אלימות מינית נגד גברים או תרבות האונס.
אלימות מינית של נשים נגד גברים ובנים היא טאבו חברתי מוכר.
אחד המאפיינים של אלימות מינית נשית נגד גברים ובנים הוא בקיומה במסגרת המשפחה, מוסווה כטיפול בילדים או תחת מטריית הזוגיות כביכול.
גברים אינם זוכים להכרה כנפגעי עבירות מין מצד אחד כאשר הסגר והעוצר מעצימים את יכולת הפגיעה בהם מצד אחד ואי יכולתם לדווח מצד אחר.
ההיסטריה סביב הקורונה, הפחד, הריחוק הפיזי הכפוי, כל אלה הם גורמי סיכון שעלולים להיות מנוצלים כנגד הגברים מתוך התסכול שחוות נשים במצב זה.
אנו קוראים לסייע מצד אחד בהגנה וטיפול בגברים ובבנים הנפגעים ומצד שני לתת עזרה לנשים שהמצב דרדר אותם למצוקה. החשיבה שזה לא קורה לנשים הינה מסוכנת!
המחקר של ה-cdc בארצות הברית חושף את האלימות המינית של נשים נגד גברים ובנים:
מתוך 3 גברים חווה אלימות מינית ו\או פיזית ו\או סטוקינג (stalking), בזוגיות, במהלך חייו.
1 מתוך 4 גברים חווה הטרדה מינית בצורה כלשהיא במהלך חייו.
1 מתוך 14 גברים חווה אונס (MTP, כהגדרתו ב-CDC) במהלך חייו.
80% מהתוקפות מינית גברים, הן נשים.
97% מהגברים שחוו אונס, אלימות פיזית במשפחה, או סטוקינג, בזוגיות, היו קורבנות של נשים בלבד.
56% מהגברים, חוו לראשונה אלימות מצד בת הזוג לפני גיל 25.
71% מהגברים שחוו ניסיון לאונס או אונס מלא, חוו אותו לראשונה לפני גיל 25.
גברים נאנסים פי 5 מנשים (1 מתוך 52 נשים ו- 1 מתוך 10 גברים).
אבות למען צדק
