היום אמורה לעלות לדיון בוועדת שרים לחקיקה, הצעת החוק של חברת הכנסת טלי גוטליב לביטול סעיף 25 בחוק האפוטרופוסות הקרוי חזקת הגיל הרך.
על פניו, נחזה ששר המשפטים יריב לוין ככל הנראה בלחץ ארגוני הנשים , אשר גם פרסמו נייר עמדה הזוי, ויצו, נעמ"ת ומרכז רקמן – החליט לא להחליט.
לאור התרחשויות בכנסת לקידום ותיקון אפליית האבות הגרושים ואפליית היילדים בזכותם לגדול גם עם אביהם, פרסמנו נייר עמדה, מפורט כאן ולמעוניינם בסוף הפרסום קיין קישור להורדה.
רקע היסטורי
חזקת הגיל הרך, חזקה שירשנו מהבריטים, שם שלטה משך 100 שנים( 1870-1970), חזקה שלמעשה מבוססת על החלפת הזכות הקניינית המוחלטת של האב בילדיו (כפי שהיה למעשה במרבית העולם) קודם לכן, בעיקרון שהפך בישראל ל’עיקרון על של טובת הילד’. החזקה יוצאת מתוך הנחה מוטעית כי טובת הילד אצל אימו בגילאים הצעירים.
המצב המשפטי בישראל:
סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים, לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
אמנות בינלאומיות
אמנת האו”ם לזכויות הילד 1989 ,אמנת האו”ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ,1966 ,סעיף 8 לאמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד. האמנות הבינלאומיות ברורות, לכל ילד הזכות לקשר משמעותי עם שני הוריו, גבר ואישה שווים זה לזה גם במישור של דיני משפחה.
החלטות האו"ם
בשנת 2011 דרש האו”ם במסגרת הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ממדינת ישראל לתקן את אפליית האבות הגרושים והפגיעה בילדים. וזאת לשון ההחלטה : סעיף 22, “הוועדה חוששת כי במקרה של גירושין, משמורת על ילדים עד גיל שש ניתנת תמיד לאמהות, וכי אבות נדרשים לעתים קרובות לשלם סכומי מזונות ילדים העולים על הכנסתם, ואם לא, אזי חופש התנועה שלהם מוגבל באופן חמור. הוועדה חוששת כי אבות גרושים נדרשים לעיתים קרובות לבקר את ילדיהם במרכזי ביקור בפיקוח בשעות עבודתם, מה שמוביל ליצירת היעדרות מהעבודה ולסיכון בפיטורים. (סעיף 10 לאמנה לזכויות הילד) הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כך משמורת על ילדים עד גיל שש לא תמיד תינתן לאימהות, ותוודא כי סכומי מזונות ילדים לא יובילו לרמת חיים לא מספקת עבור האב.”
בשנת 2019 פעם נוספת האו”ם במסגרת הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות שהתקיימה ב 12 בנובמבר 2019. הביעה דאגה מהעובדה שלא נעשו התיקונים המתחייבים: “סעיף 36. הוועדה מודאגת שלמרות המלצתה הקודמת, עדיין נותרה חזקת “הגיל הרך” חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ”ב-1962. (סעיפים 3 ו- 10 לאמנה לזכויות הילד). סעיף 37. הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ”ב-1962 במטרה לבטל את חזקת הגיל הרך ולהבטיח שכל החלטות על משמורת ילדים יתקבלו בהתאם לעקרון טובת הילד.”
מה נעשה במדינות הנאורות
במדינות העולם, חזקת הגיל הרך בוטלה: אוסטרליה: בשנת 2006 נקבע בחוק ,חזקה של אחריות הורית משותפת. נקבע כי עקרון טובת הילד הוא השיקול העליון בהחלטות הנוגעות לגביו.
ארצות הברית: בכל 50 המדינות בארה”ב, קיים חוק המסדיר את קביעת המשמורת על ילדים על-ידי בית-המשפט בעת גירושים או פירוד. מאז שנות ה-70 בוטלה חזקת הגיל הרך ברוב המדינות ברחבי ארה”ב, המדינה האחרונה בארה”ב שבה הייתה נהוגה חזקת הגיל הרך הייתה מערב וירג’יניה ואף שם בוטלה בשנת 1979 . בריטניה: אין חזקה בבריטניה, אין העדפה של אימהות על פני אבות. החוק הבריטי משנת 1989 קובע שטובת הילד הוא העיקרון המנחה את בית המשפט. דנמרק: בדנמרק אין חזקה המעדיפה את משמורת האם. בשנת 2007 נקבע בחוק המעדיף משמורת משותפת כברירת מחדל. ניו זילנד: בחודש יולי 2005 נכנס לתוקפו חוק אשר הגדיר מחדש את נושאי האפוטרופסות והמשמורת ההורית. החוק שם דגש על זכויות הילד, מציב את טובת הילד במרכז ומתמקד באחריות הורית כלפי הילדים במקום בזכויות ההורים על הילדים. ספרד: בשנת 1990 בוטלה חזקת הגיל הרך. מאז שנת 2000 יש בספרד מגמה של הענקת משמורת משותפת. קנדה: בחוק הקנדי אין חזקה המעדיפה את האם, והוא אף חותר למעורבות מקסימלית של שני ההורים בגידול הילד. סין: בחוק דיני המשפחה והמשמורת משנת 2001 נקבע שוויוניים לחלוטין. בלגיה, גרמניה, הולנד, צרפת, שבדיה, מקסיקו: לא קיימת חזקת הגיל הרך.
