חופשת לידה לאבות בישראל: ישראל במקום 31 מתוך 33 מדינות הסקר

חופשת לידה לאבות בישראל: פערים והשלכות בראי השוואה בינלאומית.

אחד הפערים המשמעותיים ביותר שעולים מהמדד למדיניות משפחה – קרן ברל כצנלסון – פורסם ספטמבר 2024 נוגע לחופשת הלידה לאבות.

מדיניות חופשת הלידה בישראל מדגימה פער דרמטי בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, עם השלכות מרחיקות לכת על אבהות פעילה ושוויון מגדרי – ישראל במקום 31 מתוך 33 מדינות הסקר.

בישראל קיימת למעשה רק תקופת לידה לאם.
אימהות זכאיות לתקופה של 15 שבועות במימון מלא של המדינה, לפי גובה שכרן. לצד זאת, הן זכאיות ל־11 שבועות נוספים ללא תשלום, ותחת תנאים מסוימים, הן יכולות להאריך תקופה זו כ“חופשה ללא תשלום“ לעד שנה מהלידה. מכיוון שאין בישראל תקופת הורות משולמת החישוב במדד מתייחס רק לתקופת הלידה של האם. אם מחשבים את סך השבועות של תקופת לידה לאם עם שבועות תקופת ההורות המנוצלים ברוב המקרים על ידי אימהות, האורך הממוצע של תקופה כוללת לאימהות במדינות המדגם
הוא כ־34 שבועות משולמים היטב (למעלה מ־66 אחוז משכר האם לפני הלידה) – משך שאורכו יותר מפי שניים מישראל. לכן ישראל נמצאת במקום נמוך מאוד במדד, שבתחתיתו עומדות ארבע מדינות שאין בהן כלל תקופה משולמת היטב: ארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד ואירלנד. בראשו ניצבת הונגריה עם 108 שבועות.

מכיוון שאין בישראל תקופת הורות משולמת החישוב במדד מתייחס רק לתקופת הלידה של האם. אם מחשבים את סך השבועות של תקופת לידה לאם עם שבועות תקופת ההורות המנוצלים ברוב המקרים על ידי אימהות, האורך הממוצע של תקופה כוללת לאימהות במדינות המדגם
הוא כ־34 שבועות משולמים היטב (למעלה מ־66 אחוז משכר האם לפני הלידה) – משך שאורכו יותר מפי שניים מישראל. לכן ישראל נמצאת במקום נמוך מאוד במדד, שבתחתיתו עומדות ארבע מדינות שאין בהן כלל תקופה משולמת היטב: ארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד ואירלנד. בראשו ניצבת הונגריה עם 108 שבועות.

בישראל, אבות זכאים לשישה ימי חופשת לידה בלבד, כאשר שלושה מתוכם מנוכים מימי החופשה השנתית שלהם.

יתרה מכך, יום הלידה עצמו, היום החמישי והיום השישי מוקצים מתוך ימי המחלה של האב, כאשר היום הראשון הוא ללא תשלום, והימים החמישי והשישי במימון של 50% מהשכר היומי.

שלושת הימים שביניהם מנוכים ממכסת ימי החופשה השנתית במימון מלא. משמעות הדבר היא שאבות שלא צברו מספיק ימי מחלה או חופשה שנתית אינם יכולים לממש אפילו את התקופה המצומצמת הזו.

לעומת זאת, במדינות רבות באירופה המצב שונה לחלוטין. בסלובקיה ולוקסמבורג, למשל, אבות זכאים ל-28 שבועות של חופשת לידה. באיסלנד, המציגה מודל שוויוני במיוחד, כל הורה – ללא קשר למגדרו – זכאי לשישה חודשים של חופשת לידה בתשלום. ממוצע חופשת הלידה לאבות במדינות המדגם עומד על שבעה שבועות, פי שמונה מהמצב בישראל.

הפער הזה משפיע באופן משמעותי על היכולת של אבות ליצור קשר משמעותי עם ילדיהם בשלבים המוקדמים והקריטיים של ההורות.

מחקרים מראים כי חופשת לידה משמעותית לאבות תורמת להתפתחות הילדים, משפרת את בריאותם, מקדמת שוויון מגדרי ומשפרת את איכות החיים הכוללת של המשפחה.

אחד ההיבטים המעניינים שעולים מהמדד הוא המגמה העולמית של הרחבת חופשת הלידה לאבות. בשנים האחרונות, מדינות רבות הרחיבו משמעותית את הזכויות בתחום זה. גרמניה, למשל, מציעה בונוס של חודשיים נוספים למשפחות בהן שני ההורים לוקחים חלק פעיל בחופשת הלידה. בפינלנד, המדיניות החדשה מעניקה לכל הורה תקופה ייעודית משלו, בנוסף לתקופה המשותפת.

חשוב לציין כי בישראל קיימת אפשרות תיאורטית שהאם תעביר חלק מחופשת הלידה שלה לאב, אך בפועל אפשרות זו כמעט ואינה מנוצלת. נתוני המוסד לביטוח לאומי מ-2023 מראים כי בני זוג מהווים רק כאחוז אחד מסך מקבלי דמי הלידה בישראל. זאת בניגוד למדינות כמו שבדיה או נורבגיה, שם שיעור האבות המנצלים את זכותם לחופשת לידה גבוה משמעותית.

המצב בישראל מורכב עוד יותר כאשר מדובר במשפחות מגוונות. זוגות להט"ב, למשל, זכאים לחופשת לידה באופן דיפרנציאלי: במקרה של זוג אימהות, היולדת זכאית לחופשת הלידה הרגילה ובת זוגה לזכויות המוגבלות הניתנות לאבות. במקרה של זוג אבות שהביאו ילד לעולם בפונדקאות, הם רשאים להחליט מי מהם ינצל את חופשת הלידה או כיצד לחלק אותה ביניהם.

ההוצאה הציבורית על חופשות לידה בישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD אפילו כאשר משקללים את שיעור הילודה הגבוה המאפיין את ישראל. מצב זה משקף תפיסה מיושנת של תפקידי מגדר במשפחה ובחברה, ומהווה חסם משמעותי בפני אבות המעוניינים לקחת חלק פעיל יותר בגידול ילדיהם.

לשיפור המצב נדרשים מספר צעדים משמעותיים:

הארכה משמעותית של חופשת הלידה לאבות והפיכתה לזכות בסיסית שאינה תלויה בימי חופשה או מחלה.

הגדלת שיעור התשלום במהלך החופשה, ויצירת תמריצים למעסיקים לעודד אבות לנצל את זכותם לחופשת לידה.

שינויים אלה חיוניים לא רק לרווחת האבות והמשפחות, אלא גם לקידום שוויון מגדרי ולחיזוק המרקם החברתי בישראל.

אבות למען צדק.