ניב עמית: פרסום פסקי דין בבתי משפט למשפחה

מזה תקופה שצוות העמותה בשיתוף עם עמותות נוספות פועלים לקידום התיקון לחוק אשר יחייב פרסום כלל פסקי הדין בבתי משפט למשפחה למעט חריגים, בשונה מהמצב הנתון כיום שמרבית פסקי הדין אינם מפורסמים.

תחילתו של תהליך החקיקה בפגישת עבודה עם שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה שהתקיימה בכנסת ביום 18/6/2025, מצע ותקציר לפגישת עבודה – כאן.

והשבוע, ביום שני 27/10/2025 התראיין ניב עמית נשיא העמותה לערוץ הכנסת בנושא.

תמלול הראיון

נתחיל עם ועדת החוקה, שתקיים דיון בהצעת החוק שהגיש יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, לפיה יש לשנות ולהתיר את פרסום הפסיקה בענייני משפחה, למעט פרטים מזהים ואישיים.

כאמור, כל דיוני בית המשפט לענייני משפחה הינם חסויים לחלוטין מתוקף החוק. האם השינוי הזה נחוץ ומה הוא נועד לקדם? אנחנו רוצים בעניין הזה לומר שלום לניב עמית, נשיא עמותת אבות למען צדק. שלום עמית, בוקר טוב. בוקר טוב.

אז אז קודם כל, מה זה עמותת אבות למען צדק, ככה שנתחבר למסגרת של הדיון?

בגדול, זו העמותה שמרכזת גברים וגם נשים שבהליכי הגירושין נפגעו, והיא משתדלת להילחם באמצעים החוקיים, כמו בכנסת, לשפר את המצב.

כן. טוב, אז אנחנו מדברים על משהו שהוא מאוד רגיש מבחינת צנעת הפרט, כמובן שלא לדבר על קטינים. לכן גם הדיונים בבית הדין, בבית המשפט לענייני משפחה, הדיונים האלה חסויים. למה נועד בעצם התיקון הזה?

התיקון הזה, לא במפורש, לא נועד כדי להפר את החיסיון הזה. החיסיון הזה יישמר גם עם התיקון הזה. התיקון הזה מיועד לפרסם את פסקי הדין שניתנו ללא הפרטים המזהים, כך שאפשר לבצע עליו מחקרים ובדיקות, ולהשתמש בו לצרכים שונים, כמו למשל ערעור על פסק דין או דברים דומים.

כן. מה שאתה אומר, ניב עמית, שעד היום גם בלי להשמיט את הפרטים האישיים, לא ניתן לפרסם פרוטוקולים או דיונים או החלטות של בית המשפט לענייני משפחה. נכון.

כל הדיונים היו מתנהלים מאחורי דלתיים סגורות כדי לשמור על הפרטיות של באי האולם. לא בהכרח הזוג. זה יכול להיות גם הילדים שלהם וקרובי משפחה אחרים. מדובר בפרטים מאוד מאוד אישיים, וכמובן שאף אחד לא שמח לראות את הכביסה שלו מתכבסת בְּקַבָּל עָם ועדה. לכן זה נשאר עוד מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה תחת החיסיון של דלתיים סגורות. החוק הזה בא לא לבטל את הדלתיים הסגורות, אלא להשאיר אותו על כנו, אבל לפרסם את פסקי הדין ללא הפרטים המזהים. רק התוכן שלהם מעניין.

כן, ניב, אז אני ארצה לשאול אותך: הרי בסוף יהיו מקרים שגם אם אתה משמיט את השמות לצורך העניין או את הפרטים המזהים, בסוף אנשים יכולים לדעת במה מדובר. אתה יודע, יש קרבה משפחתית, יש מעגלים קרובים יותר, רחוקים יותר, שיכולים להיחשף לתוכן של הדברים ולהבין גם במי מדובר.

