סרבנות גט – אפליית גברים.

פרסום זה מבוסס על מאמר הכולל נתונים שנמסרו מהנהלת בתי הדין הרבניים, העוסק בגברים מסורבי גט וקרוי: הצד השקוף של תופעת סרבנות הגט, שפרסם עו"ד דוד ברלינר,

המאמר חושף את אפליית הגברים מסורבי הגט, הין היתר מוצגים נתונים המעידים על העדר סעדים למצוקתו של גבר מסורב גט הכבול בנישואין.

ברקע: הנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה ביום 14/02/2017 דוח בעניין סרבנות גט, יותר ממחצית מתיקי סרבנות הגט היו של נשים.  מהנתונים עולה כי בתקופה האמורה , נמצאו 427 נשים שסירבו לגט לעומת 382 גברים, בפרסום זה נחשף באופן ברור ונחרץ, שאין הלימה בין היקף סרבנות נשים לסנקציות שנפסקו נגדן, לגברים הוצאו 69 פקודות מאסר לעומת אפס נגד נשים.

וכעת למאמר, בעבר תופעת סרבנות – הגט הייתה בעיה של נשים בלבד, שכן לפי דין תורה גבר יכל לגרש את אשתו גם ללא הסכמתה, ומאידך לסרב להתגרש כשהאשה רוצה בכך.

מציאות משפטית וחברתית זו השתנתה החל מהמאה ה-11 עת חכמי אשכנז, ובראשם רבנו גרשום, תיקנו שאסור לגרש אישה בעל כורחה, מקובל לקרוא לזה "חרם דרבנו גרשום".

במרוצת השנים תקנה זו התקבלה, בימינו האיסור לגרש אישה ללא הסכמתה קבוע גם בחוק הישראלי ומהווה עבירה פלילית ובתי המשפט מכירים בגירושין בכפייה כעילה לתביעה נזיקית.

בנוסף, פוסקים רבים קבעו שגירושי אישה בעל כורחה הינם חסרי תוקף. חרם דרבנו גרשום הביא לבסיס עקרוני של שוויון בכל הנוגע לאפשרות להתגרש, בכך שיש צורך בהסכמה הן של הגבר והן של האישה כדי לסיים את הנישואין.

אמנם, תופעת הלוואי של מציאות משפטית זו היא שכל אחד מהצדדים יכול לסרב להתגרש, ולהחזיק את הצד השני כבול בקשר נישואין לא רצוני.

למרות השינוי במצב המשפטי, סרבנות-גט המשיכה להיתפס כ"בעיה נשית", והדיון בתופעת הגברים, מסורבי הגט נדחקה לשולי השיח הציבורי.

בספטמבר 2022 נכנסה לראשונה – לאחר יותר מיובל שנים – אישה לכלא בשל סירובה להתגרש.

פחות משנה קודם לכן, באוקטובר,2021 נערכה חתונתם של שולי רנד וצופית גרנט, שעה שרנד עדיין נשוי לאשתו מיכל, וזאת לאחר שקיבל מבית הדין הרבני היתר לשאת אישה שניה. שני המקרים זכו לסיקור תקשורתי נרחב, ועוררו דיון ציבורי ביחס לתופעת הגברים מסורבי -הגט:

מה ההגדרה של 'גבר מסורב גט'?

מה היקף התופעה?

מה היחס בינה לבין תופעת הנשים המסורבות, ובכלל זאת האם ראוי לתת לגברים – מסורבים סעדים דומים לאלו הניתנים לנשים-מסורבות? האם מתן היתר אישה שניה הינו סעד לגיטימי לטיפול בסרבנות? ועוד.

המשותף ל'סרבנות הנשית' וה'סרבנות הגברית' הוא שבשני המקרים ישנו צד שמסרב להתגרש, ובכך הופך את הצד השני למסורב-גט.

לצד זאת, קיימים הבדלים מהותיים בין שתי התופעות – שמקורם בהבדלים חברתיים, פיזיולוגיים ודתיים-משפטיים בין גברים לנשים – המשפיעים על הבדלים אלו עמדו בבסיס היחס השונה שקיבלה היחס החברתי והמשפטי לכל אחת מהתופעות.

כל אחת מהתופעות בשיח הציבורי והאקדמי, והביאה להשרשת כמה הנחות יסוד ביחס לתופעת
הגברים המסורבים:

• כמעט אין גברים מסורבי גט.
• הפגיעה האישית והמשפחתית בגברים מסורבים אינה חמורה.
• גברים מסורבי- גט מקבלים מענה אפקטיבי יעיל ומהיר ממערכת המשפט.
• לגברים מסורבי-גט, בניגוד לנשים מסורבות, יש פתרון הלכתי-משפטי שהופך את הבעיה שלהם לפתירה בנקל.

הנחות – יסוד אלה הובילו בין היתר, לכך שהמחוקק ומערכת המשפט הגבילו את מתן הסעדים לגברים מסורבי-גט, ולכך שתופעת הגברים המסורבים לא זכתה להתייחסות מחקרית נאותה.

מוזמנים לעיין במאמר המלא (כאן) ולהבין את חומרת הבעיה – הצד השקוף של תופעת סרבנות הגט, שפרסם עו"ד דוד ברלינר.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.