרעה בהליכים משפטיים בדמות תלונות שווא והוצאת צווי הגנה / הרחקה נגדם שלא היו מחוייבי המציאות, כתוצאה מכך הקשר של רוב משמעותי מהאבות הגרושים עם ילדיהם נפגע.

ניכר כי הנתונים תומכים לחלוטין במאמר "גברים כקורבנות של פרוצדורה פלילית – תלונת שווא"  אשר פרסמו : חנה חימי, אבי חימי, משה וייס ומיכל רביד. 

המלכוד שבו נתונים המשטרה ובתי המשפט בנושא האשמות השווא של נשים כנגד גברים הוא מורכב, אך אינו בלתי פתיר. אם תיק נסגר מחוסר ראיות או מתוך הערכה מקצועית שמדובר בהאשמת-שווא, שנזק בצידה, על הצד המתלונן לדעת שבכך לא תסתיים הפרשה: הצד המתלונן לשווא, יהיה חייב על פי דין לשאת בפיצוי, בקנס כספי או במאסר של ממש – על פי חומרת הנזק שהוא גורם לקורבן התלונה או לילדיו.

מנגד, נכונה הטענה הנשמעת בקרב ציבור הנשים, שהתניה כזו עלולה למנוע מנשים להתלונן כנגד גברים אלימים. יחד עם זאת, אם כי יש אמת בטענה הזאת, הרי שנראה כי הגיעה נקודת האיזון, שבה נשים קבלו העצמה ותמיכה ניכרות ומספיקות המניעות אותן לקום ולהתלונן נגד אלימות; ואילו עתה יש לעצור את גל ההאשמות הבלתי מוצדקות, שהפכו להיות אפידמיה, מתוך ניצול לרעה של המצב שהיה קיים עד כה, שבו ניתנה העדפה חד-משמעית לכל תלונה של נשים נגד גברים.

יש לזכור שמי שהביא להעלאת הנושא על סדר היום הוא המגדר הנשי; אותו מגדר הנחלק לאותן נשים המגישות תלונות שווא, ולאלו הנפגעות מהן, הנשים המגישות תלונות אמת. קרי, האשם איננו במגדר הגברי ולא במערכת, אלא בנשים עצמן.

אף כי המלחמה באלימות במשפחה חייבת להימשך בכל העוז האפשרי וללא פשרות, יש להתחיל ולהחזיר את האיזון בין האפשרות הבלתי מוגבלת לחשוף גברים לאשמות שווא של אלימות לבין ההגנה על אזרחים תמימים מפני אשמות בלתי מוצדקות, כדי לשמור ולהגן על כבודם, כבוד ילדיהם ובני משפחתם, ולמנוע מתיחויות ומעשי אלימות, שעלולים להיות תוצאתם הישירה של אשמות שווא

אבות למען צדק