המהפכה השקטה: גברים צעירים מעוניינים בילדים יותר מנשים – נתונים מפתיעים מפריכים סטריאוטיפים חברתיים

מבוא

בעידן שבו שיח הפמיניזם המודרני מנסה לשכנע אותנו כי נשים הן “נושאות הדגל” הטבעיות של הרצון להבא ילדים לעולם, עולים ממצאים מדעיים חדשים המערערים על הנרטיב הזה. סקר עדכני ומקיף של NBC News ו-SurveyMonkey (בארה"ב) חושף מציאות מפתיעה: גברים צעירים (דור ה-Z) מגלים עניין רב יותר בהורות מאשר נשים צעירות, וזאת בכל החלוקות הפוליטיות.

הממצאים האלה אינם רק סקרנות סטטיסטית – הם מעמידים בסימן שאלה גדול את התפיסות השגורות בחברה שלנו על מיהו באמת “רוצה ילדים” ועל התפקידים המגדריים במשפחה המודרנית.

הנתונים המפתיעים: גברים בחזית הרצון להורות

הממצא המרכזי מהסקר האמריקני

על פי הסקר הנרחב של NBC News Decision Desk בשיתוף SurveyMonkey, שנערך בין אוגוסט לספטמבר 2025 בקרב 30,196 מבוגרים כולל 2,970 צעירים בגילאי 18-29, התגלו הבדלים דרמטיים בהתייחסות להורות (Perry, 2025, עמ’ 1). גברים צעירים שהצביעו לטראמפ דירגו “הבאת ילדים לעולם” כגורם החשוב ביותר להגדרת הצלחה אישית, בעוד שנשים צעירות שהצביעו להריס דירגו זאת כגורם השני מהסוף ברשימה (Perry, 2025, טבלת הנתונים).

נתונים נוספים מחזקים את התמונה

מחקרים נוספים מעצימים את הממצא הזה:

• סקר של מכון Pew Research מפברואר 2024 הראה כי 57% מצעירים גברים אמרו שהם רוצים ילדים יום אחד, לעומת רק 45% מצעירות נשים (Aragão, 2024, גרף מרכזי).
• מחקר קוריאני שפורסם ב-PMC הראה כי סטודנטים גברים גילו נכונות גבוהה יותר ללידת ילדים בעתיד מסטודנטיות, וגם העריכו את הערך של אבהות משמעותית יותר ממה שנשים העריכו את הערך של אמהות (Kim & Kim, 2023, עמ’ 8, טבלה 2).
• מחקר נוסף מ-Cambridge University Journal of Demographic Economics מצא כי גברים נוטים יותר מנשים לרצות ילד (נוסף) בכל קבוצות הגיל – פער של 8.9 נקודות אחוז בגילאי 30-34, ועד 14.9 נקודות אחוז בגילאי 45-49 (Cambridge, 2025, תקציר).

ניפוץ המיתוס הפמיניסטי על “האמהות הטבעיות”

השורשים האידיאולוגיים של המיתוס

המיתוס כי נשים הן באופן טבעי יותר “מוכוונות משפחה” נטמע עמוק בתרבות המערבית המודרנית, במיוחד בעקבות התנועה הפמיניסטית שפרדוקסלית טענה שנשים “נדחקות” להורות בגלל לחצים חברתיים, תוך יצירת ציפיה שהן צריכות להיות המעוניינות העיקריות בילדים.

המציאות המורכבת יותר

הנתונים החדשים מציגים תמונה שונה לחלוטין (Perry, 2025, ניתוח נתונים):

בקרב גברים צעירים שהצביעו לטראמפ: ילדים נחשבים לגורם ה-#1 כשהם נשאלים מהי הצלחה מבחינתם.
בקרב נשים צעירות שהצביעו להריס: ילדים נמצאים במקום ה-12 מתוך 13 מאפייני הצלחה.

זה לא רק פער – זה תמונת ראי הפוכה לחלוטין מהתפיסות הרווחות.

הקשר הפוליטי: שמרנות מול ליברליזם

החלוקה הפוליטית חושפת דפוסים מעמיקים

הנתונים מראים שהפער אינו רק מגדרי אלא גם פוליטי עמוק (Perry, 2025, ניתוח פוליטי):

• גברים ונשים שהצביעו לטראמפ: שמים דגש על ילדים, עצמאות כלכלית והתבססות רוחנית כהגדרות הצלחה.
• גברים ונשים שהצביעו להריס: נוטים יותר לכלול עבודה מספקת ושימוש בכישרונים לעזרת אחרים כהגדרות הצלחה.

אבל גם כאן – גברים שמרנים מדרגים ילדים גבוה יותר מנשים שמרניות.

השלכות על הדמוגרפיה העתידית

ההשלכות דרמטיות: אם גברים צעירים רוצים ילדים יותר מנשים צעירות, מה קורה לעתיד הדמוגרפי של החברה המערבית? האם אנחנו עדים להתרחקות הדרגתית של נשים מהמסגרת המסורתית של המשפחה?

מה עומד מאחורי השינוי?

גורמים פסיכו-חברתיים

מחקרים מצביעים על מספר הסברים אפשריים:

1. עומס הקריירה על נשים: נשים צעירות חוות יותר לחץ לאזן קריירה עם הורות (Kim & Kim, 2023, עמ’ 8, דיון).
2. שינוי בתפיסת התפקידים: גברים צעירים רואים בהורות הזדמנות למימוש עצמי, בעוד נשים רואות בה מכשול פוטנציאלי.
3. השפעת הרשתות החברתיות: חשיפה למסרים על “עלויות ההורות” משפיעה יותר על נשים.

