ישיבת גישור.
הגברת מעוניינת לתבוע את הלקוח שלי במזונות על גניבת זרע. לא שזה משנה הרבה במדינת ישראל.
אני שואלת אותה אם לא עדיף היה להביא ילד בהסכמה, עם אדם שמוכן להתקשרות הזאת.
היא מסתכלת עליי כמו שמסתכלים על מישהי שלא מבינה את העולם ועונה לי בהתנשאות שבשביל מה לקנות את כל הפרה בשביל כוס אחת של חלב.
יופי. יש פה הודאה במזימה.
אני ממשיכה ומעמתת אותה עם העובדה שבשביל הכוס חלב האחת שביקשה להשיג התנסתה עם כל הרפת.
אז איך אני יכולה לסמוך עליה שהאבא הוא הלקוח שלי.
התשובה הבאה שלה מזעזעת אותי עוד יותר מקודמתה.
היא עונה שגם היא לא יודעת אם זה בודאות הוא אבל בחרה בו לתביעה שלה כי לו יש יכולות כלכליות יותר מלשאר אז היא מקווה שזה הוא.
לאן עוד העולם הזה יתדרדר.
קרדיט, פרסמה פוסט בפייסבוק: עורכת הדין מורן שבתאי.
אבות למען צדק.
