ביום 08/10/2020 פורסם נוהל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, 2-20: "נוהל נשיאת בית המשפט העליון לטיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנות ילדים ולהבטחת קשר בין הורים לילדיהם".
הגדרת ניכור הורי.
ניכור הורי, הינו מצב בו מתפתח יחס של ניכור של ילד כלפי אחד מהוריו וזאת כאשר אין סיבה מוצדקת. מקרים אלה מוגדרים כתסמונת ניכור הורי אשר מזינה את עצמה נוכח הסתה של הילד על ידי אחד ההורים הגורמת לו להדחיק כל רגש חיובי כלפי ההורה השני. מצב של ניכור הורי מגיע עד לידי כך שהילד בעצמו תורם לתחושת הניכור וזאת על ידי השמצת ההורה האחר והצגת טענות והאשמות כלפיו וזאת ללא ביסוס ואחיזה במציאות.
להורה שנפגע אין כלי יעיל ומהיר לתיקון המצב, במרבית המקרים עוברים חודשים רבים עד אשר בית המשפט מתערב אם בכלל ניתן לתקנו שכן לאחר מספר שבועות של ניתוק קשר כבר נגרמים לקטין נזקים נפשיים רבים, מצב זה של שימוש בקטין כאובייקט וככלי, תוך ניתוקו של הקטין מהורה, גורם לקטין עצמו פגיעות נפשיות ורגשיות חמורות עם השלכות לטווח ארוך ומהווה התנהגות אלימה והתעללות נפשית, בקטין בהורה השני ובני משפחתו כאחד.
הנפגעים העיקריים מניכור הורי הם גברים. גם נשים נפגעות מניכור הורי אך היחס הוא שנשים מנכרות הרבה יותר מגברים. הסיבה העיקרית לכך היא האפליה כנגד גברים בחוק האפוטרופוס הקרוי "חזקת הגיל הרך" הנהוגה עד היום בישראל והיעדר הורות משותפת.
המחקרים גם מראים, על בסיס הודעות עצמיות, שהילדים מעוניינים לשמור על קשר עם שני ההורים, כמו למשל במחקרו של ווילפריד פון בוך-גלהאו (Galhau-Boch von Wilfrid ) ניכור הורי מהווה צורה חמורה של אלימות והתעללות נפשית ואלימות באשר היא אלימות, ללא קשר למינו של האדם האלים, יש להפסיקה לאלתר.
מדינת ישראל הצטרפה לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שנכתבה ב-1989 על ידי מדינות מתקדמות, ששמות את טובת הילד, שלומו ורווחתו, בראש סדרי העדיפויות, למרות זאת משרד המשפטים ומשרד הרווחה נמנעים מחקיקה והגדרת מדיניות למניעה וטיפול בניכור הורי – כך קבע מבקר המדינה בדו"ח מספר 1397 , המבקר מתייחס בהרחבה להעדר מדיניות מקצועית לתופעת "ניכור הורי" ומציין, כי על אף חומרת מקרים אלו ושכיחותם ההולכת וגדלה, לא גיבש משרד הרווחה הנחיות ונהלי עבודה בסוגיות של ניתוק קשר וניכור הורי.
מבקר המדינה, קבע בדו"ח בהתייחסו למשרד הרווחה:
תקציר נוהל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד אשר מתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד. הזכות הוכרה זה מכבר בפסיקת בתי המשפט כמקימה הגנה וסעד משפטי. מנגד ובמקרים של חשש לפגיעה בילד על ידי מי מההורים או אלימות ביניהם שהוא עד לה ומכוח אותו עיקרון, זכות הילד היא גם למוגנות בקשר. בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים.
לפיכך, הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם על רקע סכסוך משפחתי כמו גם הליכים המעלים חשש לפגיעה במוגנות ילדים מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לענייני משפחה, תוך בחינת טובתו של הילד. החשת זיהוי ואבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים מוקדמים ומתן סעד זמני יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסירוב לקשר מצד אחד. במקרים של קשיים בקשר בין הורה לילד על רקע פגיעה של ההורה, יהיה בכך להבטיח
מוגנות ובטחון עבור הילד, מצד שני.
על מנת לבחון את השלכות והשפעות הנוהל האמור, נקבע תחילה הנוהל כהוראת שעה ובמקביל לווה במחקר שבוצע על ידי מחלקת המחקר של הרשות השופטת. לאחר קרוב לשלוש שנים שבה הופעל הנוהל במתכונת זו, ועל יסוד ממצאי, מסקנות והמלצות המחקר, תוקנו חלק מסעיפי הנוהל ואני קובעת אותו עתה כהוראת קבע.
אין בהוראות הנוהל כדי לגרוע מסמכות בתי המשפט לענייני משפחה, לרבות בסיוע מומחים וגורמי מקצוע טיפוליים, ליתן סעדים נחוצים להבטחת קשר רציף ותקין
בין הורה לילדו בהתאם לסמכויות הנתונות לבתי המשפט לפי כל דין ולשמירה על קטין מפני פגיעה בו על ידי הורה פוגעני, הכל בכפוף לטובתו של הילד. כמו כן, מובהר כי אין בנוהל זה כדי לגרוע מהוראות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הנתונות לבתי המשפט לפי כל דין ולשמירה על קטין מפני פגיעה בו על ידי הורה פוגעני, הכל בכפוף לטובתו של הילד.
בית המשפט לענייני משפחה ידון בבקשות דחופות לשמירה על קשר בין הורה לילד או להגנה על שלום הילד, בתוך 14 ימים מהיום שהוגשו.
ביום 7/1/2020 נשלחה תגובת עמותת אבות למען צדק לנשיאת בית המשפט העליון בנוגע לנוהל ארצי לניכור הורי.
הודעה לעיתונות בדבר הוראות נוהל נשיאת בית המשפט.
נוהל נשיאת בית המשפט העליון לטיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים.
פורסמה ההתכנית למאבק בניכור הורי: הקמת רשות, פיצוי, פליליזציה, שלילת אפוטרופסות ומרשם הורים מנכרים.
ואלה הם עיקרי התכנית: הקמת רשות למעמד המשפחה, פיצוי כספי לילד מנוכר, תיקון חוק העונשין – הגדרת ניכור כעבירה פלילית, תיקון חוק האפוטרופוסות – שלילת אפוטרופוסות מהורה מנכר, מרשם הורים מנכרים.
פורסם על ידי: אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.