3152 גברים ביקשו לדעת אם הילד באמת שלהם, עלייה של 38% בארבע שנים! האם גברים מתחילים להפנים שתתכן הונאת אבהות?מאידך, בתי הדין ובתי המשפט מסרבים לבדיקות DNA, מעדיפים "רוב בעילות אחר הבעל" על טובת הילד והאבות.
לפי המידע מהנהלת בתי המשפט במסגרת בקשת חופש מידע מספר 4700-1012-2024-001758, מיום 28/11/2024 .ניתן לראות עלייה דרמטית ומדאיגה במספר התביעות לבדיקת אבהות בשנים האחרונות.
בשנת 2020 הוגשו 2,278 תביעות.
בשנת 2021 עלה המספר ל-2,406 תביעות.
בשנת 2022 זינק המספר ל-3,111 תביעות.
בשנת 2023 הגיע לשיא של 3,152 תביעות.
מדובר בעלייה של כ-38% במספר התביעות לבדיקת אבהות בתוך תקופה של ארבע שנים בלבד, נתון המעיד על מגמה מדאיגה המעלה שאלות נוקבות בנוגע למעמדם של אבות במערכת המשפט הישראלית.
ההלכה היהודית – חשש לממזרות
בעולם היהודי-הלכתי, סוגיית האבהות וזהות ההורים הביולוגיים הינה משמעותית במיוחד לאור דיני הממזרות. על פי ההלכה היהודית, ממזר הוא ילד שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה. חותמת הממזרות היא אות קלון חמור ביותר בחברה היהודית הסטיגמה והמגבלות ההלכתיות הללו עוברות בירושה לדורות הבאים.
"רוב בעילות אחר הבעל" : הנחה פשוטה וברורה היא שילדיה של אישה נולדו לה מבעלה. אומנם, תמיד יש אפשרות שהאישה זינתה, אך מכיון שאפשרות זו אינה סבירה, ההלכה אינה מתחשבת בה.
הגמרא במסכת חולין (יא ע"ב) מוצאת בכך את המקור העקרוני לדין רוב: מכיוון שרוב בעילות אחר הבעל, יש להניח שכל אדם יודע בדיוק מיהו אביו (בעל אימו), ואין לחשוש לספקות אחרים.
הלכה כללית זו, שלפיה רוב בעילות אחר הבעל, מקבלת משנה תוקף וחשיבות בהלכות ממזרות. מכוח הלכה זו קובעת הגמרא בסוגייתנו שאפילו אם אישה זינתה – בניה כשרים, משום שמניחים שרוב בעילות היו של הבעל, ולכן סביר יותר שהתעברה מבעלה ולא מזנותה.
בשל החומרה הקיצונית של סוגיית הממזרות, בתי הדין הרבניים נוקטים בגישה זהירה ביותר. כאשר עולה שאלה או ספק לגבי אבהות של ילד, בתי הדין הרבניים מעדיפים לעתים קרובות שלא לחקור את הנושא לעומק ובוודאי שלא לאשר בדיקות אבהות שעלולות לחשוף ממזרות.
גישה זו, שאומצה במידה רבה גם על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, יוצרת מציאות בעייתית ביותר עבור אבות רבים. מחד, בתי המשפט ובתי הדין מסרבים לעתים קרובות לאשר בדיקות אבהות, ומאידך, האב נדרש להמשיך ולשאת בעול המזונות והאחריות ההורית גם כאשר קיים ספק משמעותי לגבי אבהותו הביולוגית. מצב זה יוצר עיוות מוסרי ומשפטי חמור, שכן הוא מגן לכאורה על הילד מפני סטיגמת הממזרות, אך בה בעת שולל מהאב את זכותו הבסיסית לדעת אם הוא אכן האב הביולוגי של הילד.
טובת הילד
בעוד שהשיח הציבורי והמשפטי מתמקד לרוב בזכויות ההורים, חשוב להדגיש כי לילד עצמו יש זכות בסיסית ואינטרס חיוני לדעת מיהו אביו הביולוגי. הסתרת האמת הביולוגית מהילד אינה רק פגיעה בזכותו לזהות ולידיעת מוצאו, אלא עלולה להוביל לנזקים בריאותיים משמעותיים.
