בית הדין הרבני הגדול: הפחתה בתשלום מזונות בעקבות קצבת ילד על הרצף האוטיסטי

בית הדין הרבני הגדול בירושלים דחה ערעור של אם על החלטת בית הדין האזורי להפחית את דמי המזונות שישלם האב בעקבות הכרת הבן כזכאי לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

הרכב הדיינים: הרב דוד יוסף (נשיא), הרב מימון נהרי, הרב מרדכי רלב"ג.

תיק מספר 1494051-1.

רקע המקרה

הצדדים, שנישאו בשנת 2010 ונפרדו כעבור מספר שנים, חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. על פי ההסכם, נקבע כי האם תהיה המשמורנית על שלושת ילדיהם, כאשר זמני השהות יהיו שוויוניים. כמו כן נקבע כי האב ישלם דמי מזונות בסך 2,000 ₪ לכל ילד (סה"כ 6,000 ₪), וכן יישא במחצית הוצאות חינוך ורפואה חריגות.

בפברואר 2024 הגיש האב תביעה להפחתת דמי המזונות בטענה כי נודע לו שבנו הוכר כנמצא על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, וכי האם מקבלת בעבורו קצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי בסך של כ-3,300 ₪ לחודש, וזאת החל ממרץ 2023. בנוסף, האם קיבלה גם תשלום רטרואקטיבי של כ-26,000 ₪.

האב טען גם כי מצבו הכלכלי הורע משמעותית מאז חתימת ההסכם, והוא הוכרז כחדל פירעון.

החלטת בית הדין האזורי

בית הדין האזורי באשקלון קיבל באופן חלקי את תביעת האב והורה על הפחתת דמי המזונות עבור הבן שהוכר כזכאי לקצבת נכות בסך 1,000 ₪ לחודש (מתוך 2,000 ₪), החל ממועד תחילת קבלת הקצבה (מרץ 2023). כמו כן, קבע בית הדין כי האם תישא לבדה בהוצאות החינוך והרפואה של הבן, להן מיועדת קצבת הילד הנכה המועברת מהמוסד לביטוח לאומי. עם זאת, נקבע כי אם תהיה בעתיד הוצאה רפואית חריגה החורגת מסכום הקצבה, ולא תהיה מכוסה על ידי קופת החולים או המדינה, יישא האב במחצית ההוצאה שמעבר לקצבה.

הערעור והחלטת בית הדין הגדול

האם ערערה על החלטה זו בטענה שהאב לא בא בידיים נקיות לבית הדין שכן לא עמד בתשלומי המזונות, וכי לא הוכיח שינוי מהותי בהכנסותיו. כמו כן, טענה כי קצבת הנכות משתלמת עבור הוצאות טיפולים מיוחדים וחינוך, וכי היא נושאת בכל הוצאותיו של הבן לרבות שכר לימוד במוסד פרטי ותשלום להסעות.

בית הדין הרבני הגדול, בראשות הרב דוד יוסף (נשיא), הרב מימון נהרי והרב מרדכי רלב"ג, דחה את הערעור וקבע כי אין עילה מוצדקת להתערב בשיקולי פסק הדין של בית הדין האזורי, שהיה מפורט ומנומק היטב.

בית הדין הגדול קבע כי קצבת הנכות כוללת לא רק מרכיב המיועד להוצאות המיוחדות הנובעות מהנכות, אלא גם חלק המיועד להקל על ההורים בהוצאות המחיה השוטפות של הקטין. מכיוון שכך, יש מקום להפחית מסכום המזונות הכולל שמשלם האב את מרכיב הקצבה המיועד להוצאות השוטפות.

בנוסף, ציין בית הדין כי מבירור שנערך בדיון התברר שהסכום הגלובלי שמוציאה האם על הקטין – הכולל תשלום שכר לימוד, הסעות ותשלום בעבור חוג – עומד על 1,300 ₪ לחודש לערך, כך שגם לאחר ההפחתה נותר לאם סכום של כאלף ₪ שאמור לפצות אותה על הפסדים בעבודתה כעורכת דין בגין טיפולים בקטין.

בית הדין התייחס גם לטענה בדבר הפחתה רטרואקטיבית וקבע כי טענה זו אינה נכונה, שכן האם קיבלה כסף מקצבת הביטוח הלאומי שנועד גם לצורכי כלכלת הקטין, ובמקביל המשיכה לקבל את התשלום הקבוע של 2,000 ₪ לחודש מהאב ללא הצדקה.

לאור העובדה שהאם הסתירה מידע מבית הדין לגבי העלאת סכום הקצבה בשנת 2025, ופתחה עשרה תיקים ובהם תביעות ובקשות שונות מבית הדין, החליט בית הדין לחייב את האם בהוצאות משפט לטובת האב בסך 8,000 ₪.

השלכות פסק הדין

בית הדין קבע עיקרון לפיו חלק מקצבת הנכות מיועד להוצאות המחיה השוטפות של הקטין, ועל כן יש מקום להפחית את דמי המזונות בהתאם – האם יהיה כאן תקדים, ימים יגידו.

חשוב לציין כי בית הדין קבע מנגנון הגנה לקטין, לפיו אם תהיה בעתיד הוצאה רפואית חריגה החורגת מסכום הקצבה, יישא האב במחצית ההוצאה שמעבר לקצבה.

פסק הדין מדגיש את החשיבות של שיתוף מידע בין ההורים בנוגע לקצבאות ותמיכות שמתקבלות עבור הילדים, וכן את הצורך בשקיפות מלאה כלפי בית הדין.

קרדיט: אתר psakdin.

אבות למען צדק.