הונאת אבהות: מי האבא שלי?

האישה קיימה יחסים אינטימיים עם חבר לעבודה ונכנסה להריון, למרות שידעה שבעלה אינו אבי הילד, לא טרחה לספר לו על כך והוליכה אותו שולל במשך שנים, פסק הדין תלה"מ 40832-12-19 בית משפט לעניני משפחה ירושלים, בפני השופט: נמרוד פלקס – סגן הנשיא .

תביעתו הכספית של איש כנגד אשתו לשעבר – לפיצוי על נזקים, אשר נגרמו לו לטענתו מפאת מצג שווא אותו הציגה
כלפיו, כי ילד אותו ילדה במהלך הנישואין הוא בנו הביולוגי, על אף שנולד מזרעו של אחר. עסקינן איפוא בתביעה בשל
הונאת אבהות )Fraud Paternity), המעוררת את השאלה, האם ראוי להכיר בעילת תביעה זו, וככל שכן, האם יש בה
כדי לזכות את האיש כלפיו בוצעה אותה הונאה בפיצוי כספי, ובגין אילו ראשי נזק.

עיקר העובדות הנדרשות לשם הכרעה בהליך דנן אינו שנוי במחלוקת. הצדדים נישאו נישואין אזרחיים בעיר מ. שבארץ
ר. במחצית שנת ,2011 עת האישה חסרת דת והאיש יהודי; בשלהי שנת 2014 נולד הקטין נושא ההליך דנן )להלן –
"הילד"(; במחצית שנת 2019 הצדדים נפרדו, ובשלהי אותה שנה נישואיהם הותרו.

אביו הביולוגי של הילד הוא מר פ,. אותו הכירה האישה במסגרת עבודתה. זהות האב הביולוגי הוסתרה מהאיש, הן על
ידי האישה והן על ידי מר פ,. אשר חברו להם יחדיו, תוך תכנון מראש ובכוונת מכוון, להביא יחדיו ילד לעולם ולהטעות
את האיש לסבור שהילד הוא בנו הביולוגי )והאיש אכן סבר שהוא הוא אביו הביולוגי של הילד(, עת אף אם האישה
מודעת לדבר ההסתרה. ראו: ש' 9-12 בעמ' ,14 ש' 11-17 בעמ' 22 לפרוטוקול מיום 25.6.20; ש' 22-23 בעמ' 47
לפרוטוקול מיום .15.7.20 הונאה זו נמשכה החל מהתעברות האישה ועד סמוך לפרידת הצדדים – עת היה הילד בן
חמש שנים.

במשך חמש שנים תמימות, גידל ב.ר את הילד כאילו היה בנו.

בצדק, הגיש ב.ר תביעת נזיקין, אשר הוגשה לבית משפט לענייני משפחה בירושלים.

"ש. הסתכלתי על כתב ההגנה שלך ואת מציינת שם שאכן הילד שעליו אנחנו מדברים הוא לא בנו הביולוגי של התובע.

ת. נכון.

ש. את גם מציינת שהילד נולד מתרומת זרע שאת קיבלת.

ת. נכון.

ש. האם כאשר קיבלת את אותה תרומת זרע התובע ידע שקיבלת תרומת זרע?

ת. לא, הוא לא ידע.

ש. אני מבין שכרגע הוא יודע.

ת. כן. עכשיו הוא יודע.

ש. ככל שאת יודעת ממתי הוא יודע?

ת. באותו ערב שהודעתי לו על הגירושין.

ש. מתי זה היה בערך? מתי הודעת לו על הגירושין?

ת. בסוף אפריל 2019."

בואו נעשה סדר: קיימה יחסי מין עם גבר, זה לא בדיוק נכנס להגדרה של תרומת זרע, אלא הונאה.

האישה, לא ראתה פסול במעשיה, וטענה שהיא "נאלצה" להיעזר "בתורם זרע" כדי להרות, וזאת מתוך תקווה, כי "בהולדת ילד יהיה משום אירוע מספיק לתיקון היחסים ולשלום המשפחה.

המוטיבציה של האישה הייתה רצונה להשתמש בנישואיה לאיש לשם קבלת מעמד חוקי להיות תושבת או אזרחית המדינה.

למזלו של האיש חוק אלימות כלכלית החדש לא תקף (ראו סעיף 71 בפסק הדין).

בית המשפט פסק פיצוי בסך 250,000 ₪ לטובת הגבר.

קרדיט: אתר psakdin.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.