פיליסייד Filicide הוא מונח מתחום הקרימינולוגיה והמשפט לתיאור רצח או המתה בזדון של ילד על ידי אחד מהוריו, מחקר פיליסייד [Filicide] בישראל בראי הפנומנולוגיה מאת נצ"מ בדימוס אבי דוידוביץ , פורסם בשנת 2018 וחשף לראשונה את היקף התופעה בין השנים 1949–2017, 62% ממקרי רצח תינוקות וילדים בוצע בידי אימהות לעומת 38% בידי אבות, אומתו 158 מקרי רצח של תינוקות וילדים בידי אימהות, ובנוגע לרצח וולדות – 94% מהרוצחות היו האימהות. מתוך 65 ולדות שנרצחו, זהות הרוצחת אומתה ב-61 מקרים – כולן אמהות. למרות המספרים הקשים, רק 13% מהתיקים הובילו לכתב אישום; היתר נסגרו בעילות שונות. הסיבה המרכזית: סעיף 303(א) לחוק העונשין המגדיר את מעשה כ"המתת תינוק" ולא כרצח, עם עונש מרבי לכל היותר של 5 שנות מאסר בלבד. כך נוצר פער משפטי-סטטיסטי חמור, המסתיר את היקף התופעה ומונע הרתעה אפקטיבית. המחקר מעלה שאלות נוקבות על צדק, שקיפות ואכיפה בטיפול ברצח ילדים בידי נשים בישראל.
הגדרת פיליסייד [Filicide]
פיליסייד Filicide הוא המונח הקרימינולוגי והמשפטי לתיאור רצח או המתה בזדון של ילד על ידי אחד מהוריו, הוא פשע בלתי נתפס: הורה שהורג את אחד או יותר מילדיו, אומנם אירוע כזה תופס כותרות כאשר הוא מתפרסם, אולם במרבית המקרים מאחר ומדובר באימהות הרוצחות ילדים וולדות, קיימת השתקה והעדר אכיפה.
חקיקה ומשפט
בישראל, סעיף 303(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, מאפשר הגנה מיוחדת לאישה שביצעה infanticide ומתן עונש מופחת בהרבה מהצפוי בעבירת רצח מאסר עולם חובה אוהריגה מאסר לתקופה של עד 20 שנה. זאת, אם מצא בית המשפט כי בשעת המעשה או המחדל, שבעטיים מת התינוק, היא היתה במצב של "ערעור שיקול הדעת" שמקורו בהעדר החלמה מלאה מתוצאות הלידה או מתוצאות ההנקה שלאחר הלידה כלומר, בחוסר איזון הורמונלי אשר הביא לערעור שיקול דעתה, סעיף זה מופעל באותם מקרים ספורים שבהם משתכנע בית המשפט על סמך ראיות ברורות, כי נסיבות העבירה אכן עולות בקנה אחד עם הנדרש בחוק.
סעיף 303(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 מעגן את העבירה הייחודית של המתת תינוק בידי אמו. הסעיף קובע עונש מקל ומפחית משמעותית מחומרתן של עבירות הרצח או ההריגה הרגילות בנסיבות אלו, ומעמיד את העונש המרבי על חמש שנות מאסר בלבד.
חוקים דומים קיימים גם בקנדה, באוסטרליה ובניו זילנד, אם כי יש המותחים ביקורת על העמדת התנהגותן הפלילית של נשים על תשתית ביולוגית כמו כן יש, המבקרים את עצם ההכרה בהמתת תינוקות בשנת חייהם הראשונה בידי אמם כמצויה במעמד ייחודי ונפרד
מחקרי פיליסייד
מחקר פיליסייד [Filicide] 2018 נצ"מ בדימוס אבי דוידוביץ', פיליסייד בישראל בראי הפנומנולוגיה
מחקר פיליסייד [Filicide] ייחודי אשר פורסם בשנת 2018 מאת נצ"מ בדימוס אבי דוידוביץ, נחשפו נתונים אשר חושפים את ההטיה במשפט ובתקשורת, בעוד מספרים לכם בכל מדיה אפשרית שאבות מסוכנים לילדים המציאות המחקרית שונה לחלוטין, במחקרו של דוידוביץ' אשר התמקד בין השנים 1949–2017, אומתו 158 מקרי רצח של תינוקות וילדים, בידי אימהות, ובנוגע לרצח וולדות – 94% מהרוצחות היו האימהות. מתוך 65 ולדות שנרצחו, זהות הרוצחת אומתה ב-61 מקרים – כולן אמהות, למרות היקף התופעה הקשים, רק 13% מהתיקים הובילו לכתב אישום נגד נשים ואימהות; היתר נסגרו בעילות שונות. הסיבה המרכזית: סעיף 303(א) לחוק העונשין המגדיר את מעשה כ"המתת תינוק" ולא כרצח
מחקר פיליסייד [filicide] 1969 ,Resnick
במחקר Child murder by parents:a psychiatric review of filicide, 1969 ,Resnick, המונח המתייחס לרצח ילדים בידי הוריהם הוא Filicide, כולל כפי שהוזכר גם רצח יילודים ותינוקות. מדובר במחקר ראשון מסוגו שפורסם בשנת 1969 והוא מהווה ניתוח רטרוספקטיבי ומקיף של הספרות הקשורה בנושא משנת 1751 ועד .1967 רזניק קיבץ נתונים מתוך 131 מקרים, ולאחר שניתח את ממצאיו, הוא הגיע למספר מסקנות. כך, למשל, נמצא כי הרוצחים כללו 88 אמהות ו43- אבות; התקופה המסוכנת ביותר לקורבנות היא מחצית השנה הראשונה לחייהם; ככל שהילד צעיר יותר, כך האם רואה אותו יותר כרכושה האישי. במקרים שבהם רצח התינוק נעשה לאחר לידתו, היא חווה את תינוקה כשלוחה של עצמה. רזניק הציע לחלק את רצח הילדים בידי הוריהם לחמש הקטגוריות הבאות:
- א. אלטרואיסטית, הכוללת רצח הקשור בהתאבדות ובכוונה להקל על סבלו של הילד.
