תאריך פסק הדין: ט"ו באדר ב' התשפ"ד 27/03/2024

בית הדין: הרבני האזורי רחובות הרכב הדיינים: אב"ד הרב יהודה שחור, הרב יאיר לרנר והרב ירון נבון.

תיק 1366480/3 מורדת תבעה כתובה ומקרקעין שנרכש בכספי ההורים הלוואה או מתנה?

פסק דין שיצא תחת ידם של דייני בית הדין הרבני ברחובות מעלה פעם נוספת את המתח המובנה שבין רצונה החד-צדדי של אישה להתגרש לבין חובת ההוכחה המוטלת עליה כדי לזכות בכתובתה.

במקרה זה, מדובר בבני זוג שהיו נשואים כחמש שנים ולהם שני ילדים קטנים, כאשר האישה פתחה בהליכי פירוד וסירבה באופן עקבי ועיקש לכל ניסיון לשלום בית או לייעוץ זוגי מקצועי.


מריבות "שכיחות" או עילה לפירוק הבית? האישה הגישה תביעת גירושין וכרכה בה את תביעת הכתובה על סך 52,000 ש"ח. בטיעוניה הציגה תמונה של קשיים ביחסי האישות, "כפייה דתית" בנושאי כשרות בשר וחוסר עזרה מצד הבעל.. היא אף הרחיקה לכת והגישה בקשה לצו הגנה בטענה לאירוע אלימות מהעבר סביב צנצנת דבש, טענה שבית הדין דחה לאחר שלא הוכחה.

מנגד, הבעל עמד על רצונו הכן בשלום בית. הוא תיאר כיצד ניסה לחזר אחרי אשתו גם בתקופת הפירוד, קנה מתנות ואף ארגן מופע זיקוקים כדי להשיב את ליבה. הבעל טען כי האישה היא זו שהחליטה לפרק את החבילה ללא עילה הלכתית מוצדקת, החליפה מנעולים וניהלה נגדו מלחמה, ולכן היא נחשבת ל"מורדת" שאינה זכאית לכתובה.

התלבטות ההרכב: מאיסות מול אשמה בפסק הדין ניכר כי הדיינים התרשמו שהאישה אכן חווה "מאיסות מוחלטת" כלפי הבעל.

הרב יאיר לרנר הדגיש כי למרות הפצרות חוזרות ונשנות של בית הדין, האישה סירבה לכל הליך טיפולי. הוא ציין כי, גם אישה שמאסה בבעלה עשויה להיות זכאית לכתובה, אך מכיוון שטענותיה לקשיים היו "קלושות" ולא הוכחו כעילות גירושין מובהקות, אין מקום לחיוב מלא.

אב"ד הרב יהודה שחור הוסיף נדבך הלכתי מעמיק. הוא ניתח את דעות הפוסקים בשאלה האם אישה שתובעת גט וכתובה נחשבת למורדת שמפסידה את זכויותיה מיד. הרב שחור קבע כי מאחר שהאישה היא זו שהביאה לגירושין ללא הצדקה המעוגנת בהלכה, ובזמן שהבעל רצה באמת ובתמים בשיקום הבית, ישנו קושי מהותי לחייבו בכתובה.

דירה במחלוקת: הלוואה מההורים או מתנה לשני בני הזוג?

לצד המאבק על הכתובה, עמדה במוקד הדיונים שאלת חלוקת הזכויות בדירת המגורים של בני הזוג בנס ציונה. מדובר בדירה שנרכשה כשנה לאחר הנישואין ונרשמה באופן שווה על שם שני הצדדים, אלא שמאחורי הרישום הפורמלי הסתתרה מחלוקת כספית עמוקה בנוגע למקורות המימון.

לב המחלוקת נגע לסכום של כ-480,000 ש"ח שהוענקו על ידי הורי הבעל לצורך רכישת הדירה. הבעל והוריו טענו בתוקף כי לא מדובר במתנה שהוענקה לשני בני הזוג, אלא בהלוואה שניתנה לצדדים ושעליהם להחזירה כעת, עם פירוק הבית. לטענתם, הכספים הועברו מתוך הבנה שהזוג יבנה את ביתו, ומשכשלו הנישואין ביוזמת האישה, על הכסף לחזור למקורו.

