ביום 16/7/2025 התקיים דיון בנושא הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ד-2024.
כאמור, חבר הכנסת שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה, הניח על שולחן הכנסת ביום 22/7/2024 הצעת חוק פרטית שעניינה פרסום פסקי דין מבית המשפט למשפחה.
ביום 11/6/2025 עברה הצעת החוק של חבר הכנסת ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן בקריאה טרומית, הוחלט להעביר את הצעת החוק לועדת חוקה, להמשך הכנתה לקריאה שניה ושלישית.
עמדת אבות למען צדק בנוגע להצעת החוק.
המשפט הישראלי, בדומה לשיטות משפט דמוקרטיות רבות, מעגן את עקרון פומביות הדיון כעיקרון יסוד. עקרון זה מבטיח שקיפות שיפוטית, מאפשר ביקורת ציבורית על פעולת בתי המשפט, ומחזק את אמון הציבור
במערכת המשפט.
הוא מגן על זכויות בעלי הדין ומסייע למנוע שחיתות או שרירות לב. פרסומן של החלטות
שיפוטיות ופסקי דין מאפשר את נגישותו של הידע המשפטי, מקדם את פומביות הדיון, תורם להגינות ההליך המשפטי, מאפשר את פיתוח המשפט ומחזק את הלגיטימיות של מערכת המשפט.
עם זאת, בתחום דיני המשפחה והדין הדתי בישראל, קיים מצב ייחודי בו הכלל הוא דיון בדלתיים סגורות והיעדר חובת פרסום גורפת. בניגוד לכלל המשפטי המחייב באופן עקרוני לחשוף כל החלטה שיפוטית, אלאצאם ניתנה החלטה מנומקת ומידתית שלא לעשות כן, הרי שבענייני משפחה חל כלל הפוך הקובע כי אין
לפרסם דבר אלא אם הותר לעשות כן באופן מפורש.
עובדה זו גורמת לכך שרק מיעוט קטן מפסקי הדיןצוההחלטות בתחומים אלו מתפרסמות.
לשון החוק בסעיף 68 לחוק בתי המשפט נוסח משולב, התשמ"ד-1984: על אף הוראות סעיף 68 א1 ענייני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי; וסעיף 70 לחוק: 70א לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.
היעדר פרסום זה יוצר "משפט סמוי" שאינו נגיש לציבור הרחב, לעורכי דין, לחוקרים ולאקדמיה, ובכך פוגע ביכולת לנתח את הפסיקה, להצביע על כשליה וחוזקותיה, ולשמש תמריץ לשינויי חקיקה ומדיניות הדבר מונע ביקורת עניינית ואקדמית על שופטים ודיינים, פוגע באחידות הפסיקה ועלול להוביל לחוסר עקביות או אף לשרירות לב.
בנוסף, הוא יוצר חוסר שוויון בהבנת התמונה המשפטית העדכנית, ומעניק יתרון ל"שחקנים חוזרים" במערכת המשפט, כגון עורכי דין המתמחים בתחום, המכירים פסיקות שאינן מתפרסמות.
הדיונים בענייני משפחה כוללים לעיתים קרובות מידע אישי ורגיש ביותר, לרבות פרטים אינטימיים, מצב כלכלי ופרטים הנוגעים לקטינים. קיים מתח מובנה בין עקרון פומביות הדיון לבין הזכות לפרטיות והצורך להגן
על קטינים וחסויים מפני חשיפה מזיקה.
חשש זה מתעצם נוכח היקפו, נגישותו ונצחיותו של הפרסום בעידן המידע הדיגיטלי. על כן, נדרש איזון עדין שיאפשר שקיפות תוך שמירה על זכויות אלו.
המצב המשפטי והמעשי בישראל
בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים
למרות היעדר חובת פרסום מפורשת, הנהלת בתי המשפט ציינה כי פרסום פסקי דין רבים, כפי שנקבע ביוני 2024, יימשך, וכי נשלח חידוד לשופטי בתי המשפט למשפחה לרשום בפסקי הדין את שמות עורכי הדין המייצגים.
עם זאת, קיימים מקרים בהם שופטים מאשרים פרסום אך "שוכחים" להעבירם לדוברות, מה שמצריך הגשת תלונות לנציב תלונות הציבור על שופטים כדי להביא לפרסום בפועל. מצב זה מצביע על חוסר עקביות מהותי ביישום מדיניות הפרסום. ישנה כוונה מוצהרת להגביר את הפרסום, אך הפער בין הכוונה לבין הביצוע בפועל ניכר.
