פסק הדין בג"ץ 8603/23 ניתן ביום 26/6/2026 בפני כבוד השופטים: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג, השופט יחיאל כשר, השופטת רות רונן. קריאה להסדרה דחופה של כל תחום ה"אפוטרופוס לדין". פסק הדין חושף ניגודי עניינים ו"שרשרת ייצוג" והשפעות של היכרות מוקדמת בין אפוטרופסים לדין לבין עמותות וגופים מוסדיים הפועלים כאפוטרופסים, סיכונים חמורים של פטרונות, טשטוש ודחיקת רצונו הסובייקטיבי של האדם חסר הישע.
רקע לעתירה
בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), פרסם פסק דין בעל משמעות ציבורית רחבה העוסק בשאלת הפיקוח, הנהלים והסדרת עבודתם של אפוטרופסים המתמנים מטעם הסיוע המשפטי. פסק הדין, שניתן בתיק בג"ץ 8603/23 פלוני נ' מדינת ישראל, משרד המשפטים והנהלת הסיוע המשפטי, נכתב על ידי כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג, בהסכמתם המלאה של כבוד השופט יחיאל כשר וכבוד השופטת רות רונן. ההחלטה התקבלה ביום י"ב באב התשפ"ו (26 ביולי 2026), ומציפה כשלים מבניים ודילמות משפטיות קשות באשר לייצוגם של חסרי ישע.
המסכת העובדתית
העתירה התגבשה על רקע מסכת חיים קשה ומורכבת שנמשכה כעשור וחצי. בשנת 2010 אובחנה רעייתו של העותר במחלת הנטינגטון – מחלה ניוונית תורשתית וחשוכת מרפא המביאה להידרדרות קוגניטיבית, דמנציה, אובדן זיכרון ואובדן שליטה מוטורית. לאורך השנים, לצד הטיפול הרפואי וההתמודדות הפיזית הקשה, נוהלו עשרות הליכים משפטיים סביב שאלת הייצוג המשפטי של האישה, זהות הפיקוח על גופה ורכושה, ומקורות המימון לטיפול הסיעודי והרפואי בה.
כפי שהוזכר בפסק הדין, כבר בהליך קודם בבית המשפט העליון (בג"ץ 816/19) תוארה תמונה קשה שבה נותר העותר כמעט לבדו במאבק על כבודה וחייה של אשתו. מנגד, לאורך הדרך ניהל העותר מאבקים עזים נגד גורמים שונים, אותם תפס כמי שפועלים בניגוד לטובתה של אשתו, לעיתים תוך ניצול מצבה המורכב. בשנת 2025 הלכה האישה לעולמה.
ההליכים המשפטיים המרכזיים החלו בשנת 2015, כאשר העותר הגיש תביעת נזיקין נגד הוריה ואחותה של המנוחה בטענה כי הסתירו ממנו את דבר קיומה של המחלה התורשתית במשפחה טרם נישואיהם. במקביל, הגיש תביעה להשתתפות בתשלום מזונותיה לפי סעיף 4 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959. מן העבר השני, בשנת 2017 הגישו בני משפחת המנוחה בקשה לביטול מינויו של העותר כאפוטרופוס קבוע לגופה ולרכושה (תפקיד אליו מונה בשנת 2014).
ביום 15 ביוני 2020 ניתן פסק דין מאוחד בשלושת ההליכים על ידי סגנית הנשיא, השופטת ר' קודלר עיאש. בפסק דין זה נדחתה תביעת הנזיקין, תביעת המזונות התקבלה בחלקה תוך חיוב העותר עצמו במזונות רעייתו, ומינויו של העותר כאפוטרופוס לביטול צומצם כך שמינויו לרכוש בוטל, אך מינויו כאפוטרופוס לגוף נותר על כנו. בהמשך, מונו עמותת "גג לנזקק ולחוסה" ולאחר מכן "המרכז הישראלי לאפוטרופסות" כגורמים המנהלים את רכושה של המנוחה, דבר שגרר תיקי הוצאה לפועל והליכים משפטיים סבוכים נוספים בין העותר, העמותה והגורמים המייצגים.
