עיגון עקרון השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל – נייר עמדה.

הזכות לשוויון היא מזכויות האדם החשובות ביותר והוכרה כבר במגילת העצמאות, בה נקבע כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת גזע ומין". 

עיגון השוויון בחוקי היסוד הינו מעשה ראוי במיוחד על רקע האפליה נגד גברים, אשר נצרבה ברשויות, החל מהרשות המחוקקת דרך הרשות השופטת וכלה ברשות המבצעת. "בהיכלי הצדק" גבר יקבל יחס מפלה בדיון בינו לבין אשה, ברובד הדיוני וברובד המהותי.

הכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אלמנטרי ומובן מאליו, השאלה האם התיקון המוצע גם יבטל את כל האפליות המובנות נגד הגברים בישראל (כמפורט בהמשך). במיוחד לאור העובדה כי בישראל אין בחוקי היסוד ואף לא בחוקים רגילים הגדרה לזכות בסיסית לשוויון בפני החוק, למעט כאשר מדובר בשוויון זכויות לאשה.

מדינת ישראל נותרה היחידה בעולם הנאור אשר מפלה גברים בחקיקה ובפסיקה. דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא בהליכי גירושין אשר שם היא פועלת בניגוד לאמנות בינלאומיות ולהחלטות האו"ם אשר דרשו לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות המפלה אבות גרושים ('חזקת הגיל הרך'). ראה החלטות האו"ם אמנת האו"ם לזכויות הילד 1989, אמנת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות 1966, סעיף 8 באמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד. האמנות הבינלאומיות ברורות, לכל ילד זכות לקשר משמעותי עם שני הוריו. גבר ואישה שווים זה לזה גם במישור של דיני משפחה.

קישור לאמנה לזכויות הילד

חזקת הגיל הרך בוטלה בכל מדינות המערב משתי סיבות מרכזיות: הראשונה, פגיעה חוקית בעיקרון השוויון (ארה"ב אנגליה – 1970) והשנייה, פגיעה בזכות להורות. חזקת הגיל הרך גם אסורה עפ"י הכתוב באמנה לזכויות הילד שאושררה ונחתמה ע"י מדינת ישראל (1989-1991), שם נאסר בסעיף 2 לאמנה, אפלייה של הורה על רקע מגדרי. 

זאת ועוד, האו"ם במסגרת הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שהתקיימה ב- 14 לנובמבר 2011, קיבלה החלטה הקוראת למדינת ישראל לתקן את האפלייה בחוק הישראלי. סעיף 22 להחלטה: 

"הוועדה חוששת כי במקרה של גירושין, משמורת על ילדים עד גיל שש ניתנת תמיד לאמהות, וכי אבות נדרשים לעתים קרובות לשלם סכומי מזונות ילדים העולים על הכנסתם, ואם לא, אזי חופש התנועה שלהם מוגבל באופן חמור. הוועדה חוששת כי אבות גרושים נדרשים לעיתים קרובות לבקר את ילדיהם במרכזי ביקור בפיקוח [מרכזי קשר – לא במקור] בשעות עבודתם, מה שמוביל לצבירת היעדרות בעבודה ולסיכון בפיטורים (סעיף 10 לאמנה לזכויות הילד). 

הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כך שמשמורת על ילדים עד גיל שש לא תמיד תינתן לאימהות, ותוודא כי סכומי מזונות ילדים לא יובילו לרמת חיים לא מספקת עבור האב."

קישור להחלטת האו"ם משנת 2011.

האו"ם במסגרת הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות שהתקיימה ב 12 לנובמבר 2019. הביעה דאגה מהעובדה שלא נעשו התיקונים המתחייבים: 

"סעיף 36. הוועדה מודאגת שלמרות המלצתה הקודמת, עדיין נותרה חזקת "הגיל הרך" בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962. (סעיפים 3 ו- 10 לאמנה לזכויות הילד). 

סעיף 37. הוועדה ממליצה למדינה החברה לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 במטרה לבטל את חזקת הגיל הרך ולהבטיח שכל ההחלטות על משמורת ילדים יתקבלו בהתאם לעיקרון טובת הילד."

קישור להחלטת האו"ם משנת 2019.

עיגון השוויון בחוקי היסוד, ראוי שיעסוק גם בשוויון בין המינים ולא רק ב'שוויון מגדרי' שמהותו אפליית גברים. עיגון השוויון בחוקי היסוד, ראוי שיכלול תיקון כל האפליות והעוולות גם נגד גברים בישראל, שחלקם יפורטו להלן.

אפליה שיטתית בחוק הישראלי ובתקנות נגד גברים:

אפלייה בטיפולי פוריות וזכות להורות ורישום להורות – 2000

אפלייה באי רישום ממזרים וחיוב אבות באחריותם – 2008

אפלייה באפוטרופסות על ילדיהם – 1962 – חזקת הגיל הרך.

אפליית גברים במאסר חייבי מזונות – 1994 — בוטלו מאסרים על חייבים בכלל, אך הושארו על חייבי מזונות.

