מיתוס פערי שכר: ה-OECD פרסם נתונים השוואתיים בקרב המדינות החברות על מגמות בתחום החינוך בשנים 2021-2020 (OECD INDICATORS – Education at a Glance 2022 ) , מתברר כי בניגוד למיתוס, שכר המורות בישראל גבוה לעומת המורים, כאשר נשים משתכרות כ־10% יותר מגברים בחינוך הקדם־יסודי, וכ־3% יותר בחטיבות הביניים.
נתונים השוואתיים OECD
פורסמו נתונים ה-OECD ההשוואתיים (OECD INDICATORS – Education at a Glance 2022) לשנים 2020–2021, החושפים תמונה מורכבת בנוגע לפערי שכר מגדריים במערכת החינוך בישראל.
לפי הנתונים, מורות בישראל משתכרות יותר ממורים – כ-10% יותר בחינוך הקדם-יסודי וכ-3% יותר בחטיבות הביניים, בעוד שבחינוך היסודי השכר זהה. מנגד, בחטיבה העליונה מספר שעות ההוראה של מורה בישראל נמוך מהממוצע ב-OECD.
מקורות הפער
הפער לטובת נשים נובע בעיקרו מרפורמות שכר היסטוריות ("אופק חדש") שהעלו את שכר המורים בשלבים התחתונים – שלבים שבהם רוב העובדים הן נשים – בעוד שהרפורמה בחטיבה העליונה הייתה איטית יותר. עם זאת, יש לציין כי שכרם של מורי ישראל בכל השלבים נמוך מממוצע ה-OECD, וכי ישראל היא מהמדינות עם הפער הגבוה ביותר בין שכר מורה מתחיל לוותיק.
העלאת שכר היסטוריות, העלו את שכר המורים בשלבים התחתונים (קדם-יסודי, יסודי, חט"ב) – שלבים שבהם רוב מוחלט של העובדים הן נשים. הרפורמה "אופק חדש" (החל מ-2008) העלתה את שכר הגננות ומורות היסודי והחט"ב, בעוד שהרפורמה לחטיבה העליונה ("עוז לתמורה", 2012) הייתה איטית יותר ביישומה. לכן הפער לטובת נשים בקדם-יסודי וביסודי הוא תוצאה ישירה של רפורמות שכר ממוקדות.
סוף דבר
למעשה הוכח כי בתחום החינוך בישראל "מיתוס פערי השכר" משמש כאג'נדה תעמולתית, בעוד שבפועל קיימת אפליה בשכר לרעת הגברים במערכת החינוך, מהנתונים ניתן לראות יחס ישיר בין רמת ההשכלה לשכר העובדים הן בישראל והן בקרב המדינות החברות.
במקביל ניתן לומר באופן חד משמעי, כי בחטיבה העליונה, מספר השעות שמורה מלמד בישראל נמוך מזה שבממוצע ה-OECD.
למעשה, מיתוס פערי שכר במערכת החינוך בישראל הפוך לאג'נדה ולתעמולה, ובפועל מפלה גברים בשכר לעומת נשים, ופוגע בשוויון המגדרי לגברים.
פורסם על ידי: אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.