בג"ץ 1893/24: מלחמה עם איראן, העורף חזית – כל גבר בסכנת קצירת זרע ללא הסכמה

ביום 16/5/2025 הוגשה בקשה לבגץ 1893/24 למתן החלטה. כאמור, ביום 6/3/2024 הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ , העתירה באה לעולם לאור חשיפת 100 מקרי קצירת זרע מגברים מתים מתחילת המלחמה (במועד הגשת העתירה, מאז היקף המעשה גדל מאוד) ללא הסכמה מדעת של הגברים שמתו.

כל בקשה לקצירת זרע של נפטר, בוצעה ללא שום בקרה שיפוטית, משרד הבריאות דווח על קרוב ל- 100 מקרים בהם בוצעה קצירת זרע, של חיילים ואזרחים רובם על פי בקשת הורי הנפטר ומיעוטם על ידי בנות זוגן לא בהכרח נשואים.

בישיבת ועדת הבריאות מיום 25/12/2023, דיווחה פרופ' טליה אלדר גבע ממשרד הבריאות לועדת הבריאות בכנסת: "אנחנו ממשרד הבריאות ויכולים לעדכן שמיום ה-7 לאוקטובר, סך הכול הצלנו זרע ל87- אנשים, 77 חיילים ועשרה אזרחים. בבקשת הורים זה 65 מהמקרים."

ביום 18/7/2024 התקיים הדיון הראשון בבג"ץ 1893/24.

ביום 6/1/2025, התקיים דיון מספר 2 בבג"ץ 1893/24 בפני כבוד השופט: יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, נועם סולברג.

במהלך הדיון התברר כי במשך 20 שנה המדינה מבצעת הליכים של שאיבת זרע מנפטרים, ללא כל בסיס חוקי ברור וללא הסכמה מפורשת מצד הגברים.

כן, קראתם נכון – המדינה שכל כך מקפידה על זכויות נשים בבתי משפט, פתאום שוכחת את כל עקרונות האוטונומיה כשמדובר בגברים.

בעקבות המלחמה שהחלה באוקטובר 2023, פרסמה המדינה ״הוראת שעה״ בנושא – ללא כל בסיס חוקי או נימוקים. ״פתאום יום אחד מישהו אמר הוראת שעה ופרסם באינטרנט בלי שום משהו שאפשר אפילו לתקוף״, תיאר מיכאל פואה את המצב האבסורדי.

ביום 16/5/2025 הוגשה בקשה לבגץ 1893/24 למתן החלטה.

להלן עיקרי הבקשה: עברו למעלה מחמישה חודשים מהדיון האחרון ושנה ושלשה חודשים מפניית העותרים לבית המשפט לקבלת סעד בעניין שהוא פגיעה בזכות האדם על גופו, זכות יסוד שאין חולק על חשיבותה.

העותרים מבקשים לציין כי במציאות החדשה בה אזרחי ישראל כולם חשופים לאיום קיומי, המצב בו ניתן לקצור את זרעו של כל גבר שנפטר בלי שיש לו אפשרות להתנגד לכך, הוא מצב בלתי נסבל.

בית המשפט השאיר את העותרים, ולמעשה את כל הגברים ישראל חשופים לפגיעה בזכותם שלא יעשה בגופם ניתוח לאחר המוות, ושלא יעשה שימוש בזרעם לאחר מותם בניגוד לרצונם.

העותרים, מבקשים מבית המשפט ליתן החלטה בתיק זה.

מיכאל פואה מבוחרים במשפחה , עו"ד יהודה פואה, מיכאל לוי מאבות למען צדק, עו"ד מיכאל ליטווק.

כבוד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית פסק: בשים לב לזמן שחלף מאז הותקנה הוראת השעה מושא העתירה, המשיבים יודיעו האם יש כוונה להאריך את תוקפה, ואם כן באיזו מתכונת. כמו כן, המשיבים יבהירו האם חלו שינויים באופן יישומה של הוראת השעה.

ההודעה תוגש לא יאוחר מיום 10.7.2025 מיום

ניתנה היום, 20 ביוני 2025.