מערכת המשפט הישראלית מושתתת על עקרונות השוויון בפני החוק והרתעת עבריינים, אולם בחינה מעמיקה של נתוני הענישה בשנים האחרונות מעלה סימני שאלה משמעותיים בנוגע לאחידות האכיפה בין המינים. ניתוח נתונים מבוסס מקורות רשמיים, הנתונים מראים כי גברים נוטים לרצות עונשי מאסר בשיעור גבוה ב-63% מאשר נשים בעבירות דומות, בהסתמך על דוחות הנהלת בתי המשפט, נתוני שב"ס וניתוחי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כולם מצביעים על פערים עקביים ומובהקים שאינם ניתנים להסבר בנסיבות עובדתיות בלבד.
מחקר ומקורות
כאשר בוחנים תיקים של גברים ונשים המואשמים באותן עבירות, עולה כי גברים ניצבים בפני מציאות משפטית מחמירה באופן משמעותי, עובדה המעמידה בספק את תקינות המנגנון שנועד להבטיח יחס שווה לכל אדם.
הפערים באים לידי ביטוי הן בשכיחות המאסר בפועל והן באורכו. הנתונים מראים כי גברים נוטים לרצות עונשי מאסר בשיעור גבוה ב-63% מאשר נשים בעבירות דומות, כאשר בממוצע, תקופת המאסר המוטלת על גברים ארוכה בכ-50% מזו של נשים. נתון זה מקבל משנה תוקף כאשר בוחנים את אוכלוסיית האסירים הכללית: כ-85% מכלל האסירים במדינת ישראל הם גברים. פערים אלו אינם רק מספרים יבשים, אלא משקפים תפיסת עולם מוסדית המפלה מראש את הנאשם הגבר. בעבירות אלימות, למשל, הפער מזנק עד פי שניים בסיכוי להשתת עונש מאסר בפועל, בעוד שבעבירות רכוש נרשם פער של כ-40% בימי המאסר בפועל, ובעבירות סמים – תחום המושפע לעיתים קרובות מנסיבות מקלות או מחמירות – קיים פער של כ-55% בענישה בין המינים.
- 63% יותר מאסר בפועל לגברים.
- ענישה ארוכה ב-50% בממוצע.
- 85% מהאסירים הם גברים.
- עבירות אלימות: פי 2 יותר מאסר.
- עבירות רכוש: 40% יותר ימי מאסר.
- עבירות סמים: 55% פער בענישה.
מחקר של (Sergio Herzog, Shaul Oreg
First published: 19 February 2008 ) אשר עסק בנושא: Chivalry and the Moderating Effect of Ambivalent Sexism: Individual Differences in Crime Seriousness Judgments.
קשה להתעלם מנתונים אלו נובע מהעקביות שלהם לאורך זמן ומגוון סוגי העבירות. לא ניתן להסביר פערים בסדרי גודל כאלו באמצעות טיעונים נקודתיים או השפעות מקריות. כאשר בוחנים את מכלול הנתונים, עולה תמונה מדאיגה של "הנחת מוצא" שונה בבית המשפט, שבה גברים נתפסים כמסוכנים יותר או ככאלו ש"מגיע" להם עונש כבד יותר, בעוד שנשים נהנות מגישה סלחנית המושפעת לעיתים מתפיסות חברתיות מיושנות או משיקולים שאינם רלוונטיים לחומרת העבירה עצמה. המשמעות היא שגברים ונשים אינם עומדים בפני "שוויון בפני החוק", אלא בפני שתי מערכות משפט שונות לחלוטין.
ניתוחי ענישה (הנהלת בתי המשפט): "ניתוח מגמות הענישה בהתבסס על נתוני הנהלת בתי המשפט (2020-2022) מצביע על פערים מובנים במתן גזרי דין, כאשר גברים נתונים לענישה מחמירה יותר באופן עקבי."
דו"ח שנתי מאפייני אוכלוסיית האסירים (שב"ס): "על פי נתוני הדו"ח השנתי של שירות בתי הסוהר (שב"ס) לשנת 2022, עולה כי שיעור הגברים בקרב האוכלוסייה הכלואה עומד על כ-85%."
המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מחקרים עדכניים בנושא שוויון בענישה פלילית שפורסמו על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלים כי השיקולים המגדריים מהווים משתנה משמעותי במערכת המשפט."
סוף דבר
הגיע הזמן לפתוח את הדיון הציבורי על פערי הענישה בישראל ללא מורא. השוויון הוא אבן יסוד בחברה דמוקרטית, וכל חריגה ממנו חייבת לעבור ביקורת שיפוטית וציבורית הדוקה. דרישתנו לשוויון אינה נובעת מתוך ניסיון להפחית בחומרת עבירות של גברים, אלא מתוך הכרה בכך שצדק חייב להיות עיוור למינו של הנאשם. על קובעי המדיניות ועל מערכת המשפט לתת דין וחשבון על פערים אלו ולפעול לתיקון המעוות, כדי להבטיח שכל אדם במדינת ישראל יזכה להליך משפטי הוגן, ענייני ומנותק מהטיות מגדריות מובנות.
פורסם על ידי: אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.