היבט קריטי שמערכת המשפט מתעלמת ממנו הוא ההיבט הרפואי-גנטי. מידע על המטען הגנטי של האב הביולוגי הוא חיוני לאבחון, מניעה וטיפול במגוון מחלות תורשתיות. ילדים שאינם מודעים לזהות אביהם הביולוגי עלולים להיות חשופים לסיכונים בריאותיים שניתן היה למנוע, בהם:
מחלות לב תורשתיות, סוכרת, סרטן תורשתי (כגון סרטן השד או המעי הגס), מחלות נוירולוגיות כגון הנטינגטון ומחלות מטבוליות נדירות. רופאים רבים מסתמכים על ההיסטוריה הרפואית המשפחתית כחלק מהליך האבחון, ומידע שגוי או חסר עלול להוביל לטעויות באבחון ולעיכוב בטיפול.
מעבר להיבט הרפואי, ידיעת הזהות הביולוגית היא גם חלק חיוני בהתפתחות הפסיכולוגית של הילד. מחקרים מראים כי ילדים שגדלים עם סודות משפחתיים משמעותיים עלולים לפתח בעיות רגשיות והתנהגותיות. תחושת השקר וחוסר האמון יכולים להוביל לפגיעה בדימוי העצמי, לקשיים ביצירת מערכות יחסים בריאות בעתיד, ולבעיות זהות ואמון.
גם בהיבט המעשי, כאשר הילד יגדל וירצה להקים משפחה משלו, מידע על זהותו הביולוגית עשוי להיות קריטי במניעת נישואים עם קרובי משפחה ביולוגיים לא ידועים, סוגיה בעלת משמעות הלכתית וגנטית כאחד.
העמותה סבורה כי בתי המשפט, בהתעקשותם להימנע מבדיקות אבהות, אינם פועלים לטובת הילד ומפגינים ראייה צרה וקצרת טווח. הם עלולים אמנם לחסוך מהילד את הסטיגמה של ממזרות בטווח הקצר, אך חושפים אותו לסיכונים בריאותיים, רגשיים וחברתיים משמעותיים בטווח הארוך
משמעות הנתונים: ניתוח מקיף של האפשרויות
העלייה החדה במספר התביעות לבדיקת אבהות משקפת תופעה מורכבת שלא ניתן לנתח באופן חד-משמעי ללא נתונים מפורטים יותר. מהנתונים שבידינו, ניתן רק להעריך מספר אפשרויות שעשויות להסביר את העלייה המשמעותית של 38% בארבע שנים בלבד.
אפשרות ראשונה: אנו עדים לעלייה בשיעור הבגידות בקרב נשים נשואות. אם אכן זהו המצב, מדובר בתופעה חברתית מדאיגה המחייבת התייחסות רחבה יותר. יש לזכור כי המספרים משקפים רק את המקרים בהם האב מטיל ספק באבהותו ופונה לערכאות, ועל כן ייתכן שהמספר האמיתי של מקרי בגידה הוא גבוה אף יותר.
אפשרות שנייה: הסבר אחר לעלייה במספר התביעות עשוי להיות גידול במודעות הגברים לזכויותיהם. ייתכן שיותר גברים מבינים כיום את חשיבות הוודאות הביולוגית ואת ההשלכות הכלכליות והרגשיות של גידול ילד שאינו ילדם הביולוגי, ועל כן יותר מהם פונים לערכאות כדי לברר את האמת.
אפשרות שלישית: תופעת "גניבת זרע"
תופעה מטרידה נוספת שעשויה להסביר חלק מהמקרים היא מה שמכונה "גניבת זרע". מדובר במקרים בהם האישה משתמשת בזרעו של הגבר ללא ידיעתו או הסכמתו המפורשת, למשל באמצעות שימוש בקונדום משומש או איסוף זרע לאחר קיום יחסי מין לא מלאים, הונאה בטענה שאינה יכולה להרות. תופעה זו, שבעבר כמעט לא דובר עליה בשיח הציבורי, מקבלת כיום יותר תשומת לב, ויותר גברים עשויים להיות מודעים לאפשרות הזו.