הצורך ב"חידוד לשופטים" והעובדה ששופטים "שוכחים" להעביר פסקי דין לפרסום,צמעידים על כך שהיישום בפועל תלוי במידה רבה בדילמות של שופטים בודדים ובמידת הקפדתם על הנחיותצפנימיות. חוסר עקביות זה פוגע ביכולת לבנות גוף ידע משפטי שלם ונגיש, ומחליש את הביקורת הציבורית והאקדמית הנדרשת לפיתוח המשפט.
הרשות השופטת אכן מפרסמת פסקי דין והחלטות מסוימים, כולל כאלו מענייני משפחה, אך נראה שהיקף הפרסום מוגבל ואינו מייצג את כלל הפסיקה. פסקי דין המתפרסמים עוברים תהליך אנונימיזציה לצורךצשמירה על פרטיות בעלי הדין, כך שפרטי הזיהוי אינם מצוינים.
עם זאת, במקרים מסוימים, כמו לצורך הוצאה
לפועל, נדרשת חשיפה מלאה של הפרטים, ואז יש לגשת למזכירות בית המשפט.
דו"ח ועדת אנגלרד: הוועדה הציבורית לבחינת שאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי-דין ובהחלטות של בתי המשפט, המכונה "ועדת אנגלרד", הוקמה בשנת 2010 על ידי שר המשפטים דאז, פרופ' יעקב נאמן ז"ל.
מטרתה הייתה לבחון את המתח בין עקרון פומביות הדיון לבין הזכות לפרטיות, הגנה על
קטינים וחסויים, ואיסור לשון הרע, נוכח השינוי הטכנולוגי בפרסום דיגיטלי של פסקי דין. הוועדה הגישה את המלצותיה ומסקנותיה לשר המשפטים ביום 13 במאי 2023. המלצותיה המרכזיות כללו פעולה על-פי מנגנון של היעדר פרסום שמות הצדדים לתיק, כאשר פרסום שמות יהיה המקרה היוצא דופן, כלומר, אנונימיזציה כברירת מחדל. ההמלצות כללו גם תיקוני חקיקה.
הצעות חוק לשינוי מדיניות הפרסום הונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ שמחה רוטמן ולאחר מכן הצעה דומה על ידי ח"כ גלעד קריב.
עיקר ההצעות של רוטמן וקריב כדלקמן: החלטות ופסקי דין בענייני משפחה, כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, יפורסמו תוך השמטת פרטיהם המזהים של בעלי הדין, אלא אם מצא בית המשפט שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו; הפרסום יהיה בתוך 21 ימים ממועד מתן פסק הדין או ההחלטה.
מאמצים חוזרים ונשנים להעביר חקיקה כזו לאורך כנסות שונות מעידים על הכרה גוברת בצורך בשינוי. קיימת תקווה כי איחוד הצעות החוק של רוטמן וקריב יביא לבשורה בנושא. תמיכה חוצת מפלגות זו מגבירה את הסיכויים לשינוי מדיניות בפועל, ומאותת כי הטיעונים בעד פרסום מוגבר, תוך שמירה על פרטיות,
הולכים וצוברים תמיכה ציבורית.
מחקרים וביקורת אקדמית בישראל היעדר פרסום רחב של פסקי דין בענייני משפחה פוגע ביכולת לפתח את המשפט, לבצע ביקורת אקדמית
מקצועית על הפסיקה, ולהצביע על כשליה, חוזקותיה ותוצאותיה. הוא מונע יצירת גוף ידע משפטי נגיש ושלם בתחום, מה שמוביל ל"פסקים סמויים מן העין".
המאמר "הפסקים הסמויים מן העין": השפעתם של המאגרים הממוחשבים על יצירת גוף הידע המשפטי בדיני המשפחה בישראל" מאת רינה בוגוש, רות הלפרין-קדרי ואייל כתבן, מדגיש באופן מפורש את הבעיה המרכזית הזו.
מחקר אמפירי על המשפט, ובפרט בתחום המשפחה, נתקל באתגרים בישראל. אתגרים אלו כוללים היעדר קורסים בשיטות מחקר אמפיריות בפקולטות למשפטים, עלויות גבוהות של מחקרים כאלה, וזמן רב הנדרש לביצועם.
מצב זה יוצר מעגל קסמים שלילי: היעדר נגישות לפסקי דין מונע איסוף נתונים מספיקים לצורך
מחקר אמפירי מקיף, ובכך מקשה על הצגת טיעונים מבוססי נתונים לשינוי מדיניות. אם חוקרים אינם יכולים לגשת לפסיקה באופן שיטתי, הם אינם יכולים לנתח מגמות, לזהות הטיות או להעריך את השפעת ההחלטות השיפוטיות.
