מיתוס פערי שכר: הוכח כתעמולה מופרכת

דו"חות פערי השכר בין גברים לנשים אשר פורסמו, חושפים כי מיתוס פערי שכר, אודות אפליית נשים רק בגלל היותן נשים ולא בגלל היקף משרה ובחירת מקצוע מתגמל פחות -הוא שקר, וכאשר השתן עלה להן לראש הן קידמו תיקון לחוק המחייב כל חברה עם 518 עובדים ומעלה לדווח אחת לשנה את נתוני פערי שכר מגדריים – כעת עת פורסמו הנתונים לראשונה, נחשף כי מדובר בשקר מוחלט וארגוני הנשים בהלם! התברר אין פערי שכר ובמקרים רבים יש אפליית גברים בשכר.

דו"חות פערי השכר בין גברים לנשים אשר פורסמו. בהתאם לסעיף 6ב לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו – 1996, כל חברה עם 518 עובדים ומעלה, וגם כל החברות הציבוריות והעמותות, מחויבות לפרסם את הנתונים.

תעמולת מיתוס פערי שכר

גיא נבו, במאמר "פער השכר – אגדה פמיניסטית" שפורסם בזמן ישראל באוקטובר 2019, תיאר את עומק ההשתרשות של המספר. לדבריו, הנתון שלפיו נשים מרוויחות 25 עד 30 אחוז פחות מגברים על עבודה זהה ובתנאים זהים הוטמע בדעת הקהל עד כדי כך שמחקרים אינם מצליחים לערער אותו. 

חלק מהדו"חות אמנם חשפו פערים, אולם לרוב מדובר בפערים חד־ספרתיים, במרבית המקרים הפער בכלל היה לטובת הנשים. מהנתונים עולה מגמה מעניינת – כאשר בוחנים את השכר ללא עלויות נלוות כמו בונוסים, שעות נוספות וכדומה, הפער בין גברים לנשים נמוך עד אפסי, אולם כשמתחילים להוסיף את הרכיבים הפער גדל והינו תוצר של בחירה אישית של העובד/ת ואינה תוצר אפליה על רקע מינו של העובד.

מיתוס פערי שכר: הוכח כתעמולה מופרכת, בהתאם לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו – 1996, קובע סעיף 6 ב' , חלה חובה על כל חברה עם 518 עובדים ומעלה, לדווח אחת לשנה את נתוני פערי שכר מגדריים. ואכן דיווחים אלה חשפו אין אפליית נשים נשים בשכר, ובמקרים רבים גברים מופלים לרעה.

• אפליית גברים בשכר: מורות משתכרות יותר ממורים: בניגוד למיתוס פערי שכר, דוח לשנת 2026 שפרסם Education at a Glance (EAG) מטעם ה-OECD, ומציג נתונים השוואתיים בקרב המדינות החברות על מגמות בתחום החינוך, מתברר כי מורות מרוויחות יותר מהמורים בחינוך הקדם יסודי ובחטיבת הביניים: נשים מרוויחות כ-5% יותר בחינוך הקדם יסודי וכ-3% יותר בחטיבות הביניים, בעוד שבחינוך היסודי שכר הנשים דומה לזה של הגברים: בקדם יסודי, שכרם השנתי של גברים עומד על 55,160 שקלים, מול 57,981 בקרב נשים; ביסודי מדובר על 57,740 שקלים מול 57,349 אצל הנשים; ובחטיבות הביניים מורים מרוויחים 58,616 מול 60,097 אצל הנשים, נתונים אלה נתמכים גם בפרסום קודם אשר כותרתו אפלייה בשכר: מורות משתכרות יותר ממורים, נתונים השוואתיים OECD לשנת 2022.
• דו"ח פערי שכר מגדריים בפרטנר: אין הטייה בין גברים לנשים. מעסיקה כ-2800 עובדים. פרסמה את דו"ח פערי השכר המגדריים בחברה, בהתאם לתיקון החדש לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. החברה חילקה את עובדיה ל-14 קבוצות לפי תחומי עיסוק עם מאפיינים דומים. פער השכר הממוצע בין גברים ונשים בכל הקבוצות בחברה הוא כ-5%, כאשר הפערים הגדולים ביותר נמצאים בקבוצה בה נשים משתכרות בסכום הגדול מ-11% יותר מגברים, ובקבוצה בה גברים משתכרים בסכום הגבוה ב-8% יותר מנשים. אין הטייה בין גברים לנשים. ניתן לראות כי פערי השכר אינם נוטים למגדר מסוים ומשתנים בין קבוצה לקבוצה; פרטנר אף ציינה כי מספר הגברים והנשים המועסקים שווה הן בכלל החברה והן בקרב חברי ההנהלה.
• בנק לאומי: מהדו"ח עולה כי ברוב הקבוצות פערי השכר לטובת גברים הם באחוזים בודדים, כאשר בחלק מהקבוצות ישנו פער לטובת נשים. הפערים, אם קיימים נובעים מחישוב השכר החייב במס כפי שמורה החוק, מושפעים בעיקר מפרמטרים שונים, דוגמת: ותק, שעות נוספות וכדומה"מספר עובדים: 8,000. התפלגות ל-13 קבוצות. טווח פערי שכר: נשים – עד 11%; גברים – עד 13%. פער השכר ברוטו הממוצע בין הקבוצות בבנק לאומי הוא 5.3% לטובת הגברים. לפי בנק לאומי, הפערים מושפעים בעיקר מוותק, שעות נוספות ופרמטרים אחרים. בבנק לאומי מוסיפים ש־54% משדרת ההנהלה הבכירה בבנק, ו־47% מתפקידי הניהול בסניפים מאוישים בידי נשים.
  