השלכות חברתיות ורגשיות
מעבר למספרים היבשים, עומדים גברים רבים הסובלים מהשלכות כבדות של המצב הקיים. הפגיעה הנפשית הכרוכה בגילוי המאוחר של אי-אבהות היא עצומה. גברים שגילו כי ילדיהם אינם ילדיהם הביולוגיים מדווחים על תחושות של בגידה, אובדן, חוסר אמון, וחוסר ודאות לגבי מקומם בחיי הילדים.
הפגיעה הכלכלית אינה פחות משמעותית. גברים רבים ממשיכים לשלם מזונות עבור ילדים שאינם ילדיהם הביולוגיים, ולעתים קרובות אינם מצליחים לקבל הכרה משפטית לעובדה זו. המערכת המשפטית נוטה להעדיף את טובת הילד, כפי שהיא מפרשת אותה, על פני זכויות האב, ומתעלמת מהעוול החמור שנגרם לגברים רבים.
גם הפגיעה במעמד החברתי אינה מבוטלת. הסטיגמה החברתית הכרוכה בתביעות לבדיקת אבהות היא משמעותית, והגבר שמעלה ספק לגבי אבהותו מוצג לעתים קרובות כחשדן, קמצן או אכזר. חברה שלמה מצפה מהגבר "לקחת אחריות" ולגדל את הילד, גם אם אינו ילדו הביולוגי, מבלי להתייחס לפגיעה הרגשית והכלכלית שנגרמת לו.
דרישות העמותה
לאור המציאות המורכבת והקשה שתוארה לעיל, עמותת "אבות למען צדק" דורשת שינוי יסודי ביחס של המערכת המשפטית לסוגיית בדיקות האבהות. אנו דורשים שקיפות מלאה ופרסום נתונים מפורטים יותר בנוגע לתוצאות התביעות לבדיקת אבהות, כולל מספר המקרים בהם התגלה שהגבר אינו האב הביולוגי.
אנו קוראים לשינוי חקיקתי שייצור מנגנון משפטי יעיל יותר לטיפול בתביעות אבהות, תוך הגנה על זכויות האב. השינוי המתבקש צריך לאזן בין השיקולים ההלכתיים והחברתיים הנוגעים לסוגיית הממזרות, לבין זכותו הבסיסית של האב לדעת את האמת לגבי קשריו הביולוגיים עם הילד.
עמותת "אבות למען צדק" תומכת בעידוד בדיקות אבהות בסמוך ללידה, באופן דיסקרטי וחסוי, כדי למנוע מצבים בהם גבר מגלה שנים לאחר מכן שאינו האב הביולוגי.
בדיקה מוקדמת תאפשר לגבר לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך מעורבותו בחיי הילד, ותמנע את הטראומה הכרוכה בגילוי מאוחר.
סיכום
עמותת "אבות למען צדק" רואה בדאגה עמוקה את העלייה הדרמטית במספר התביעות לבדיקת אבהות, ואת היחס הבעייתי של המערכת המשפטית לסוגיה מורכבת זו. המתח בין שיקולים הלכתיים הנוגעים לממזרות, לבין זכויות האב והילד, יוצר מציאות בלתי אפשרית עבור גברים רבים, שנאלצים להתמודד עם חוסר ודאות, חוסר אמון, ופגיעה כלכלית ונפשית.
אנו קוראים למערכת המשפט לנקוט בצעדים משמעותיים כדי להגן על זכויות האבות, להגביר את השקיפות בטיפול בתיקים אלו, ולפעול למען שוויון אמיתי במעמדם של אבות במערכת המשפט הישראלית. יש צורך דחוף בשינוי חקיקתי ומערכתי שיאזן בין השיקולים השונים ויעניק לאבות את הזכות הבסיסית לדעת את האמת לגבי קשריהם הביולוגיים עם ילדיהם.
אבות רבים מדי מוצאים את עצמם במצב בלתי אפשרי, ועל המדינה מוטלת האחריות לפעול כדי לתקן עוול זה.
עמותת "אבות למען צדק" תמשיך לפעול ללא לאות למען קידום זכויות האבות במערכת המשפט, ולמען יצירת מציאות חדשה שבה זכויות האב זוכות להכרה ולכבוד הראויים להן.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.