תופעת הניכור ההורי מהווה אחד האתגרים המורכבים והכואבים ביותר בזירה המשפטית והחברתית של ישראל.
מדובר בתופעה שבה ילד מנותק באופן מכוון ועקבי מאחד מהוריו, בדרך כלל בעקבות פירוד או גירושין, דבר הפוגע באופן חמור ברווחת הילד , מדובר בהתעללות נפשית ובזכותו לקיים קשר משמעותי עם שני הוריו.
"אבות למען צדק" פיתחה תכנית מקיפה הנועדה להתמודד עם תופעה זו באמצעות שינויים מבניים, חקיקתיים ומוסדיים.
הרקע הנורמטיבי והמשפטי
מדינת ישראל הצטרפה לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד משנת 1989, אמנה שהתקבלה על ידי מדינות מתקדמות השמות את טובת הילד, שלומו ורווחתו בראש סדרי העדיפויות. למרות מחויבות זו, משרד המשפטים ומשרד הרווחה נמנעים מחקיקה והגדרת מדיניות ברורה למניעה וטיפול בניכור הורי, כפי שקבע מבקר המדינה. בדוח מעמיק ומפורט.
דוח מבקר המדינה מספר 1397 מתייחס בהרחבה להעדר מדיניות מקצועית לתופעת הניכור ההורי ומציין כי על אף חומרת מקרים אלו ושכיחותם ההולכת וגדלה, לא גיבש משרד הרווחה הנחיות ונהלי עבודה בסוגיות של ניתוק קשר וניכור הורי. המבקר מותח ביקורת חריפה על זמני המתנה הבלתי סבירים לתסקירים, היעדר הנחיות מקצועיות ונהלי עבודה בנושא ניתוק הקשר בין ילדים להוריהם, והיעדר הכשרה מתאימה.
הביקורת מצביעה על כך שההכשרה הקיימת מוטה מגדרית, ומרכזי הקשר מתפקדים למעשה כמרכזי ענישה לאבות על פי רוב. כשלים אלה מובילים לעלייה דרמטית במספר הילדים הסובלים מניכור כלפי אביהם, דבר שמהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם הבסיסיות ובהתפתחותם הנפשית והרגשית.
מבקר המדינה קבע בהתייחסו למשרד הרווחה להעדר מדיניות מקצועית לתופעת "ניכור הורי" ומציין, כי על אף חומרת מקרים אלו ושכיחותם ההולכת וגדלה, לא גיבש משרד הרווחה הנחיות ונהלי עבודה בסוגיות של ניתוק קשר וניכור הורי.
העדר מענים ייעודיים לילדים, כשלים אלה, מובילים לעליה דרמטית במספר הילדים הסובלים מניכור כלפי אביהם (עפ"י רוב.) .
מבקר המדינה, קבע בדו"ח בהתייחסו למשרד הרווחה: כי "נזקים חריפים וכואבים עלולים להיגרם למשפחות המצויות בהליכי גירושין ופירוד. לנזקים אלו השלכה שלילית מתמשכת לא רק בטווח הקצר – עד למתן ההחלטה בעניין המשפחה המתפרקת, אלא יש לה השלכה על כל פרט במשפחה ועל כולם יחד, גם בטווח הארוך.
התכנית המוצעת לטיפול בתופעת הניכור ההורי
הקמת רשות למעמד המשפחה
אחד העמודים המרכזיים בתכנית של ארגון "אבות למען צדק" הוא קידום הקמת רשות למעמד המשפחה בישראל. רשות זו תהווה מענה הוליסטי וכללי לסוגיות משפחתיות מורכבות, תוך הוצאת הטיפול בסכסוכי גירושין מסמכות משרד הרווחה. במסגרת הרשות יוקמו מרכזי משפחה שיספקו מענה מותאם ומקצועי לכל סוגיות המשפחה, כולל מניעה וטיפול בניכור הורי.
הרעיון העומד בבסיס הקמת הרשות נובע מההבנה כי הטיפול בסוגיות משפחה מורכבות דורש מומחיות ייעודית והתמחות מקצועית שאינה קיימת כיום במסגרת המוסדות הרגילים. מרכזי המשפחה יתמחו בהתמודדות עם סכסוכים משפחתיים ויספקו כלים למניעת ניכור הורי, דבר שיביא לשיפור משמעותי במצבם של ילדים ומשפחות המצויים במשבר.