- ב. מעשי רצח על רקע של פסיכוזה חריפה, שבהם ההורים מבצעים את המעשה בהשפעתן של הזיות שמיעה פוקדות או כחלק ממערכת פרנואידית דלוזיונלית.
- ג. רצח ילדים שאינם רצויים.
- ד. רצח ילדים שמקורו בתאונה.
- ה. רצח ילדים הקשור לנקמה כלפי בן/ בת הזוג.
רזניק תיאר שיטות מגוונות שבהן נעשה שימוש ברצח, אימהות השתמשו בעיקר בחניקה, בהטבעה, או בהרעלה באמצעות גז, ואילו אבות השתמשו בעיקר בהכאה, במעיכה ובדקירה. חבלת ראש דווחה גם כן כסיבת מוות שכיחה. במקרים שבהם נמצא כי ההורים, ובמיוחד האמהות, לקו במחלת נפש בזמן ביצוע המעשה, האבחנות נחלקו באופן כמעט שווה בין סכיזופרניה, דיכאון והפרעה דו-קוטבית ובין הפרעת אישיות. מצבים פסיכוטיים נמצאו יותר בקרב האמהות מאשר בקרב האבות. רזניק סבר כי הסיכון לרצח הילדים בידי הוריהם הלך ופחת ככל שהילדים בגרו יותר. התקופה הרגישה ביותר היתה כאשר
הקשר הדיאדי "אם-ילד" עדיין לא התגבש.
מחקר פיליסייד [filicide] 2010, al et Dav
מחקרו של 2010 , .al et Dav עולה כי הסיכון להופעת דיכאון אצל הורים מגיע לשיאו בשנת החיים הראשונה של צאצאם, ורגישות מיוחדת קיימת בקרב הורים שסבלו בעבר מדיכאון, בקרב הורים בגיל צעיר יחסית וכן בקרב הורים שבאים מרקע של עזובה רגשית. לפיכך ברורה החשיבות של אבחון וטיפול מתאימים אצל הורים כאלה אף ברפואה הראשונית. נעשו גם נסיונות סיווג אחרים. סקוט )1973 ,Scott )הציע לסווג הורים שרצחו את ילדיהם לפי המניע והוא תיאר חמש קטגוריות:
- א. סילוק ילדים שאינם רצויים
- ב. רצח מתוך רחמים.
- ג. תוקפנות שמקורה בהפרעה נפשית קשה.
- ד. מניע שמקורו אינו קשור לקורבן התקה של כעס, הימנעות מביקורת, אובדן סטטוס, אובדן של חפץ אהוב.
- ה. מניע שמקורו בקורבן הורים מכים.
בסקירתו נמצא כי אף לא אחד ממבצעי הרצח של תינוקות בשנת חייהם הראשונה היה נשוי. מבחינת האבחנות שנקבעו לרוצחים, הן כללו הפרעת אישיות, דיכאון תגובתי או מחלה פסיכוטית. בסקירה רטרוספקטיבית של שש שנים משנת 1975 ועד 1970 שכללה 86 אמהות שהואשמו בהריגת ילדיהן או בניסיון להריגתם ואשר נבדקו במהלך ריצוי מאסרן, נמצאו המאפיינים הבאים:
- אם מכה 36 נשים.
- אם הלוקה במחלת נפש פסיכוזה 20.
- דיכאון חריף 24.
