סכום מינימלי לכתובה, ומה זה כתובה?

הסכום המינימלי שנדרש לרשום בכתובה הינו 18,000 ש"ח (ללא קשר ל-200 זוז) 

" סכום ״תוספת הכתובה״ המקסימאלי, לא יעלה על מיליון ש״ח, ולא יפחות משמונה עשר אלף ₪. רצוי שסכום תוספת הכתובה ייקבע בהסכמה על-ידי הצדדים כבר במשרדי הרבנות, ולא במעמד החופה. "

הציטוט לעיל לקוח מ- נוהל רישום נישואים: 

https://www.gov.il/BlobFolder/policy/nohal_ishut1/he/Book%20nisuiin.pdf

עמוד 39 סעיף ו'.

וכעת נסביר את הרקע: הכתובה היא מסמך עליו חותם הבעל בטקס החתונה, בו הוא מתחייב לדאוג לבת הזוג לאורך שנות הנישואין וכן לשלם לה סכום כסף הנקוב בכתובה במקרה של גירושין. נהוג לחשוב כי משמעות הכתובה היא טקסית או סמלית בלבד, אמצעי להביע את אהבתו של הבעל לאשתו, אולם למעשה, מדובר במסמך משפטי מחייב.

זאת ועוד, לכתובה יש משמעות בגירושין ובעת פטירת הבעל, למעשה לרשותה של האלמנה עומדת הזכות לדרוש את כתובתה לאחר פטירת בעלה מתוך הירושה ולעקוף את צוואת המת. זכות זו מעוגנת בסעיף 104 לחוק הירושה, אשר מבטיח את המגיע לאלמנה מכתובתה.

כמו כן, בחוק יחסי ממון בסעיף 5 נקבע כי אישה יכולה לבצע איזון משאבים על נכסי הבעל לאחר פטירתו.

זאת אומרת: אישה יכולה לדרוש את כתובתה מתוך ירושת הנפטר בהתאם לסעיף 104 בחוק הירושה ולדרוש איזון משאבים מתוך ירושת הנפטר ולדרוש מחצית מהרכוש או יותר אם הנפטר קבע אחרת בהתאם לסעיף 5 בחוק יחסי ממון. 

כאמור, בעבר נקבע כי על מנת שהבעל לא ימהר להתגרש מאשתו ללא שהקדיש לכך מחשבה רבה, הוא יחתום על כתובה בעת החתונה. בה ינקוב בסכום כסף אותו יהיה מחויב לשלם לאשתו בעת גירושין וסכום זה אמור לסייע לה לכלכלתה לאחר הגירושין, כמובן שהרלוונטיות פחותה בימים אלה בהם נשים וגברים עובדים לפרנסתם.

מעמד החתימה הוא לפני טקס הנישואין, אז יושב החתן עם הרב ושני עדים וחותם על הכתובה. עד כה נשמע נהדר, אם כן מהי הבעיה?

ובכן, הדעה הרווחת הנה כי הכתובה היא סמלית בלבד ונועדה לשקף כאמור את הרעיון הזה שתיארנו, אולם, למעשה, מדובר בהתחייבות חוזית לכל דבר והבעל יחויב בה בעת גירושין.

משמעות סכום הכתובה: לא אחת, ההתרגשות הגדולה של יום החתונה גורמת לבעל לנקוב בכתובה בסכום כסף גבוה, לעיתים אף אסטרונומי מאוד של אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים. הוא עושה כן על מנת להביע את אהבתו לבת הזוג וכדי להרשים אותה ואת בני המשפחה.

זאת בין היתר משום שלעיתים מקריא הרב את סכום הכתובה בטקס הנישואין. הבעייתיות היא כי הבעל אינו מודע לכך שביום מן הימים, אם הוא ובת הזוג יתגרשו, עלולה היא לתבוע ממנו לשלם את כתובתה. אז, יכול הבעל למצוא את עצמו מחויב בסכום שעבורו היה למעשה דמיוני וכי אין ביכולתו הכלכלית לשלמו.

אל תקלו בדבר, הכתובה היא בעצם שטר חוב שעליו חותם הבעל ביום החתונה בנוכחות שני עדים, אל לך לזלזל בסכום שהנך מתחייב לו במעמד הנישואין, הכתובה ניתנת לפירעון בזמן הגירושין אם הבעל דורש להתגרש ללא עילות על פי הדין העברי, או במקרה שהאישה רוצה להתגרש ויש לה את העילות  המזכות בכתובה.

לעילות גירושין לפי הדין העברי קיימת חשיבות גדולה לעניין תשלום הכתובה והאפשרות שבית הדין הרבני יחייב בגט.

עילות לגירושים שגבר יכול לטעון:

• טענת מומים – במידה ומתגלה כי לאישה יש מום או מחלה שבעלה לא ידע עליה לפני הנישואין והיא מונעת ממנו חשק מיני, או גורמת לו לתעב אותה, אם הבעל יכל לדעת על המום של האישה הוא בבחינת "סבר וקיבל" – כלומר ידע מראש והסכים ועל כן לא יוכל לטעון את הטענה.
• עקרות – אם אחד מהצדדים עקר, ובמקרה של אשה נהגו להמתין 10 שנים להריונה.
• עוברת על דת יהודית – כיום עילה זו ניתן לטעון כלפי נשים דתיות בלבד והכוונה לאישה שאינה שומרת על כללי נידה וצניעות.
• עוברת על דת משה – גורמת לבעלה לעבור עבירות דת, מאכילה אותו באוכל לא כשר וכד'.
• אישה שזנתה תחת בעלה – מדובר באישה שבגדה בבעלה וקיימה יחסי מין עם גבר זר. במקרה כזה היא תהיה אסורה (לא תוכל להתחתן) על המאהב שלה ותחוייב לתת גט.
• מורדת באישות – אישה המסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה למרות שהוא התרה בה, וזאת לפחות 6 חודשים.
• מעשי כיעור – אישה הנוהגת בפריצות רוקדת ומבלה עם גברים זרים.

עילות גירושין שהאישה יכולה לטעון:

• מומים – גילוי לאחר הנישואין של מום או מחלה של הבעל.
• עקרות – גבר עקר או חסר כוח גברא.
• גבר המסרב לזון את אשתו – גבר המסרב לעבוד ולא מפרנס.
• גבר המסרב לקיים יחסי מין עם אשתו.
• גבר אלים – אלימות סידרתית, בגידות סדרתיות וכד' מהוות עילת גירושין.

לסיכום: אנחנו ממליצים להחליט ולקבוע את סכום הכתובה מראש ולא בערב הכלולות, על פי המקובל סכום ״תוספת הכתובה״ המקסימאלי, לא יעלה על מיליון ש״ח, ולא יפחת משמונה עשר אלף ₪.

אבות למען צדק