פיצוי כספי לילד מנוכר
התכנית כוללת הצעה חקיקתית חדשנית לקביעת פיצוי סטטוטורי לילד מנוכר. על פי ההצעה, אם יקבע בית המשפט שהורה אחד מנכר את הילד כלפי משנהו, הילד המנוכר יהיה זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק, בסכום של 150,000 שקלים בגין כל שנת ניכור. מנגנון זה נועד לשרת מטרות כפולות: מחד, הוא מכיר בנזק החמור הנגרם לילד כתוצאה מהניכור, ומאידך הוא מהווה הרתעה משמעותית כלפי הורים העלולים לנקוט בהתנהגות מנכרת.
הצעה זו מבוססת על ההבנה כי ניכור הורי גורם נזק נפשי ורגשי חמור לילד, נזק שלעיתים קרובות קשה להוכיח בבית המשפט או לכמת בצורה מדויקת. הפיצוי הסטטוטורי מבטיח כי הנזק יוכר ויפוצה באופן ראוי, ובמקביל הוא שולח מסר ברור לחברה כולה על חומרת התופעה ועל הצורך למנוע אותה.
תיקון חוק העונשין – הגדרת ניכור כעבירה פלילית
התכנית כוללת הצעה לתיקון חוק העונשין כך שיגדיר ניכור הורי כעבירה פלילית. הצעה זו נובעת מההבנה כי ניכור הורי מהווה צורה חמורה של אלימות והתעללות נפשית בקטין. על כן, נדרשת החמרה בחוק העונשין על כל פגיעה מכל סוג בקטינים, כאשר ניכור הורי יוגדר כחלק מהתעללות נפשית שיש להתייחס אליה ברצינות הראויה.
גישה זו מבוססת על מחקרים פסיכולוגיים וחברתיים המצביעים על כך שהנזק הנגרם לילד כתוצאה מניכור הורי דומה בחומרתו לנזק הנגרם כתוצאה מהתעללות פיזית או נפשית אחרת. הכרה חקיקתית בחומרת הבעיה תביא להגברת המודעות בקרב אנשי מקצוע, שופטים ואנשי הטיפול, ותסייע ביצירת כלים יעילים יותר למניעה ולטיפול בתופעה.
תיקון חוק האפוטרופוסות – שלילת אפוטרופוסות מהורה מנכר
במסגרת התכנית המוצעת, יתוקן חוק האפוטרופוסות כך שיאפשר שלילת אפוטרופוסות מהורה מנכר. תיקון זה יבוסס על ההגדרה החדשה של ניכור הורי כעבירה פלילית וכצורה של אלימות והתעללות נפשית בקטין. שלילת האפוטרופוסות תהווה כלי משמעותי בידי בתי המשפט להגנה על ילדים מפני הורה המתעלל נפשית.
הרעיון שבבסיס תיקון זה הוא שהורה המבצע ניכור הורי אינו פועל לטובת הילד, אלא להיפך – הוא פוגע בו באופן חמור. לפיכך, אין זה ראוי שהורה כזה ימשיך להחזיק בסמכויות האפוטרופוסות שמיועדות להגן על הילד ולפעול לטובתו. שלילת האפוטרופוסות תשלח מסר ברור על חומרת המעשה ותסייע להגן על הילד מפני המשך הפגיעה.
מרשם הורים מנכרים
התכנית כוללת הצעה לקביעת מרשם הורים מנכרים, שיהיה פתוח לעיון הציבור במסגרת חובת ידוע הציבור. אם יקבע בית המשפט שהורה הוא מנכר, שמו יפורסם במרשם זה. פרסום זה צפוי להוות הרתעה משמעותית מפני התנהגות מנכרת, שכן הוא יחשוף את ההורה המנכר לביקורת חברתית ולהשלכות חברתיות של מעשיו.
הרעיון של פרסום שמות הורים מנכרים מבוסס על העקרון של חובת ידוע הציבור ועל ההבנה כי שקיפות יכולה לשמש כלי יעיל למניעת עבירות. כאשר הורה יודע שמעשיו עלולים להיחשף לציבור הרחב, הוא עשוי לחשוב פעמיים לפני שינקוט בהתנהגות מנכרת. בנוסף, המרשם יכול לשמש כמקור מידע חשוב עבור אנשי מקצוע הבאים במגע עם המשפחה.
