הונאת אבהות במשך 40 שנה: תפצה את הגבר ב-400 אלף ₪

תיק: תלה"מ 46158-07-19, בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, בפני כב' השופט ליאור ברינגר  מיום 04/05/2025.

תקציר

בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, קבע השופט ליאור ברינגר כי אישה שהציגה מצג שווא לגבר בדבר אבהותו לילדה, תפצה אותו בסכום של כ-580,000 ₪. זאת למרות פסיקה קודמת של בית המשפט העליון שקבעה כי אין להכיר בעילת תביעה של "הונאת אבהות".

רקע המקרה

המקרה מתאר סיפור עצוב שהחל בשנות ה-70 המאוחרות, כאשר התובע והנתבעת היו תלמידי תיכון. לפי קביעת בית המשפט, הצדדים קיימו יחסי מין תוך שימוש באמצעי מניעה (קונדום). בשנת 1979, בעת שהתובע היה בטירונות בצה"ל, הודיעה לו הנתבעת שהיא בהריון וכי הוא אבי העובר.

התובע, שהיה נער צעיר ממשפחה חד-הורית בשכונת מצוקה, חווה משבר עמוק. בעדותו, הוא תיאר כיצד חלומותיו להצליח בחיים, לשבור את "תקרת הזכוכית" של הסביבה בה גדל ולהשתחרר ממעגל העוני, נגוזו באחת. הוא ביקש מהנתבעת לבצע הפלה, אך היא סירבה. בלית ברירה ומתוך תחושת אחריות, נישא התובע לנתבעת וכעבור כ-4.5 חודשים נולדה להם בת.

הנישואים לא צלחו והצדדים נפרדו כעבור שלוש שנים. במשך השנים, מערכת היחסים בין התובע לבת הייתה טעונה רגשית ומורכבת, עד כדי ניתוק מוחלט בשנת 2010.

גילוי האמת

כ-40 שנה לאחר לידת הבת, בהיותה בת 40, ערכה הבת בדיקה גנטית מטעמי בריאות. הבדיקה גילתה כי התובע אינו אביה הגנטי. הנתבעת התקשרה לתובע וסיפרה לו כי אינו אביה הביולוגי של הבת. היא גילתה לו שבתקופה הרלוונטית קיימה יחסי מין עם תייר שבדי בשם ל', וכי הוא האב הגנטי של הבת.

התובע הגיש תביעה לשלילת אבהותו, וביום 28/3/2023 ניתן פסק דין הקובע כי אכן אינו אביה של הבת, בהסתמך על בדיקה גנטית שנערכה בבית חולים שיבא.

התביעה והטענות

בעקבות זאת, הגיש התובע תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בטענה כי הנתבעת רימתה אותו והציגה בפניו מצג שווא כאשר טענה שהוא אבי העובר. התובע תבע פיצויים בשל הנזקים שנגרמו לו, לרבות תשלומי מזונות, אובדן הכנסה, טיפולים פסיכולוגיים, נזק נפשי ובריאותי ועוד, בסך כולל של 4,695,445 ₪.

הנתבעת הכחישה את טענותיו וטענה כי היו חברים במשך שנים, תכננו להינשא, וכי לא רימתה אותו ולא הציגה לו מצג שווא כלשהו.

ההכרעה

השופט ברינגר קבע כי הוא מעדיף באופן מוחלט את גרסתו של התובע. הוא התרשם מהעדות הכנה של התובע, שלא הסתיר את רגשותיו המורכבים, לרבות תחושות האשם שלו על כך שלא היה אב ראוי לבת. לעומת זאת, עדותה של הנתבעת לא הותירה רושם מהימן.

השופט קבע כי הנתבעת ידעה בוודאות שהתובע אינו אבי הבת הגנטי, שכן הצדדים השתמשו באמצעי מניעה אמין (קונדום) ביחסיהם, והנתבעת קיימה יחסי מין בלתי מוגנים עם התייר השבדי. כאשר אמרה לתובע שההריון הוא ממנו, היא הציגה לו היצג כוזב של עובדה, כשהיא עצמה לא האמינה באמיתותה של העובדה, וזאת בכוונה שהתובע יוטעה ויפעל בהסתמך עליו.

השופט קבע כי התקיימה עוולת התרמית כאמור בסעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

פסק הדין

חשיבותו של פסק הדין נעוצה בכך שהוא ניתן לאחר פסיקה של בית המשפט העליון בבע"מ 4181/22 (מיום 19.05.2024), שקבעה כי אין להכיר ב"הונאת אבהות" כעילת תביעה בשיטת המשפט הישראלית.

השופט ברינגר קבע כי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון אינה חלה על המקרה הנדון, משום שהיא מתייחסת רק למקרים בהם "הונאת אבהות" התקיימה בין בני זוג המנהלים מערכת יחסים "זוגית-משפחתית". לעומת זאת, במקרה הנדון מדובר בנערים צעירים, תלמידי תיכון, שנפגשו אחת ל-3 שבועות, ולא ניתן לכנות את מערכת היחסים ביניהם כ"זוגית-משפחתית".

השופט הדגיש כי במקרה זה, מעשה ההונאה הוא שפגע באוטונומיה של התובע וביכולתו לעצב את סיפור חייו כרצונו.

הפיצויים

בסופו של דבר, פסק השופט לתובע פיצויים בסך 400,000 ₪ בגין כאב וסבל, צער ועוגמת נפש, וכן 29,000 ₪ בגין מזונות ששילם בפועל. בנוסף, חייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 150,620 ₪, שהם שכר הטרחה ששילם לבא כוחו עבור ניהול התיק.

סך כל הסכומים שבהם חויבה הנתבעת: 579,620 ₪.

משמעות פסק הדין

פסק דין זה מהווה צעד חשוב בתחום דיני המשפחה בישראל. הוא מבחין בין מקרים של "הונאת אבהות" המתרחשים במסגרת מערכת יחסים זוגית-משפחתית, לבין מקרים אחרים, ומכיר בזכותו של גבר לתבוע פיצויים כאשר בוצעה כלפיו תרמית שפגעה באוטונומיה שלו ובזכותו לעצב את חייו.

פסק הדין גם משקף הכרה בחומרת הפגיעה הנגרמת לגבר כאשר נכפית עליו אבהות שאינה שלו, במיוחד כאשר הדבר נעשה בגיל צעיר ובנסיבות חיים מורכבות.

חשוב לציין כי השופט הדגיש שאין בפסיקתו כדי להפחית מערכה של הבת או לייחס לה אשמה כלשהי. להיפך, הוא ציין את הכאב שהיא חוותה כתוצאה ממערכת היחסים המורכבת עם התובע.

סיכום

פסק דין זה מהווה צעד חשוב בהכרה בזכויותיהם של גברים שנפלו קורבן להונאת אבהות, תוך הבחנה בין סוגים שונים של מקרים והנסיבות בהן הם מתרחשים. הוא מהווה איזון ראוי בין שיקולי מדיניות שונים, ומכיר בחשיבות ההגנה על האוטונומיה של הגבר ועל זכותו לעצב את חייו ללא הטעיה או תרמית.

פסק הדין משקף את המורכבות של סוגיות אלה ואת הצורך בבחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים.

קרדיט: אתר psakdin

אבות למען צדק.