מחר, 25.11.2025 יתקיים בועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דיון בנושא: בצל שיא במקרי רצח על רקע מגדרי – עדויות מהשטח אודות האלימות והטיפול המערכתי – במסגרת ציון היום הבין לאומי למאבק באלימות כלפי נשים.

בעיצומו של הדיון הציבורי הסוער סביב נושא רצח נשים בישראל, חיוני לבחון את הנתונים הסטטיסטיים בעין מקצועית וביקורתית.

ניתוח מעמיק של נתוני משטרת ישראל ומרכז המחקר והמידע של הכנסת לשנים 2017-2023 מגלה תמונה מורכבת הרבה יותר מזו המוצגת לעתים קרובות בשיח הציבורי. ובתמצית, אין גידול במספר הרציחות במגזר היהודי, לעומת גידול במגזר הערבי (כפי שניתן לראות בגרף להלן).

גרף נשים נרצחות לפי שנה ומגזר 2017 – 2023
גרף נשים נרצחות לפי שנה ומגזר 2017 – 2023

הנתונים מצביעים על הבדלים דרמטיים בין המגזר היהודי למגזר הערבי, כאשר כל מגזר מתמודד עם אתגרים שונים באופן מהותי. הבנה מדויקת של ההבדלים הללו אינה רק עניין אקדמי, אלא תנאי הכרחי לגיבוש מדיניות יעילה שתצליח למנוע את הטרגדיות הללו.

המגזר היהודי

המבט על המגזר היהודי מגלה תמונה יציבה יחסית, ללא עלייה סטטיסטית מובהקת לאורך תקופת המחקר. מספר הנשים שנרצחו במגזר זה נע בין 7 ל-14 נשים בשנה, עם ממוצע של 11.3 נשים וסטיית תקן נמוכה של 2.5.

בשנת 2023, למשל, נרצחו 12 נשים במגזר היהודי – מספר הנמצא בדיוק בטווח הממוצע הרב-שנתי. התנודות השנתיות נמצאות כולן בטווח הצפוי סטטיסטית, מה שמעיד על כך שלא מדובר במגמת עלייה אמיתית אלא בשינויים טבעיים הנובעים מהשונות הסטטיסטית.

זה לא אומר כמובן שאין צורך לפעול למניעת רצח, אך זה כן אומר שאין בסיס לטענות על "משבר מתפרץ" או "מגיפה" במגזר זה. יש להמשיך בתוכניות המניעה הקיימות, לחזק את מערכות התמיכה והאכיפה, אך ללא פאניקה.

המגזר הערבי

לעומת זאת, המצב במגזר הערבי שונה באופן קיצוני ודורש התייחסות דחופה ושונה מהותית.

בין השנים 2017 ל-2023 חלה עלייה דרמטית של 110% במספר הנשים הנרצחות – מ-10 נשים בשנת 2017 ל-21 נשים בשנת 2023. המגזר הערבי מהווה כ-21% מהאוכלוסייה הכללית בישראל, אך בשנת 2023 הוא ייצג 64% מכלל הנרצחות בארץ – ייצוג יתר מדאיג של פי שלושה. מדובר בפער עצום שלא ניתן להתעלם ממנו, ושדורש הסבר וטיפול מיידיים. אולם כאן מגיעה נקודת המפנה המשמעותית בהבנת התופעה: העלייה הזו לא נובעת בעיקר מסכסוכים או מרצח נשים על רקע משפחתי, אלא בעיקרה מרקע פלילי הקשור לעולם הפשיעה המאורגנת.

הנתונים מדברים בעד עצמם בצורה ברורה. בשנת 2023, רק 44% מהנשים הערביות שנרצחו היו קורבנות של בן זוג או קרוב משפחה – זהו המדד המקובל למה שמוגדר כ"רצח מגדרי" בקרב ארגוני הנשים.

לעומת זאת, במגזר היהודי אחוז זה עומד על 68%, כלומר רוב מוחץ של הרציחות הן אכן על רקע משפחתי או זוגי.

בשנת 2024 התמונה התחדדה עוד יותר, כאשר נרשמה עלייה משמעותית ברצח נשים ערביות על רקע פלילי – לפחות 10 מקרים בהם נשים המקורבות לכנופיות פשיעה. נשים אלו לא נרצחו בגלל מערכות יחסים אלימות או סכסוכים זוגיים, אלא כחלק ממלחמת כנופיות, סכסוכי נקמה, והתפשטות הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית. זוהי תופעה שונה לחלוטין מבחינה קרימינולוגית, הדורשת כלי טיפול שונים לחלוטין.

ההבחנה הזו בין רצח מגדרי לרצח פלילי אינה סמנטית או טכנית – היא מהותית לגיבוש תגובה נכונה. רצח מגדרי נובע מאג'נדה, מדפוסי שליטה ואלימות במשפחה, ומתרבות שמאפשרת או מתעלמת מאלימות כלפי נשים. הכלים להתמודדות עם תופעה זו כוללים חינוך, טיפול בתאי משפחה אלימים, מקלטים לנשים מוכות, צווי הגנה, ושינוי תפיסות חברתיות.

לעומת זאת, רצח פלילי הקשור לכנופיות ופשיעה מאורגנת דורש אכיפת חוק נחושה, חקירות מעמיקות, פירוק כנופיות, מלחמה בהברחת נשק, והשבת השלטון לרחובות. לא ניתן להילחם בפשיעה המאורגנת באמצעות סדנאות למניעת אלימות במשפחה, ולא ניתן למנוע אלימות זוגית על ידי מבצעי משטרה נגד כנופיות. כל תופעה דורשת כלים ייעודיים משלה.