הגורם הכלכלי

מחקרים מראים כי מצב כלכלי משפיע יותר על נכונות נשים להורות מאשר על גברים (Kim & Kim, 2023, עמ’ 12, טבלה 4). זה עלול להסביר חלק מההיסוס של נשים צעירות במציאות הכלכלית הנוכחית.

ישראל כמקרה בוחן מעניין

הייחודיות הישראלית

ישראל מציגה תמונה מורכבת יותר. עם שיעור פריון של 3.0 ילדים לאישה – הגבוה ב-OECD (Taub Center, 2024, נתוני פריון), ישראל נראית כחריג לכלל. אבל גם כאן יש דפוסים מעניינים:

• בקרב היהודיות החילוניות: שיעור הפריון הגבוה ב-OECD למרות המגמות הגלובליות.
• פערים דתיים: קיימים פערים משמעותיים בין קבוצות דתיות שונות בגישה להורות.

השאלה הישראלית

האם הייחודיות הישראלית (ציונות, מצב ביטחוני, מסורת יהודית) יוצרת דינמיקה שונה? האם גברים יהודים צעירים מראים דפוסים דומים לאמריקאים? זו שאלה שטרם נחקרה לעומק.

השלכות חברתיות ומדיניות

לכיוון איזון מחדש

הממצאים האלה מחייבים אותנו לחשוב מחדש על:

1. מדיניות תמיכה במשפחות: האם המדיניות הנוכחית מתייחסת לרצונות של גברים?
2. חינוך למשפחה: האם אנחנו מכינים צעירים (במיוחד גברים) להורות באופן מיטבי?
3. תמיכה כלכלית: איך לתמוך בזוגות שבהם הגבר רוצה ילדים והאישה מהססת?

מסקנות למערכת המשפט והרווחה

בהקשר של זכויות אבות, הנתונים האלה מעלים שאלות חשובות:

• האם מערכת המשפט מכירה במחויבות המיוחדת של גברים להורות?
• האם הדיון על משמורת ילדים לוקח בחשבון את הרצון החזק של אבות להיות מעורבים?

מחקר נוסף נדרש

אנחנו זקוקים למחקר ישראלי מקיף שיבחן:

• האם הדפוסים האמריקאים חוזרים גם בישראל?
• מה המניעים העמוקים מאחורי הרצון של גברים צעירים בילדים?
• איך המציאות הישראלית משפיעה על הדינמיקה הזו?

שינוי השיח החברתי

הגיע הזמן להפסיק לקבל כמובן מאליו שנשים “רוצות ילדים יותר”. הנתונים מציגים מציאות שונה, ואנחנו חייבים להתאים את השיח והמדיניות בהתאם.

לסיכום

הממצאים שהוצגו כאן מערערים על הנרטיבים השגורים בחברה שלנו. גברים צעירים, בהבדל מהסטריאוטיפים, מראים עניין חזק יותר בהורות מנשים צעירות (Aragão, 2024 ; Perry, 2025), וזאת על פני החלוקות הפוליטיות השונות.

זה לא אומר שצריך “להאשים” נשים או לכפות עליהן הורות – אלא להכיר בכך שהמציאות מורכבת יותר מהמיתוסים שאנחנו מספרים לעצמנו. הגיע הזמן לשיח הוגן ומאוזן יותר על הורות, משפחה, ותפקידי מגדר במאה ה-21.

בעמותת “אבות למען צדק” אנחנו ממשיכים לפעול למען הכרה בתפקיד החיוני והרצוי של אבות במשפחה המודרנית – ולהבטיח שהרצון שלהם להיות הורים מעורבים וטובים יקבל את המענה והכבוד שמגיע לו.

מקורות

1. Aragão, C. (2024, February 15). Among young adults without children, men are more likely than women to say they want to be parents someday. Pew Research Center. https://www.pewresearch.org/short-reads/2024/02/15/among-young-adults-without-children-men-are-more-likely-than-women-to-say-they-want-to-be-parents-someday/
2. Cambridge University. (2025). Gender differences in the gap between desired and observed fertility in Spain. Journal of Demographic Economics. https://www.cambridge.org/core/journals/journal-of-demographic-economics/article/gender-differences-in-the-gap-between-desired-and-observed-fertility-in-spain/1FCCFD6BA1A84286F64D79AF17C47FEC
3. Kim, S. Y., & Kim, H. W. (2023). Gender differences in willingness for childbirth, fertility knowledge, and value of motherhood or fatherhood and their associations among college students in South Korea, 2021. BMC Public Health, 23, 1218. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10273503/
4. Perry, S. (2025, September 8). Poll: Gen Z’s gender divide reaches beyond politics and into its views on marriage, children and success. NBC News. https://www.nbcnews.com/politics/politics-news/poll-gen-zs-gender-divide-reaches-politics-views-marriage-children-suc-rcna229255
5. Taub Center for Social Policy Studies in Israel. (2024). Demography Overview, 2024: Diverging Fertility, Shifting Migration. https://www.taubcenter.org.il/en/research/demography-2024/

אבות למען צדק.