במהלך שנת העבודה 2023 ביצענו סקר בקרב אבות גרושים אודות שירותי הרווחה בדגש על העובדות הסוציאליות, הרקע לביצוע הסקר היה תלונות רבות של אבות גרושים בטענה ליחס מפלה של עובדות סוציאליות והכנס בכנסת שכותרתו: היחס המפלה לאבות בשירותי הרווחה. תוצאות הסקר הפתיעו גם אותנו, בעיקר התוצאות החד משמעיות.
מציאות מטרידה עבור אבות גרושים
תוצאות הסקר שביצעה עמותת "אבות למען צדק" החל מאוגוסט 2023 מעלה ממצאים מטרידים במיוחד על אפליה שיטתית, חוסר מקצועיות קיצוני, ותפיסות מגדריות מיושנות במערכת הרווחה בדגש על עובדות סוציאליות, הפוגעות בזכויות האבות הגרושים ובטובת ילדיהם.
האפליה המערכתית כנגד אבות גרושים בישראל אינה רק תחושה סובייקטיבית או תלונה רווחת – היא מציאות שהוכחה כעת באופן מדיד ובלתי ניתן להכחשה. מחקר מקיף וראשון מסוגו שבוצע על ידי עמותת "אבות למען צדק" מאשש באופן מובהק את מה שאלפי אבות חווים מדי שנה במפגשם עם מערכת הרווחה בישראל: אפליה שיטתית מבנית הטבועה עמוק בתוך המערכת.
הסקר, שכלל אבות גרושים וניתח את יחסן של עובדות סוציאליות כלפיהם בהליכי גירושין, מספק לראשונה תיעוד מחקרי מסודר של תופעה חמורה שהייתה עד כה בגדר "סוד גלוי" במערכת.
הממצאים אינם מותירים מקום לספק: 100% מהאבות שהשתתפו במחקר חוו אפליה מגדרית, מה שמצביע על בעיה מערכתית עמוקה, ולא על מקרים בודדים או חריגים.
אפליה שיטתית ורב-ממדית
הסקר מגלה תמונה קודרת ומדאיגה של אפליה רב-ממדית שאינה מוגבלת לתחום אחד או להיבט בודד של עבודת העובדת הסוציאלית, אלא חודרת לכל תחומי הפעילות והמפגש.
שביעות רצון מקצועית: כשל מערכתי כולל
בבחינת שביעות הרצון של האבות מהיבטים שונים בעבודת העובדת הסוציאלית, התגלתה תמונה עגומה במיוחד.
| פרמטר | ציון ממוצע (מתוך 5) | אחוז שדירגו 1 מתוך 5 |
| שביעות רצון כללית | 1.15 | 89.1% |
| הוגנות | 1.13 | – |
| מקצועיות | 1.20 | 84.8% |
| זמינות | 1.63 | 54.3% |
| אדיבות | 1.67 | 58.7% |
| שירות כללי | 1.33 | 78.3% |
נתונים אלה מצביעים על כשל מערכתי עמוק המשפיע על כל היבטי השירות הניתן לאבות, וחושפים פער עצום בין הסטנדרטים המקצועיים המצופים מעובדות סוציאליות לבין המציאות בשטח.
הטיות מגדריות: התפיסות המיושנות עדיין שולטות
המחקר חושף באופן ברור את ההטיות המגדריות העמוקות המנחות את עבודת העובדות הסוציאליות:
| סוג ההטיה | אחוז המשיבים שדיווחו |
| העובדת הביעה שטובת הילדים לגדול אצל אימם | 80.4% |
| העובדת ביטאה תפיסה שיש "הורה עיקרי" | 80.4% |
| נתקלו בהערות מגדריות על הורותם | 82.6% |
| העובדת הביעה שתפקיד האב הוא בעיקר כלכלי | 54.3% |
ממצאים אלה מצביעים על תפיסות מגדריות מיושנות שאינן עולות בקנה אחד עם המחקר המדעי העדכני בתחום התפתחות הילד וטובתו, וסותרות את התפיסות המקובלות במדינות מערביות מתקדמות בנושא הורות משותפת.