אפליית גברים בהנחיה 2.5 של הפרקליטות – 1993 — כאשר עדנה ארבל מכניסה שינויים להגנת נשים בלבד, במהלך 1996-2004.

חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4) התשס"ט-2008‏ – חלוקת רכוש ואיזון משאבים עוד טרם מתן גט.

אפליית גברים בחוק למניעת אלימות במשפחה – 1991. ותיקונים בשנים: 2001, 2002, 2009, 2011, 2014, 2017, 2018. שימוש חד צדדי בחוק, רק כנגד גברים.

אפליית גברים בחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע״ג–2012 — אין מקלטים לגברים נפגעי אלימות, כאשר ידוע לכל כי קיימים גברים נפגעי אלימות מבת הזוג.

אפליית גברים בבנקים – "אמנת זמינות בנקאית"- היא אמנה וולונטרית, שגובשה יחד עם איגוד הבנקים והמערכת הבנקאית, לצמצום תופעת אלימות כלכלית נגד נשים נפגעות אלימות, השוהות במקלטים ובדירות מעבר. ינואר 2016.

אפליית גברים בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 – תיקונים 2004, 2014, 2017. ועוד תיקונים במהלך השנים.
אפליית גברים בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998. תיקונים משנים 2007 – חוו"ד מגדרית — חקיקה אשר מקדמת נשים על פני גברים, זאת בניגוד לנתונים ולמחקרים אשר לא מצביעים על הבדלים כלכליים בין המינים – ראו כתבה במקור ראשון על מיתוס פערי השכר.
אפליית גברים בחוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, התשס"ח-2008


אפליית גברים בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996

  • דוח שכר שנתי בהתייחסות לפי מין – תיקון 6 — 2020
  • (תיקון מס' 3) התשע"ד-2014 — הזכות לשכר שווה
    סעיף 7 — מעסיק ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו.

זאת כאשר נבחנים הבדלים בשכר ובתנאים רק כנגד נשים, למרות שידוע כי ישנן אפליות גם כנגד גברים.
אפליית גברים בוועדה לזכויות האישה – אין וועדה מקבילה לגברים.

אפליית גברים בחוק שיווי זכויות האישה:

  • תיקון 1 לחוק נחקק בשנת 1995. מטרת התיקון הייתה להביא לשוויון זכויות תחת חוקי הירושה והעיזבון.
  • תיקון 2 נחקק בשנת 2000 וביקש לוודא שוויון מלא בין המינים לפי עקרונות מגילת העצמאות, תוך הרחבת זכויות האישה מהתחום המשפטי ובתחומים נוספים כמו: קיום בכבוד אנושי, עבודה, חינוך, השכלה, בריאות, דיור, איכות סביבה ורווחה חברתית.
    סעיף 1ג בא להבטיח שחוק זה לא יפגע בזכויות יתר שניתנו לנשים.
    סעיף 6א: "לכל אישה זכות מלאה על גופה; אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין".
    סעיף 6ב: "לכל אישה זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה".
  • סעיף 1ב המתיר העדפה מתקנת של נשים. – שנת 2000.
  • סעיף 6ג המחייב חתירה לייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים. – שנת 2000.
  • בשנת 2005 נחקקו תיקונים 3–4 לחוק שיווי זכויות האישה. תיקון מספר 4 לחוק, ובו סעיף 6ג1 הקובע כי: "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (להלן – גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה".
  • 2005 – תיקון 5 מאותה השנה קבע שאין לפגוע בהוראות שהתייחסו לנשים תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) — לא יודע אם זה מעלה או מוריד… לא מכיר (יונדב)
  • תיקון 6 משנת 2007 בא להבטיח בחינת השלכות מגדריות של חקיקה מוצעת עוד בתקופת הליכי החקיקה. כמו כן נקבע כי יש להגיש חוות דעת מגדריות על כל הצעת חוק וחקיקה אשר עתידות להיות להן או שיש להן השלכות על השוויון בין נשים לגברים.
  • תיקון 7 משנת 2008 תחת "חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) התשי"א-1951" שם לו למטרה להבטיח איסוף, עיבוד ופרסום מידע סטטיסטי בנושאי מגדר בגופים הציבוריים.
  • תיקון 9 נחקק בשנת 2011 ובא לקדם את מימוש חובת הייצוג ההולם של נשים בוועדות.
  • תיקון 10 נחקק בשנת 2014 ובא לקבוע התייחסות לפי מין בפרסום המכרזים ומידע על משכורות עובדים.
  • תיקון 11 אושר ביולי 2018, והוא קובע שברשות ציבורית או במקום ציבורי (כהגדרתם בחוק) תינתן עדיפות בתור לאישה בהיריון, לפי בקשתה.

הדרת ואפליית גברים מפורשת בחוק – חוק שיווי זכויות האישה – 2000 — מדבר על שוויון בין המינים, אלא שהוא תקף רק לנשים. ראה ארועים לנשים בלבד בכל מוסד מוכר (ויצו, נעמת ואינסוף ארגוני נשים ועיריות).