ברגע שאתה מוחק מהרישום את השמות ופרטים מזהים אחרים, כמו כתובת או מספר תעודת זהות, או כל מיני פרטים כאלו, הסיכוי שמישהו ידע על זה הוא מאוד קטן. הסיכוי שמישהו ידע על זה כך שהוא קרוב משפחה או שזה מדובר בשכנים שלו או משהו כזה, זה גם קודם היה. זאת אומרת, זה כבר לא חדש. כן, זה נשאר אותו דבר גם בעקבות השינוי שיביא החוק הזה.

מי יחליט מה משמיטים? מה מורידים? איך נמנעים מפרסום שיש בו פגיעה בְּצִנְעַת הפרט, בהגנת הפרטיות, וכמובן בשמירה על שלומם ושמם של קטינים?

מי שיהיה הצנזור של הפרוטוקולים האלה זה יהיה השופט עצמו. הוא יודע יותר טוב מכל אחד אחר שם מה הם הפרטים שצריכים להסתיר.

כן. עכשיו ניב, זה יהיה גורף? כלומר, כל דיון מעכשיו, כלומר, מעכשיו ברגע שיעבור החוק, אם יעבור, הוא יהיה באופן אוטומטי חשוף לציבור למעט כמובן הפרטים האישיים?

אני מקווה שכך יהיה, שלא יתבצעו במהלך סבבי ההצבעה שינויים מרחיקי לכת ושהחוק יעבור. ובאמת, זה מה שהוא יעשה. הוא יעביר את כל הפרטים – שוב פעם, הפרטים הלא אישיים. פרטים כמו למשל פסק דין שניתן בעקבות תביעה כזאת וכזאת, בלי בלי לפרט מי האדם שתבע ומי האדם שנתבע וכולי. כן. אתה יודע, ממש. האמת, זה גם לא מעניין. חוץ מאשר לרכילות, מה העניין לפרסם את השמות האלה? מה שמעניין זה תוכן ההחלטות של השופטים.

אתה יודע, אני ככה תוהה, אני אומר: גם ככה ידי השופטים עמוסות ותמיד יש תלונות על הסחבת ועל העובדה שאין מספיק כוח אדם. לוקח הרבה זמן להגיע לצדק ולכתוב פסקי דין וכולי. אז זה אומר להעמיס גם חתיכת עבודה לשופט, שאחרי כל פסיקה שלו גם הוא יצטרך להחליט מה מותר ומה אסור לפרסם.

זה לא עד כדי כך מסובך. אני מכיר את התחום הזה די טוב. זה לא כל כך מסובך. אפשר אפילו לעשות את זה תוך כדי מהלך המשפט. אבל שמע, החוק הזה בא לתקן עוול של הרבה מאוד שנים, עשרות שנים, שנעשה בחסות הדלתיים הסגורות. השופטים ועורכי דין ניצלו את הדלתיים הסגורות האלה לעשות הרבה עוולות, עוולות קשות. אכן, יום רביעי למשל, יש דיון בוועדת זכויות הילד על נושא ניכור הורי. אחת העוולות הקשות הקשות שיש בדיונים האלה. ועכשיו זה ייפתח לדיון.

אוקיי. כן, עכשיו זה יעלה על הבמה וייפתח לדיון. ניב עמית, נשיא עמותת אבות למען צדק, תודה רבה לך על השיחה הזו. תודה רב ובוקר טוב.

ועדת חוקה לקריאה ראשונה את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ד-2024. שיזם יו"ר ועדת חוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, לפיה מוצע להוסיף לחוק סעיף שקובע כי החלטות בפסקי דין בענייני משפחה יתפרסמו תוך השמטת הפרטים העשויים להביא לזיהוי של בעלי הדין, או של ילדיהם או של צד שלישי.

המתנדבים מעמותת ה.ל.ב ועמותת אבות למען צדק, העושים במלאכה: ניב עמית, דניאל עמירם,יונדב שטרן,אליעזר שור,אבי מלניק.

אבות למען צדק.