הכתובה נוצרה בימים בהם הרכוש המשפחתי היה שייך רק לבעל, לאישה לא היה חלק בו גם לא במקרה של גירושין. במציאות הכלכלית בימים עברו, רוב הנשים לא עבדו ולא היו מסוגלות להתפרנס בכוחות עצמן. במצב כזה, גירושין הביאו את הנשים למצוקה כלכלית וההסדר של הכתובה היה הגון וסביר ונועד להבטיח לאישה תנאי מחיה לאחר סיום הנישואין.

בהתאם לכך הדין העברי הגדיר, שטר כתובה שהינו מסמך משפטי אשר נחתם על ידי הבעל טרם הכניסה לחופה, בכתובה מפורטות התחייבויותיו של הבעל לאשתו ויש בה סכום נקוב אותו הבעל מתחייב לתת לאשתו במקרה של גירושין.

ברור על כן , כי הכתובה והסכום הנקוב עליה אינם בעלי משמעות טקסית בלבד. הכתובה כאמור היא מסמך משפטי מחייב בו הבעל נוטל התחייבויות כלפי אשתו במעמד הנישואין – למעשה מדובר בשטר חוב שעל הגבר לשלם במידה ובני הזוג יתגרשו.

דוגמאות לתשלומי כתובה גבוהים

המשמעות ברורה,במקרה גירושין ישלם הבעל לאישה את הסכום אליו הוא התחייב בכתובה וגם במקרה מוות של הבעל האלמנה זכאית לכתובתה, כאשר אלמנה תובעת כתובתה מן העיזבון, אין מדובר בענייני נישואין וגירושין, ולפיכך גם בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לדון בעניין.

תיק 909702/2 בבית הדין הרבני הגדול, שנפסקו בו לאישה דמי כתובה בסך 200,000 ש”ח; תיק 842107/1 בבית הדין הרבני הגדול, שנפסקו בו 1,000,000 ש”ח; תיק 771520/6 בבית הדין הרבני הגדול, שנפסקו בו 600,000 ש”ח; תיק 871774/1 בבית הדין האזורי בטבריה, שנפסקו בו 2,000,000 ש”ח; תיק 823575/7 בבית הדין האזורי בנתניה, שנפסקו בו 333,497.50 ש”ח; תיק 900471/8 בבית הדין האזורי בתל-אביב, שנפסקו בו 300,000 ש”ח; תיק ‏293094/5 ‏בבית הדין האזורי בנתניה, שנפסקו בו 180,000 ש”ח.

פסקי דין לתשלום כתובה.

כיום, הנשים מכלכלות את עצמן ואינן זקוקות לכתובה על מנת להתפרנס לאחר הגירושין, כמובן גם הדין האזרחי והמצב המשפטי בימינו והמציאות הכלכלית שונים לחלוטין. מדינת ישראל, כמדינה מתקדמת, דוגלת בשוויון בין המינים. על כן קבע המחוקק בעניין חלוקת הרכוש בעת פקיעת הנישואין, כי הרכוש יתחלק בהתאם לאמור בחוק יחסי ממון בין בני זוג. זאת ועוד, קבע המחוקק שאם לא נכתב הסכם בין בני הזוג (הקרוי הסכם ממון) , הרכוש הנצבר בתקופת השיתוף יתחלק בין בני הזוג שווה בשווה.

כל עוד אין הסכם ממון בין בני זוג הנחתם לפני או בזמן הנישואין אשר קובע אחרת מן הכתובה, כל אישה יהודייה שנישאה יכולה לתבוע את כתובתה יחד עם תביעת הגירושין וקבלת הגט בבית הדין.

ניתן היה לצפות כי השינויים בתמהיל הכנסות התא הכלכלי משפחתי, יבואו לידי ביטוי בבתי הדין הרבניים בכל הנוגע לפסיקת הכתובה ואף לביטולה. לצערנו מרבית הדיינים בבתי הדין נוקטים מדיניות שמרנית והמגמה כיום הפוכה, בתי הדין הולכים ומרחיבים את זכות האישה לקבל את דמי כתובתה. הם מכירים בהתחייבות של הבעל בתוספת הכתובה, ומחייבים את הבעל לקיים אותה כל אימת שעילות החיוב מתקיימות.

