היום 9 בפברואר 2026, התקיים בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דיון בנושא: מאבק באלימות בתוך המשפחה -איסוף נתונים והעברות מידע, אבות למען צדק הציגו ללוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי את תשובות מאבק באלימות בתוך המשפחה.עיקרי הפערים: הטיה מגדרית בשיטות איסוף הנתונים, פערים באיסוף נתונים על אלימות כלפי ילדים, חסמים במערכת המשפטית והרווחה.
הטיה ממוסדת
למרות דיון ממושך בהשתתפות "מומחיות" רבות, כל משרדי הממשלה, ממשיכים להתעלם באופן גורף מגברים מוכים ומנשים אלימות. הגיע הזמן להפסיק את האג'נדה החד-צדדית ולהתחיל לראות את כל קורבנות האלימות במשפחה ללא אפליה מגדרית.
הפער המרכזי הקיים כיום הוא "הטיית האישור" (Confirmation Bias). מערכות איסוף הנתונים מתוכנתות לאסוף נתונים על נשים כקורבנות ועל גברים כתוקפים, תוך התעלמות מנתונים הפוכים. למעשה ההטיה מוטמעת בליבת המערכת, המערכת לא רק "טועה", היא מתוכנתת מראש:
א. נהלי עבודה מפלים תע"ס 3.28 (תקנון עבודה סוציאלית) היא ההוראה הרשמית של משרד הרווחה והביטחון החברתי העוסקת בדרכי מניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה. ההוראה מסדירה את אופן הטיפול המשפחתי, אבחון רמת המסוכנות, דרכי ההפניה למרכזים לטיפול באלימות במשפחה והגנה על הנפגעים. מדטבר בנוהל עבודה רשמי של משרד הרווחה אשר מוטה נגדר גברים כאשר באופן מוצהר הנוהל עוסק רק ב"אישה מוכה" ו"גבר אלים". כאשר זו נקודת המוצא הרגולטורית, אין פלא שעובדים סוציאליים ושוטרים מחפשים (ומוצאים) רק את מה שהנוהל מכתיב להם לראות.
ב. טפסים מוטי מגדר במשטרה: טפסי התלונה והדיווח במשטרת ישראל בנויים בצורה שאינה מאפשרת סימטריה. השימוש במונחים מוטים וקבועים מראש יוצר "תקרה" לנתונים על גברים נפגעים, ומטה את הסטטיסטיקה הלאומית עוד בשלב הקלדת התלונה.
ג. מידור מידע: קיים נתק בין מערכת הרווחה למשטרה בכל הנוגע ל"תלונות שווא" או אלימות פסיכולוגית וכלכלית המופנית כלפי גברים. אין הצלבת נתונים שמאפשרת לראות את התמונה המשפחתית המלאה.
ד. חוסר בדיווח מצד גברים: חסם פסיכולוגי וחברתי מונע מגברים להתלונן. המערכת אינה מעודדת איסוף נתונים על גברים נפגעים, ופעמים רבות תלונותיהם נסגרות מחוסר עניין לציבור או מסווגות באופן שונה שמוציא ופעמים רבות תלונותיהם נסגרות מחוסר עניין לציבור או מסווגות באופן שונה שאינו נספר כ"אלימות במשפחה".
הנדסת נתונים.
בדיוני עבר, הודו משטרת ישראל ומרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) כי אינם יכולים להציג נתונים על תיקים שנסגרו בעילת "חוסר אשמה", בטענה שהם "לא מופיעים".
עיוות המציאות: אי הצגת תיקי חוסר אשמה יוצרת מצג שווא שבו 100% מהתלונות הן מוצדקות.
העלמת תלונות הסרק: ללא נתוני חוסר אשמה, המחוקק עיוור להיקף השימוש לרעה בתלונות ככלי טקטי בסכסוכי גירושין. המדינה מודדת רק את התלונות שהיה בהן "צל של אמת" ומסתירה את כל עלילות השווא שפגעו בחפים מפשע.
תקצוב על סמך מידע שגוי
כאשר בסיס המידע מזוהם באג'נדה, נוצר כשל שלטוני רחב:
א. הטעיית מקבלי ההחלטות: הלמ"ס והממ"מ מוציאים דוחות המציגים רק "חצי מהבעיה" על סמך נהלים מוטים (כמו תע"ס 3.28).
ב. דיונים עקרים: ועדות הכנסת דנות בבעיות שאינן קיימות או בפתרונות חלקיים, ומאשרות תוכניות עבודה ותקציבי עתק על סמך מידע שקרי מיסודו.
סוף דבר.
עמותת "אבות למען צדק" קובעת כי המדיניות אותה מקדמת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בנושא אלימות במשפחה נשענת על "מגדל קלפים" של נתונים חלקיים ומגמתיים. פתרון בעיות מתחיל בראש ובראשונה באיסוף נתונים אמינים; כל מערכת הפועלת עם מידע שגוי ומוטה אג'נדה, דינה להיכשל בתיקון הבעיה ולהנציח עוולות.
אלימות במשפחה היא תופעה חברתית מורכבת שאינה מוגבלת למין אחד – והמדיניות צריכה לשקף את המורכבות הזו, המדינה לא יכולה למגר אלימות כשהיא פועלת על בסיס אג'נדה בנהלים ובטפסים המובילה לסטטיסטיקה שקרית ולמדיניות כושלת. אנו דורשים להתחיל עם בסיס נתונים נטול אג'נדה
נייר העמדה שהונח על שולחן הוועדה.
פורסם על ידי: אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.