התקשורת הישראלית אינה מדווחת על מציאות, היא מייצרת אותה דרך מסגור מעוות שבו הגבר הוא תמיד התוקפן והאישה היא תמיד הקורבן. במשך עשורים, השיח הציבורי בישראל סביב אלימות בזוגיות עוצב תחת תבנית נוקשה וחד-ממדית. אולם, פרסום מחקר יוזמת קווים אדומים: ייצוג תופעת האלימות בזוגיות בתקשורת הישראלית אשר חקר את הסיקור בתקשורת, מספק הוכחה אמפירית ליצירת מציאות ממוגדרת: אותה דקירה כותרת אחרת, התקשורת הישראלית אינה מציגה רצח בין בני זוג באופן זהה כאשר המעשה הנפשע מתבצע בידי אישה לעומת גבר, העובדה שישנה חמלה חברתית כלפי נשים אלימות משפיעה גם על אופן הדיווח בתקשורת.
המחקר כלל 21 ערוצי תקשורת מובילים בישראל, ביניהם אתרי חדשות מקוונים, ערוצי טלוויזיה, ותחנות רדיו, מהם נדלו ונותחו סך של 726 פריטים . מדובר בכלל הכתבות והמאמרים שהופיעו בכלי תקשורת אלו במהלך החודשים ספטמבר ונובמבר בשנת ,2022 ובמהלך החודשים
ינואר, מרץ, מאי ויולי בשנת 2023.
הממצאים: הנתון המזעזע לפיו 99% מהתיאורים של הצד הפוגע בתקשורת הם של גברים, בעוד שנשים מוצגות כמעט באופן בלעדי כצד הנפגע (87%), אינו מעיד על חלוקה אובייקטיבית של האלימות בחברה, אלא על בחירה עיתונאית מודעת להדיר גברים נפגעים מהמרחב הציבורי.
הטיה זו אינה רק עניין של סטטיסטיקה יבשה; היא פגיעה אנושה בגברים ובזכותם לצדק. כאשר התקשורת בוחרת להציג את האלימות כמעט אך ורק בהקשרים של רצח וניסיונות רצח (71% מהכתבות על מקרה יחיד), היא מקבעת בתודעה הציבורית את המשוואה "אלימות = רצח אישה על ידי גבר".
המסגור הזה דוחק לשוליים סוגי אלימות שכיחים בהם גברים הם לעיתים קרובות הקורבנות – כמו אלימות רגשית, גזלייטינג, ואלימות מילולית – ומותיר את הגבר הנפגע ללא שפה לתאר את סבלו וללא לגיטימציה חברתית לבקש עזרה.
יתרה מכך, המחקר חושף כיצד התקשורת משמשת כזרוע שיווקית של "ארגוני נשים", שהם הגורם המצוטט ביותר בכתבות (לצד משרד הרווחה), בעוד שקולם של ארגוני גברים או מומחים המכירים במורכבות הדו-סטרית של אלימות בזוגיות נעדר לחלוטין.
ב-92% מהכתבות כלל אין הפניה לגורמי סיוע, אך כשכבר ישנה הפניה או תגובה, היא מגיעה מתוך עולם תוכן הממוקד בנשים בלבד. דפוס זה יוצר מצג שווא לפיו האחריות על התופעה והטיפול בה הם "עניין של נשים", מה שמוביל להדרת גברים מהשיח הטיפולי ומעמיק את חוסר האמון שלהם במערכות הממסדיות.
במחקר שביצעה עמותת אבות למען צדק, ופורסם תחת הכותרת, מציאות ממוגדרת: אותה דקירה כותרת אחרת. חשפנו כי התקשורת הישראלית אינה מציגה רצח בין בני זוג באופן זהה כאשר המעשה הנפשע מתבצע בידי אישה לעומת גבר, עלתה השאלה המהותית, האם העובדה שישנה חמלה חברתית כלפי נשים אלימות משפיעה גם על אופן הדיווח בתקשורת.
בחזרה לממצאי המחקר, הם למעשה קריאת השכמה למאבק נגד "הסתה נגד גברים" שמבצעת התקשורת.
כל עוד התקשורת הישראלית תמשיך להתעלם מהעובדה שגם גברים סובלים מאלימות, וכל עוד היא תבחר לצבוע 99% ממקרי הפשיעה הזוגית בצבע אחד בלבד, היא תמשיך להיות שותפה למעגל השתקה הרסני.
לגברים מגיע הזכות להיות מיוצגים בהגינות בתקשורת, כבני אדם ולא כקריקטורה של תוקפן נצחי, הגיעה העת לדרוש תקשורת שאינה רק "כלב שמירה", אלא כזו שרואה את כל קורבנות האלימות, ללא הבדל בין המינים.
המחקר מחקר יוזמת קווים אדומים: ייצוג תופעת האלימות בזוגיות בתקשורת הישראלית, נעשה על-ידי נעמה אזולאי, יפעת מחקרי מדיה. וכלל חקירה וניתוח של 726 כתבות שעסקו באלימות בזוגיות, שהתפרסמו בתקשורת במדיות שונות. כתיבה וייעוץ מחקרי: ד"ר אודליה דיין גבאי. הנחיה וליווי מקצועי: יסמין רובין קופר , ד"ר מיכל רום.
פורסם על ידי: אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.