- אם נוקמת 9.
- אם לילד בלתי רצוי 8.
- אם שביצעה רצח מתוך רחמים.
המחבר ( 2010 al et Dav ) העלה השערה לפיה הורים שרוצחים את ילדיהם, בעיקר אמהות, יכולים להימצא במצב דיסוציאטיבי בזמן ביצוע המעשה.
וועדת וינטר
וועדת וינטר: הוקמה לאחר רצח רוז פיזם בשנת 2008, כוועדה בין משרדית. הוועדה קבעה קריטריונים לילדים בסיכון. הדו"ח עוסק בכל הכשלים של הגעת ילדים למצבי סיכון וגם במצבי סיכון קיצוניים.
ועדה זו עבדה זמן רב וכתבה דוח עב כרס עם כל המלצותיה שנבנו על פי תוכניות שהצליחו במדינות אחרות.
מטרות התוכנית – צמצום דרסטי של מספר הילדים בסיכון; הקטנת הסכנות שעוברים ילדים; עבודה בתוך הקהילה עם מניעת הוצאת הילדים מחוץ למסגרת הבית; עבודה החל מן הגיל הרך; תקציב שייתן מענה לבעיות ולא יוגבל.
הממצאים מזעזעים: הדו"ח הצביע על ממוצע של כ-6 מקרי רצח בשנה של ילדים רכים בגילי 0–4 בידי הוריהם, במהלך 6 שנים , שנת 2004 ועד 2010 היו 36 מקרי פיליסייד Filicide, בגילאי 0 עד 4 ונרצחו על-ידי אחד ההורים או שניהם – בממוצע 6 רציחות לשנה.
דיונים בכנסת בוועדה לזכויות הילד
זאת ועוד, במסגרת דיון בכנסת שעסק בתופעה, הציגו ד"ר יעקב מרגולין, פרופ' אליעזר ויצטום סקירה מפורטת בפני הוועדה: רצח ילדים בידי הוריהם תופעת רצח ילדים בידי הוריהם: רקע היסטורי, סיווג המעשים, הפרופיל הפסיכודינאמי של מבצעי העבירה, התייחסות החברה ואמצעי התקשורת אל הורים אלה, מקומם של שירותי הרווחה והיבטים חוקיים של התופעה.
מקרי המתה מהתקשורת הנחזים לפיליסייד
בחודש מרץ 2024, פורסם מעצרה של קוראל שוורצבלט מבאר-שבע; אם החשודה ברצח בנה הפעוט לאחר שלכאורה הרעיבה אותו למוות.
ביולי 2024 נחשף הציבור לרצח המחריד של ליאם הס איצקוביץ' ז"ל, בן ה-6, הרוצחת אימו סיגל יאנה איצקוביץ' אשר נמצאה לא כשירה לעמוד לדין.
בחודש מאי 2023, התינוק בוריס אלטמן לא זכה לחגוג יום הולדת שנה. האבא ארתור חזר הביתה ממשמרת לילה לביתו בקרית אליעזר מהעבודה, ומצא את אשתו מריאנה (28) והתינוק בוריס ללא רוח חיים.
בחודש ספטמבר 2012, אחלאס אל-ערג'אן, תושבת רהט שהורשעה ברצח שלושה מילדיה. נגזרו עליה 12 שנות מאסר בלבד על רצח שלושה ילדים קטנים: עבד בן 7, מרים בת 5 ודלאל בת 4, ואף ניסתה לרצוח את בתה הרביעית.
בחודש ספטמבר 2010 השליכה אם בת 38 מתל-אביב את שני ילדיה הקטנים, בן 4 שנפצע במצב בינוני-קשה, ובת 6 שנפצעה במצב בינוני. מחלון ביתם שבקומה הרביעית ברחוב מעפילי אגוז שבדרום תל-אביב. למרבה המזל, הילדים שרדו את נסיון הרצח. הם הועברו לבית החולים איכילוב, שם השתפר מצבם והם שוחררו כעבור כמה שבועות. האם הואשמה כי ניסתה לרצוח את ילדיה.
בחודש נובמבר 2010, מיכל אלוני הודתה והורשעה ברצח בנותיה הקטנות, הודתה כי חנקה למוות באמצעות גרב את שתי בנותיה הקטנות נטלי ורוני בנות ה-6 ו-4 בדירתה ברעננה, בתחילה ניסה צוות ההגנה לטעון כי אלוני לא הייתה שפויה בעת ביצוע העבירה, אולם בית המשפט דחה את הטענה לאחר שחוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי קבעה כי היא אחראית.
בחודש ספטמבר 2012, אחלאס אל-ערג'אן, תושבת רהט שהורשעה ברצח שלושה מילדיה. נגזרו עליה 12 שנות מאסר בלבד על רצח שלושה ילדים קטנים: עבד בן 7, מרים בת 5 ודלאל בת 4, ואף ניסתה לרצוח את בתה הרביעית.
