מחקר חדש: השפעת הגירושין על התפתחות הילד

עמותת אבות למען צדק

תקציר

מאמר זה סוקר ממצאים מחקריים עדכניים בנושא השפעת הגירושין על התפתחות הילד והשלכותיהם על מדיניות הורות משותפת בישראל. המאמר מתבסס על מחקר מקיף שפורסם לאחרונה על ידי ג'ונסטון, ג'ונס ופופ (2025) המנתח נתונים של למעלה מ-5 מיליון ילדים בארה"ב. הממצאים מצביעים על השפעות שליליות משמעותיות של גירושין על תוצאות בטווח הארוך אצל ילדים, ומדגישים את חשיבות המרחק הגיאוגרפי בין הילד להורה הלא-משמורן כמשתנה מתווך מרכזי. מאמר זה דן בהשלכות של ממצאים אלה על מדיניות הורות משותפת בישראל ומציע המלצות לשיפור מערכת המשפט המשפחתי הישראלית לטובת רווחת הילד.

NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH, 1050 Massachusetts Avenue
Cambridge, MA 02138 .May 2025, NBER WORKING PAPER SERIES. DIVORCE, FAMILY ARRANGEMENTS, AND CHILDREN'S ADULT OUTCOMES Andrew C. Johnston Maggie R. Jones Nolan G. Pope.

מבוא

גירושין מהווים נקודת מפנה משמעותית בחייהם של ילדים. בישראל, כמו במדינות מערביות רבות, שיעורי הגירושין עלו באופן משמעותי בעשורים האחרונים, כאשר כשליש מהילדים חווים גירושי הורים לפני הגיעם לבגרות. למרות שגירושין הפכו לשכיחים יותר, ההשלכות ארוכות הטווח שלהם על ילדים נותרו שנויות במחלוקת.

בעוד שחלק מהמחקרים טענו כי נישואים לא מאושרים מזיקים לילדים יותר מאשר גירושין, מחקרים עדכניים מציגים תמונה מורכבת יותר. מחקרם המקיף של ג'ונסטון, ג'ונס ופופ (2025), המתבסס על נתוני מס וסקרי אוכלוסין של למעלה מ-5 מיליון ילדים בארה"ב, מספק ראיות חדשות ומשמעותיות להשפעות ארוכות טווח של גירושין על ילדים ומזהה גורמים מתווכים מרכזיים בהשפעה זו.

מאמר זה בוחן את ממצאי המחקר של ג'ונסטון ועמיתיו (2025) בהקשר הישראלי ומציע המלצות למדיניות בנושא הורות משותפת לאחר גירושין.

ממצאים מרכזיים מהמחקר

שינויים בנסיבות המשפחתיות לאחר גירושין

המחקר של ג'ונסטון ועמיתיו (2025) מצביע על שורה של שינויים משמעותיים בנסיבות המשפחתיות המתרחשים בעקבות גירושין:

1. ירידה בהכנסות משק הבית: לאחר גירושין, הכנסת משק הבית יורדת בכ-50% בממוצע, כאשר לאורך עשור היא מצליחה להתאושש רק עד כ-70% מרמתה טרום הגירושין.
2. מעברי דירה תכופים יותר: שיעור המעברים בין מקומות מגורים מזנק פי שלושה בשנת הגירושין ונשאר מוגבר בשנים שלאחר מכן.
3. ירידה באיכות השכונה: משפחות שהתגרשו נוטות לעבור לשכונות עם הכנסה ממוצעת נמוכה יותר ב-7% ואפשרויות כלכליות מופחתות.
4. מרחק גיאוגרפי בין הורים: המרחק החציוני בין ההורים עולה ל-4 מייל (כ-6.4 ק"מ) בשנת הגירושין ולמעלה מ-10 מייל (כ-16 ק"מ) בעשור שלאחר מכן. המרחק הממוצע מתחיל בכ-100 מייל (כ-160 ק"מ) וגדל ל-200 מייל (כ-320 ק"מ) תוך עשור.
5. עלייה בשעות העבודה של ההורים: אימהות עובדות 8% יותר שעות לאחר גירושין, ואבות עובדים 16% יותר, מה שמפחית את הזמן הזמין להשקעה בילדים.
6. כניסת הורים חורגים: תוך חמש שנים מהגירושין, כ-50% מהילדים יש אם חורגת וכ-40% יש אב חורג.

השפעות על תוצאות הילדים

המחקר מזהה השפעות שליליות משמעותיות של גירושין על תוצאות הילדים בטווח הארוך:

1. תמותת ילדים: עלייה של 35-55% בשיעור התמותה בקרב ילדים לאחר גירושין, אפקט שנשאר יציב לאורך עשור.
2. הריונות בגיל העשרה: עלייה של עד 63% בשיעור הריונות בקרב נערות לאחר גירושי הוריהן.
3. הכנסה בבגרות: גירושין בגיל הרך (0-5) מפחית את דירוג ההכנסה של הילד בבגרות ב-2.4 נקודות אחוזים בגיל 25 וב-3.9 נקודות אחוזים בגיל 27, המייצגים ירידה של 9-13% בהכנסה.
4. מאסר: גירושין מגדיל את הסיכוי למאסר ב-43%.
5. נוכחות במכללה: ירידה משמעותית בסיכויי מגורים בקמפוס אוניברסיטאי, מה שמצביע על השתתפות מופחתת בהשכלה גבוהה.