גברים רבים שאינם מודעים למשמעות התחייבותם בשטר כתובה, נדהמים לגלות כי סכום הכתובה מחייב אותם ואינו הצהרת אהבה סימלית בלבד, רק בעת משבר זוגי הם מבינים שחתמו על התחייבות גבוהה מידי בהשוואה למצבם הכלכלי האמיתי, חתנים רבים נוהגים לרשום סכומים גבוהים ביותר, לעיתים היוזמה הינה של החתן, מתוך רצון להציג לאורחי החתונה עד כמה מכובדת ואהובה הכלה בעיניו, לעיתים מדרישת משפחת הכלה, הרואה בסכום הגבוה שהחתן רושם בכתובה מעשה מכבד כלפי משפחת הכלה, אם נוסיף לכך שבמרבית המקרים הרב מקריא בקול רם את סכום הכתובה, ונוצר כאן לחץ המאלץ את החתן להפגין רוחב לב להתחייב לסכום לא סביר.

ללחץ הכבד שהחתן שרוי במעמד העיד הרב שלמה דיכובסקי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, בשעה שנדרש לערעור על החלטת בית הדין האזורי שחייב בעל בתשלום כתובה בסך מיליון שקלים חדשים.

צריך להביא בחשבון את הלחץ שבו נמצא החתן דקות לפני כניסתו לחופה ואת הרצון להרשים את הנוכחים, וכן את משפחת הכלה הדוחקת בחתן ובמשפחתו, בכדי להסיק שמדובר יותר בהתחייבות של כבוד. לא פעם שמעתי אומרים לחתן: מה מפריע לך להתחייב, הרי מדובר בכבוד בלבד.

הרב שלמה דיכובסקי

למרות המנהג להפריז בסכום הכתובה, רבים מן הדיינים בבתי הדין הרבניים מתייחסים למה שכתוב בכתובה ככתבו וכלשונו, ומחייבים את הבעל לשלם את דמי הכתובה במלואם, גם כשהסכום מגיע למאות אלפי שקלים.

עיקר הכתובה: זהו הסכום הנקוב אותו מתחייב הבעל לשלם לאשתו עם קץ הנישואין, הן בשל גירושין והן בשל פטירתו, הסכום המינימאלי נקבע בגמרא ועומד על כמאתיים זוזים, גם אם הבעל רושם על הכתובה סכום הנמוך מזה, הוא יחויב בתשלום של הסכום המינימאלי. 

תוספת כתובה: ניתן לכתוב בכתובה סכום העולה על המינימום, אך אין אפשרות לכפות זאת על הבעל. הדין של תוספת כתובה זהה לעיקר הכתובה, כך שבעת גירושין הוא יחויב לסכום זה. אין תשובה ברורה לגביי הצמדת הסכום למדד, ככל ויתקיים דיון בכתובה בבית משפט לענייני משפחה הוא יוצמד על מנת שתהיה לו משמעות. ככל ויתקיים דיון בבית דין רבני, לא בהכרח שתיעשה הצמדה של הסכום למדד והדבר נתון לשיקול דעתם של הדיינים.

באיזה מקרים אישה לא תהיה זכאית לקבל את כתובתה?

במקרים בהם היא זנתה תחת בעלה, ניסתה לגרום לבעלה לעבור על המצוות בהלכה היהודית, לרבות התנהגות חסרת כבוד לבעלה ובעוד מקרים וסיטואציות בהם יוכיח הבעל כי האישה אכן הפרה את החוזה החתום ביניהם

אישה מורדת: אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה, כאשר אין לה סיבה מוצדקת לכך אינה תהיה זכאית לתשלום סכום הכתובה.

אישה בוגדת: לפי הדין הדתי אישה אשר בגדה בבעלה לא תהיה זכאית לתשלום הכתובה, אך הדבר יקרה רק לאחר הגשת ראיות חד משמעיות בעניין.

בנוסף לעול הכתובה המוטל על הגבר המתגרש, חשוב לזכור שאם יש לבני הזוג ילדים, החובה לפרנס אותם מוטלת הלכתית על האב לבדו (מזונות ילדים) בנוסף האב מחויב בתשלום מדור לילדיו (בממוצע כ-50% שכירות) וחלוקת כלל הנכסים של בני הזוג על מחצה, ישנם מקרים שהגבר ישלם גם מזונות אישה. הוספת תשלום הכתובה על הנטל הכלכלי המשמעותי המוטל על הגבר לבדו הינה כבדה מנשוא.

אנחנו ממליצים לא לזלזל בהתחייבויות אותם אתם לוקחים על עצמכם בשטר הכתובה ולהפנים כי מדובר בשטר חוב לכל דבר וענין.

אבות למען צדק.

By אבות למען צדק

אבות למען הצדק פועלת ומקדמת שוויון בין המינים בכל תחומי החיים, למען חיזוק מעמד המשפחה, זכויות גברים אבות ובנים, יוזמת הקמת קהילות תומכות לגברים במשבר ושותפה בפורום הארגונים למען המשפחה.

השאר תגובה