בחודש ספטמבר 2010 השליכה אם בת 38 מתל-אביב את שני ילדיה הקטנים, בן 4 שנפצע במצב בינוני-קשה, ובת 6 שנפצעה במצב בינוני. מחלון ביתם שבקומה הרביעית ברחוב מעפילי אגוז שבדרום תל-אביב. למרבה המזל, הילדים שרדו את נסיון הרצח. הם הועברו לבית החולים איכילוב, שם השתפר מצבם והם שוחררו כעבור כמה שבועות. האם הואשמה כי ניסתה לרצוח את ילדיה.
בחודש אוגוסט 2008, אולגה בוריסוב רצחה את בנה אלון בן הארבע לחוף הים בבת ים, שם השליכה אותו למים. הוא נמשה במצב אנוש ומת לאחר זמן קצר. במסגרת הסדר טיעון, הורשעה בוריסוב בהריגה ונידונה לשמונה שנות מאסר.השופטים כתבו בגזר הדין: "הילד היה זכאי לגדול, דמו זועק מן הים".
בחודש ספטמבר 2008, רגינה קרצ'קוב מתל אביב הטביעה למוות את בנה מיכאל בן הארבע בתוך גיגית.. בכתב האישום שהוגש נגדה בגין רצח נכתב כי מיכאל הקטן ניסה להתנגד לאחיזתה, אולם היא לא הרפתה עד אשר חדל לנוע. אז התקשרה למוקד המשטרתי ולחשה למוקדנית: "הרגתי את הבן שלי". רגינה קרצ'קוב הורשעה בהסדר טיעון ונידונה ל-12 שנות מאסר.
גלית אמזלג רצחה את בנה בשנת 2008 ונמצאה "לא כשירה לעמוד לדין".
מירב אדרי רצחה את תינוקה בשנת 2000 ולא נמצא דיווח על אחריתה המשפטית.
עוואד נג'אח רצחה את תינוקה בשנת 2000 וכנראה לא הועמדה לדין ברצח.
בחודש מאי 2001 נידונה אם מקריית-מוצקין ל-12 שנות מאסר, לאחר שהשליכה את תינוקה – רק בן ארבעה חודשים וחצי – מחלון ביתם. בעדותה בבית המשפט אמרה האם, כי הרגישה חסרת אונים וביקשה לנקום בבעלה ובמשפחתה באמצעות הריגת ילדה.
בשנת 1990, תקווה רוזנבאום רצחה תינוק ונדונה לשלוש וחצי שנות מאסר, ושוחררה פרק זמן קצר לאחר שהחלה לרצות את עונשה.
סוף דבר
המושג פיליסייד Filicide מתאר מציאות שבה הבית, המקום שאמור להיות הבטוח ביותר עבור התינוק, הופך לזירת פשע. בחינת הנתונים הסטטיסטיים של רצח ילדים בידי הורים בישראל חושפת תמונה מורכבת של מצוקה שקופה, ומדגישה את הצורך הדחוף בהגברת המודעות הציבורית .
בתעמולה שיטתית, מעצבים את התודעה ברשתות ובערוצי התקשורת כי נשים לא רוצחות תינוקות וילדים, במציאות קיימת תופעה מוכחשת ומושתקת הקרויה פיליסייד (רצח ילדים בידי הוריהם), מתברר שלאישה רוצחת, תמיד קיימת הצדקה למעשה הנתעב, הייתה בדכאון, הייתה קורבן, התקף פסיכוטי, לא הייתה לה ברירה ועוד.
מחקר פיליסייד Filicide היחודי חושף בין היתר את סיבה להעדר סטטיסטיקה אודות נשים רוצחות, כפי שעולה מהמחקר של אבי דבידוביץ' , ומסביר מדוע אין מידע סטטיסטי אודות רצח ילדים – רק ב- 16% ממקרי הרצח הוגש כתב אישום שאר התיקים פשוט נסגרו בעילות שונות.
מחפשים מידע על פיליסייד בישראל? כאן תמצאו סקירה מקיפה על נושא רצח תינוקות וילדים בידי הוריהם, ניתוח מניעים פסיכולוגיים, היבטים משפטיים וסטטיסטיקות עדכניות. גלו מהם סימני האזהרה וכיצד ניתן למנוע את הטרגדיה הבאה בחברה הישראלית.
נשים, אימהות רוצחות ילדים וולדות בשיעורים גדולים יותר מאבות וגברים וזאת בניגוד לתעמולה ולהסתרה ולהעדר אכיפה נגד נשים ואימהות רוצחות.
פורסם על ידי: אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.