• אגד חברה לתחבורה בע"מ:  נכון ליום 31/05/2022 באגד ישנם 6,617 עובדים, 4.6% נשים ו 95.4% גברים. 97.5% מסך העובדים מאוגדים תחת הסכמים קיבוצים, הפער בשכר ברוטו למס + הפקדות נובע משונות מספר שעות העבודה החודשיות בין המגדרים בקבוצה.
  חברת יוניליוור: קיים פער של 24% לטובת נשים בהיקף משרה של 80-90 אחוז וקיים פער בשכר לטובת נשים בשיעור של 3.7% לעובדות לבין עובדים בהיקף משרה בין .90% לבין 100%.

חישוב ממוצע מול חציון

כאשר מחשבים ממוצע שאינו מנורמל, בהכרח יהיה חוסר איזון בין נושאי משרה שונים, עוד לפני שמפרקים את הפער לשעות ולמקצוע, צריך לשאול איזה פער מצטטים. שכר אינו מתפלג כמו גובה או ציוני בחינה. ההתפלגות נמשכת מעלה: רוב העובדים מרוכזים באמצע, ומעט מאוד משתכרים סכומים שמושכים את הממוצע למעלה. בכל התפלגות כזו הממוצע גבוה מהחציון. הפער המגדרי בממוצע גדול כמעט תמיד מהפער בחציון, משום שהזנב העליון, עשירון השכר הגבוה, ההנהלה הבכירה, הפיננסים והבונוסים, גברי ברובו. אישה טיפוסית ואישה ממוצעת אינן אותו אדם, וכך גם אצל גברים. הממוצע עונה על השאלה מה קורה לסך השכר כשמכניסים פנימה את בעלי השכר החריג. החציון עונה על השאלה מה קורה לעובד שבאמצע.

ההפרש בישראל אינו תיאורטי. בנתוני הביטוח הלאומי למחצית הראשונה של 2025 עמד השכר הממוצע של גברים על 18,441 שקל ושל נשים על 11,940. במקביל, השכר החציוני עמד על 12,667 לגברים ועל 9,014 לנשים. מסמך הכנסת על בסיס נתוני 2022, בעיבוד מרכז אדוה, מראה אותו דפוס בצורה נקייה יותר: פער של 34.4 אחוז בשכר החודשי הממוצע מול 30.8 אחוז בחציוני, ובשכר השעתי הפער מתכווץ עוד, ל-21 אחוז בממוצע ול-13.6 אחוז בחציון. מי שפותח כתבה ב"פער של יותר מ-50 אחוז" כמעט תמיד מחלק את ההפרש בשכר האישה ולא בשכר הגבר, ומשתמש בממוצע ולא בחציון. שתי הבחירות חוקיות חשבונאית. שתיהן מגדילות את הכותרת. אף אחת מהן אינה מודדת שכר על אותה עבודה.

לחציון יש מגבלה משלו. הוא לא רואה את העשירון העליון, ושם הפער גדול יותר כי שם יושבים התפקידים, השעות והבונוסים שמושכים את הממוצע. זו שאלה על ייצוג בצמרת, לא הוכחה לקיפוח אישה באותו תפקיד ובאותה דרגה. כלל אצבע שימושי: אם הפער החציוני קטן והפער הממוצע גדול, ההסבר הראשון הוא זנב עליון גברי, לא ניכוי אחיד מתלוש של כל אישה. ארגון שבוחר שוב ושוב את הממוצע, בלי להראות את החציון ובלי לומר שהזנב עושה את העבודה, לא מתאר את העובדת הטיפוסית. הוא בוחר את המספר שנוח לשלט

פורסם על ידי: אבות למען צדק.