תובעת להרות מזרעו של הגבר ללא הסכמת המנוח

תובעת להורות מזרעו של בן זוגה שנפטר, המנוח והתובעת ניהלו מערכת זוגית במשך מספר שנים, במהלך התקופה ניסו להרות בדרך הטבע, לאחר שלא צלחה דרכם, בחנו הליכים רפואיים נוספים, טרם פטירתו של המנוח ובהיותו מורדם ומונשם, לבקשת התובעת, נלקח מגופו זרע לצורך הפרייה עתידית, המנוח לא נתן הסכמה מדעת לקצירת זרע מגופו, המנוח לא הסכים שיוולד לו ילד יתום מאב, פסק הדין תמ"ש 12980-05-23, בית משפט לעניני משפחה תל אביב, ניתן בתאריך : 21/4/2024, בפני השופט: יהורם שקד.

רקע לתביעה

המדיניות המשפטית והציבורית בישראל נשענה על "חזקת הרצון המשוער" של הנפטר. חזקה משפטית זו, שנוסחה בין היתר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003, ובעקבותיה בשנת 2015 במסגרת בע"מ 7141/15 פלונית נ' פלונית קיבלה תוקף משפטי בבית המשפט העליון 

המנוח בדמי ימיו ובהיותו בן 42 שנים. טרם פטירתו ובהיותו מורדם ומונשם נלקח מגופו זרע לצורך הפרייה עתידית. בחייו של המנוח, ובטרם קרות התסבוכת הרפואית שהביאה למותו, ניסו התובעת והמנוח להרות כדרך הטבע ומשלא צלחה דרכם, הם ביקשו להיעזר לשם כך במומחים, בבדיקות ובטיפולים. זה המקום לציין כי התובעת והמנוח הכירו בשנת 2018 ומיום 1.9.2019 ועד לפטירתו הם התגוררו יחדיו בדירות שכורות תחת קורת גג אחת.

אבי המנוח ואחות המנוח, פנו לבית משפט בבקשה למינויים כאפוטרופוסים על המנוח, במסגרת הבקשה שהגישו, אשר נתמכה בתצהירם, הצהירו הנתבעים על הרכב משפחתו של המנוח "בזוגיות" וציינו את קרבתה של התובעת למנוח "בת הזוג" שכתובתה היא כתובת מגוריהם המשותף של המנוח והתובעת.

עוד באותו היום ניתן צו לפיו מונו הנתבעים, כאפוטרופוסים על גופו של המנוח, למחרת היום, ביום ,22.6.2023 נלקח זרע מגופו של המנוח, מן הסתם, בהסכמת הנתבעים כאפוט' של המנוח.

הבקשה לנטילת הזרע נחתמה על ידי התובעת כבת זוגו של המנוח במעמד הנתבעים, לאחר פטירת המנוח, התובעת והנתבעים באו בדברים בעניין השימוש בזרעו של המנוח ובעניין ירושתם את המנוח ולשם כך, ניסחו, הנתבעים שלושה מסמכים אותם שלחו לתובעת לחתימתה.

פסק הדין

לפי המידע שהוצג בפני אין עוררין על כך שבני הזוג קיימו קשר זוגי וכי המנוח רצה בהמשכיות, תכנן להביא ילדים לעולם ביחד עם התובעת ועשה פעולות לצורך כך בעודו בחיים. למרבה הצער מותו היה פתאומי. הוא אמנם לא הצהיר באופן רשמי כי מעוניין בשאיבת זרעו ואולםמאידך, לא קיים בידינו מידע שמעיד על כך שרצה ילד אך ורק אם הוא יהיה בחיים ויזכה לגדלו בעצמו.

כתב השופט: בתום מסענו זה מצאתי להיעתר לדרישתה של התובעת ולאפשר לה לעשות שימוש בזרעו של המנוח לשם הולדה. צר לי מאד כי התובעת נאלצה להתמודד עם טענות מופרכות ולהיות חשופה לחיטוט בחייה האישיים, כאשר לא התרשמתי שכל אלו נועדו באמת ובתמים כדי להתחקות אחר רצונו של המנוח.

התובעת רשאית לעשות שימוש בזרעו של המנוח לשם הפרייתה, הנתבעים ישלמו שכ"ט ב"כ התובעת בסך של 50,000 ₪ וכן ישלמו את הוצאותיה בסך של 6,189 .₪ כל
הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
התיק ייסגר.

קרדיט: אתר פסק דין.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.