טענות העותר נגד האפוטרופסים והסיוע המשפטי
בעתירתו לבג"ץ הפנה העותר טענות קשות נגד דרך מינוים והתנהלותם של שלושה עורכי דין שונים שמונו מטעם הנהלת הסיוע המשפטי לשמש כאפוטרופסים לדין עבור אשתו המנוחה:
- האפוטרופאה לדין הראשונה: מונה לצורך הגשת תביעת מזונות מתוקנת. העותר טען כי היא פעלה בניגוד לטובת המנוחה כאשר תמכה בעמדת בני משפחתה לצמצום רכיבי המזונות, פעלה לבטל את מינויו כאפוטרופוס לגוף ולרכוש, ונמנעה מנקיטת הליכי גבייה נגד בני המשפחה בגין חוב מזונות זמניים שנפסק לטובת המנוחה.
- האפוטרופאה לדין השנייה: מומחית להליכי הוצאה לפועל שונתה לצורך גביית חוב המזונות הזמניים. העותר טען כי גם היא נמנעה מגביית החוב, וזאת עקב קשרים מוקדמים ושרשרת ניגודי עניינים עם עמותת "גג לנזקק ולחוסה", אשר לטענתו שידלה אותה לוותר על המזונות בתמורה להעסקתה בהליכים נגדו.
- האפוטרופוס לדין השלישי: ייצג את המנוחה בהליכי הגבייה והאפוטרופסות המאוחרים. לטענת העותר, עורך הדין שינה את עמדתו המקורית, צידד בעמותה, ומונה בכובעים שונים מטעם הסיוע המשפטי תחת כסות של ייצוג ניטרלי, בעודו מגן בפועל על אינטרסים מוסדיים של העמותה.
ברמה העקרונית והמערכתית, מחה העותר על כך שהנהלת הסיוע המשפטי אינה מפקחת באופן מהותי על האפוטרופסים לדין, אינה מטפלת כראוי בתלונות הציבור, ומשתמשת במנגנון מינויים נעדר קריטריונים שקופים. העותר הדגיש את הבעייתיות בכך שמי שמונה באופן אקראי בהליך יחיד, משתמש במינוי הראשוני כ"קרש קפיצה" לקבלת תיקים נוספים ולביסוס מעמד מול גורמים מוסדיים ומייצגים, תוך חשש מובנה לניגוד עניינים.
עמדת הסיוע המשפטי
מנגד, דחתה הנהלת הסיוע המשפטי (המשיבה 3), שיוצגה על ידי עו"ד מיכל דניאלי צ'רני, את כלל האשמות העותר. המדינה טענה כי עורכי הדין שמונו פעל במסירות, מקצועיות ויושרה, ולא נמצאה כל עילה להחליפם.
במישור המערכתי ציינה המשיבה כי עורכי הדין הממונים עוברים תהליכי מיון והכשרות ייעודיות, וזוכים ללווי, הנחיה ופיקוח הדוק מצד הממונים המחוזיים בהתאם לנהלים ומדריכים מקצועיים המפורסמים באתר האינטרנט של המשרד. עוד צוין כי בחירת זהות עורך הדין נעשית לפי שיקול דעת מקצועי הפועל על פי עומסי עבודה, ניסיון רלוונטי ודחיפות העניין, וכי קיים מנגנון מוסדר ומתוחם בזמנים לבירור תלונות ציבור.
ניתוח משפטי והכרעת בית המשפט
המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, סקר את השתלשלות ההליך בבג"ץ: בעקבות פטירת המנוחה בשנת 2025, הודיע העותר כי הסעדים הפרטניים התייתרו, אך עמד על המשך הדיון בסעד העקרוני שעניינו קביעת נהלים רשמיים ופיקוח על מינוי אפוטרופסים לדין.