מנגד, האישה הציגה גרסה שונה בתכלית. היא טענה כי הכספים ניתנו כמתנה גמורה לשני בני הזוג, ללא כל הסכם הלוואה בכתב או דרישה להחזר לאורך כל שנות הנישואין. לגישתה, הרישום המשותף של הדירה בטאבו משקף את הכוונה האמיתית – בעלות שווה ומוחלטת, ללא חובות תלויים ועומדים כלפי ההורים.

השיקול ההלכתי: הרישום בטאבו כקובע הדיינים נדרשו להכריע האם יש בכוחה של טענה ל"הלוואה בעל פה" לגבור על רישום רשמי במקרקעין. בהחלטתם, נסמכו הדיינים על העיקרון ההלכתי והמשפטי המקובל, לפיו הרישום בטאבו מהווה ראיה מכרעת לכוונת הצדדים.

בית הדין הבהיר כי כאשר הורים נותנים כסף לילדיהם לרכישת דירה והדירה נרשמת על שם שני בני הזוג, חזקה שמדובר במתנה ולא בהלוואה, אלא אם כן נערך הסכם ברור ומפורש המורה אחרת. במקרה זה, בהיעדר מסמך המעיד על הלוואה, דחה בית הדין את תביעת הבעל והוריו להחזר הכספים.

ההחלטה הסופית בעניין הדירה בית הדין קבע כי הדירה בנס ציונה היא רכוש משותף לכל דבר ועניין. בהתאם לכך, הוחלט כי:

  1. חלוקה שווה: הדירה תימכר ותמורתה תחולק באופן שווה (50-50) בין הבעל לאישה, לאחר ניכוי המשכנתא והוצאות המכירה.
  2. זכות קדימה: לכל אחד מהצדדים ניתנה הזכות לרכוש את חלקו של השני בנכס לפי שווי שוק שייקבע על ידי שמאי.
  3. דחיית טענת ההלוואה: טענות הורי הבעל לקבלת החזר על השקעתם נדחו, והכספים שהזרימו הוגדרו משפטית כמתנה שהושלמה עם רישום הדירה.

סוגיה זו מדגישה את החשיבות הקריטית של עיגון הסכמות כספיות משפחתיות במסמכים משפטיים. עבור אבות רבים, מדובר בשיעור יקר על הפער שבין "כוונות טובות" של הורים לבין המציאות המשפטית הקרה ברגע המשבר.

ההחלטה: בית הדין קבע כי במציאות שנוצרה, לאחר שנתיים של פירוד, אין טעם לכפות שלום בית ו"מצווה על הבעל לגרש את אשתו". עם זאת, במישור הכספי, הדיינים החליטו שלא לפטור את הבעל לחלוטין אך גם לא לחייבו בסכום המלא.

השורה התחתונה: כפשרה המאזנת בין המאיסות של האישה לבין העובדה שהיא זו שפירקה את הבית ללא עילה מוכחת, חויב הבעל לשלם 10,000 ש"ח מתוך 52,000 ש"ח של הכתובה.הדירה תימכר ותמורתה תחולק באופן שווה בין הבעל לאישה.


תגובת אבות למען צדק: פסק דין זה מהווה תזכורת חשובה, עמידה איתנה על רצון לשלום בית ודרישה להוכחות חותכות לעילות גירושין יכולות למנוע חיובי כתובה מופרזים במקרים שבהם פירוק הבית נעשה באופן חד-צדדי ושרירותי. ובכל הנוגע לרכוש, חובה לקבע בהסכם חתום ותקף, ונכון שזה אינו פתרון של 100%.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.


לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

By אבות למען צדק

אבות למען צדק - אתר החדשות והמאמרים הרשמי של העמותה. מקדמים שוויון זכויות לגברים, אבות ובנים. פועלים במרחב הציבורי והמשפטי ובמשרדי הממשלה.

לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא