גבר! כתובה זה שטר חוב.

הכתובה שיש לנו היום, היא אחת התקנות החשובות ביותר שתקנו חז"ל לטובת האשה, שעליה נאמר "אסור לו לאדם לדור עם אשתו אפילו, שעה אחת בלא כתובה". הכתובה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו.

רקע לכתובה.

הכתובה נוצרה בימים בהם הרכוש המשפחתי היה שייך רק לבעל, לאישה לא היה חלק בו גם לא במקרה של גירושין. במציאות הכלכלית בימים עברו, רוב הנשים לא עבדו ולא היו מסוגלות להתפרנס בכוחות עצמן. במצב כזה, גירושין הביאו את הנשים למצוקה כלכלית וההסדר של הכתובה היה הגון וסביר ונועד להבטיח לאישה תנאי מחיה לאחר סיום הנישואין.

עיקר הכתובה: סכום אשר חז"ל חייבו את הבעל להתחייב לאישה בנישואין, החיוב במקור נועד לכך שהבעל לא יגרש את האישה ללא עילה, ויש אומרים למסד את מוסד הנישואין. למעשה, עיקר הכתובה מהווה חיוב הלכתי מובהק, סכום מינימלי קבוע בהלכה (לרוב שווה ערך ל-200 זוז) מקורו בתקנת חכמים, מדובר בסכום סמלי וקבוע שאינו משתנה.

תוספת כתובה: אף שהיא חלק מהכתובה, נחשבת מבחינה הלכתית כמתנה מהבעל לאישה. בעוד עיקר הכתובה מהווה חיוב הלכתי בסיסי, תוספת הכתובה היא מעין מתנה נוספת מצד הבעל לאישה, מדובר בסכום נוסף שהחתן מחליט להוסיף מרצונו החופשי על גבי "עיקר הכתובה", התחייבות אישית וולונטרית.

בהתאם לכך הדין העברי הגדיר, שטר כתובה שהינו מסמך משפטי אשר נחתם על ידי הבעל טרם הכניסה לחופה, בכתובה מפורטות התחייבויותיו של הבעל לאשתו ויש בה סכום נקוב אותו הבעל מתחייב לתת לאשתו במקרה של גירושין.

ברור על כן , כי הכתובה והסכום הנקוב עליה אינם בעלי משמעות טקסית בלבד. הכתובה כאמור היא מסמך משפטי מחייב בו הבעל נוטל התחייבויות כלפי אשתו במעמד הנישואין – למעשה מדובר בשטר חוב שעל הגבר לשלם במידה ובני הזוג יתגרשו.

חקיקה וכתובה

חוק הירושה, תשכ"ה-1965:

זאת ועוד, לכתובה יש משמעות בגירושין ובעת פטירת הבעל, למעשה לרשותה של האלמנה עומדת הזכות לדרוש את כתובתה לאחר פטירת בעלה מתוך הירושה ולעקוף את צוואת המת. זכות זו מעוגנת בסעיף 104 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, אשר מבטיח את המגיע לאלמנה מכתובתה.

סעיף 104 תת סעיף 3 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 מגדיר כדלקמן: "החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה – חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר".

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973:

זאת ועוד זכותה לכתובתה מעוגנת גם בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, בסעיף 5 נכתב כדלקמן: הזכות לאיזון בפקיעת הנשואין

5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט

דוגמאות לתשלומי כתובה גבוהים

המשמעות ברורה,במקרה גירושין ישלם הבעל לאישה את הסכום אליו הוא התחייב בכתובה וגם במקרה מוות של הבעל האלמנה זכאית לכתובתה, כאשר אלמנה תובעת כתובתה מן העיזבון, אין מדובר בענייני נישואין וגירושין, ולפיכך גם בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לדון בעניין.

כיום, הנשים מכלכלות את עצמן ואינן זקוקות לכתובה על מנת להתפרנס לאחר הגירושין, כמובן גם הדין האזרחי והמצב המשפטי בימינו והמציאות הכלכלית שונים לחלוטין. מדינת ישראל, כמדינה מתקדמת, דוגלת בשוויון בין המינים. על כן קבע המחוקק בעניין חלוקת הרכוש בעת פקיעת הנישואין, כי הרכוש יתחלק בהתאם לאמור בחוק יחסי ממון בין בני זוג. זאת ועוד, קבע המחוקק שאם לא נכתב הסכם בין בני הזוג (הקרוי הסכם ממון) , הרכוש הנצבר בתקופת השיתוף יתחלק בין בני הזוג שווה בשווה.

כל עוד אין הסכם ממון בין בני זוג הנחתם לפני או בזמן הנישואין אשר קובע אחרת מן הכתובה, כל אישה יהודייה שנישאה יכולה לתבוע את כתובתה יחד עם תביעת הגירושין וקבלת הגט בבית הדין.

ניתן היה לצפות כי השינויים בתמהיל הכנסות התא הכלכלי משפחתי, יבואו לידי ביטוי בבתי הדין הרבניים בכל הנוגע לפסיקת הכתובה ואף לביטולה. לצערנו מרבית הדיינים בבתי הדין נוקטים מדיניות שמרנית והמגמה כיום הפוכה, בתי הדין הולכים ומרחיבים את זכות האישה לקבל את דמי כתובתה. הם מכירים בהתחייבות של הבעל בתוספת הכתובה, ומחייבים את הבעל לקיים אותה כל אימת שעילות החיוב מתקיימות.

גברים רבים שאינם מודעים למשמעות התחייבותם בשטר כתובה, נדהמים לגלות כי סכום הכתובה מחייב אותם ואינו הצהרת אהבה סימלית בלבד, רק בעת משבר זוגי הם מבינים שחתמו על התחייבות גבוהה מידי בהשוואה למצבם הכלכלי האמיתי, חתנים רבים נוהגים לרשום סכומים גבוהים ביותר, לעיתים היוזמה הינה של החתן, מתוך רצון להציג לאורחי החתונה עד כמה מכובדת ואהובה הכלה בעיניו, לעיתים מדרישת משפחת הכלה, הרואה בסכום הגבוה שהחתן רושם בכתובה מעשה מכבד כלפי משפחת הכלה, אם נוסיף לכך שבמרבית המקרים הרב מקריא בקול רם את סכום הכתובה, ונוצר כאן לחץ המאלץ את החתן להפגין רוחב לב להתחייב לסכום לא סביר.

ללחץ הכבד שהחתן שרוי במעמד העיד הרב שלמה דיכובסקי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, בשעה שנדרש לערעור על החלטת בית הדין האזורי שחייב בעל בתשלום כתובה בסך מיליון שקלים חדשים.

למרות המנהג להפריז בסכום הכתובה, רבים מן הדיינים בבתי הדין הרבניים מתייחסים למה שכתוב בכתובה ככתבו וכלשונו, ומחייבים את הבעל לשלם את דמי הכתובה במלואם, גם כשהסכום מגיע למאות אלפי שקלים.

באיזה מקרים אישה לא תהיה זכאית לקבל את כתובתה?

במקרים בהם היא זנתה תחת בעלה, ניסתה לגרום לבעלה לעבור על המצוות בהלכה היהודית, לרבות התנהגות חסרת כבוד לבעלה ובעוד מקרים וסיטואציות בהם יוכיח הבעל כי האישה אכן הפרה את החוזה החתום ביניהם

אישה מורדת: אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה, כאשר אין לה סיבה מוצדקת לכך אינה תהיה זכאית לתשלום סכום הכתובה.

אישה בוגדת: לפי הדין הדתי אישה אשר בגדה בבעלה לא תהיה זכאית לתשלום הכתובה, אך הדבר יקרה רק לאחר הגשת ראיות חד משמעיות בעניין.

בנוסף לעול הכתובה המוטל על הגבר המתגרש, חשוב לזכור שאם יש לבני הזוג ילדים, החובה לפרנס אותם מוטלת הלכתית על האב לבדו (מזונות ילדים) בנוסף האב מחויב בתשלום מדור לילדיו (בממוצע כ-50% שכירות) וחלוקת כלל הנכסים של בני הזוג על מחצה, ישנם מקרים שהגבר ישלם גם מזונות אישה. הוספת תשלום הכתובה על הנטל הכלכלי המשמעותי המוטל על הגבר לבדו הינה כבדה מנשוא.

אנחנו ממליצים לא לזלזל בהתחייבויות אותם אתם לוקחים על עצמכם בשטר הכתובה ולהפנים כי מדובר בשטר חוב לכל דבר וענין.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.