השפעה על הקשר עם הילדים: פגיעה חמורה בטובת הילד
הבעיה החמורה ביותר שעולה מהמחקר היא ההשפעה ההרסנית על הקשר בין האבות לילדיהם:
| היבט ההשפעה | נתון |
| אבות שחוו ניכור הורי או שלילת קשר זמני | 95.7% |
| אבות שנשלחו למרכזי קשר בהמלצת העובדת | 50% |
| משך השהייה ממוצע במרכזי קשר | 10 חודשים |
| תגובות מילוליות שתיארו פגיעה בקשר עם הילדים | 91% |
יש לציין כי בשנים האחרונות גוברות העדויות המחקריות לכך שניתוק ילדים מאחד ההורים גורם לפגיעה פסיכולוגית ארוכת טווח. הפרקטיקה של שליחת אבות למרכזי קשר, שאמורה להיות צעד קיצוני השמור למקרים חריגים בלבד, הפכה לכלי שגרתי בידי העובדות הסוציאליות.
הורות שוויונית: החזון והמציאות
אחד הנתונים המטרידים ביותר שעולים מהמחקר הוא שרק 10.9% מהעובדות הסוציאליות המליצו על הורות שוויונית.
זאת למרות הקונסנזוס המדעי ההולך וגובר בדבר היתרונות של מעורבות שני ההורים בגידול הילדים, והמגמה העולמית לעבר הורות משותפת. (Social Science and Parenting Plans for Young Children: A Consensus Report Richard A. Warshak 2014)
כשבוחנים את הקשר בין המלצה להורות שוויונית לשביעות רצון, מגלים כי גם בקרב המשיבים המעטים שקיבלו המלצה כזו, שביעות הרצון עדיין נותרה נמוכה (1.40 מתוך 5), אך גבוהה מעט מאלה שלא קיבלו המלצה כזו (1.12). נתון זה מעיד על כך שהבעיה אינה מוגבלת רק להיבט זה, אלא משקפת כשל מערכתי עמוק יותר.
הסיפורים מאחורי המספרים
ניתוח התגובות המילוליות של המשתתפים מעלה תמונה מורכבת ומדאיגה של חוויות האבות. הניתוח הקטגורי מצביע על מספר תחושות מרכזיות שחזרו ונשנו בתגובות:
1. תחושת חוסר הוגנות ואפליה (95% מהתגובות)
כמעט כל המשיבים תיארו תחושה עמוקה של חוסר הוגנות ואפליה בוטה. רבים הרגישו כי ההחלטות לגבי משמורת וזמני שהות התקבלו עוד לפני שהתהליך החל, וכי כל מה שאמרו או עשו לא השפיע על התוצאה הסופית.
אבות תיארו מצבים בהם אותן התנהגויות או נסיבות קיבלו פרשנות שונה לחלוטין כשהיו מדובר באב לעומת האם. דברים שנחשבו טבעיים ומקובלים כשהאם עשתה אותם, הפכו לבעייתיים ומעוררי דאגה כשהאב עשה אותם.
2. פגיעה בקשר עם הילדים (91% מהתגובות)
הרוב המכריע של האבות תיארו כיצד התערבות העובדות הסוציאליות הובילה לפגיעה קשה בקשר שלהם עם ילדיהם. הם תיארו הגבלות שרירותיות על זמני השהות, התעלמות מסימני ניכור הורי, ושימוש בלתי מוצדק במרכזי קשר.
במקרים רבים, אבות דיווחו כי העובדת הסוציאלית התעלמה באופן מכוון מרצון הילדים לקשר משמעותי יותר עם האב, ופעלה בניגוד לטובתם האמיתית.