"לא ניתן להתעלם מחיסרון מובנה במינוי האפוטרופוס לדין להבדיל מעורך דין מייצג: עצם ה'תפקיד' איננו בגדר 'ייצוג' בלבד, במובנו המקובל, מעצם שמו, וכפי שנלמד מכותרת הסעיף ומההקבלה לסעיפים שמקנים סמכות דומה. התפקיד כורך עמו אפשרות שיש בה יתרונות גדולים לאדם, אולם גם סכנה מובנית, והיא האפשרות לתת "מקום" לבעל התפקיד ולעמדותיו בהליך. יש בכך סכנה לפטרונות, ואפשרות שבהצגת הדברים יינתן משקל מרכזי דווקא לעמדת האפוטרופוס לדין, בעל המקצוע שבית המשפט מינה להביא את דברו של האדם, אשר יוביל את הדיון באופן מוטה מתוך עמדתו המקצועית האישית ויציג אותה במרכז, ואילו רצון האדם יישאר ברקע בלבד" (סגל-רייך "ייצוג מותאם", בעמוד 22)
בית המשפט העליון החליט על מחיקת העתירה, תוך פירוט הנימוקים המשפטיים הבאים: יתור הסעדים הפרטניים אי-צירוף משיבים, סעד כוללני והתערבות במתחם הרגולציה, בית המשפט הוא הגורם המוסמך הבלעדי למנות, להחליף או לבטל את מינויו של אפוטרופוס.
הצורך בהסדרה, שקיפות ומניעת ניגודי עניינים
לצד דחיית העתירה, נקב השופט סולברג בעמדה נוקבת וקרא למדינה ולמחוקק לבצע הסדרה מקיפה ודחופה של תחום האפוטרופסות לדין:
- חוסר בחקיקה מפורטת: בעוד שמינוי אפוטרופוס רגיל (לגוף ולרכוש) מעוגן ומוסדר בפירוט רב בפרק השלישי לחוק הכשרות המשפטית (כולל מנגנוני פיקוח הדוקים של האפוטרופוס הכללי), תפקיד ה"אפוטרופוס לדין" מעוגן בסעיפי סל כלליים בלבד, ללא פירוט סטטוטורי של חובותיו, סמכויותיו ודרכי הפיקוח עליו.
- הסכנה שבפטרונות וטשטוש רצון חסר הישע: בית המשפט הדהד את מחקריה של ד"ר מיטל סגל-רייך, בציינו כי בתפקיד האפוטרופוס לדין טמונה סכנה מובנית של פטרונות. קיים חשש ממשי כי עמדתו המקצועית או האישית של עורך הדין תדחוק את רצונו וסובייקטיביותו של האדם חסר הישע, במקום לשמש לו לפה ולשמור על זכויותיו.
- חשש מניגודי עניינים ו"שרשרת ייצוג": השופט סולברג התריע מפני המורכבות וההשפעות של היכרות מוקדמת בין אפוטרופסים לדין לבין עמותות וגופים מוסדיים הפועלים כאפוטרופסים לרכוש. אינטראקציות חוזרות ונשנות בין אותם שחקנים במערכת המשפטית עלולות לייצר "שרשרת ייצוג" שתתרחק מטובתו ורצונו של החוסה.
- המלצה מגובשת לרשויות: נפסק כי ראוי שהנהלת הסיוע המשפטי, יחד עם מחוקק המשנה והרשות המחוקקת, יפעלו להתקנת נהלים שקופים, מפורסמים ונגישים. נהלים אלו חייבים להסדיר את קריטריוני המינוי, למנוע חשש לניגוד עניינים, ולקבוע אמות מידה ברורות לבקרה ולפיקוח על עבודת עורכי הדין בשטח.
סוף דבר
העתירה נמחקה ללא צו להוצאות, תוך ששופטי הרכב בית המשפט העליון – המשנה לנשיא נעם סולברג, השופט יחיאל כשר והשופטת רות רונן – מציבים תמרור אזהרה נוקב ומבקשים לשפר ולהסדיר את הגנת זכויותיהם של חסרי הישע במדינת ישראל.
פורסם על ידי: אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.