הבושה עוברת צד: 150 אמהות רוצחות

בכנסת ובציבור לא שמעו על 150 אמהות רוצחות, מחקר מגלה, אומתו 150 אירועי רצח של תינוקות וקטינים בידי אימהות בישראל, בחלק מהרציחות מדובר ביותר מנרצח אחד. פיליסייד Filicide הוא מונח קרימינולוגי ומשפטי לתיאור רצח או המתה בזדון של ילד על ידי אחד מהוריו, מחקר פיליסייד [Filicide] ייחודי מ-2018 מאת נצ"מ בדימוס אבי דוידוביץ חושף לראשונה: בישראל בין השנים 1949–2017, 62% ממקרי רצח תינוקות וילדים בוצע בידי אימהות לעומת 38% בידי אבות.

במחקר של דוידוביץ' אומתו 158 מקרי רצח של תינוקות וילדים בידי אימהות, ובנוגע לרצח וולדות – 94% מהרוצחות היו האימהות. מתוך 65 ולדות שנרצחו, זהות הרוצחת אומתה ב-61 מקרים –  כולן אמהות. למרות המספרים הקשים, רק 13% מהתיקים הובילו לכתב אישום; היתר נסגרו בעילות שונות.

הסיבה המרכזית להעדר אכיפה נגד אימהות אשר רצחו: סעיף 303(א) לחוק העונשין המגדיר את מעשה כ"המתת תינוק" ולא כרצח, עם עונש מרבי לכל היותר של 5 שנות מאסר בלבד. כך נוצר פער משפטי-סטטיסטי חמור, המסתיר את היקף התופעה ומונע הרתעה אפקטיבית. המחקר מעלה שאלות נוקבות על צדק, שקיפות ואכיפה בטיפול ברצח ילדים בידי נשים בישראל.

מרבית האימהות אשר רצחו לא הואשמו ברצח, אלא באישום מופחת ובחלקן כלל לא הועמדו לדין.

לפני כשבוע עבר בכנסת התיקון לחוק האפוטרופוס אשר שולל מגברים רוצחים בלבד, את מעמד האפוטרופס, רוב הציבור יטען שמדובר בתיקון חוק מבורך וראוי אלא שבדיקה מעמיקה מתגלה שמדובר בחוק נוסף בשרשרת חקיקה שנועדה לגמד את מעמד האבות בישראל.

טרם תיקון חוק האפוטרופוס, סעיף 27 בחוק איפשר לבית המשפט לשלול הורות מכל הורה בהתקיים נסיבות מיוחדות – אז מה הייתה הדחיפות להעביר תיקון לחוק בחקיקת בזק בתוך פחות מחודש ימים.

חמור אף יותר, מדובר בחקיקה פרסונלית, כפי שהצהירו מגישי הצעת החוק, בפרסומים טרם תום תהליך החקיקה 'החוק מיועד לסייע לקרובת משפחה' , בפועל החוק אינו מבוסס על מחקר כלשהו אשר העיד על צורך אמיתי ומיידי בחקיקת בזק – לא היה כאן מצב חירום.

הוועדה לקידום מעמד האישה אשר קידמה את החוק, סרבה בתוקף לכלול בתיקון לחוק את הנשים המורשעות בהמתת תינוק בשנת חייו הראשונה על פי סעיף 303 בחוק העונשין – בטענה הזויה לחלוטין שאמא הרוצחת תינוק אינה מסוכנת לילדיה ושאין תופעה של רצח תינוקות בידי אימהות.

האמת המושתקת בציבור שונה לחלוטין, בשנת 2018 פרסם ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ, מחקר עצמאי אובייקטיבי, המקיף ביותר שבוצע אי- פעם במדינת ישראל, תוצאות המחקר חושפות את שידוע במדינות רבות בעולם ומוכחש בישראל – אימהות מסוכנות מאוד לילדים.

על פי נתוני המחקר בין השנים 1949 עד 2017 אומתו 150 מקרים בהם האמא רצחה את התינוק, במספר מקרים מדובר ביותר מנרצח אחד.

המחקר שפורסם בשנת 2018, משחזר באופן מדויק את כל אירועי רצח התינוקות הידועים ומושתקים שארעו במדינת ישראל, למעשה נחשפת השיטה באמצעותה לא תשמעו על נשים אשר רוצחות את התינוק בשנת חייו הראשונה – אותן נשים שהוועדה לקידום מעמד האישה טוענת שאינן מסוכנות.

שיטת ההסתרה וההכחשה של נשים רוצחות, מתחילה בסעיפי אשמה מופחתת לנשים, דרך ענישה מופחתת דרמטית וכלה בהעדר נשים מהסטטיסטיקה של רצח ילדים מאחר והן לא רוצחות, על פי סעיף 303 לחוק העונשין הן רק המיתו את התינוק – בסוף התהליך המ.מ.מ מגיש מחקר אשר מציג את האבות כמסוכנים הרבה יותר מנשים וכך ניתן לקדם תיקון לחוק שבמערכה הראשונה שולל אפוטרופס מאדם רוצח ובמערכה השניה יתוקן כך שתשלל האפוטרופוס מחשודים באלמ"ב שכל אחד מהם יהיה כמובן אזוק בהתאם לחוק האיזוק האלקטרוני לגברים בלבד.

תיקון לחוק המבוסס על הסתה נגד מחצית מאוכלוסיית המדינה, תעמולה ושקרים, מותאם לצורך אישי, וסותר באופן מובהק את המציאות והמסוכנות של אימהות לילדים – הוא חוק לא ראוי ואין לו מקום בספר החוקים של מדינת ישראל.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.