3. חוסר אונים מול המערכת (87% מהתגובות)
תחושה כמעט אוניברסלית הייתה של חוסר אונים מוחלט מול מערכת שנתפסה כאטומה וחסרת מנגנוני בקרה. אבות תיארו כיצד לא היה להם למי לפנות כשחשו שנעשה להם עוול, וכיצד מערכת המשפט קיבלה באופן כמעט אוטומטי את המלצות העובדת הסוציאלית.
רבים תיארו מצב בו כל ניסיון לערער על החלטות או המלצות נתקל בחומה של התנגדות, ואף הוביל לתיוגם כ"בעייתיים" או "לא משתפי פעולה".
4. חוויית דחייה ועוינות (82% מהתגובות)
אחוז גבוה במיוחד של המשיבים תיארו יחס עוין, מזלזל ולעתים אף משפיל מצד העובדות הסוציאליות. הם דיווחו על מפגשים בהם הרגישו כי טענותיהם נדחות באופן אוטומטי, וכי המידע שהם מספקים נתפס כפחות אמין או רלוונטי בהשוואה למידע שמספקת האם.
אבות רבים תיארו סיטואציות בהן העובדת הסוציאלית לא הגיעה לביקורי בית בביתם, בעוד שביקרה בבית האם, או לא הקדישה זמן שווה לראיונות עם שני ההורים.
5. חוסר מקצועיות בעבודת העו"ס (78% מהתגובות)
נושא שחזר רבות בתגובות היה חוסר מקצועיות בסיסי בעבודת העובדות הסוציאליות. משיבים דיווחו על תסקירים מלאי טעויות עובדתיות, חוסר תיעוד של פגישות, אי עמידה בלוחות זמנים, ואי מילוי אחר הנחיות מקצועיות.
חלק מהאבות תיארו מצבים בהם העובדת הסוציאלית לא הייתה בקיאה בחומר המקצועי הרלוונטי, או לא הכירה כלל מחקרים עדכניים בתחום התפתחות הילד וטובתו.
6. השפעות רגשיות ונפשיות (73% מהתגובות)
הרוב המכריע של המשיבים דיווחו על השפעות רגשיות ונפשיות קשות כתוצאה ממגעם עם העובדות הסוציאליות. רבים תיארו תחושות של דיכאון, חרדה, חוסר אונים, ואובדן אמון במערכת.
אבות רבים דיווחו שהתהליך גרם להם לקשיים נפשיים משמעותיים, והיו מי שאף נזקקו לטיפול פסיכולוגי או תרופתי כתוצאה מהטראומה שחוו.
7. התעלמות מאלימות מצד האם (45% מהתגובות)
כמעט מחצית מהמשיבים דיווחו כי העובדת הסוציאלית התעלמה מטענות לאלימות או התנהגות בעייתית מצד האם, כלפיהם או כלפי הילדים. כאשר אבות העלו טענות כאלה, הן נדחו פעמים רבות כחלק מ"טקטיקת גירושין".
מקרים אלו מדגישים את הסטנדרט הכפול שקיים במערכת: בעוד שטענות דומות מצד אימהות לעתים קרובות מובילות להגבלות מיידיות על הקשר בין האב לילדיו, טענות מצד אבות נדחות או מקבלות משקל מינימלי.
האידיאולוגיה מאחורי האפליה
ניתוח מעמיק של הממצאים מאפשר לחשוף את האידיאולוגיה המגדרית המיושנת העומדת בבסיס האפליה המערכתית. הנתונים משקפים תפיסות שהשתרשו עמוק במערכת הרווחה, ואשר אינן מתעדכנות בהתאם למחקר ולידע מדעי עדכני:
1. פרדיגמת "האם כמטפלת הטבעית"
המערכת עדיין פועלת תחת הפרדיגמה המיושנת שלפיה האם היא המטפלת "הטבעית" והמתאימה יותר לגידול ילדים. 80.4% מהמשיבים דיווחו כי העובדת הסוציאלית הביעה דעה שטובת הילדים לגדול אצל אימם, למרות שמחקרים עדכניים מראים כי ילדים מתפתחים באופן מיטבי כאשר שני ההורים מעורבים באופן משמעותי בחייהם.