המשמעות המעשית של הבנה זו היא שהמדיניות הנדרשת חייבת להיות מותאמת למגזר ולאופי הבעיה. במגזר היהודי, שם התמונה יציבה יחסית והרציחות הן בעיקר על רקע מגדרי, יש להמשיך ולחזק את התוכניות הקיימות למניעת אלימות במשפחה. זה כולל שיפור מערך ההגנה על נשים בסיכון, הקצאת משאבים למקלטים, הכשרת אנשי מקצוע לזיהוי אלימות, והרחבת טיפולים לגברים אלימים.

אולם אין צורך בהקצאת משאבים חריגים או בהכרזה על "מצב חירום", מכיוון שהנתונים לא מצביעים על החמרה משמעותית. לעומת זאת, במגזר הערבי נדרשת גישה כפולה: מצד אחד, המשך הטיפול בתופעת האלימות המגדרית והמשפחתית, שאמנם מהווה אחוז נמוך יותר מהמקרים אך עדיין קיימת. מצד שני, ובעיקר, נדרשת תוכנית לאומית מקיפה למלחמה בפשיעה המאורגנת, שתכלול אכיפת חוק נמרצת, פירוק כנופיות, הפסקת הברחת נשק, והשבת תחושת הביטחון לחברה הערבית.

הדיון הציבורי בנושא זה סובל לעתים קרובות מחוסר דיוק סטטיסטי ומנטייה לכלליות מוטעות. כאשר מדברים על "משבר של רצח נשים" או "מגיפה ארצית", הדבר יוצר רושם שמדובר בתופעה אחידה הפוקדת את כל החברה הישראלית באותה המידה. אולם הנתונים מלמדים אחרת: מדובר בשתי תופעות שונות, עם סיבות שונות, המתרחשות באוכלוסיות שונות. העיסוק בממוצעים ארציים מטשטש את ההבדלים החשובים הללו ומוביל לגיבוש מדיניות לא יעילה. כשמטפלים בכל הנשים בישראל כקבוצה אחידה, מתעלמים מהצרכים הייחודיים של כל מגזר, ובסופו של דבר לא מצליחים להציל חיים באף אחד מהמגזרים.

יש גם חשיבות מוסרית ופוליטית להבחנה הזו. חברה דמוקרטית מחויבת לאמת ולדיוק בדיון הציבורי, במיוחד כשמדובר בנושאים רגישים כל כך. הצגת הנתונים בצורה מדויקת, תוך הבחנה בין מגזרים ובין סוגי הרצח, אינה ניסיון ל"למתן" את החומרה של התופעה או להצדיק את המצב. להיפך – זוהי הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה ביעילות מקסימלית. כל נשמה היא עולם ומלואו, וכל נשמה שניתן היה להציל ולא ניצלה היא טרגדיה בלתי נסלחת. אולם הדרך להציל חיים אינה באמצעות סיסמאות כלליות או במדיניות אחידה, אלא דרך הבנה מדויקת של הבעיה וגיבוש פתרונות ממוקדים ויעילים.

לסיכום, הנתונים לשנים 2017-2023 מלמדים על תמונה מורכבת: במגזר היהודי אין עלייה סטטיסטית משמעותית ברצח נשים, והמקרים הם בעיקר על רקע אלימות במשפחה.

העלייה ברצח נשים אינה אוניברסלית: הנתונים מפריכים את הטענה כי קיימת "תופעה" או "מגיפה" של רצח נשים בכלל האוכלוסייה. העלייה מרוכזת במגזר הערבי וקשורה לפשיעה פלילית, לא לאלימות מגדרית.

צורך במדיניות מותאמת למגזר: מגזר יהודי: יש להמשיך בתוכניות מניעת אלימות במשפחה, אך ללא הקצאת משאבים נוספים על בסיס "משבר".

מגזר ערבי: נדרשת תכנית לאומית למאבק בפשיעה הפלילית, תוך שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק והקהילה.

דיוק סטטיסטי בדיוני הציבוריים: יש להימנע מהצגת הנתונים כ"משבר ארצי" ולהתמקד בפתרונות ממוקדים לפי מגזר וסוג הרצח.

במגזר הערבי חלה עלייה דרמטית, אך רובה נובעת מפשיעה פלילית ולא מאלימות במשפחה.

כל מגזר זקוק למדיניות מותאמת: המשך טיפול באלימות במשפחה במגזר היהודי, ומלחמה נחושה בפשיעה המאורגנת במגזר הערבי, לצד המשך הטיפול גם באלימות במשפחה. רק גישה מבוססת-נתונים כזו תוכל לשנות את המציאות ולהציל חיים.

נייר עמדה: מגמות רצח נשים בישראל לפי מגזר, 2017-2023.


המאמר מבוסס על נתוני משטרת ישראל השנתון הסטטיסטי 2023 ובנוסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר 2024.

אבות למען צדק.


לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

תמונת הפרופיל של אבות למען צדק

By אבות למען צדק

אבות למען צדק - אתר החדשות והמאמרים הרשמי של העמותה. מקדמים שוויון זכויות לגברים, אבות ובנים. פועלים במרחב הציבורי והמשפטי ובמשרדי הממשלה.

לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא