בלב מערכת המשפט הישראלית ניצב עיקרון-על: טובת הילד. עיקרון זה, שנקבע בשורה ארוכה של פסקי דין מנחים, אמור להיות המצפן המוביל בכל החלטה הנוגעת לקטינים.
אולם בחודשים האחרונים התקבלו בעמותה פניות רבות מאבות גרושים אשר מלינים כי האפוטרופוס לדין שמונתה להם הינה חברה בארגון נשים שבלשון המעטה אינו בעד זכויות הורות לאבות!
תופעה מדאיגה זו מעמידה בספק את היכולת לממש עיקרון זה הלכה למעשה: מינוי אפוטרופוסים לדין בעלי אג'נדה אידאולוגית מובהקת בתיקי גירושין.
הבעיה המשפטית העמוקה – ניגוד עניינים מובנה
המקרה שנחשף לאחרונה מעלה סוגיה משפטית מטרידה במיוחד: אפוטרופא לדין, הפעילה בעמותת נשים בעלת עמדות מוצהרות בנושאי משמורת והסדרי ראייה, מונתה פעמים רבות לייצג את טובת הילד בתיק גירושין. ניגוד העניינים כאן אינו תיאורטי אלא מובנה ועמוק:
- הניגוד האידאולוגי
- מחד, כפעילה בעמותה, היא מחזיקה בעמדות מוצהרות המצדדות בהגבלת מעורבות אבות בחיי ילדיהם לאחר גירושין
- מאידך, כאפוטרופא לדין, היא מחויבת לבחון באופן אובייקטיבי את טובת הילד, כולל את חשיבות הקשר עם שני ההורים
- פגיעה בהליך ההוגן
לפי פסיקת בית המשפט העליון, הליך הוגן מחייב לא רק העדר משוא פנים בפועל, אלא גם העדר מראית עין של משוא פנים. כיצד יכול אב להאמין בהגינות ההליך כאשר האפוטרופא לדין מזוהה עם ארגון הדוגל בהגבלת זכויותיו ההוריות?
הניתוח המשפטי המעמיק
1. חובת הנאמנות והאובייקטיביות
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, אפוטרופוס חייב לפעול "לטובת הקטין". פסיקת בית המשפט העליון הרחיבה חובה זו וקבעה כי על האפוטרופוס לדין לפעול באופן אובייקטיבי מוחלט. כיצד ניתן לקיים חובה זו כאשר האפוטרופא לדין מחזיקה בעמדות אידאולוגיות מוצהרות בנושא?
2. הפגיעה בזכויות יסוד
הסיטואציה הנוכחית מעלה חשש לפגיעה בזכויות יסוד מוגנות:
- הזכות להליך הוגן.
- הזכות לשוויון בפני החוק.
- זכויות הוריות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
3. הכשל בחובת הגילוי
בהתאם להלכת בית המשפט העליון, חלה על אפוטרופוס לדין חובת גילוי מוגברת. אי-גילוי ההשתייכות הארגונית מהווה הפרה חמורה של חובה זו, במיוחד כאשר מדובר בהשתייכות לארגון בעל אג'נדה ישירה בנושאי ליבה של ההליך.
ההשלכות המעשיות
1. הטיית המלצות
קיים חשש ממשי שהמלצות האפוטרופא לדין יוטו על ידי תפיסת העולם האידאולוגית שלה, גם אם באופן לא מודע. מחקרים פסיכולוגיים מראים כי הטיות קוגניטיביות משפיעות על שיקול הדעת גם כאשר אדם מנסה להיות אובייקטיבי.
2. אובדן אמון במערכת
כאשר אב מגלה שהאפוטרופא לדין של ילדיו פעילה בארגון המתנגד לזכויות אבות, אמונו במערכת נפגע באופן בלתי הפיך. זוהי פגיעה שיש לה השלכות ארוכות טווח על הציות להחלטות שיפוטיות ועל היציבות המשפטית.
הפתרון המשפטי הנדרש
- רפורמה מבנית
- קביעת קריטריונים ברורים לבחינת ניגודי עניינים
- חובת גילוי מוגברת של זיקות אידאולוגיות
- מנגנון פסילה אוטומטי במקרים של ניגוד עניינים מובהק
- פיקוח שיפוטי מוגבר
- בחינה שיפוטית מדוקדקת של מינויי אפוטרופוסים לדין
- חובת דיווח תקופתית על זיקות ואינטרסים
- מנגנון ערעור מזורז על מינויים בעייתיים
- שקיפות מלאה
- חובת גילוי מראש של כל פעילות ציבורית או ארגונית
- פרסום מדיניות ברורה בנוגע לניגודי עניינים
- הקמת מאגר מידע נגיש של הצהרות אפוטרופוסים לדין
סיכום
הבעיה של ניגוד עניינים אידאולוגי באפוטרופסות לדין אינה תיאורטית.
היא פוגעת באופן ממשי בזכויות הוריות, בטובת הילד, ובאמון הציבור במערכת המשפט.
נדרשת פעולה מיידית לתיקון המצב, תוך הבטחת אובייקטיביות מוחלטת של אפוטרופוסים לדין.
רק כך נוכל להבטיח כי טובת הילד – ולא אג'נדות אידאולוגיות – תעמוד במרכז ההחלטות המשפטיות הנוגעות לחייו.
מכתב תלונה בסוגיה הופץ ונעדכן בהתפתחויות.
אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.