2. התפיסה המסורתית של תפקידי מגדר
הממצאים מצביעים על כך שהעובדות הסוציאליות מחזיקות בתפיסות מיושנות לגבי תפקידי מגדר בהורות. 54.3% מהמשיבים דיווחו כי העובדת הסוציאלית הביעה דעה שתפקיד האב הוא בעיקר לכלכל את המשפחה – תפיסה שאינה משקפת את המציאות המשפחתית המודרנית.
3. חוסר עדכניות מקצועית
הממצאים לגבי חוסר המקצועיות (78% מהתגובות) והציון הנמוך למקצועיות (1.20 מתוך 5) מצביעים על פער מדאיג בין הידע המקצועי העדכני לבין הפרקטיקה בשטח. בעוד שהמחקר המדעי העדכני תומך בהורות משותפת ומעורבות שווה של שני ההורים, מערכת הרווחה עדיין פועלת על פי תפיסות מיושנות.
4. היעדר מנגנוני בקרה ופיקוח אפקטיביים
תחושת חוסר האונים שעלתה מהתגובות (87%) משקפת בעיה מערכתית של היעדר פיקוח ובקרה אפקטיביים על עבודת העובדות הסוציאליות. בהיעדר מנגנון ביקורת אפקטיבי, אבות מוצאים את עצמם חסרי אונים מול מערכת שנתפסת כחסינה מביקורת.
פגיעה בילדים ובחברה
האפליה נגד אבות במערכת הרווחה אינה פוגעת רק באבות – היא פוגעת באופן ישיר בילדים ויש לה השלכות חברתיות רחבות:
1. פגיעה בהתפתחות הילדים
מחקרים מראים כי ילדים הגדלים עם מעורבות משמעותית של שני ההורים מציגים תוצאות התפתחותיות טובות יותר. הם מתמודדים טוב יותר עם אתגרים, מפתחים דימוי עצמי חיובי יותר, ומשיגים הישגים אקדמיים וחברתיים גבוהים יותר. כאשר 95.7% מהאבות מדווחים על ניכור הורי או שלילת קשר זמני, ורק 10.9% מקבלים המלצה להורות שוויונית, הילדים הם הנפגעים העיקריים.
2. העברת מודלים מגדריים מיושנים לדור הבא
כאשר מערכת הרווחה פועלת על פי תפיסות מגדריות מיושנות, היא משעתקת ומעבירה תפיסות אלה לדור הבא. ילדים לומדים מה ה"תפקידים" המצופים מהם בחברה על פי מגדרם, ותפיסות אלה מקבעות את אי השוויון המגדרי.
3. עלויות כלכליות וחברתיות
הניתוק בין אבות לילדיהם מוביל לעלויות כלכליות וחברתיות כבדות. הוא מגביר את הסיכון למצוקה נפשית הן אצל האבות והן אצל הילדים, מה שמוביל לעלויות גבוהות למערכת הבריאות ולאובדן פריון עבודה. בנוסף, הניכור ההורי עלול להוביל להתנהגויות סיכוניות בקרב ילדים ובני נוער, כגון נשירה מבית הספר, שימוש בסמים ואלכוהול, ועבריינות.
צעדים ראשוניים לתיקון המצב
לאור ממצאי המחקר החמורים, עמותת "אבות למען צדק" ממליצה על שורת צעדים מקיפים לתיקון המצב:
1. רפורמה בהכשרת עובדות סוציאליות
המלצה: להטמיע בתוכניות ההכשרה של עובדות סוציאליות קורסים חובה בנושא הטיות מגדריות, הורות משותפת, ופסיכולוגיה של האב המודרני.
יישום: שיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה ועם משרד הרווחה לצורך עדכון תוכניות הלימודים.
2. הנחיות מחייבות להורות שוויונית כברירת מחדל
המלצה: לקבוע הנחיות ברורות שלפיהן הורות שוויונית תיבחן כאפשרות ראשונית בכל מקרה של גירושין, אלא אם כן יש נימוקים ברורים וחד-משמעיים נגדה.