מה אומרים מומחי טובת הילד
בשנת 2014 כל העולם המדעי של תחום התפתחות הילד התיישר סביב מאמר הקונצנזוס של ד”ר וורשק המסכם עמדתם שלך 111 חוקרים מובילים בעולם בתחום התפתחות הילד שקובעים כי החזקה פוגעת בילדים. המאמר אומץ כמובן גם על ידי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.
למעשה גם ועדת שניט ושיפמן (שקדמה למאמר הקונצנזוס), מסתמכות על פגיעה בילדים עקב החזקה ומדגישות את השימוש שנעשה בחזקה לצורך המזונות ואף המליצה לבטל את הסעיף בחוק הקרוי חזקת הגיל הרך והציעה לאמץ את מודל המשמורת המשותפת.
נימוקים לביטול החזקה
אמנות הבינלאומיות: מהן משתמע, כי לכל ילד זכות לקשר משמעותי עם שני הוריו, וגבר ואישה שווים זה לזה גם במישור של דיני משפחה. כאמור הזכות להורות ולהורים בהתאם לאמנת זכויות הילד שישראל חתמה ואשררה, שם נאסרת בס ‘2 לאמנה אפליית הורה על רקע מגדרי.
החלטות האו"ם: הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 2011 ובשנת 2019.
עקרון טובת הילדים: הוכרע באופן חד משמעי על ידי כל חוקרי הילדים המובילים בעולם להתפתחות הילד, למעשה בכל העולם המערבי, גם במדינות שלא ניתן לטעון כי הושפעו מהמשפט המקובל , ושפע מחקרים בזמן קיום החזקה הוכיחו, כי החזקה פוגעת בהתפתחות ילדים באינספור צורות: מאבדנות ועד נשירה ממסגרות חינוכיות, עבריינות וכדומה.
עקרון האחריות ההורית: כפי שנבדק והמליצה עליו ועדת רוטלוי (משרד המשפטים, 2003), האחריות ההורית המשותפת ברוח ועדת שניט בהמלצתה לביטול "חזקת גיל הרך" ושינויים פסיכו-סוציולוגים במשפחות בישראל, כאשר האב משתתף יותר בגידול הילדים, בטיפול בהם ובחינוכם.
הקטנת הגירושין בעצימות גבוהה: חזקת הגיל הרך מעניקה בידי האם כוח בלתי מוגבל לקבוע על פי רצונה את התנאים והגבולות בשיתופו של האב בגידול ילדיו, היתרון שמעניקה חזקת הגיל הרך לאם כמחזיקת הקטינים, יוצר מצבי ניתוק שרירותי של אבות מילדיהם ילדים מאביהם.
פסיקות בתי משפט למשפחה: המשמורת המשותפת כפי שחלק גדל והולך מהשופטים תומך היום מאפשרת רצף הורי גם בתהליך של פירוד וגירושין, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטות בענייני קטינים, במימוש זכותו של הקטין לקשר רציף ומשמעותי עם שני הוריו.
הצטרפות למדינות הנאורות: ישראל המדינה היחידה בעולם המערבי בה החזקה עדיין שרירה וקיימת. במדינות העולם, חזקת הגיל הרך בוטלה
לסיכום:
אמנות עליהן חתומה מדינת ישראל, מומחים בינלאומיים, מומחים מישראל, החלטות האו"ם, ועדת שניט, טובת הילד, עקרון אחריות הורית משותפת, הקטנת סכסוכי גירושין בעצימות גבוהה הפוגעת בילדים, ופסיקות בתי המשפט – כולם נימוקים כבדי משקל לבטל את סעיף 25 הקרוי חזקת הגיל הרך ולצרף את מדינת ישראל למדינות העולם הנאור אשר הפנימו ויישמו, הלכה למעשה, את האחריות ההורית המשותפת וזאת כנגד טיעונים אינטרסנטים כלכליים שיש בהם רווח משני.
בשלה העת לבטל את חזקת הגיל הרך, תוך מתן מענה ראוי לטובת הילד כערך עליון.
אשר על כן, מוצע בזאת תיקון כדלקמן בחוק האפוטרופסות סעיף 24: לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, יקבע בית המשפט אחריות הורית משותפת.
אבות למען צדק
