מיזאנדריה באקדמיה? כשהאוניברסיטה העברית מחלקת מתנות רק לנשים

אפליית גברים באוניברסיטה העברית אשר השיקה השנה יוזמה חדשה המעניקה שנת לימודים חינם לנשים בלבד בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב – היוזמה של האונ' העברית לעידוד נשים ללמוד מתמטיקה ומדעי המחשב, בעוד שהכוונה מאחורי היוזמה נראית חיובית על פניה, היא מעלה שאלות מהותיות לגבי משמעות השוויון המגדרי באקדמיה הישראלית ומשקפת בעיה רחבה יותר במערכת ההשכלה הגבוהה, בעוד תת-ייצוג נשי נתפס כבעיה הדורשת פתרון מיידי ומשאבים משמעותיים, תת-ייצוג גברי זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת.

התמונה הכללית: נשים באקדמיה הישראלית

הנתונים הסטטיסטיים מציירים תמונה מורכבת של ייצוג מגדרי באקדמיה. נשים כיום מהוות רוב משמעותי במערכת ההשכלה הגבוהה:

– 60% מהסטודנטים לתואר ראשון הן נשים

– 63% מהסטודנטים לתואר שני הן נשים

– 53% מהסטודנטים לתואר שלישי הן נשים

יתרה מזאת, הפער לטובת הנשים מתחיל עוד בתיכון, כאשר 75% מהנשים זכאיות לתעודת בגרות לעומת 71% מהגברים.

תת-ייצוג גברי: התמונה המושתקת

בעוד שהשיח הציבורי מתמקד בתת-ייצוג נשי במקצועות ספציפיים, קיימת תופעה רחבה של תת-ייצוג גברי במגוון תחומים מרכזיים באקדמיה:

מדעי החיים, הבריאות והחברה

– מדעי החיים: 70% נשים בביולוגיה, 65% ברפואה

– מקצועות הטיפול: מעל 80% נשים בפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק

– מדעי החברה: 85% נשים בפסיכולוגיה, מעל 90% בעבודה סוציאלית

– חינוך: 98% נשים בגיל הרך, מעל 90% בהוראה יסודית וחינוך מיוחד

מקצועות נוספים עם רוב נשי מובהק

– משפטים: 65% מהסטודנטים החדשים

– מדעי הרוח: 70% נשים

– לימודי שפות ובלשנות: מעל 80% נשים

השפעות תת-הייצוג הגברי

1. פגיעה במגוון ואיכות השירות: למשל, מחסור בפסיכולוגים גברים מקשה על גברים לפנות לטיפול נפשי

2. השפעה חברתית-חינוכית: היעדר דמויות חינוכיות גבריות משפיע על התפתחות תלמידים

3. הנצחת סטריאוטיפים: ריכוז גבוה של נשים במקצועות מסוימים מנציח תפיסות מגדריות מסורתיות

האתגר במערכת החינוך

הבעיה מתחילה עוד במערכת החינוך, כאשר 63% מהתלמידים בסכנת נשירה הם בנים. נתון זה משקף בעיה מערכתית שאינה זוכה להתייחסות מספקת.

הסטנדרט הכפול באקדמיה

המצב הנוכחי משקף סטנדרט כפול בולט:

– רוב גברי נתפס כבעיה הדורשת התערבות ותיקון

– רוב נשי נתפס כ"הצלחה" שאינה דורשת טיפול

– משאבים מושקעים בעידוד נשים במקצועות STEM, אך כמעט ואין תכניות לעידוד גברים במקצועות עם רוב נשי

בעיות ביוזמת האוניברסיטה העברית

היוזמה החדשה מעלה שלוש בעיות מרכזיות:

1. יצירת אפליה חדשה באמצעות הטבות כלכליות על בסיס מגדרי

2. התעלמות מהתמונה הרחבה של תת-ייצוג גברי במקצועות אחרים

3. פתרון שטחי שאינו מתמודד עם שורשי הבעיה

שוויון אמיתי ולא תעמולה פמיניסטית

– הסרת חסמים עבור כל המגדרים

– טיפול בבעיות היסוד במערכת החינוך

– יצירת מערכת תמיכה המבוססת על צרכים ולא על מגדר

סוף דבר

האוניברסיטה יצרה אפליה חדשה וספציפית – אפליה כנגד סטודנטים גברים.

דמיינו גברים ונשים צעירים שנרשמים לאותם מסלולים – הגברים הצעירים נדרשים לשלם והנשים לא. והרי סטודנטים גברים צעירים מתקשים כלכלית בדיוק כמו סטודנטיות נשים!

כאמור הנתונים ברורים: נשים מהוות כיום רוב משמעותי בכמעט כל תחומי הלימוד האקדמיים, בכל דרגות התואר. מציאות זו מעלה תהיות לגבי המדיניות הנוכחית של האוניברסיטה העברית. אם המוסד אכן מחויב לשוויון מגדרי אמיתי, ואם הוא מעריך באמת את כל תחומי הדעת באופן שווה, היה עליו לנקוט בגישה מאוזנת יותר.

למשל, המחסור החמור במורים גברים במערכת החינוך הוא בעיה מוכרת ומתועדת. אם האוניברסיטה הייתה רצינית בכוונותיה לקדם שוויון מגדרי, היה עליה להציע תמריצים דומים – כמו לימודים חינם – גם לסטודנטים גברים בתחומים בהם קיים תת-ייצוג גברי משמעותי.

המדיניות הנוכחית של האוניברסיטה, המעניקה הטבות לנשים בלבד, משקפת סטנדרט כפול: בעוד שתת-ייצוג נשי נתפס כבעיה הדורשת פתרון מיידי ומשאבים משמעותיים, תת-ייצוג גברי זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת. גישה זו לא רק שאינה מקדמת שוויון אמיתי, אלא אף עלולה להעמיק את חוסר האיזון הקיים במערכת ההשכלה הגבוהה.

בעוד שהרצון לקדם שוויון מגדרי ראוי להערכה, הדרך להשגתו צריכה להיות מקיפה ושוויונית יותר. נדרשת התייחסות מאוזנת לצרכים של כל המגדרים, תוך הבנה שיצירת אפליה חדשה המקדמת מיזאנדריה (שנאת גברים) אינה הפתרון לתיקון אפליה קיימת. במקום זאת, יש לפתח מערכת חינוך והשכלה גבוהה המעניקה הזדמנויות שוות באמת לכולם, תוך התייחסות לצרכים הייחודיים של כל קבוצה.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.