יישום: שינוי בנהלי העבודה של משרד הרווחה והנחיות לעובדות סוציאליות.
3. הקמת גוף בקרה עצמאי
המלצה: להקים גוף בקרה חיצוני ובלתי תלוי שיפקח על עבודת העובדות הסוציאליות בתיקי משפחה, ויהווה כתובת לתלונות של הורים.
יישום: חקיקה שתעגן את הקמת הגוף, הגדרת סמכויותיו ודרכי פעולתו.
4. מערכת משוב שיטתית
המלצה: להנהיג מערכת משוב שיטתית שבה כל הורה המקבל שירות מעובדת סוציאלית בתיקי משפחה יתבקש למלא טופס משוב מפורט.
יישום: פיתוח מערכת דיגיטלית למשוב, והגדרת קריטריונים לשימוש בנתוני המשוב בהערכות ביצוע.
5. פרוטוקול מובנה למניעת הטיות
המלצה: לפתח פרוטוקול מובנה שינחה את העובדות הסוציאליות כיצד להימנע מהטיות מגדריות בעבודתן.
יישום: פיתוח הפרוטוקול בשיתוף מומחים מתחום הפסיכולוגיה החברתית והקוגניטיבית, והטמעתו בהכשרות ובנהלי העבודה.
6. שינויי חקיקה תומכים
המלצה: לקדם שינויי חקיקה שיעגנו את עקרון השוויון המגדרי בהליכי גירושין ואת חזקת ההורות המשותפת.
יישום: ניסוח הצעות חוק בשיתוף עם חברי כנסת, והפעלת לחץ ציבורי לקידומן.
7. מחקר המשך מקיף
המלצה: לערוך מחקר המשך מקיף שיכלול מדגם גדול יותר ויבחן גם את נקודת המבט של העובדות הסוציאליות.
יישום: גיוס משאבים למחקר, שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים, ופנייה למשרד הרווחה בבקשה לשיתוף פעולה.
מבט לעתיד: האתגרים והתקווה לשינוי
למרות התמונה הקודרת שעולה מהמחקר, יש כמה נקודות אור המעוררות תקווה לשינוי:
1. העלאת המודעות
הפרסום של ממצאי המחקר הוא צעד ראשון וחשוב בהעלאת המודעות הציבורית לבעיה. שינוי אמיתי מתחיל בהכרה בקיומה של הבעיה ובהבנת עומקה.
2. התארגנות אזרחית גוברת
בשנים האחרונות אנו עדים להתארגנות גוברת של אבות גרושים וארגוני החברה האזרחית הפועלים לשינוי המצב. עמותת "אבות למען צדק" היא רק אחת מני רבות הפועלות בתחום, ויש כוח בהתאגדות.
3. שינויים עולמיים
במדינות רבות בעולם המערבי, מתחוללים שינויים משמעותיים בתפיסת ההורות המשותפת. מדינות כמו שבדיה, בלגיה וחלקים מארה"ב כבר אימצו את חזקת ההורות המשותפת, והניסיון שלהן יכול לשמש מודל לחיקוי.
4. מגמות חברתיות
השינויים החברתיים והתרבותיים בתפיסת תפקידי המגדר בחברה המודרנית תומכים באבולוציה של מערכת הרווחה. הדור הצעיר של המשפחות כיום מצפה ליחס שוויוני יותר, והלחץ החברתי לשינוי הולך וגובר.
סיכום: קריאה לפעולה
ממצאי המחקר מחייבים התייחסות רצינית ומיידית מצד קובעי המדיניות. האפליה השיטתית כנגד אבות גרושים במערכת הרווחה אינה פוגעת רק באבות – היא פוגעת בילדים, במשפחות ובחברה כולה. הגיע הזמן לפעולה מכוונת ומקיפה לתיקון המערכת ולהבטחת שוויון אמיתי בהליכי הגירושין.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.