מנגנונים מתווכים

המחקר זיהה שלושה מנגנונים עיקריים המתווכים את השפעת הגירושין על תוצאות הילדים:

1. שינויים באיכות השכונה: מסבירים כ-16% מהשפעת הגירושין על הכנסה, 12% מההשפעה על הריונות בגיל העשרה, ו-29% מההשפעה על מאסר.
2. ירידה במשאבים משפחתיים: מסבירה בין 10% ל-44% מהשפעה על הכנסה, אך פחות מ-17% מההשפעה על הריונות בגיל העשרה ופחות מ-1% מההשפעה על מאסר.
3. מרחק גיאוגרפי בין הילד להורה הלא-משמורן: מתווך כ-15% מהשפעת הגירושין על תמותת ילדים ו-22% מההשפעה על הריונות בגיל העשרה.

חשוב לציין כי המרחק בין ההורים נמצא כגורם משמעותי המנבא תוצאות שליליות, במיוחד בנוגע להריונות בגיל העשרה. הממצא המשמעותי ביותר הוא שהמרחק להורה הלא-משמורן היה המנגנון המתווך החזק ביותר עבור הריונות בגיל העשרה (22% מההשפעה).

משמעות הממצאים למדיניות הורות משותפת בישראל

ממצאי המחקר מציעים כי מדיניות הורות משותפת לאחר גירושין צריכה להתמקד בהפחתת ההשפעות השליליות באמצעות התמודדות עם המנגנונים המתווכים שזוהו:

הדגשת קרבה גיאוגרפית בין ההורים

המחקר מדגיש את חשיבות המרחק הגיאוגרפי כמתווך מרכזי בהשפעת הגירושין על הילדים. מדיניות ישראלית צריכה לעודד הסדרים משפטיים המעודדים את שני ההורים לגור בקרבה זה לזה. זה עשוי לכלול:

• עידוד הסכמי גירושין הכוללים סעיפים המגבילים מעבר למרחק ניכר ללא הסכמה הדדית.
• שיקול מוגבר של קרבה גיאוגרפית בהחלטות משמורת.
• תמריצים כלכליים להורים גרושים המתגוררים בקרבה זה לזה.

קידום הסדרי משמורת משותפת

ממצאי המחקר תומכים בהמשך המגמה לעבר הסדרי משמורת משותפת בישראל:

• הרחבת המודעות לחשיבות מעורבות שני ההורים בחיי הילד.
• גיבוש מדיניות ברורה התומכת בחזקת הורות משותפת כברירת מחדל בהעדר גורמים שליליים מובהקים.
• הכשרה מקצועית לשופטי משפחה בנוגע לממצאים עדכניים על השפעת המרחק הגיאוגרפי על תוצאות הילדים.

ייצוב משאבים כלכליים

המחקר מראה כי ירידה במשאבים כלכליים מסבירה חלק משמעותי מההשפעה על הכנסה עתידית. על כן:

• שיפור מערכת אכיפת תשלומי מזונות.
• פיתוח תכניות תמיכה כלכלית למשפחות לאחר גירושין.
• שיקול מוגבר של השפעת החלטות כלכליות על יציבות מגורי הילד ואיכות השכונה.

מניעת שינויים תכופים בסביבת המגורים

לאור הממצאים על השפעת איכות השכונה:

• עידוד יציבות מגורים באמצעות הסכמי שכירות ארוכי טווח למשפחות לאחר גירושין.
• סיוע בדיור למשפחות גרושות באזורים עם הזדמנויות כלכליות וחינוכיות טובות.
• שקילת הסדרים משפטיים המגבילים את תדירות המעברים של ילדים לאחר גירושין.

מסקנות והמלצות

המחקר של ג'ונסטון ועמיתיו (2025) מספק ראיות חדשות ומשכנעות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של גירושין על ילדים והמנגנונים המתווכים השפעות אלו. ממצאים אלה צריכים להנחות את מדיניות הורות משותפת בישראל כדי לצמצם את ההשפעות השליליות על ילדים.

המלצותינו העיקריות הן:

1. עידוד קרבה גיאוגרפית בין הורים גרושים כעיקרון מנחה בהחלטות משפטיות הנוגעות להסדרי משמורת.
2. אימוץ חזקת הורות משותפת כברירת מחדל, המעודדת מעורבות שווה של שני ההורים וקרבה גיאוגרפית.
3. פיתוח מערכות תמיכה כלכלית למשפחות לאחר גירושין, במטרה לשמר את איכות השכונה ולהפחית את הצורך במעברי דירה תכופים.
4. הרחבת תכניות חינוך והתערבות להורים גרושים, המדגישות את חשיבות שיתוף הפעולה ההורי והקרבה הגיאוגרפית.
5. עריכת מחקרים נוספים בהקשר הישראלי הספציפי, לבחינת תוקף הממצאים באוכלוסייה המקומית.

אימוץ המלצות אלה יכול לסייע בהפחתת ההשפעות השליליות של גירושין על ילדים ישראלים ולשפר את רווחתם לטווח הארוך. עמותת אבות למען צדק קוראת למערכת המשפט ולמקבלי ההחלטות לשקול ממצאים אלה בעת קביעת מדיניות הנוגעת למשפחות לאחר גירושין.

מקורות

Johnston, A. C., Jones, M. R., & Pope, N. G. (2025). Divorce, Family Arrangements, and Children's Adult Outcomes. National Bureau of Economic Research Working Paper 33776.

אבות למען צדק.