הטענה כי מחקרים מראים כי ניסוח בשפה שוויונית יגרום לנשים להגיע להישגים גבוהים לא קיימים!
לכל היותר קיים מאמר ובחינה מעמיקה שלו מוכיחה כי שפה שוויונית אינה גורמת לנשים להישגים גבוהים יותר.
"המחקרים מראים", מנסיון תמיד בקשו לקרוא את המחקר/ מאמר ותגלו שבמרבית המקרים אין קשר בין תוכן התעמולה לקמפיין התקשורתי!
"המחקרים מראים" האמורים לתמוך בפעלולי הלשון החדשים (בפרט בשפה הכתובה) אינם קיימים!
לגבי השפה העברית קיים בנושא השפה השוויונית עד כה רק מאמר אחד שעליו מסתמכים כל שוחרי השפה הא־מגדרית: מאמרן של תמר קריכלי־כץ וטלי רגב בשם "האם השפה העברית מכשילה נשים. ממצאים מחמישה ניסויים". (קישור גם כאן).
אלא שהמאמר שהתפרסם לא מזמן בכתב העת סוציולוגיה ישראלית אינו תומך כלל בצורות הכתיבה החדשות, כדי להיווכח בכך צריך רק לקרוא אותו.
המאמר מבוסס על מחקר שבדק את השפעת שימושי השפה בשאלוני מבחן (במתמטיקה ובעוד תחומים) על ציוני סטודנטים, בפרט סטודנטיות.
המחקר אכן מראה שפנייה לסטודנטיות בלשון זכר יחיד מורידה את הישגיהן, קרי את ממוצע הציונים שלהן.
והנה הפתרון האופטימלי לבעיה זו כפי שהוא עולה במפורש מהמאמר: מבין כל האלטרנטיבות שהוצעו בו – ניסוח השאלות בלשון זכר יחיד, בלשון נקבה יחיד, גם וגם, עם לוכסן, בלשון רבים – הושגו הציונים הטובים ביותר בקרב הנשים שנבחנו כאשר השאלות שהופנו אליהן נוסחו בלשון זכר רבים.
מסקנת המאמר : לשון זכר רבים. זה הכל. לשון זכר רבים, אשר משמשת כידוע – כפי שמציינת במפורש האקדמיה ללשון העברית – את שני המינים, הניבה בקרב הנשים הנבחנות (אפילו בקבוצות שהיו מורכבות מנשים בלבד!) אף ציונים גבוהים יותר מאשר לשון נקבה.
זהו כאמור המאמר היחיד עד כה בנושא זה, שעליו מסתמכים כולם, חלקם, כך מסתבר, בלי שטרחו לקרוא אותו.
חשוב לומר: האקדמיה ללשון העברית מתנגדת לצורת הכתיבה הזאת ואף פרסמה חוות דעת המבהירה זאת, בקישורים חוות דעתה של רונית גדיש.
אבות למען צדק