אפליית גברים בהגשת אישור משטרתי על העדר עבר של עבריינות מין במערכת החינוך – חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-2001 – סעיף 13 – ציטוט מהחוק: ”בגיר“ – כהגדרתו בסעיף 1, למעט אישה;" – לגברים בלבד.

אפליית גברים בקצבת שארים – מבוטח לפי פרק י״א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238 – קיים הבדל בהגדרות אלמן ואלמנה – אפליה לרעת אלמנים, גברים. תיקונים משנת 1996 עד 2020.

אפליית גברים בנושא הטיפול בזנות – פטירת זונות מאחריות על מעשיהן — חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע"ט-2019.

אפליית גברים בנהלי משטרת ישראל בטיפול בתלונה על אלימות במשפחה — משטרת ישראל – נוהל 03.300.226 (פברואר 2014) – מדבר בלשון נקבה כלפי הנפגע, כלומר מניח שמדובר בנפגעת ממין נקבה, ומדבר בלשון זכר כלפי התוקף.

אפליית אבות בזכאות בדמי ביטוח לאומי לילדיהם — חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע בסעיף 69(א) כי "קצבת ילדים תשולם לאם", בכל מקרה, גם אם שני ההורים חיים בשיתוף מוחלט וגם אם בנפרד או בגירושין.

אפליית גברים בסיוע בשכר דירה מביטוח לאומי — סעיף 3.1.2 בנוהל מס' 08/04 מיום 29.01.2012 – השתתפות בתשלום שכר דירה של משרד השיכון, קובע "סיוע למשפחות חד הוריות המתקיימות מקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי" – כמובן שגברים אינם זכאים למזונות ועל כן מודרים מזכאות זו.

אפליית גברים בסיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי (חד הורי) — חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992 קובע סיוע במקרים המשוייכים לנשים באופן מובהק ומפורש. תיקונים בשנים 1994 עד 2018. סעיף 1(2)(ב) קובע זכאות לעגונה. סעיף 1(2)(ג) קובע זכאות לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות. ועוד.

אפליית גברים בתשלום לחברת החשמל — עפ"י תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים), תשע"א-2011, סעיפים 7 (5) ו- (6), ניתנת הנחה של 50% בחשבון החשמל לזכאי מזונות – לנשים.

אפלייה בין יתום ליתומה — חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 קובע בסעיף 254 (22א(א)) כי: "נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13, ולילדתו – בהגיעה לגיל 12". תיקון משנת 2003.

אפליית גברים בענישה מופחתת לנשים – הריגה — חוק העונשין, תשל"ז-1977 סעיף 303(א) המתת תינוק — תיקון שנת 1939. 

אפליית גברים בחוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיף 260(א), מסייע לאחר מעשה — אישה שסייעה לרצח כי בעלה אמר לה, חומרת העבירה מופחתת. חוק מהמנדט הבריטי.

ענישה מופחתת לנשים – הפסקת הריון — חוק העונשין, תשל"ז-1977, איסור הפסקת הריון [יג/2], סעיף 313, פוטר אישה מאחריות הפלת עוברה ומחייב את הרופא או האדם האחר שעסק בהפלה: "מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמישים אלף לירות.". ובכדי לוודא שאין אחריות על האישה, מוסיף סעיף 320 בחוק וקובע: "אשה שבוצעה בה עבירה בניגוד לסימן זה לא תשא באחריות פלילית בקשר לעבירה זו.". עוד חוק מהמנדט הבריטי.

אפליית גברים בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 – אפליה בגיל הפרישה לפנסיה. פלוס תיקונים משנים 2012 ו- 2016.

אפליית גברים בנקודות זיכוי במס לנשים לעומת גברים. (תיקון מס' 187) תשע"ב-2011 — (4)   האשה תהא זכאית ל-1/2 נקודת זיכוי לפי סעיף 36א, ובנוסף וכנגד המס החל על הכנסתה מיגיעה אישית – לנקודות זיכוי בעד ילדיה כלהלן:

(תיקון מס' 247) תשע"ח-2018 – (א)   ½1 נקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת לידתו, ו-½ נקודת זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת בגרותו; ויש עוד הטבות בחוק.

אשר על כן:

א. עיגון השוויון בחוקי היסוד ללא תיקון כלל האפליות כפי שפורטו, ימשיך את שלילת זכויות היסוד מגברים במדינת ישראל ויהווה המשך ישיר לאפליה שנאסרה בעת הכרזת העצמאות אולם קיימת הלכה למעשה ופוגעת במחצית מאוכלוסיית ישראל.

ב. בטרם עיגון השוויון יש להקים וועדה בכנסת לביטול חקיקה מפלה כנגד גברים. 

ג. אפלייה היא אסורה ובאשר בקיומה המתמשך "יאבד עם ותשבות ממלכה".

תחום מדיניות וחקיקה, אבות למען צדק.

תגיות: אבות למען צדק, אפליית גברים, תלונות שווא, אלימות במשפחה, הטרדה מינית, עבירות מין, אלימות נשים