הקורבן המונח לפנינו הוא הנרצח, שלום רחבי ולא הרוצחת סימונה מורי.
עבירת רצח מסווגת כעבירה חמורה בכלל החברות המודרניות בנות ימינו. עבירת הרצח, משמעה, נטילת חיי אדם – היא נחשבת לאחת ההפרות הבוטות והקשות, הזכות לחיים, החברה המערבית מאמצת את עיקרון קדושת חיי הפרט כערך עליון אלא אם הנרצח הוא גבר החי במדינת ישראל.
רוצחת מורשעת, אשר זוכה לקיצור עונשה בידי הנשיא, במקום שתשפיל מבט ותביע חרטה כנה, הופכת לגיבורת האקדמיה והתקשורת ואף נוטלת חלק בקמפיין המצדיק רצח גברים בטענת התעללות אשר לשיטתן מצדיקה רצח של גבר.
הרוצחת המורשעת סימונה מורי, אשר עונשה נקצב ל28 שנים, שוחררה לאחר 22 שנים ועדיין מוגדרת כאסיר ברשיון.
"אסיר ששוחרר ממאסר בעקבות החלטת נשיא המדינה ייחשב כמשוחרר על-תנאי, ושחרורו מותנה בכך שבמשך תקופת התנאי הוא לא יבצע עבירה שעונשה מעל שלושה חודשי מאסר."
למעשה, במעשיה אלה של רוצחת אשר שוחררה טרם תום ריצוי עונשה, יש לכאורה משום הפרת תנאי השחרור המוקדם.
כך היה בכנס שהתקיים באוניברסיטת תל אביב, הקרוי "רוצחות בעל כורחן" וכעת נחזה שגם שר המשפטים יתן רוח גבית לקמפיין השנאה והדמוניזציה של גברים!
על פי הפרסום שהובא לידיעתנו, שר המשפטים אבי ניסנקורן צפוי לקיים כנס יחד עם רוצחת מורשעת בקמפיין למניעת אלימות נגד נשים – האם אין בכך קריאה והסתה לרצח גברים, האם אין בכך קריאה של השר הממונה על משרד המשפטים לנשים נפגעות אלימות במקום להתלונן ברשויות לקחת את החוק לידיים?
האם שר המשפטים החליט להצטרף לקמפיין המעודד רצח גברים בטענת התעללות, תוך דמוניזציה של הקורבן, הנרצח?