כתוצאה מכך, הדיון הציבורי והמקצועי בנוגע לדיני משפחה נשען לעיתים קרובות על עדויות
אנקדוטליות או מידע חלקי, במקום על ממצאים אמפיריים מוצקים. הדבר עלול להוביל לרפורמות פחות אפקטיביות או אף מזיקות, שאינן מבוססות על הבנה מעמיקה של המציאות השיפוטית.
השוואה בינלאומית: מדיניות פרסום אנונימיזציה בדיני משפחה
בחינת מדיניות הפרסום אנונימיזציה בדיני משפחה במדינות אחרות מספקת תובנות חשובות לגבי היתכנות ודרכי יישום של שקיפות מוגברת. במדינות משפט מקובל רבות, פומביות הדיון היא עיקרון חוקתי מפורש או
מפורש בפרשנות. הגישה הכללית היא פרסום פסקי דין, תוך יישום מדיניות אנונימיזציה קפדנית.
מדיניות אנונימיזציה במדינות נבחרות:
● ארצות הברית: המידע הקיים מדגיש את חשיבות עקרון פומביות הדיון לפיתוח המשפט והביקורת האקדמית. קיימת התייחסות לשימוש בבינה מלאכותית AI לאנונימיזציה של מיליוני תיקי משפחה לצורך פיתוח מודלים חיזויים, תוך הכרה בחששות פרטיות ובסיכון לדה-אנונימיזציה.
● בריטניה: מחקרים מודרניים מצביעים על כך שיכולות דה-אנונימיזציה משתכללות, מה שמקשה על ההנחה שמידע שעבר התממה אינו זקוק להסכמה לפרסום. קיימת התייחסות לפרטיות בפסקי דין והזכות להישכח.
● קנדה: המרכז למידע משפטי בקנדה מאפשר גישה חופשית למקורות משפטיים, כולל פסקי דין של בית המשפט העליון ובתי משפט מחוזיים, עם סמכות המקיפה ענייני משפחה והגנה על קטינים.
● אוסטרליה: פסקי דין של בית המשפט הפדרלי לענייני משפחה מתפרסמים.
● גרמניה וצרפת: המידע הקיים מצביע על חשיבות הפרטיות כזכות יסוד בחוקות רבות ובאמנות בינלאומיות, ועל התמודדות עם סוגיות של פרטיות מידע ורגולציה אירופית.
השוואה זו מראה כי בעוד ישראל מתמודדת עם אתגרים בפרסום פסקי דין בענייני משפחה, מדינות אחרות, במיוחד אלו בעלות שיטת משפט דומה, מצאו דרכים לפרסם פסיקה זו באופן נרחב, תוך התמודדות עם סוגיות הפרטיות באמצעות אנונימיזציה. הגישה הכללית במדינות אלו היא שפומביות ושקיפות אינן סותרות את הזכות לפרטיות, אלא דורשות איזון באמצעות כלים טכנולוגיים ומשפטיים מתאימים. מגמה זו מצביעה על כך שהאתגרים הטכנולוגיים והמשפטיים הכרוכים בפרסום פסיקה רגישה ניתנים לפתרון, וכי ניתן להשיג שקיפות מוגברת מבלי לפגוע בפרטיות.
מסקנות והמלצות:
הכרה בצורך בשינוי ניכרת הן בדו"ח ועדת אנגלרד, שהמליץ על אנונימיזציה כברירת מחדל, והן ביוזמות חקיקה חוצות מפלגות, המבקשות לחייב פרסום פסקי דין תוך שמירה על פרטיות.
ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית מציעות כלים רבי עוצמה לביצוע אנונימיזציה יעילה בקנה מידה גדול, ובכך
מסייעות להתמודד עם אתגר הפרטיות.
עם זאת, יש לזכור כי טכנולוגיות אלו מציבות גם סיכונים חדשים, כגון הטיה בנתונים וסיכון לדה-אנונימיזציה, המחייבים פיקוח אנושי קפדני ופיתוח מדיניות אתית ומשפטית
מתאימה.
יישום המלצות אלו יסייע להבטיח כי פסקי הדין בענייני משפחה ודין דתי יהפכו מ"פסקים סמויים מן העין" למקור ידע נגיש ומועיל, שיחזק את אמון הציבור במערכת המשפט ויקדם את פיתוח הדין בישראל.
עמותת 'אבות למען צדק' תומכת בקידום הצעות החוק של יו"ר ועדת חוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן וחבר הכנסת גלעד קריב.
ועדת חוקה חוק ומשפט – חומרי רקע לישיבות
נייר עמדה – אבות למען צדק – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ד-2024.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.