ניתוח מעמיק של התכנית
התכנית מציגה גישה מקיפה ורב-ממדית לטיפול בתופעת הניכור ההורי. התכנית מתבססת על הבנה עמוקה של מורכבות הבעיה ושל הצורך בפתרונות מובנים ומתואמים שיפעלו בכמה רמות במקביל.
הראשון והמרכזי שבהם הוא הרמה המוסדית והארגונית. הקמת רשות למעמד המשפחה מהווה פתרון מבני שנועד ליצור מומחיות ייעודית בתחום המשפחה. גישה זו מכירה בכך שהטיפול בסוגיות משפחה במצב הקיים במסגרת שירותי הרווחה המוטים מגדרית מורכבת ובלתי ניתנת לתיקון. יצירת מוסד נפרד, מתמחה ובעל תפיסת שוויון בין המינים תאפשר פיתוח כלים מקצועיים מתאימים ויצירת מדיניות אחידה וברורה.
הרמה השנייה היא הרמה החקיקתית והמשפטית. התכנית כוללת מספר הצעות חקיקה שנועדו ליצור מסגרת משפטית ברורה לטיפול בניכור הורי. הגדרת ניכור כעבירה פלילית, קביעת פיצוי סטטוטורי לילד המנוכר, ושלילת אפוטרופוסות מהורה מנכר – כל אלה יוצרים מערך כלים משפטיים שיסייעו לבתי המשפט ולאנשי המקצוע להתמודד עם התופעה באופן יעיל יותר.
הרמה השלישית היא רמת השקיפות והמודעות הציבורית. הקמת מרשם הורים מנכרים נועדה להגביר את המודעות לתופעה ולהוות הרתעה. גישה זו מבוססת על הבנה שחשיפה ציבורית יכולה לשמש כלי יעיל למניעת התנהגות לא ראויה.
הרמות השונות של התכנית יוצרות מערך כולל ומתואם שנועד להתמודד עם התופעה מכל הזוויות הרלוונטיות – החל ממבנה המוסדות, דרך המסגרת החקיקתית, ועד להגברת המודעות הציבורית.
השלכות והמלצות
התכנית מהפכנית בהיקפה ובעומקה. היא מתמודדת עם בעיה מורכבת באמצעות גישה מערכתית שמתייחסת לכל הממדים של הבעיה.
עם זאת, יישום התכנית ידרוש מחויבות פוליטית משמעותית, השקעה כספית ניכרת, ושיתוף פעולה בין גורמים רבים במערכת.
חשוב לציין כי הצלחת התכנית תלויה לא רק ביישומה הפורמלי, אלא גם בשינוי תפיסות ועמדות בקרב אנשי המקצוע והציבור הרחב.
יש צורך בהכשרה מקיפה של אנשי מקצוע, בפיתוח כלים אבחוניים וטיפוליים חדשים, ובהגברת המודעות לתופעת הניכור ההורי בקרב הציבור הרחב.
סיכום
תופעת הניכור ההורי מהווה אתגר חמור ומורכב הדורש התמודדות מערכתית ומקיפה. התכנית של "אבות למען צדק" מציעה מסגרת כוללת לטיפול בבעיה זו, תוך הכרה בחומרתה ובצורך בפתרונות מובנים. יישום התכנית עשוי להביא לשיפור משמעותי במצב של אלפי ילדים ומשפחות הסובלים מתופעה זו, ולהבטיח כי זכותם הבסיסית של ילדים לקיים קשר עם שני הוריהם תהיה מוגנת כראוי.
הדרך לקראת יישום התכנית עשויה להיות ארוכה ומורכבת, אך החשיבות של הנושא והנזק החמור הנגרם כיום לילדים ולמשפחות מחייבים נקיטת צעדים נחושים לטיפול בבעיה. התכנית מהווה צעד חשוב וחיוני בכיוון הנכון ויכולה לשמש בסיס למאבק החברתי והמשפטי להגנה על זכויות הילדים והמשפחות בישראל.
לחץ כאן לצפיה בעמוד ניכור הורי.
אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.